כדי לענות על השאלה, יש לחזור יותר מ-300 שנים אחורה: החל מסוף המאה ה-17, התחילו להתגלות על ידי מדענים באירופה כל מיני חוקים פיזיקלים שקשורים לגזים:
*ב 1662 גילה המדען האירי רוברט בוייל את "חוק בוייל": עבור גז שנשמר בטמפרטורה קבועה, ככל שמגדילים את הלחץ על פני הגז, הנפח של הגז קטן, ולהפך. (אדם מריוט הצרפתי גילה בצורה בלתי תלוייה את אותו החוק 14 שנה מאוחר יותר).


תמונות מתוך פירסומיו של בוייל, הציוד בו השתמש למחקריו

*כמאה שנה מאוחר יותר, ב 1787 גילה המדען הצרפתי ז'אק שארל את "חוק שארל" שאומר: עבור גז שנשמר בלחץ קבוע, יש יחס ישר בין הטמפרטורה לבין הנפח, וההפך. (כלומר ככל שהטמפרטורה עולה הנפח גדל).
*כ-15 שנים מאוחר יותר, ב 1802 גילה המדען הצרפתי לואי ז'וזף ג'י לוסק את "חוק ג'י לוסק" שקובע: עבור גז שנשמר בנפח קבוע, יש יחס ישר בין הטמפרטורה לבין הלחץ, וההפך. (ג'י לוסק עסק רבות בחקר הגזים והאטמוספרה, והיה מהראשונים שטסו בכדור פורח)
*כ-10 שנים מאוחר יותר, ב 1811, פירסם המדען האיטלקי אמדאו אבוגדרו (בעיקר הסתמך על חוק אחר שניסח ג'י לוסק בקשר לתגובות כימיות של גזים), את "חוק אבוגדרו" שקובע: גזים שונים שנמצאים באותם תנאים של נפח, טמפרטורה ולחץ – יהיו בהכרח גם בעלי אותו מספר של חלקיקים.


אמדאו אבוגדרו (התמונות באדיבות אתר ויקיפדיה)

מכל החוקים הנ"ל מקבלים את התחושה, שעבור גזים יש קשר בין נפח, טמפרטורה, לחץ ומספר חלקיקי הגז, ורק צריך לנסח את הכל בצורה מסודרת ומתמטית שתאחד את כל החוקים. המשוואה שמאחדת את כל החוקים הנ"ל נקראת משוואת הגזים האידיאלית (את ההבנה שניתן לאחד את כל החוקים למשוואה אחת גילה המהנדס הצרפתי אמיל קלפירון ב 1834), ואפשר לנסח אותה כך:

כאשר P – (קיצור של Pressure) מסמל לחץ, V (קיצור של Volume) מסמל נפח, T (קיצור של Temperature) מסמל טמפרטורה, n (קיצור של number) מסמל את מספר החלקיקים של הגז, ו-R הוא קבוע, קבוע הגזים. כלומר המשוואה טוענת, שעבור כל גז שניקח, אם נכפיל את הלחץ שלו בנפח שלו, ונחלק במכפלת מספר החלקיקים שבו בטמפרטורה שלו תמיד נקבל אותה התוצאה, אותו מספר קבוע. R, קבוע הגזים, הוא אחד מהקבועים היסודיים של היקום, כמו המטען החשמלי של האלקטרון או מהירות האור. עבור שימוש ביחידות 'אטמוספירה' למדידת לחץ, 'ליטר' למדידת נפח, 'מעלות קלווין (=מעלות צלזיוס ועוד 273.15)' למדידת טמפרטורה ומוֹלים/מספרי אבוגדרו למדידת מספר החלקיקים, הקבוע שווה בקירוב טוב ל 0.082 (אטמוספירות*ליטרים\קלווין*מול). בעזרת המשוואה אפשר לחשב כל גורם מבין הארבע (טמפ', נפח, לחץ, כמות גז) בתנאי שיודעים את הערך של שלושת הגורמים האחרים.

נסיים בשתי דוגמאות:
נפח של מול גז בטמפרטורה של 0oC, ובלחץ של אטמוספירה אחת:
V=R*n*T/P=0.082*1*273.15/1=22.4
(ומכאן הערך של נפח גז באפס מעלות שלומדים בבית הספר התיכון, רק שבתיכון מעגלים לפעמים את הערך ל 22.5)
נחשב את הלחץ בו נמצא בלון חמצן שנמצא בבתי חולים: משקל הגז בבלון 2 קילוגרם, נפח הבלון 15 ליטר, והטמפ' 25 מעלות צלזיוס =298.15 מעלות קלווין.
מכיוון שהמשקל המולקולרי של חמצן ( O2 ) הוא 32 גרם למול, 2 קילו חמצן מכילים 2000/32=62.5 מול חמצן. והלחץ בבלון יהיה:
P=R*n*T/V=0.082*62.5*298.15/15=101.9 כלומר הלחץ בתוך בלון חמצן בנפח 10 ליטר המכיל 2 קילו חמצן יהיה כ 102 אטמוספירות.

*הערה: המשוואה מדוייקת רק עבור 'גז אידאלי' – גז עבורו אין כוחות משיכה בין החלקיקים, ונפח החלקיקים עצמו זניח. עבור טמפ' גבוהות מאפס מעלות צלזיוס ועבור לחצים עד 100 אטמוספירות אפשר להניח בקירוב טוב שכמעט כל הגזים 'אידיאלים' ואפשר להשתמש במשוואה לצורך חישובים מדוייקים.

מאת: ד"ר אבי סאייג
המחלקה לנוירוביולוגיה ומכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

23 תגובות

  • אלי

    מתי יכולה להיגרם פריצה של הגז ממיכל אטום?

    או במילים אחרות, מה ההסבר לתופעה שהלחץ במיכל אטום עולה עם הזמן ועלול לגרום לפריצה של המיכל?
    האם זה בגלל עלייה בטמפרטורה? או שיכולות להיות גם סיבות אחרות?

  • נעם אליצור

    איך הגיעו לגובה 41 ק"מ עם בלון ? - הגובה ממנו צנח שיאן העולם

    הבנתי בגובה זה הלחץ הוא 1/1000 אטמוספירה . כך ש 1 ממ"ק הליום יכול להגביה לכל היותר 1 גרם כולל משקל הבלון עצמו כמובן.
    ע"מ להגביה אדם עם חליפה, אויר, בלון- נניח יחד 150 ק"ג לכל הפחות, צריך בלון בנפח 150,000 ממ"ק. כלומר כדור - בקוטר 80 מטר. האמנם כן או שטעיתי במשהו ?

  • ישראל

    כושר ההרמה של הליום

    ראשית, מוכרח אני לומר, שאני מתפעל מאוד מההסברים המחכימים שלך - במכון דוידסון! נעזרתי בהם רבות. שנית, ברצוני, חצי לשאול חצי להתייעץ בנוגע לרכיב תיאורטיקן (כרגע). להלן. 1 מ''ק הליום ביכולתו להגביה 1 ק''ג באוויר.
    כך ש 4.7 מ''ק הליום מגביה 100 ק''ג - בקירוב. וכך כאשר ה 4.7 מ''ק מלא הליום הוא מתנשא באוויר יחד עם משקל של אדם! וכאשר האדם רוצה לנחות הוא דוחס את נפח ההליום חזרה למיכל בגודל מ''ק. וכך יוכל גם לאחסן את רכיב זה בתנאים רגילים. זה הרעיון; פשוט לעוף עם הליום. עכשיו, רצינו לשאול אותך, על גז המימן שהוא כידוע הגז קל ביותר. אם אנו רוצים להקטין את נפח ה 4.7 מ''ק, שזה די גדול; עלינו להשתמש במימן ולא בהליום (בהנחה שאין גז אחר נוסף שניתן להשתמש בו מלבד הליום ומימן) וכך הנפח יוכל להצטמצם. רציתי לשאול:
    א. אם מ''ק הליום מגביה 1 ק''ג. כמה ק''ג יכול 1 מ''ק מימן להגביה?
    ב. האם הוא מאושר לשימוש מפעלי-אזרחי? מה ידוע לך על כך.
    ג. האם אפשר לערב הליום וגז מימן יחד?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    לא הרבה

    ראשית תיקון למה שרשמת – אם 1 מ"ק הליום מגביה 1 ק"ג, אז 100 מטר-קוב מגביה 100 קילוגרם, ולא 4.7 מ"ק! 4.7 מ"ק מגביה 4.7 ק"ג. מה שאתה יכול להגיד שקוביה שמימדיה 4.7*4.7*4.7 מטר – ונפחה כ-100 מטר-קוב יכולה להגביה 100 ק"ג.
    א. לא הרבה יותר, כהפרש המשקלים בין הגזים. 1 מ"ק גז זה 1000 ליטר גז, או 40 מול גז (כל מול גז נפחו 25 ליטר בטמפרטורת החדר).
    1 מול גז הליום שוקל 4 גרם, לכן 40 מול גז הליום שוקלים 160 גרם.
    1 מול גז מימן שוקל 2 גרם, לכן 40 מול גז מימן שוקלים 80 גרם.
    כך שאם 1 מ"ק הליום מרים 1 ק"ג, 1 מ"ק מימן יוכלו להרים 1.08 ק"ג...
    ב. לא ידוע לי אם כן או לא – אבל בהמשך לסעיף א' – הרווח ביכולת ההרמה לא נראה לי שווה בהפסד בבטיחות.
    ג. אין בעיה לערבב הליום ומימן.
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • ישראל

    ממש תודה!!

    אכן , התכוונתי ל 4.7 כפול אורך, רוחב, גובה.
    החכמת אותי בתשובתך! אשמח להבין יותר: מדוע מימן ששוקל מחצית ממשקל ההליום, מגביה רק 1.08 בו בשעה שאותו משקל של הליום מגביה 1.00 ק''ג. משקל המימן לא אמור להיות כפול? (ואז כדאי מאוד להשתמש במימן)

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    הסבר על בלוני הליום

    היי ישראל
    מה שקורה עם בלוני הליום ומימן, וגם כדורים פורחים זה שהם למעשה צפים על האוויר – והעקרונות השולטים בהם הוא עקרונות של חוק הציפה של ארכימדס (כדאי לך להתנסות בישומון).http://davidson.weizmann.ac.il/online/tikshuv/physics/%D7%A6%D7%99%D7%A4...
    בקצרה הכלל הוא מאוד פשוט: *אם צפיפות ממוצעת של משהו קטנה מצפיפות של נוזל או גז – אז הוא יצוף על פניהם (כמו בלון הליום שצף על האוויר או קלקר שצף על פני המים)
    *אם הצפיפות הממוצעת של משהו גדולה מצפיפות של גז או נוזל – אז הוא ישקע בהם (כמו אבן ששוקעת במים)
    *אם הצפיפות הממוצעת של משהו זהה לצפיפות של נוזל או גז – או הוא ירחף בהם (לא ישקע ולא יצוף).
    צפיפות – מוגדרת כמשקל ליחידת נפח.
    ועכשיו נעשה חישוב עם מספרים:
    צפיפות האוויר היא בסביבות 1.2 ק"ג למ"ק, צפיפות הליום – כפי שחישבתי לעיל הוא 0.16 ק"ג למ"ק, וצפיפות מימן מחצית מכך 0.08 גרם למ"ק. (ראה חישוב שעשיתי, ולהרחבה קרא שוב הכתבה הנוכחית).
    ולכן הליום צף על פני האוויר – והוא ימשיך ויצוף כל עוד הצפיפות הממוצעת שלו נמוכה מזו של האוויר, כלומר עד שמחובר עליו בערך ק"ג נוסף. ועם המימן אותו הדבר, כלומר עד שמחובר עליו משקל של כ-1.1 ק"ג. (ואז בסה"כ הצפיפות תגיע ל 1.2 ק"ג למ"ק ותשתווה לזו של האוויר).
    למעשה – אפילו אם היה לך גז ששוקל ממש אפס מוחלט, נניח מיכל עם וואקום –גם אז כושר ההרמה שלא לא היה אינסופי, אלא רק 1.2 ק"ג למ"ק – כצפיפות האוויר...

    בברכה,
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • ישראל

    אודות דחיסת גז הליום:

    כמה הליום ניתן לדחוס למיכל בעל נפח 20 ליטר? עד שאולי הוא אפילו יהפך לנוזל האם אפשר כמות של אלפי ליטרים?
    לצמצם ככל האפשר את נפח ההליום את מצב צבירה נוזלי. כלומר כמה גז הליום יש בהליום נוזל.
    בהנחה שלא ניתן לדחוס יותר כאשר הגז נהפך לנוזל. בברכה ובהערכה רבה,

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    דחיסת הליום בצילינדר גז

    כפי שעניתי כבר בשאלה קודמת בתגובות, לכל גז ישנה "טמפרטורה קריטית" שמעליה לא משנה כמה תדחס את הגז, הוא פשוט לא יהפוך לנוזל. טמפרטורת החדר גבוהה בהרבה מהטמפרטורה הקריטית של הליום ולכן לא תצליח לדחוס אותו עד מצב נוזלי בטמפרטורת החדר, ותהייה חייב לאחסן אותו כגז בתוך צילינדר גז.
    לגבי הכמות – זה תלוי בלחץ שבו עומד צילינדר הגז שלך, צילנדר גז סטנדרטי עומד בלחץ של כ-150 אטמוספירות, ולכן אם נפחו 20 ליטר והלחץ הוא 150 אטמוספרות, זה שווה ערך לגז הנמצא בלחץ של 1 אטמוספירה בנפח הגדול פי 150, כלומר בנפח של 3,000 ליטר.
    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • ישראל

    היי, תודה רבה רבה!!

    חסר לי (אישית) מידע בסיסי בנוגע לתשובה שלך.
    לא ברור לי בכלל מהו לחץ אטמוספרי בכלל (ו 150 בפרט), כלומר באוויר העולם שאנו נושמים הוא צבור בלחץ קבוע, ומכשיר דחיסה הוא מגדיל את הלחץ האטמוספרי? ומה אומרים המספרים, למשל מה שכתבת לחץ של 150 אטמוספרות. בהערכה רבה רבה!!!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    כן

    <p>
    אטמוספריה זאת מידה למדידת לחץ של גזים. נוח להשתמש בה כי לחץ של 1 אטמוספירה זה לחץ האוויר בגובה פני הים בכדור הארץ, שווה ערך (בערך) לכוח שמפעילה מסה של 1 ק&quot;ג שנמצאת על כדור הארץ על שטח של 1 סנטימטר רבוע. מכשיר דחיסה, כשמו, יכול לדחוס גז לתוך מיכלים ולהגדיל את לחצו. לחץ של 150 אטמוספירות הוא לחץ שגדול פי 150 מלחץ האוויר בגובה פני הים.<br />
    אם חסר לך מידע בסיסי - אולי תקרא קצת על חוקי הגזים כאן באתר (חפש באתר, יש המון כתבות על הנושא), וגם תראה את הכתבה והיישומון על <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/tikshuv/chemistry/%D7%9E%D7%90%D7%...מאפייני הגז</a>.<br />
    &nbsp;</p>
    <p>
    בברכה,<br />
    ד&quot;ר אבי סאייג<br />
    מכון דוידסון לחינוך מדעי<br />
    מכון ויצמן למדע</p>

  • ישראל

    וואוו מלך אתה

    ויש צילינדרים כיום שיש לחץ של 300 אטמוספרות ויותר?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    אני מניח שכן

    אבל בנושאים טכניים כאלה אתה צריך לפנות לחברות שמתמחות בנושא.

  • סנדי

    חישוב נפח אוויר

    אני מתנצל שאני פותח עץ נוסף אך בגלל כל הטעויות כתיבה לא היה לי ברירה.
    איך אני יכול לדעת מה הנפח בליטרים של בלון יום הולדת בגודל ממוצא?
    כמה לחץ bar יופעל על מיכל באורך 30 סמ וקוטר 10 סמ עם יהייה בוא אוויר ל50-70-100 בלונים?

    תודה מראש

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    באמצעות מדידה

    כדי לדעת נפח בלון יום-הולדת ממוצע, אתה פשוט צריך למדוד את הנפח (אין מה לעשות 'חישובים'): או שתמדוד את הרדיוס של הכדור (חצי מהקוטר שלו). בהנחה שהבלון כדורי פחות-או-יותר, תוכל לחשב באמצעות את הנפח שלו לפי נוסחת נפח כדור. שיטת מדידה נוספת, ומדוייקת יותר – תיקח בלון, תנפח אותו, ואת האוויר שלו תשחרר מתחת למים, כך שבועות האוויר ימלאו בקבוק מלא במים, בעל נפח ידוע (נגיד – בקבוק משקה קל בנפח 2 ליטרים) – וכך תוכל לדעת הנפח במדוייק (אם הבקבוק התמלא לחלוטין באוויר, אפשר להמשיך במדידה עם בקבוקים נוספים).

    בקשר לשאלתך השנייה, עד כמה שאני זוכר, נפח בלון הוא בסביבות 5 ליטרים.
    נפח המיכל עליו שאלת הוא כ-2.4 ליטרים (אתה יכול לעשות את החישוב של שטח בסיס כפול אורך). כלומר כדי לנפח בלון אחד בלחץ של 1 בר, אתה צריך בקירוב פי-2 יותר אוויר ממה שיש במיכל, כלומר 2 בר. וכן הלאה – כדי לנפח 50 בלונים תצטרך לחץ של 100 בר, 100 בלונים – לחץ של 200 בר.

    בברכה,
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • סנדי ליפץ

    חישוב נפח

    תודה רבה לך על התשובה המקיפה ד"ר אסייג.
    באותו עיניין.
    בסתמך על ההסבר שלך שנפח בלון הוא כ-5 ליטרים X מספר של 50/100 בלונים יוצא סה"כ כמות של 250/500 ליטר אוויר.
    1- האם ניתן לדחוס אוויר עד לרמת צבירה של נוזל כמו גזים אחרים ?
    2- במידה וכן , מה נפח שטח ההתפשטות של ההגז הנוזלי בכמות של 1 ליטר ?
    3- במידה ולא, באיזה גז ידידותי ולא רעיל ניתן למלא מיכל כזה ולהגיע לכמות הרצוייה( 250/500 ליטר) לאחר שיתפשטות הגז הנוזלי ?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תשובות

    1. לא, לכל גז ישנה "טמפרטורה קריטית" שמעליה לא משנה כמה תדחס את הגז, הוא פשוט לא יהפוך לנוזל. טמפרטורת החדר גבוהה בהרבה מהטמפרטורה הקריטית של הגזים חנקן וחמצן (שמהווים את רוב הגזים באוויר) ולכן לא תצליח לדחוס אוויר עד מצב נוזלי בטמפרטורת החדר.
    3. גז ידידותי פחות או יותר הוא – פחמן-דו-חמצני (הגז שאיתו מכינים סודה). הטמפרטורה הקריטית שלו היא 31 מעלות, כלומר כשדוחסים אותו מספיק, מתחת לטמפ' זו הוא הופך נוזל.
    הצפיפות של פחמן דו-חמצני נוזלי היא 0.77 גרם לסמ"ק, ולכן במיכל המדובר של 2.4 ליטר יכנסו 1.8 ק"ג פחמן-דו-חמצני נוזלי. מול של פחמן דו חמצני שוקל 44 גרם. ולכן כמות זו מהווה כ-41 מול של גז. לפי הנוסחה המוסברת בכתבה, כמות כזו של גז תופסת נפח של כ-1000 ליטר בתנאי חדר (לחץ של 1 אטמוספירה, 25 מעלות צלזיוס) – מספיק למילוי של כ-200 בלונים.

    נ.ב. – אתר שאל את המומחה עוסק בשאלות כלליות ועקרוניות בנושאי מדע, ולא בשאלות חישוב (כמו זו ששאלת). אם יש לך שאלות נוספות דומות הפנה אותם למהנדס כימיה העוסק בתחום הגזים.
    בברכה,
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • אריאל ליאור

    הקשר בין נפח ללחץ בגלילי אוויר דחוס.

    כמה ליטר אויר בלחץ של 1 אטמ' יש בתוך גליל אוויר של 10 ליטר בלחץ 300 אטמ'?
    האם 3000?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    כן

    כן, 3,000.
    מספיק להשתמש בחוק בוייל. (בניסוחו המלא - עבור אותה כמות גז באותה טמפרטורה - מכפלת הלחץ בנפח היא גודל קבוע)
    קל לחשב ולהראות לכן, כי עבור הנתונים שנתת, נפח של 3000 ליטר בלחץ 1 אטמוספירה שומר על הגודל הקבוע: V*P=קבוע=300*10=3000=3000*1

  • אריאל ליאור

    תודה ושאלה נוספת

    אבל הבנתי שזה נכון עבור גזים אידיאליים ולא עבור אוויר.
    כמו כן, האם יש מגבלת לחץ לחוק הזה ביחס לאוויר? (כלומר- האם ישנו לחץ ממנו כבר יכולת הדחיסות של האוויר יורדת או אפילו נעצרת?)

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    נכון - אבל הסטייה קטנה

    נכון, אבל אוויר יכול להיחשב כגז אידאלי כמעט לחלוטין בלחץ וטמפ' החדר.
    למעשה - אפילו בלחץ של 300 אטמוספירות בטמפ' החדר - הסטייה מאידיאליות (פקטור דחיסה) היא של כ-10% מאידאליות - שזה לא כל כך הרבה.
    http://en.wikipedia.org/wiki/Compressibility_factor#Experimental_values

    (בטבלה המקושרת - ככל שהמספרים של פקטור הדחיסה רחוקים מאידאליות המספר רחוק מ-1)

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • אהד

    תודה רבה! עכשיו הבנתי מה זה R...

    זה כל כך פשוט.. למה המרצה שלי הופך את זה למסובך?!

  • שלמה

    קבוע הגזים

    קבוע הגזים שמצאתי באתרים השונים
    הוא : 8.31
    אבל בבחינות מטכנאים/ הנדסאים
    מופיע המס' 29.27 לא מצאתי
    הסבר על מס' זה האם אפשר להסביר
    לי ואת ההמרות

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תשובה

    שלום שלמה בקשר לשאלתך באתר דוידסון, בגלל שקבוע הגזים בעצם מקשר בין טמפ', לחץ, נפח וכמות של גז, וכיוון שלכל אחד מהגדלים הנ"ל אפשרויות מדידה רבות: למשל –
    לחץ – אפשר למדוד ב'אטמוספירה', בר, PSI = פאונד לאינטש רבוע, מ"מ כספית, ס"מ מים, פסקל וכו'). נפח בסמ"ק, ליטר, מטר-קוב, אינטש קוב וכו'
    טמפ' – במעלות קלווין, פרנהייט או צלזיוס כמות של גז – במספר מולקולות / אטומים או בכפולות של מספר אבוגדרו.
    ה'קומבינטוריקה' של כל – הנ"ל נותנת אפשרויות רבות ביותר של 'קבוע הגזים'. ולכן, הכי חשוב לדעת להתאים את מדידות הגדלים הללו אל הקבוע המתאים. למשל – אם אתה מודד לחץ באטמוספירות, נפח בליטרים, טמפ' במעלות קלווין (=מעלות צלזיוס + 273.15), כמות גז במולים (=מכפלות של קבועי אבוגדרו), אז קבוע הגזים הוא 0.082.
    אם אתה מודד לחץ ביחידות תקניות (נפח במטר קוב, לחץ בניוטון למ"ר = פסקל, טמפ' במעלות קלווין, כמות גז במולים) – אז קבוע הגזים הוא 8.314. לגבי הערך 29.27 הוא 'מיש-מש' של שימוש בכל מני יחידות למדידת הגדלים השונים. http://www.domnickhunter.com/technicalcentre/2.3.3 (לחץ בק"ג-כוח למטר רבוע, יחידה שהפכה מיושנת, נפח במטר-קוב, ומספר גז על פי מסה ממוצעת של האויר, http://bieap.gov.in/MechanicalTechnology.pdf - מציע לך לא להשתמש בו כלל!)
    שים לב שלקבוע עצמו יש יחידות! ולפי היחידות שלו – אתה יכול לדעת באיזה יחידות להשתמש לגדלים הנ"ל. אוסף של קבועי גזים, על גודלם ויחידותיהם, אפשר למצוא בויקיפדיה העברית (טבלא מצד שמאל): http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9D או טבלא מקיפה עוד יותר (צד שמאל) באנגלית: http://en.wikipedia.org/wiki/Gas_constant
    בברכה אבי