השאלה המקורית: שלום, נניח שהעולם עדיין לא נברא וכרגע קורה המפץ הגדול. האם בעוד 13.8 מיליארד שנה כדור הארץ יהיה בדיוק כמו היום? כי הרי אין שום כוח חיצוני שפועל על מערכת היקום, זאת אומרת שאם עכשיו מתרחש המפץ הגדול אז גם אני אהיה קיים בדיוק בעוד 13.8 מיליארד שנה ונהיה בדיוק באותו מצב?



שלום קובי,
השאלה ששאלת היא בעצם ניסוח אחר לשאלה עמוקה יותר, שהעסיקה (ועדיין מעסיקה) מדענים ופילוסופים לאורך השנים. השאלה היא האם העולם דטרמיניסטי, כלומר האם הכל בעולם מוכתב מראש על ידי חוקים פיסיקלים ונקבע מראש לפי תנאי ההתחלה?

אם היית שואל את זה פיסיקאים בסוף המאה ה-19, הם היו עונים ש בהחלט כן. הרי העולם מתנהל על פי חוקים מתמטיים (חוקי הפיסיקה הקלאסית), ואם תנאי ההתחלה זהים תמיד יתרחש בהמשך בדיוק אותו דבר, כלומר תנאי ההתחלה של היקום מכתיבים בהכרח את כל העתיד שלו, שלמעשה נקבע מראש (הפיזיקאי הצרפתי פייר לפלס היה הראשון שניסח טענה זו). ולכן הם היו משיבים לך שכל עוד מתרחש בדיוק אותו מפץ באותם תנאי התחלה, גם אתה וגם וכל דבר אחר שקיים כעת תהיו קיימים שוב אחרי אותו פרק זמן.


גלקסיות ביקום כפי שצולמו על ידי טלסקופ החלל האבל | צילום: נאס"א

אבל אז הגיעה המאה ה-20, ואיתה באו התגליות של מכניקת הקוונטים, שעוסקת בקנה המידה הקטן מאוד של אבני הבניין הבסיסיות של היקום. התגליות החשובות, המפתיעות והמוזרות שלה העלו בין השאר שהעולם איננו מתנהג תמיד בצורה דטרמיניסטית, אלא בצורה אקראית מובנית. כלומר גם אם נשחזר את אותם תנאים בדיוק, אותה מערכת פיסיקלית תגיע לתוצאה שונה בפעם הבאה שנעשה את אותו ניסוי (למשל אלקטרון בודד שעובר דרך סדק). כל מה שאפשר לעשות הוא לחזות את התוצאה הסטטיסטית הממוצעת של ניסויים רבים, אבל איננו יכולים לדעת באופן עקרוני מה יתרחש בניסוי בודד.

ומכאן, התשובה לשאלתך היא "לא". כל כך הרבה תהליכים קוונטיים מתרחשים כל הזמן, כך שהסיכוי שדבר מורכב כמו היקום יתפתח בדיוק אותו דבר בפעם השנייה נמוך עד כדי כך שהוא אינו קיים למעשה.

אלברט איינשטיין, אגב, התנגד לתפיסה הזאת של תורת הקוונטים, ומכאן גם באה האימרה המפורסמת שלו, "אלוהים לא משחק בקוביות". הוא האמין שקיימים פרמטרים חבויים שאיננו יודעים אותם, אבל אם נפענח אותם נוכל לחזות בדיוק גם את התופעות הקוונטיות. ובכל זאת גם כיום, יותר ממאה שנה אחרי הולדת מכניקת הקוונטיים לא נמצאו פרמטרים כאלה, בשעה שהתיאוריה עצמה התבססה ואוששה בעשרות ניסויים, תצפיות ומדידות.

ד"ר אבי סאייג
מכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

9 תגובות

  • קובי

    זה נראלי המקום הכי מתאים לשאול למרות שזה לא הכי קשור - בחירה חופ

    בס"ד
    שלום,
    אינני מוצא בדיוק איפה ניתן לשלוח שאלה חדשה על כן אני שואל את השאלה הזאת כאן.
    ועוד תודה על התשובה מלפני כמה שנים :--), שממש "מסגרתם" אותה בדיון עצמאי. רציתי לדעת בקשר לבחירה חופשית (אני מניח שזה אמור להיות במדור מוח שאיננו זמין). א.
    האם קיימת בחירה חופשית או לאו. וגם האם היא לא קיימת במציאויות יותר מורכבות כגון ערכים מתנגשים.
    ב.
    האם קיימת הבחירה להימנע ממעשה מסויים. והאם ע"י הבחירה להימנע ממעשים מסויימים ניתן בעקיפין כן לבחור לקראת הפעם הבאה. תודה רבה על המענה האחרון (מלפני כשנתיים) - האם העולם דטרמיניסטי, ובוודאי על המענה שיגיע בקרוב.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    אין תשובה מדעית לשאלה

    היי קובי
    לצערי - אין תשובה מדעית לשאלה. יש מדענים הטוענים בלהט שאנו רק מכונות הפועלות לפי חוקים מדעיים מוגדרים וקבועים, ולפיכך אין בחירה חופשית. ויש (המגייסים באמת את גילויי תורת הקוונטים שהוזכרו בכתבה לעיל) שטוענים שהיא הופכת אותנו למכונות שלא ניתן לצפות, ובכך מתאפשרת הבחירה החופשית.
    תשובה מוסכמת 'מדעית' אין. וגם הרבה פילוסופים ותיאולוגים דנו בשאלה לאורך אלפי שנות היסטוריה...
    (תחשוב על הפרדוקס התאולוגי (דתי): אם אלוהים יודע הכל - אז אולי אין בעצם בחירה חופשית או שאולי אלוהים לא כל יכול. בעיה. כמו שאמר כבר ר' עקיבא בנושא זה בדיוק: "הכל צפוי והרשות נתונה")

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • קובי

    תודה רבה

    בס"ד
    אם שתי האופציות היחידות לשיטת המדע זה בין דטרמניזם לבין תורת הקוונטים -אקראיות אז אנחנו עדיין נשארים בכך שע"פ המדע אין בחירה חופשית.
    כי שתיהם לא מסמלים את הבחירה החופשית - שהיא רצון או במילים אחרות 'התנהלות טלאולוגית'. ברור שהרעיון הדטרמיניסטי הוא מאוד קל לקבלה ברעיון התאורתי הפשוט, הרי לא יכול להיות שפעולה מתחילה סתם ככה. אבל מן הצד השני, ההרגשה לא מורה ככה.
    וזה למה לפי דעתי צריך לקבל את קיומה של ה'נשמה'/'נפש',
    כי אז פתרת גם את השאלה מאין מגיע הסיבה הראשונית, ומן הצד השני אתה מקבל את האינטואציה.
    ובפרט שהנפש היא שמבינה שהגוף קיים (קוגיטו) ולא ברור לי כלל שהאינטואציה בקבלת נכונות החושים (ואיתו כל המדע) היא יותר חזקה מאשר האינטואציה לבחירה חופשית אז בכלל ראוי לקבל צעד שכזה
    (פרט לכל הקשיים הפילוסופים האבסורדים שמתעוררות בקבלה של הדרך הדטרמנסטית,
    שאין לדטרמניסט שום דרך לבחון את אמינות שיקוליו והמכניזם שלו ואז למעשה הוא כורת את כל מסקנותיו במידי "כשישמע בזיונו ידום וישתוק") בנוגע לשאלה הפילוספית שהעלת בסוף - כבר נשברו קולמסים רבים כדי לענות אליה.
    לא זכור לי כעת את שם הרב שאמר את זה, אבל שהתשובה לשאלה היא כמו שמיכה שלא מספיקה לשתיים וכל אחד שניסה ליישב את השאלה אז משך את השמיכה קצת מצד אחד כדי לתת לשני אבל בסופו של דבר לא מיישב זאת. אז,
    *או שקיצצו מהידיעה ואמרו שבאמת הקב"ה לא יודע (רלב"ג)
    *או בסגנון מרוכך יותר- שהקב"ה יצר לאדם את כל הדרכים מראש הטוב והרע אבל לא יודע מה יבחר (של"ה),
    *או שאמרו שלאדם אין בחירה(ר' חסדאי קשקש),
    *או שהלכו בדרך המיצוע ואמרו שהידיעה לא מושלמת והבחירה לא מושלמת (מקובלים).
    --
    *או שהלכו על דרך האמונה התמימה - שלא מבינים את זה. (ר' נחמן)
    *או שאמרו שאי אפשר להבין את הקב"ה וממילא לא לשאול עליו שאלות (דרך מקובלת בימנו בפירוש הרמב"ם)
    *או שענו לשאלה הזו בדרך פילוספית (כמו ה-2 הקודמים) שכל הקושייה של הבחירה החופשית מגיעה מעיקרון הסיבתיות, ומכיוון שעיקרון הסיבתיות הוא לא אמת אמפירית בכל מציאות ויקום, אלא הבנה שנרכשה בעקבות העולם הזה בלבד ולא ניתן להקיש ממנה למציאויות שלא מוכרות לנו אז ממילא נפלה כל הקושיה מעיקרה (הרב מישל וולף בשיטת הרמב"ם)
    -------------------------------------------- בגדול אין לי גישה לתשובה לשאלה הזאת בגלל נפשי התאולגית :), אבל זה איפשהוא בין הגישה האחרונה לשל"ה.
    אבל זה לא נראלי מטריד פה את יושבי הפורום כי רובם אתאיסטים (אם לא דטרמיניסטים ).
    -------------------
    בכל מקרה,
    הבנתי שבערך משנת 2007 (בעקבות ניסויי ליבט בין היתר) יותר ויותר מוסכם האפשרות של האדם להטיל "וטו" רק רציתי לשמוע ממקור מדעי האם זה נכון? ובאמת יש דבר כזה שנקרא ווטו? או שכל הווטו הוא רק בגלל שעדיין לא עלו על הנוירונים שגם מפעילים את הווטו או שזה בכלל טעות בבדיקה של ליבט? תודה מראש וסליחה על האריכות שלא כל כך קשורה חח.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    אני אפילו לא אתחיל

    היי קובי
    תגובה מעניינת, אבל כיוון שרוב הדיון הוא פילוסופי – אני אפילו לא אתחיל לדון בו.
    בקשר לשאלה שלך בסוף – התשובה הראשונית שלי נותרת בעינה. אין מוסכמה בנושא (לא ידוע לי על סקר או על קונצנזוס מדעי בנושא). גם על תוצאות הניסויים של ליבט ואחרים אפשר, ונותנים, פרשנויות אחרות. ופשוט אין הסכמה או ידיעה. אם אתה מסתדר עם האנגלית, הערך על ניירוסיינס ובחירה חופשית בויקיפדיה האנגלית דן בהרחבה בנושא:
    https://en.wikipedia.org/wiki/Neuroscience_of_free_will
    אצטט פסקה מחלק המבוא: The field remains highly controversial. There is no consensus among researchers about the significance of findings, their meaning, or what conclusions may be drawn. The precise role of consciousness in decision making therefore remains unclear.
    בתרגום חופשי שלי: התחום עדיין נותר שנוי במחלוקת רבה. *אין* קונצנזוס בין החוקרים בנוגע לחשיבות הממצאים (הניסויים), משמעותם, או מה המסקנות שניתן להסיק מהם. התפקיד המדוייק של מודעות בקבלת החלטות נותר, לכן, לא ברור.
    נותר לי רק לקוות שבעתיד המדע יפתור גם שאלה (מעניינת מאוד!) זו...
    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • איציק

    אני מסכים עם איינשטיין...

    אני מתנגד לאמירה הזו שכנראה היקום אינו דטרמיניסטי מכיוון ששחזרו תנאי ניסוי והגיעו לתוצאות שונות. לעניות דעתי זו אינה חשיבה מדעית. אם תוצאות הניסוי שונות ולא מבינים מדוע, יש להניח כי קיים או פרמטר או פרמטרים שהשתנו והם אינם גלויים לנו בשל מוגבלותינו הטכנולוגית או התפיסתית. בלי קשר: אני מאוהב באתר הזה. כיף לקרוא כתבות אינטליגנטיות כאלה המעודדות חשיבה וידע.

  • -----

    אני חושב שהפרמטרים האלה קיימים אחרי הכל

    כן הכל קבוע מראש אבל לא באמת אפשר לחזות את העתיד בצורה מדויקת לחלוטין לכן זה לא באמת משפיע על חיי בני האדם.

  • קובי

    שאלה על השאלה

    בס"ד,
    שלום, ותודה על התשובה המהירה !
    יש לי שאלה נוספת, האם חוקי הפיזקה נבראו במפץ הגדול או שהם היו פה כבר קודם? (ז"א שהאם במפץ "חדש" כביכול, יכולים להיווצר חוקים שונים?)
    ושאלה נוספת, (אם היית יכול "להוריד את הכובע של הד"ר" ולהיות נניח לא יצוגי), אתה היית חושב שנמצא בעתיד את הפרמטרים שאיינשטיין דיבר עליהם? או שתמיד יהיה "מימד" נוסף של הסתברות?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    ניסיון תשובה על השאלות

    לגבי השאלה הראשונה שלך – היא לא שאלה מדעית, אלא פילוסופית. אי אפשר לענות עליה. לכאורה – במפץ הגדול נוצר כל היקום, אבל אי אפשר לדעת אם חוקי הפיזיקה (שהם לא חומר ולא אנרגיה) נוצרו יחד איתו או אולי לא? זה לא מדעי כי אין דרך להגיע לתשובה אמיתית לשאלה הזו... (קצת מקביל לשאלה שבה עוסקת הכתבה הזו).
    לגבי השאלה השנייה – אני אגיד שאני מקווה מאוד שלעולם לא ימצאו פרמטרים חבויים, בגלל שהם לא קיימים. אם העולם דטרמיניסטי (=כן קיימים פרמטרים חבויים שמאפשרים לחשב כל מצב עתידי) זאת מחשבה מיאשת מאוד – הכל קבוע מראש, וכל מה שקיים בעולם הוא סתם 'בובות על חוט' שהתסריט שלהם נקבע מיליארדי שנים קודם! תוצאת מכניקת הקוונטים מאוד מנחמת, לא הכל קבוע מראש, העתיד פתוח לפנינו כחידה תמידית.
    בברכה,
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • מייק

    דטרמניזם בקבלת החלטות

    מדעני מוח טוענים לדטרמניזם של קבלת ההחלטות במוח. מעניין אם מכניקת הקוונטים משפיע על פעילות המוח. מה שמוריד את ההסתברות שהאדם מתנהל באופן דטרמניסטי.