על גאווה, אבעבועות הקוף
ודעה קדומה

ב-7 במאי 2022 דיווחה הסוכנות הבריטית לביטחון בריאותי (UKHSA) על חולה אבעבועות הקוף שחזר לאחרונה מניגריה. המחלה עצמה אינה חדשה. הנגיף הגורם לה נמצא באופן טבעי במרכז אפריקה ובמערבה, ומדי פעם מתרחשות שם התפרצויות שקורות בעיקר כשבני אדם שנמצאים במגע עם יונקים אחרים נדבקים מהם. עד ההתפרצות הנוכחית, המקרה היחיד של אבעבועות הקוף בישראל התגלה ב-2018, בישראלי ששב מניגריה.

מאז הדיווח הראשון בבריטניה התגלו עוד כמה אלפי חולים חדשים מחוץ לאפריקה. הם לא היו קשורים לחולה הראשון ובדרך כלל גם לא אלה לאלה. רוב החולים גם לא ביקרו במדינות שבהן המחלה נוכחת באופן טבעי ושגרתי. עד יום חמישי האחרון, 23 ביוני, אותרו 3,411 חולים באבעבועות הקוף בכל היבשות פרט לאנטארקטיקה, כולל 16 מקרים בישראל.

ההתפרצות הנוכחית מעוררת עניין רב. זו הפעם הראשונה שמתגלים חולים באבעבועות הקוף בכמה יבשות בו-זמנית, ביניהם כאלה שנדבקו אף על פי שלא שהו לאחרונה באפריקה, ולא ידוע על מגע ביניהם ובין חולים ידועים. זו גם הפעם הראשונה שבה מדווח על התפשטות של אבעבועות הקוף בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים – קבוצה שכוללת גברים סקרנים, מתנסים, ביסקסואלים והומוסקסואלים, או סמב"ה בקיצור.

בעקבות הדיווחים על שיעור גדול של גברים מהקבוצה הזאת בין החולים, יש מי שמנסים לתייג את אבעבועות הקוף כ"מחלה של הקהילה הגאה". תיוג כזה, המבוסס על מידע מוטעה ועל חוסר הבנה, עלול לא רק להדביק סטיגמה נוספת לאוכלוסייה שגם כך מופלית לרעה, אלא גם לפגוע במאמצים להגן על כלל האוכלוסייה ולמנוע מהמחלה להתפשט.

עם זאת, גם התעלמות מכך שמרבית החולים בהתפרצות שייכים לאותה קבוצה עלולה להקשות על בלימת ההתפשטות של מחלת אבעבועות הקוף. המצב הזה מעמיד את רשויות הבריאות בפני אתגר לא פשוט. עליהן לפעול כדי לצמצם את סכנת ההדבקה באוכלוסיות שנפגעות מהמחלה יותר מאחרות, בלי דעות קדומות ובלי אפליה, ובמקביל עליהן להבהיר לציבור שכל אדם עלול להידבק ושכולם צריכים להיזהר.

ההתפרצות הראשונה מחוץ לאפריקה קרתה בארצות הברית בגלל משלוח של מכרסמים, ביניהם חולדות אוגרות ונמנמנים, שהגיע מגאנה. נמנמן, Graphiurus ocularis | מקור: Handré Basson, Wikimedia Commons

על אבעבועות הקוף

הגורם למחלה הוא נגיף אבעבועות הקוף. הוא שייך למשפחת נגיפי האבעבועות (Poxviridae) ולסוג Orthopoxvirus, הכולל גם את שני הנגיפים שגרמו לאבעבועות שחורות ונכחדו בזכות מבצע חיסונים חובק עולם. למרות הדמיון בשם, אין כל קשר בין נגיפי האבעבועות למחלת אבעבועות הרוח, שהגורם לה הוא נגיף הרפס.

אבעבועות הקוף קרויה כך מאחר שהתגלתה לראשונה אצל קופים, בשתי התפרצויות שקרו במתקן מחקר בקופנהגן בירת דנמרק בשנת 1958. למרות השם, נראה כי המאכסן הראשי של הנגיף הוא דווקא מכרסמים. אצל בני אדם המחלה התגלתה לראשונה ב-1970, בגופו של ילד בן תשעה חודשים ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שחשדו כי נדבק באבעבועות שחורות.

בהמשך התגלה הנגיף גם במדינות נוספות במרכז אפריקה ובמערבה. רוב החולים חיים ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. ההתפרצות הראשונה מחוץ לאפריקה – והגדולה ביותר עד ההתפרצות הנוכחית – התרחשה ב-2003 בארצות הברית, בגלל משלוח של מכרסמים, ביניהם חולדות אוגרות ונמנמנים, מגאנה שבאפריקה לחנות חיות באילינוי. המכרסמים המיובאים הדביקו בחנות נבחניות – סנאי קרקע גדולים החיים באמריקה הצפונית, שנמכרו כחיות מחמד. בעלי החיות נדבקו מהן ישירות באמצעות נשיכות ושריטות, או בעקיפין בעקבות מגע בהפרשות בזמן ניקוי הכלובים. בהתפרצות הזו נדבקו 47 בני אדם, אך לא היו שום קורבנות בנפש, וגם לא הדבקה מאדם לאדם.

העץ המשפחתי של הנגיף כולל שני ענפים. הענף המרכז-אפריקאי (אגן הקונגו) מידבק יותר ואלים יותר, וגורם לתמותה של 10.6 אחוזים מהחולים המאובחנים. הענף המערב-אפריקאי גורם באפריקה לתמותה של 3.6 אחוזים מהחולים המאובחנים. הנגיף שזוהה עכשיו מחוץ לאפריקה הוא המערב-אפריקאי, הפחות קטלני. סביר להניח שבמדינות מערביות, שיש בהן גישה לרפואה מתקדמת, התמותה ממנו תהיה הרבה יותר נמוכה, אם לא אפסית.

תסמיני המחלה דומים לאלו של האבעבועות השחורות, אך קלים יותר. הם מופיעים בתום תקופת דגירה של בין חמישה ימים לשלושה שבועות מההדבקה, וככל הידוע בשלב הזה החולים לא מידבקים. התסמינים הראשונים שמופיעים מזכירים מחלת צינון. הם כוללים לרוב חום, ולעיתים גם כאב ראש, כאבי שרירים, כאבי גב, כאב גרון, קשריות לימפה מוגדלות, צמרמורות ותשישות.

בין יום אחד לשלושה ימים מתחילת התסמינים מופיעה פריחה, שמתפתחת עם הזמן לשלפוחיות מוגלתיות שבסופו של דבר מגלידות ונושרות. בדרך כלל הפריחה של אבעבועות הקוף כואבת. באופן טיפוסי היא מתחילה בחלל הפה או על הלשון, מתפשטת לפנים ואז לגפיים, ולעיתים לשאר הגוף. אם הנגעים מגיעים לעיניים הם עלולים לגרום לעיוורון. המחלה נמשכת לרוב בין שבועיים לארבעה שבועות, עד לנשירת כל הנגעים ולהחלמה מלאה של השורדים. כל עוד יש לחולים תסמינים, הם עלולים להדביק אחרים.

בהתפרצות הנוכחית אופי התסמינים של חולים רבים שונה במקצת, למשל פריחה לא כואבת – לפעמים נגע בודד – באזור איבר המין או פי הטבעת, שמופיעה ללא חום ולא מתפשטת לאזורים אחרים בגוף. המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית (CDC) אף התריע בפני הרופאים והרופאות שעליהם להיות ערים לכך שלא לכל החולים יש חום, ושהפריחה יכולה להיות מקומית.

ה-CDC גם הדגישו שאבעבועות הקוף הן אבחנה אפשרית לכל אדם, בלי קשר להיסטוריית הנסיעות שלו או להעדפותיו המיניות. אבחנה כזאת תהיה סבירה במיוחד אצל אנשים שבאו במגע עם חולים, אצל מי שחזרו מחו"ל בחודש שקדם להופעת התסמינים, וגם בעיקר אצל גברים סמב"ה שיש להם נגעים באזור איברי המין.

יכול לגרום למחלה בבני אדם ובקופים, אך המאכסן הראשי שלו הוא מכרסמים. נגיף אבעבועות הקוף מדגימת עור אדם | מקור: CDC, Science Photo Library

מחלה של כולם או מסיבה של סמב"ה?

אבעבועות הקוף אכן יכולות להדביק כל אחד. המגפה המתמשכת והמתגברת באפריקה, וההתפרצויות מחוץ ליבשת, הראו מעל לכל ספק שלנגיף אין גבולות. הוא עלול להדביק כל אחד ואחת, בכל גיל, אם היו במגע קרוב עם חיה נגועה, עם חולה אנושי או עם חפצים מזוהמים. גם בהתפרצות הנוכחית, המחלה הדביקה אנשים מכל הסוגים והמינים.

"בעוד אנו רואים, למשל, שכמה מקרים הם בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים, זו אינה 'מחלה של הומואים', כפי שהיו מי שניסו למתג אותה ברשתות החברתיות", אמר במהלך מפגש שאלות ותשובות אנדי סיל (Seale), יועץ בתוכנית של ארגון הבריאות העולמי (WHO) להתמודדות עם HIV, צהבת ומחלות המועברות ביחסי מין. "כל אחד יכול להידבק באבעבועות הקוף בעקבות מגע קרוב".

אפשר להידבק בנגיף במגע ישיר עם רוק, או בחשיפה לטיפות רוק גדולות המופצות למרחק קצר. הוא מדביק גם במגע פיזי ישיר עם הפריחה, הדם או נוזלי השלפוחיות והגלדים. חפצים שזוהמו בנגיף בעקבות מגע עם חולים, כגון בגדים, מצעים, מגבות או כלי אוכל, עלולים גם הם להדביק. עם זאת, ההנחה המקובלת עד כה היא שהנגיף לא עובר בקלות מאדם לאדם, ושבדרך כלל נדרשת חשיפה ממושכת כדי להידבק בו.

אם כך, איך בכל זאת נדבקו אלפי אנשים בנגיף, ומדוע רוב הנדבקים הם גברים צעירים שמקיימים יחסי מין עם גברים אחרים? כנראה היה לנגיף לא מעט מזל. באירופה הוסרו הגבלות רבות שנקבעו בגלל מגפת הקורונה. התיירות חזרה, ואיתה הנסיעות ממקום למקום, המסיבות והאירועים ההמוניים, שבהם יש מגעים רבים בין המשתתפים. זוהי הזדמנות נהדרת לאירועי הפצת-על של כל מחלה מידבקת. התנאים התאימו לנגיף בדיוק.

בין האירועים שחזרו להתקיים היו גם כמה אירועי גאווה, כגון אירועי הגאווה במספלומס באי הספרדי גראן קנריה, שביקרו בהם עשרות אלפי אנשים מרחבי אירופה, ושקושרו לכמה ממקרי אבעבועות הקוף בהתפרצות הנוכחית. אנשים מכל רחבי העולם מגיעים לאירועים האלה כדי לשמוח ולחגוג, וכמו שאנשים בוגרים מכל המגדרים והנטיות יכולים לספר, חגיגות כוללות פעמים רבות גם יחסי מין.

אבעבועות הקוף לא נחשבות מחלת מין. אומנם לאחרונה התגלה חומר גנטי של הנגיף בנוזל הזרע של כמה חולים, ואולי אפילו חלקיקי נגיף מידבקים, אך עוד לא ידוע אם אכן אפשר להידבק בנגיף ממגע עם נוזל זרע. עם זאת, יחסי מין כוללים קרבה, מגע בין עור לעור וחשיפה לרוק, ולרוב לזמן לא קצר. אלה תנאים מיטביים להדבקה בנגיף, ויכולים להסביר את התפשטותו בין אנשים צעירים ופעילים מינית, וכן את מיקום הפריחה.

מאחר שהדבקה באבעבועות הקוף מתרחשת במגע קרוב, לאו דווקא מיני, סביר לצפות שהמחלה תתפשט בעיקר בקרב חברי אותן קהילות שנמצאים בקשר הדוק. מאחר שההדבקות התחילו, במקרה, אצל גברים באירועים של הקהילה הגאה – הן יכלו באותה מידה להתחיל במסיבות ואירועים של קבוצות אחרות – הגיוני לצפות שהמחלה תתפשט בעיקר בקרב גברים מהקהילה. על פי ארגון הבריאות העולמי וכמה חוקרים, סיבה נוספת לכך ששומעים על יותר מקרים של אבעבועות הקוף בקרב גברים סמב"ה שנדבקו במהלך פעילות מינית, היא שהאוכלוסייה הזאת מודעת למחלות יותר מרוב הציבור וטורחת ללכת למרפאות למחלות מין כדי להיבדק. לכן ייתכן שאנשים אחרים, שנדבקו בדרכים אחרות, עוד לא נבדקו וזוהו.

אולם בשלב הנוכחי של ההתפרצות, סביר להניח שאם אנשים רבים שאינם גברים המקיימים יחסי מין עם גברים היו נדבקים באבעבועות הקוף, הם כבר היו מתגלים. אשלי טוט (Tuite), אפידמיולוגית מאוניברסיטת טורונטו, אמרה לאתר כתב העת Science שהיא מבינה את החשש להתמקד בגברים סמב"ה בהתחשב בסיכון ליצירת סטיגמה שעלולה להחמיר את האפליה כלפיהם. כך קרה למשל בתחילת מגפת הקורונה, שהובילה ליחס מפלה וגזעני כלפי אנשים ממוצא אסייתי.

"סטיגמה והאשמה מערערות את האמון ואת היכולת להגיב ביעילות במהלך התפרצות כזאת", אמר מתיו קבאנה (Kavanagh), סגן מנהל תוכנית האו"ם המשותפת בנושא HIV ואיידס (UNAIDS). "הניסיון מלמד שרטוריקה שיוצרת סטיגמה עלולה לשתק במהירות תגובה מבוססת ראיות, על ידי כך שהיא מלבה פחדים, מרחיקה אנשים משירותי הבריאות, ומסכלת את הצלחת המאמצים לזיהוי נדבקים".

מאחר שהמחלה אינה קשורה לנטייה או להעדפה מינית, והנגיף יכול להדביק כל אחד, כולם צריכים ללמוד לזהות את המחלה ולדעת איך להימנע ממנה. כשאנו מזהים מחלה דווקא עם קבוצה מסוימת אנו עלולים לסייע להפצתה ולסכן את בריאות הציבור כולו. למשל, חולים עלולים לא להבין שנדבקו, מאחר שאינם שייכים לקבוצה שאיתה המחלה מזוהה. לחלופין הם עלולים להימנע במכוון מקבלת טיפול, כדי שלא יחשבו שהם חברים בקבוצה, במיוחד אם יש סטיגמות שליליות נגדה.

ועם זאת, לדברי טוט, "על סמך הנתונים שברשותנו, ואיתור המגעים שנעשה, ברור למדי שההתפרצות [של אבעבועות הקוף] ממוקדת נכון לעכשיו בגברים שמקיימים יחסים עם גברים אחרים".

"כל אחד יכול לחלות באבעבועות הקוף, אך אנו רואים פעילות של המחלה בעיקר אצל גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים", אמר גם דימיטרי דסקלקיס (Daskalakis), מומחה למניעת HIV מה-CDC.

אחד הסיבות לכך היא שהנגיף הדביק, בתוך קהילת הגברים שמקיימים יחסי מין עם גברים, קבוצה של גברים סמב"ה שמקיימים יחסי מין תכופים יותר, ועם יותר פרטנרים, יחסית לאחרים. בדו"ח של הסוכנות הבריטית לביטחון בריאותי ראיינו 45 גברים סמב"ה שחלו באבעבועות הקוף על הרגליהם המיניים. 44 אחוז מהם דיווחו שהיו להם יותר מעשרה שותפים ליחסי מין בשלושת החודשים האחרונים, ו-44 אחוז דיווחו שהשתתפו במין קבוצתי בתקופת הדגירה של המחלה. בנוסף, 30 אחוז דיווחו כי קיימו פעילות מינית מחוץ לעיר מגוריהם, 20 אחוז עשו זאת מחוץ לגבולות ארצם ו-24 אחוז דיווחו על קיום יחסי מין עם גברים מחו"ל במהלך תקופת הדגירה.

"אפשרי לחלוטין שהמגפה הזאת תשתולל בתת-קבוצה של אנשים, רק כי אותה תת-קבוצה מקושרת בתוכה באופן שונה מכל השאר", אמר קלטסו מקופנה (Makofane), אפידמיולוג של רשתות חברתיות מאוניברסיטת הרווארד בארצות הברית. מחקר, שפורסם לאחרונה באתר medRxiv ולא עמד עדיין לבדיקה מדעית מדוקדקת (ביקורת עמיתים), תומך בכך.

במחקר השתמשו בנתונים על ההרגלים המיניים של אנשים בבריטניה כדי לבנות מודלים של התפשטות אבעבועות הקוף בקרב גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים ובקבוצות אחרות. המודלים הראו שהדבקה של תת-קבוצה של גברים סמב"ה בעלי שותפים רבים למין יכולה להסביר את התפשטות אבעבועות הקוף באוכלוסייה. על פי המודלים, אם לא ייעשה דבר, ההתפרצות בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים תהיה גדולה ומתמשכת, וצפויים יותר מ-10,000 חולים נוספים. לעומת זאת, בקבוצות אחרות לא צפויה התפרצות מתמשכת, ומספר הנדבקים החדשים צפוי להיות בין 10 ל-10,000.

פריחה שמתפתחת לשלפוחיות מוגלתיות שבסופו של דבר מגלידות ונושרות. נגעים של אבעבועות הקוף | מקור: UK Health Security Agency

תקשורת סיכונים

כדי למנוע את התרחיש הזה, בלי ליצור סטיגמה שעלולה להפריע להתמודדות עם אבעבועות הקוף, וכדי לא להזניח את האוכלוסייה שהמחלה נפוצה בה יותר, יצאו לאחרונה רשויות בריאות בעולם, וארגונים העוסקים בתחום, במסע הסברה שפונה לכלל האוכלוסייה, ובכלל זה לגברים שמקיימים יחסי מין עם גברים אחרים.

ה-CDC, למשל, פרסם מודעה שמסבירה לאנשים פעילים מינית באילו פעילויות אינטימיות הנגיף עלול לעבור: כל סוגי יחסי המין; חיבוקים, עיסויים ואוננות הדדית; נשיקות ושיחות ממרחק קצר; ומגע בבדים ובחפצים שנגע בהם חולה – כגון מגבות וצעצועי מין. הוא גם קרא לכל האנשים – בלי קשר למגדרם או להעדפותיהם המיניות – לגשת למרפאה הקרובה לביתם בכל מקרה שבו מתפתחים אצלם פריחה לא מוסברת או תסמינים אחרים; וכמובן להימנע ממגע מיני או ממגע אינטימי אחר עם אנשים כל עוד קיימים נגעים. במקביל קרא המכון לרופאות ולרופאים לחשוד בכל מחלת פריחה הדומה לאבעבועות הקוף, בלי קשר למאפייני החולים או להיסטוריה שלהם. אם כי החשד גדל כשמדובר בפריחה שהופיעה אצל גברים שדיווחו כי קיימו מגע מיני עם גברים אחרים.

בעדכונים שפרסמה סוכנות UKHSA הבריטית נכתב שאף על פי שהסיכון הנשקף לציבור במדינה הוא נמוך, חשוב שכולם יהיו ערניים לכל התפתחות של פריחה חדשה או של נגעים בעור. מאחר שרוב החולים הידועים בהתפרצות הנוכחית הם גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים אחרים, הדגישה הסוכנות כי חברי הקבוצה הזאת צריכים להיות ערים במיוחד להופעת תסמינים, בעיקר אם קיימו לאחרונה יחסי מין עם שותף חדש. עם זאת, היועצת הרפואית הראשית של הסוכנות, סוזן הופקינס (Hopkins), אמרה שכל מי שחושדים שיש להם תסמינים צריכים להימנע ממגע עם אחרים ולפנות בהקדם לקבלת טיפול רפואי, במיוחד אם היה להם לאחרונה שותף חדש למין.

בדו"ח של המרכז האירופי לבקרת מחלות ומניעתן (ECDC) נכתב שההדבקות בהתפרצות הנוכחית קשורות כנראה לריבוי שותפים מיניים, התנהגות שכאמור אכן אופיינית לחלק מאוכלוסיית הסמב"ה. על פי הדו"ח, העובדה שרוב האוכלוסייה בעולם כיום כבר לא מחוסנת נגד אבעבועות שחורות – חיסון שיעיל גם נגד אבעבועות הקוף – תורמת אף היא להתפשטות המחלה. מחברי הדו"ח ממליצים לרשויות הבריאות ליזום את העלאת מודעות הציבור כולו למחלת אבעבועות הקוף, להפיץ הנחיות להתמודדות איתה, ובתוך כך להעלות את המודעות בקרב גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים אחרים להתפרצות באוכלוסייה שלהם. אכן המרכז הוציא פרסומים שממוקדים בקבוצה זו. הוא גם פרסם המלצות זמניות לרשויות הבריאות על אמצעים שיעזרו להן להתכונן לאירועי הקיץ הקרבים, ביניהם אירועי הגאווה.

גם משרד הבריאות הישראלי ציין ש"ריבוי המקרים שאובחנו הינם בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים, אך חשוב לציין כי גורם הסיכון להדבקה הוא מגע קרוב והדוק מכל סוג שהוא, ולא נטייה מינית". הנחיות המשרד לאוכלוסייה הן לפנות לרופאה או לרופא במקרה של הופעת תסמינים המתאימים לאבעבועות הקוף: "חום או פריחה שלפוחיתית (אפילו שלפוחית אחת) היכולה להופיע גם באזור איברי המין, יחד עם הקשר אפידמיולוגי מתאים (היה במגע פיזי קרוב עם אדם עם תסמינים)".

נכון לעכשיו אין באתר המשרד הפונה לקהל הרחב התייחסות לריבוי שותפים מיניים או קריאה לגברים שמקיימים יחסי מין עם גברים אחרים להיות ערניים במיוחד לתסמינים. עם זאת, במידע המיועד לאנשי מקצוע מצוין ש"הסיכון [שהתסמינים הם של אבעבועות הקוף] עולה אם מדובר בגבר שמקיים יחסי מין עם גברים אחרים".

כל אחד יכול להידבק במחלה, ללא קשר לנטייה או העדפה מינית, אך שהייה באירועים צפופים והומי אדם ומגע פיזי הדוק מגבירים את האפשרות להידבקות. אירוע גאווה | מקור: paparazzza, Shutterstock

מה לעשות?

כל אחד ואחת עלולים להידבק באבעבועות הקוף בעקבות מגע ישיר עם חולה או מגע בבגדים או במצעים ששימשו אותו או אותה, לדוגמה. אם מופיעים אצלכם תסמינים – ובמיוחד אם שהיתם ליד חולה, חזרתן לאחרונה מחו"ל, החלפתן לאחרונה שותפים מיניים, או שאתם גברים סמב"ה מרובי פרטנרים – לכו בהקדם לרופא או לרופאה המטפלים שלכם והיבדקו. בנוסף, הימנעו בינתיים מקיום יחסי מין – קונדום לאו דווקא מונע הדבקה באבעבועות הקוף – ובכלל ממפגשים לא חיוניים עם אנשים.

אל תתביישו ואל תחששו מסטיגמה. יש דרכים רבות להידבק באבעבועות הקוף, ואין שום סיבה להניח שמישהו או מישהי נדבקו דווקא במהלך יחסי מין. על אחת כמה וכמה זה גם לא אומר דבר על נטייתם המינית או על העדפותיהם.

נכון לעכשיו, מומחים בעולם אינם ממליצים לאנשים חסרי תסמינים לשנות את התנהגותם כדי לא להידבק בנגיף, אלא רק על "ערנות מוגברת". אנחנו עדיין בשלב בהתפרצות שבו תשומת לב וערנות של הציבור כולו יכולות למנוע הדבקות חדשות ולעצור את המשך התפשטות המחלה. הסברה, בשילוב עם חיסון של הצוותים המטפלים, של גברים סמב"ה מרובי שותפים מיניים, ושל אנשים שנחשפו לנגיף, יאפשרו לשמור על הבריאות של כולנו, בלי ללבות סטיגמות ולהפיץ מידע מטעה ומפלג.

הכתבה מבוססת על פרסום שהופיע לראשונה בבלוג "תיבת נעם – מחשבות ביולוגיות". הפרסום הוא באדיבות נעם לויתן וכל הזכויות שמורות לו.