לא רק לתינוקות חשוב לישון כדי לגדול ולהתפתח. גם אנחנו זקוקים לשנת לילה טובה כדי שנוכל ולחשוב ולשמור על בריאותנו
כשאנו מתכוננים באמצע הלילה למבחן חשוב, טוב נעשה אם נעצור את מעשינו בשעות הקטנות ובמקום זה נתפוס תנומה טובה שתכין אותנו למבחן טוב יותר. השינה, מתברר, חשובה לא פחות מהלימוד עצמו, ואולי אפילו יותר.
אנחנו ישנים בממוצע כשליש ממשך חיינו. במהלך השינה הגוף "מאתחל" את המערכות החיוניות שלו ומאזן מנגנונים מורכבים כמו מערכות הנשימה והחיסון. אך מה שמעניין יותר הוא ששינה מאזנת ומפתחת גם את המוח. מאחר שמערכות רבות אינן פעילות בזמן השינה, כחמישית ממחזור הדם שלנו מתועלת בזמן הזה למוח. זרימת הדם הנרחבת הזאת מסייעת לתהליכי בנייה ויצירת קשרים חדשים במערכת העצבים. תהליכי הבנייה האלה חיוניים בין השאר לזיכרון שלנו.
יתרונות של שינה טובה | סרטון: TedEd
מיצוק הזיכרון
מיצוק הזיכרון הוא תהליך שבו מידע חדש שאנו קולטים, למשל כשאנחנו לומדים לבחינה, עובר מהזיכרון לטווח הקצר הנזיל מטבעו לזיכרון לטווח הארוך היציב הרבה יותר.
התהליך הזה מתרחש באזור במוח שנקרא "היפוקמפוס". מדענים גילו כבר לפני כ-60 שנה שאצל אנשים שאיבדו את ההיפוקמפוס נפגעה בצורה אנושה היכולת ליצור זיכרונות לטווח ארוך וקצר, אך הם עדיין יכלו ללמוד מטלות פיזיות אם חזרו עליהן מספיק. מכאן הם הסיקו שיש שני סוגים של זיכרון: "זיכרון הצהרתי" שמתמקד בעובדות ובידע מפורש, כמו בלמידה לבחינה, וזיכרון פרוצדורלי שמתמקד בידע מרומז, כמו היכולת לרכוב על אופניים. אצל חולי אלצהיימר, למשל, הפגיעה בזיכרון מוגבלת רק לזיכרון ההצהרתי והם עדיין מסוגלים לרכוש מיומנויות.
ההיפוקמפוס | הנפשה: Life Science Databases – LSDB)
המדענים הבינו שמידע חושי נקלט ומתורגם בתחילה במוח כזיכרון לטווח קצר ומשם עובר להיפוקמפוס. ההיפוקמפוס, בתורו, מחזק את תאי העצב הקשורים לזיכרון הזה ואת הקשרים שביניהם, וכך מקבע את המידע כזיכרון לטווח ארוך.
ברירת זיכרונות בשינה
אך מדוע אנו מסוגלים לזכור רק חלק מהדברים ואת היתר אנחנו שוכחים? מדוע רק חלק מהזיכרונות שלנו מתמצקים? אחד הגורמים המרכזיים בתהליך הזה הוא השינה.
השינה מורכבת מכמה מחזורים, שכל אחד מהם אפשר לחלק באופן גס לשינה רגילה ולשנת חלום. בשנת החלום חילוף החומרים של הגוף מאיץ וניכרת גם עלייה בקצב פעימות הלב, משום שהגוף משקיע בה יותר אנרגיה. כמו כן השינה בשלב הזה מתאפיינת בתנועות עיניים מהירות, ולכן היא מכונה גם שנת Rapid Eyes Movements, או REM בקיצור.
בשלבים שונים של השינה מתמצקים סוגים שונים של זיכרונות. עיקר הפעילות מתרחשת בהם בגזע המוח, וכן באזורי ההיפוקמפוס, התלמוס והקורטקס – כולם תחנות מעבר בתהליך יצירת הזיכרונות.
בשלבים של השינה ה"רגילה" הלא עמוקה הזיכרונות ההצהרתיים נאגרים זמנית בהיפוקמפוס ומופעלים שוב ושוב על ידי יצירת רשת של קשרים עצביים בין ההיפוקמפוס לקורטקס – אזור שמתמקד בתהליכי חשיבה מתקדמים. בדרך הזאת הם מאוחסנים בהדרגה כזיכרון לטווח ארוך בקורטקס.
בשנת החלום, לעומת זאת, מתרחש תהליך של עיבוד הזיכרונות הפרוצדורליים, כלומר המיומנויות. מכאן ששינה טובה אחרי לימוד ושינון עדיפה על פני שינון נוסף, משום שהיא חיונית לנו כדי לבנות קשרים עצביים חדשים ולקבע את הלימוד שכבר רכשנו.
שינה ובריאות
ויתור מתמשך על שינה עלול אפילו לפגוע לטווח ארוך בבריאות. הנזק הזה נגרם משום שבמהלך השינה הגוף מפחית את ההפרשה של הורמונים שונים, ביניהם קורטיזול, שממלא תפקיד חשוב בפעילות מערכת החיסון ורמות גבוהות שלו עלולות לשבש את התגובה החיסונית.
הקורטיזול מסייע להעלות את רמות הסוכר גלוקוז בדם וכך מעורב באספקת אנרגיה זמינה. מתוקף תפקידו הוא דרוש לגוף ברמות גבוהות בעיקר במצבי מצוקה ומתח או בפעילות גופנית מוגברת. במצבים האלה איננו זקוקים מיידית לפעילות של מערכות העיכול והחיסון והאנרגיה מנותבת במקום זה לשרירים ולמערכות אחרות שנחוצות להתמודד עם מצבי חירום. לפיכך, רמת ההורמון יורדת לקראת השינה ובתחילתה, וההערכה היא שהרמות הנמוכות האלה מסייעות לחזק את מערכת החיסון בשעות השינה.
גורם נוסף בשינה שתורם לבריאותנו הוא שבמהלכה תאי העצב הקשורים בחשיבה "מאופסים" בחזרה לסף הגירוי הנורמלי שלהם, אחרי שהיו פעילים במהלך היום. בשינה המוח גם מנקה את עצמו מרדיקלים חופשיים, שהשפעתם על הגוף שלילית, באמצעות נוגדי חמצון כמו ויטמינים ומינרלים שקיבלנו בתזונה שלנו במהלך היום. כך ששינה טובה בריאה לנו לא פחות מתזונה נכונה ופעילות גופנית.
חגית ניסן משה
מכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
