חוק שימור החומר התגלה על ידי אנטואן לבואזיה במאה ה-18. חוק זה קובע כי מסה איננה יכולה להופיע או להעלם. תמיד תהיה כמות קבועה של מסה במערכת. כלומר בריאקציה כימית, סכום המגיבים תמיד יהיה שווה לסכום התוצרים. בסרטון שלפנינו מומחש הרעיון מאחורי חוק שימור החומר.

סרטון זה הופק בידי edu2000
בסרטון ראינו כיצד המגיבים והתוצרים של הריאקציה ליצירת אבץ גופרתי (ZnS) שומרים על חוק שימור החומר. אמנם מדובר במולקולות שונות, אך אם נסכום את האטומים מכל חומר, נגלה שאף אטום לא "נעלם" מהריאקציה. ניתן להוכיח זאת באמצעות ניסוי פשוט של ביצוע ריאקציה כימית כמו שריפה בתוך כלי סגור. המסה בכלי לא צפוייה להשתנות, אם כי חשוב לקחת בחשבון את מסת האוויר, בעיקר בניסויי שריפה.

חוק זה תקף בחיי היום יום, אך בתגובות גרעיניות, כאשר האטומים מבוקעים ונפלטת אנרגיה אדירה, חוק שימור החומר איננו תקף, וזאת בשל האנרגיה העצומה שמשתחררת, אשר מופקת מהחמר, לפי הנוסחא המפורסמת E=MC², על כן כמות החומר יורדת, או מותמרת לאנרגיה.

4 תגובות

  • א.עצבר

    חוק שימור האנרגיה קיים, וחוק שימור החומר לא קיים

    המצב העלוב של הפיזיקה התיאורטית, נובע מאמונה בקיומו של חוק שימור הכמות של החומר, בדמיון לחוק שימור הכמות של אנרגיה.
    האנרגיה היא דבר כמותי, וחל עליה חוק שימור כמותי.
    האנרגיה יכולה להחליף הופעות, אבל הכמות תמיד נשמרת. החומר אינו דבר כמותי, ולכן לא יכול לחול עליו חוק שימור כמותי.
    החומר הוא צורה פיזיקלית, ומושג הכמות לא חל על צורה.
    זהב זה שם של צורה פיזיקלית, הבנויה מצירוף כמויות של אנרגיה וזמן פסיבי. הצירוף הזה נקרא חומר, אבל הצירוף הזה אינו דבר כמותי.
    פחמן , מימן, חנקן, עופרת, הם שמות של צורות פיזיקליות, וכל צורה פיזיקלית בנויה מצירוף כמויות מסוים של זמן פסיבי ואנרגיה.
    כל צירוף כזה נקרא חומר, אבל החומר אינו מושג כמותי.
    הזמן הפסיבי והאנרגיה היוצרים את החומר, הם הם מושגים כמותיים. למרבה הפלא ניוטון קבע שהחומר הוא כמותי, וכל הפיזיקאים שבאו אחריו קיבלו את קביעתו ללא עוררין.
    קבלה זו הביאה למצב העלוב של הפיזיקה התיאורטית המקובלת.
    ניוטון גם קבע שלחומר יש כוח משיכה, התואם את כמותו.
    הרבה חומר – הרבה כוח משיכה, מעט חומר -מעט כוח משיכה.
    וגם כאן כל הפיזיקאים קיבלו את קביעתו.
    הפיזיקאים גם קיבלו את הרעיון שהחומר הכמותי בנוי מחלקיקים. היום ברור שהמצב העלוב של הפיזיקה התיאורטית, נובע מקבלתה של ההשקפה הניוטונית, וקבלת הרעיון שהחומר בנוי מחלקיקים.
    ההשקפה העצברית מציעה תיקון, בעזרת מושג פיזיקלי חדש ומהפכני, והוא הזמן הפסיבי. החומר הוא צורה פיזיקלית, הנוצרת מצירוף כמויות של זמן פסיבי ואנרגיה.
    זמן פסיבי קיים ממש במציאות , בניגוד לזמן האקטיבי הקיים רק בתודעה של האדם, והוא נעלם ברגע שחושבים עליו.

  • יוס

    השקפה עצברית

    אין דבר כזה אתה המצאת את זה

  • אנונימי

    אני חושב שהדוגמאות צריכות

    אני חושב שהדוגמאות צריכות להיות פשוטות יותר ומובנות לקורא הממוצע. אם דוגמא כמו למשל: מיים מורתחים הופכים לאדים אבל מאסת האטומים באדים נשארת כמו במים, רק במצב צבירה אחר - היא נכונה? אם כן, כאלה צריכות להיות הדוגמאות

  • ביפ

    בופבופבופביפ!!!!!!!!!