הבקטריופאג' התגלה בשלהי המאה ה 19 אך זוהה רק לקראת 1917.
בקטריופאג' (Bacteriophage) הנו וירוס התוקף חיידק, מתרבה בתוכו ואז פורץ החוצה תוך כדי הרס תא המאכסן.
מקור השם מיוונית ופירושו טורף-חיידקים.
הבקטריופאג' הוא רובו ככולו חומצות גרעין (כמעט 95%) והשאר מעטפת חלבונית (ראה תמונה).
תמונה נלקחה מויקיפדיה
הבקטריופאג' מצויד במעין זנב או שוטון דרכו הוא מזריק את חומצות הגרעין שלו (DNA) לתוך החיידק המותקף. הDNA של הבקטריופאג' משתמש במנגנוני תא החיידק כדי ליצור בקטריופאג'ים חדשים ואז הצאצאים פורצים החוצה תוך כדי פירוק (ליזיס) דופן החיידק.
הבקטריופאג' יכול גם לחבר את חמצות הגרעין שלו לאלו של החיידק ולהישאר במצב רדום תוך כדי חלוקות התא. בשלב יותר מאוחר הוא יכול להתעורר ולחזור לפעילות; בצורה זו כל התאים שמקורם בתא האב הנגוע נושאים את הDNA של הבקטריופאג'.
כיום, לאחר שהאנטיביוטיקה כבר אינה מסוגלת לטפל בכל הזיהומים (עקב עמידות) יש מחקרים רבים בכיוון רתימת הבקטריופאג'ים לטיפול בזיהומים של חיידקים עמידים.
דרך נוספת אפשרית לטיפול בזיהומים חיידקיים עמידים לאנטיביוטיקה היא שימוש בחיידקים טורפים.
חיידקים אלו התגלו רק לקראת אמצע המאה ה- 20.
חיידקים טורפים הם קטנים יחסית ונמשכים לעבר הטרף שלהם בכמוטקסיס (מעין חוש "ריח" בו החיידק עוקב אחר שובל של מולקולות בריכוז הולך ועולה עד הגעתו לתא המקור המפריש).
החיידק חודר לתא מאכסן ורק שם הוא יכול להתרבות. כאשר צאצאיו יוצאים הם משמידים את התא המאכסן.
החיידקים הטורפים נמצאים עדיין בשלב החקר אך תולים בהם תקוות רבות.
מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
