יש מעט שאלות שנשמעות כל-כך פשוטות אך שהתשובה עליהן כל-כך קשה, מסובכת ולא ידועה לחלוטין כמו השאלה מדוע אנו חולמים.
התשובה הפשוטה והמדויקת ביותר היא שתפקיד החלום עדיין לא ברור לחלוטין.
אם ניקח בחשבון שמהות השינה וכן שנת-חלום (REM- rapid eye movement, התקופה בה רוב החלימה מתרחשת) אף הם עדיין לא ברורים כל צורכם, ואלו הם מצבים שהרבה יותר קל לחקור מבחינה מדעית, אז חוסר הידיעה לגבי מהות החלימה לא תפתיע אותנו.
רישומי פעילות המוח בזמן שנת חלום (באדום); תמונה מויקיפדיה.
אחת התיאוריות המובילות רואות בחלימה דרך של עיבוד המידע שנצבר במהלך היום, סידורו וקטלוגו כדי לפנות מקום בזיכרון המיידי למידע חדש. תיאוריה זו נתמכת בעובדה שאנשים שאינם ישנים תקופה ארוכה מתקשים להתרכז וללמוד דברים חדשים- כאילו ה"נפח" המוקצה לזיכרון ולמידה מלא ועד שלא ירוקן היכולת מוגבלת מאוד. לכן במהלך הלילה המוח מעבד את המידע, נפטר ממידע לא רלוונטי, יוצר קשרים חדשים או מחזק קשרים קיימים וכו'.
חשוב לציין שהמושג "נפטר ממידע לא רלוונטי" הוא עמום מכיוון שלא ממש ברור מה קורה איתו; ברור כי הוא לא נשאר כמידע זמין ונגיש (רובנו לא יכולים להיזכר מה אכלו לפני שנה), אך מצד שני כנראה שהוא לא נמחק לחלוטין כי לעיתים ניתן (למשל ע"י היפנוזה) לחזור ולהעלות מידע זה.
תיאוריה נוספת (Contemporary Theory of Dreaming) מקשרת את החלימה עם קלט רגשי.
על פי תיאוריה זו יצירת קשרים וחיבורים במוח נעה על פני משרעת רחבה המתחילה בריכוז גבוהה כמו בזמן שאנו פותרים בעיה ומתרכזים, ממשיכה בפעולות פחות מסובכות, דרך חלומות בהקיץ וכלה בשנת חלום המצויה בקצה השני של הטווח; בשנת חלום הקשרים הרבה יותר רופפים ואסיוצייטיביים והם מכילים בתוכם גם את הקלט הרגשי.
התומכים בתיאוריה זו מצביעים על העובדה שאנשים שעברו טראומה קשה חולמים לרוב חלום מאוד "פשוט" ו"מונוכרומטי" ולעומתם אנשים שלא חוו טראומה חולמים חלומות יותר "מסובכים" המשלבים מגוון רחב של רגשות ואירועים. אנשים שחוו אירוע קשה כמו למשל שריפה, יחלמו למשל שהם נופלים מצוק גבוהה שוב ושוב; חלום זה אומנם לא משחזר את האירוע אבל חוזר על הרגש המרכזי אותו חוו- פחד וחוסר שליטה על מצבם. ייתכן אף שהחזרה שוב ושוב על אותו אירוע בחלום גם מקהה את ההשפעה שלו (desensitization) באותה דרך שצפייה בסרט מפחיד בפעם ה-20 תהייה הרבה פחות מפחידה מאשר בפעם הראשונה. בנוסף, החלימה החוזרת של הטראומה (בצורתה המקורית או בוואריאציות שונות) יוצרת קישורים רבים בינה לבין זיכרונות אחרים ובכך מחברת אותה ל"יום-יום" והופכת אותה פחות קיצונית ומבודדת בחוויה הקולקטיבית של הפרט.
ייתכן שלחלום היה תפקיד הרבה יותר חשוב לאבותינו הקדומים שבהחלט היו נתונים בסכנות ואירועים מבעיתים בתדירות הרבה יותר גבוהה מאשר אדם החי בעיר בתקופה המודרנית.
חלק מהמתנגדים לתיאוריה זו מעלים את העובדה שגם בעלי חיים פחות מפותחים אבולוציונית (חתולים, כלבים ועוד) כנראה חולמים ואצלם המהות של טראומה קצת פחות ברורה.
יש גישה נוספת (בהחלט לא המובילה בתחום) הרואה בחלימה מעין "תופעת לוואי" של השינה ופעילות המוח בזמן REM. גישה זאת טוענת שלחלום עצמו אין מטרה או תפקיד ביולוגי אלא זהו תוצר של השינה שלה יש תפקיד ביולוגי (גם אם תפקיד זה עדיין לא ברור כל צרכו). בהשאלה נוכל לומר שנורת ליבון יכולה לחמם בחורף אך זה רק תוצר לוואי של התפקיד האמיתי שהוא הארה.
כפי שציינתי למעלה, גישה זאת לא מקובלת על רוב החוקרים בתחום.
כפי שכבר ציינתי לא פעם- כאשר על שאלה פשוטה יש מספר רב של תשובות הסיבה היא כנראה שאין אף תשובה שבטוחים שהיא נכונה; אין ספק שכלל זה תופס גם כאן.
אנקדוטה מעניינת בנושא החלום קשורה לגילוי המבנה של המולקולה האורגנית בנזן C6H6.
בשנת 1865 חלם הכימאי הגרמני קקולה על נחש הבולע את זנבו.
באותו זמן הוא עסק בבעית מבנה הבנזן וחלום זה עזר לו למצוא את המבנה הטבעתי של המולקולה.
תמונה מויקיפדיה
מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.