כמו תמיד, כאשר לנושא יש נגיעה לרפואה, נקדים ונאמר: הכותבים במדור אינם רופאים וכל הנכתב בתשובה מגיע מרקע מדעי. אין לראות בתשובה המלצה רפואית או תחליף לבדיקה ויעוץ רפואי.
לאחר ההקדמה הקצרה ניתן לתת תשובה קצרה וארוכה:
התשובה הקצרה היא שאין דבר כזה "מחלה" של רגישות לחשמל מכיוון שעד היום לא הצליחו לבודד את גורם התופעה, להגדיר מהם ה"תסמינים" ומה הטיפול (במילים "לא הצליחו" אין הכוונה שהמדע כשל אלא סיבה אחרת, אבל על כך בהמשך). למעט שוודיה, שם התופעה מוכרת ע"י הממסד הרפואי כ"גורם הפוגע בתפקוד" (לא מחלה!) התופעה לא נחשבת כמחלה או פגיעה תפקודית בשום מקום אחר, כולל ארגון הבריאות העולמית (WHO).
ועכשיו לתשובה מעט יותר ארוכה.
"רגישות יתר לחשמל" Electromagnetic hypersensitivity (EHS), היא מונח המתאר אוסף של תלונות רפואיות שונות שאנשים משייכים את הופעתן לשדות אלקטרומגנטיים. מיותר לציין שלשדות אלקטרומגנטיים יש בהחלט השפעה על הגוף אך מדובר בעוצמות הגדולות בסדרי גודל מהרמות הנורמאליות המצויות במחשבים ומכשירי חשמל סביבנו. מי שרוצה לנבור במסמכים ונתונים על רמות קרינה בלתי מייננת והשפעות על הבריאות מוזמן לעשות זאת באתר של הארגון הבינלאומי להגנה מפני קרינה בלתי מייננת. התלונות מופנות בעיקר למסכי מחשב אך גם למכשירי טלפון ביתיים אלחוטיים (לא סלולאריים),כבלי מתח גבוה,שנאים ועוד. הסימפטומים עליהם מדווחים אנשים הם רבים ולא ספציפיים, החל מצריבה בעור, יובש בעיניים וכאבי ראש וכלה בהקאות, חולשה, צלצולים באוזניים ובעיות זיכרון.
.jpg)
תמונה באדיבות ויקיפדיה.
מחקרים שונים שנעשו לא הצליחו למצוא כל קשר בין שדות אלקטרומגנטיים לתלונות אלו. במחקרים אלו נעשו בשיטת double blinded. בשיטה זו לא המטופל ולא המטפל יודעים מתי המטופל נחשף לשדה אלקטרומגנטי. התוצאות הראו שהמתלוננים לא הצליחו לדעת מתי נחשפו לשדה האלקטרומגנטי ומתי לא. יתרה מזאת גם בפעמים שהם דיווחו על תסמינים לא היה שום מתאם בין עוצמת השדה לעוצמת התסמינים. עובדה זו היא בעייתית במידה ורוצים למצוא קשר ישיר בין סיבה ותוצאה. לחץ לדוגמא למחקר מסוג זה.
נקודה נוספת שהועלתה במספר מחקרים שבדקו עד כמה התופעה נפוצה באוכלוסייה היא שיש קשר ישיר בין החשיפה בתקשורת לבעיה וכמות האנשים המתלוננים. במילים אחרות במקומות בהן התופעה מדווחת בתקשורת ויש דיון בנושא יש הרבה יותר אנשים (באחוזים מהאוכלוסייה) שמתלוננים על רגישות לשדות אלקטרומגנטיים. כמובן שהעובדה הזאת בלבד לא מוכיחה שהבעיה לא קיימת (אפשר לומר שמי שלא שמע על התופעה יתקשה לשייך את הסימפטומים שלו למשהו כל כך יום-יומי) אך אם נתייחס לתוצאות שהוזכרו בפסקה הקודמת השילוב של העובדות בהחלט לא מחזק את הטענה.
כל האמור לעייל כמובן שלא סותר את העובדה שאנשים סובלים מתסמינים מסוימים אך הוא בהחלט מכוון לגורמים אחרים. רופאים וחוקרים שעוסקים בתחום מצביעים על שילוב של גורמים חיצוניים ופנימיים (נפשיים) המובילים לתסמינים המתוארים. קצב החיים המטורף, הלחץ הרב בו אנו מצויים, חוסר כרוני בשעות שינה, כמות הגירויים האדירה לא אנו נחשפים (גירויים קוליים, גרויי ראיה ועוד) גורמים לרבים לעייפות כרונית; נוסיף על זה אכילה בלתי מאוזנת מחד וחוסר פעילות גופנית מאידך אך עם ישיבה של שעות מול המחשב בתנוחה לא נורמאלית קפואה ונוכל לקבל בעיות רבות.
מאמר סקירה (review) משנת 2006 מצביע אף הוא על העובדה שיש מרכיב נפשי חזק בתופעה המתוארת כבעיית רגישות יתר לחשמל. המאמר גם מביא אסמכתאות ממאמרים אחרים המראים שטיפולים הכוללים תמיכה והכרה במתלונן, קבוצות תמיכה ושיחות (תחום המוגדר כ cognitive behavioral therapy) יכולות להוביל לשיפור משמעותי ואף לפתרון הבעיה. אם זאת הכותב מסייג את דבריו ומציין הנושא עוד לא מוצה דיו ויש לבצע עוד מחקר בנושא.
לסיכום – כל העובדות מצביעות על כך רגישות לשדות חשמליים בעוצמות נמוכות ויום-יומיות לא קיימת. התסמינים המדווחים מקורם כנראה מגורמים אחרים ו/או שילוב של גורמים נפשיים המובילים לסימפטומים גופניים.
.jpg)
תיאור מעט מחויך על כאב ראש (המאה ה 19);תמונה באדיבות ויקיפדיה.
מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מיבנית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים:
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
