גביש הוא חומר מוצק, לרוב פריך (חסר גמישות ושביר), שמבחינה מיקרוסקופית / מולקולארית מאופיין בסדר רב מאוד: הוא מורכב מיחידה בסיסית שחוזרת על עצמה שוב ושוב ושוב מיליארדי-מיליארדי פעמים באותו סדר, הדבר דומה למרצפות שמרצפות ריצפה, למשל, רק שהריצפה היא דו-מימדית (שטוחה), וגביש הוא תלת מימדי (אולי דימוי טוב יותר לגביש הוא קובייה ענקית שבנוייה מאותה אבן 'לגו').


מבנה פנימי של גביש מלח בישול (NaCl), הנקודות הירוקות מיצגות יוני נתרן, והכתומות כלור

בעולמנו המאקרו-סקופי (של העצמים הגדולים, ההפך מעולם מיקרוסקופי) אנחנו יודעים שכדי ליצור מבנה מסודר צריך מאמץ כדי לבנות אותו. מה שמעניין בקשר לגבישים שהם דוגמא לתופעה בטבע המכונה: self assembly, כלומר – 'בנייה עצמית'.
חומרים הבונים בעצמם מבנה מורכב ללא צורך בהשקעת מאמץ או סידור או בנייה מצד גורם חיצוני. (דוגמא נוספת לבנייה עצמית היא יצירת מבנים דמויי תא אנושי, המכונה 'ליפוזום' כאשר ממיסים מולקולות של 'חומרים פעילי שטח', כמו סבון, בתוך מים). אפשר להבין את תהליך ההתגבשות בעזרת הדוגמא הבאה: נניח שיש לנו ארגז מלא בקייסמי שיניים, שזרקנו פנימה בצורה מבולגנת, עכשיו נתחיל לנער את הארגז – הקיסמים יתחילו לנוע ולזוז (דומה למצב צבירה נוזל או מומס) ועכשיו נתחיל להוריד לאט לאט את עוצמת הניעור עד שנעצור: אם נסתכל בארגז בסיום התהליך סביר להניח שנראה שהקייסמים הסתדרו מעצמם במבנה מקביל אחד לשני, ואחד על השני. כלומר – המבנה הפנימי של היחידה הבסיסית (הקיסם הארוך והדק) יצר גם סדר ברמה גבוהה יותר- גביש.


גבישים שונים (התמונות באדיבות אתר ויקיפדיה)

בכל אופן – ישנם שתי שיטות עיקריות ליצירת גבישים: גיבוש מנתך, וגיבוש מתוך תמיסה:
גיבוש מנתך: מתיכים את החומר שרוצים לגבש על ידי חימום, החומר הופך ממוצק לנוזל, ואז מקררים באיטיות את החומר. המולקולות/האטומים/היונים שמרכיבים את הנוזל מתחילים לנוע יותר ויותר לאט במהלך הקירור מסתדרים בצורה של גביש (ומפסיקים לנוע בחופשיות).
גיבוש מתוך תמיסה: ממיסים את החומר שרוצים לגבש בתוך חומר אחר: למשל ממיסים סוכר במים, או אפילו ריבוזום במים. ובאופן איטי מתחילים לאדות את הממס, לאט לאט ריכוז המומס עולה (כי הממס מתאדה ונעלם) ובסוף מגיע לריכוז כזה שהממס לא יכול להכיל אותו בתמיסה (התמיסה הופכת ל'רוויה', עבור מלח בישול תמיסה בריכוז של כ 36% היא רוויה) והמומס מתחיל להתגבש מתוך התמיסה (התהליך מתרחש באופן טבעי כל הזמן בים המלח למשל, ובתעשיות ייצור מלחים מהים, כאשר השמש מאדה את מי הים). שיטה אחרת לגיבוש מתוך תמיסה מתבססת על שינויי מסיסות עם הטמפרטורה:
ממיסים חומר בתוך ממס חם ואז לאט לאט מקררים את התמיסה, עם ירידת הטמפ' המסיסות של החומר בתוך הממס יורדת ובסוף (לאחר שהמסיסות מגיעה לנקודת הרוויה) המומס מתחיל להתגבש מתוך התמיסה.
כדי ליצור גביש מסודר ויפה – כל תהליכי הגיבוש צריכים להעשות באיטיות רבה. כמו-כן מאוד עוזר להכניס גרעין גיבוש: פיסה קיימת של גביש מאוד עוזרת לתהליך הגיבוש עצמו – סביב ה'גרעין' המקורי.
גיבוש אינו דבר פשוט, ויעיד על כך פרס הנובל בכימיה לשנת 2009 על גילוי מבנה הריבוזום: כדי לזהות את המבנה היה צורך לגבש את הריבוזום, ומדענים רבים ברחבי העולם ניסו זאת ללא הצלחה, עד פריצת הדרך של פרופ' עדה יונת...
ישנם גם הרבה חומרים שלא יוצרים גבישים: חומרים שהכוחות הבין-מולקולרים ביניהם חלשים מאוד ולא יכולים ליצור 'סידור עצמי': דוגמא לכך הם מרגרינה וחמאה. או חומרים שהמולקולות שלהם בנויות שרשראות ארוכות- שמסתבכות אחת בשניה וגם לא יכולות להסתדר – כמו רוב הפולימרים (הפלסטיקים). חומרים לא גבישיים (מכונים חומרים בעלי מבנה אמורפי, חסר-צורה) מאופיינים בכך שאין להם בעצם טמפ' היתוך חדה, אלא שהם פשוט מתרככים והולכים עם החימום (תחשבו על חמאה, היא גמישה גם כשהיא מוצקה, וכך גם רוב מוצרי הפלסטיק הגמישים).

מאת: ד"ר אבי סאייג
המחלקה לנוירוביולוגיה ומכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

36 תגובות

  • אנונימי

    שאלה

    גבישי מלח משתייכים לקבוצת הדומם או לצומח ?
    תודה מראש .

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    דומם

    לגמרי דומם.

  • yael

    שלום! מה הסיבה בעצם שגבישים

    שלום! מה הסיבה בעצם שגבישים (יוניים לצורך העניין) יתגבשו דווקא ולא יצרו מולקולות עצמאיות?

  • הודיה

    שאלה דחופה מאוד!!!

    שלום ובוקר טוב, בעבר התיעצתי ונעזרתי רבות, אשמח לקבל תשובות לעוד 2 שאלות שעלו:
    אני משתמשת כרגע בבורקס לגידול גבישים ולאחר זמן מסוים הגביש עצמו נהפך להיות בצבע לבן וכמין סיד, רציתי לדעת למה זה קשור ואיך אני יכולה למנוע את התופעה.
    בנוסף רציתי לדעת- אני מגדלת את הגבישים על חוטי צמר וההתגבשות נתפסת על חלק מהחוט ולאעל כולו מכל צדדיו, ידוע לך על תופעה דומה? איך אוכן לפתור זאת?
    ממש ממש תודה!!!!
    האתר שלכם נפלא ביותר!!!!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תשובות (אנסה)

    היי הודיה
    אם הגביש הופך לבן, זה בעצם אומר שלא נוצר לך גביש יחיד אלא מלא מלא גבישים קטנטנטנים (מיקרוסקופיים אפילו) ששוברים את האור לכל הכיוונים ולכן זה נראה לבן. אז או שפשוט תפסיקי את הגיבוש ברגע שבו את רואה שמתחיל הלובן. ככל שהגביש גדול יותר כך קשה יותר לקבל גביש יחיד צלול. אם את בכל זאת רוצה לנסות - פשוט תאטי את הגידול, תשימי במקום קר או לח יותר כדי שהאידוי וגדילת הגביש יהיו איטיים יותר, תחליפי את התמיסה בתמיסה בעלת נפח גדול יותר (ואז גם באופן יחסי האידוי יהיה איטי יותר).

    לגבי השאלה השנייה - ככה זה צריך להיות, הגביש מתחיל לגדול מגביש קטנטן ולכן בהכרח הוא יהיה על צד אחד של החוט, ולא יקיף את כולו.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • הודיה

    תודה רבה

    ממש ממש תודה אבל רציתי לחדד מספר דברים:
    הגבישים הופכים להיות לבנים ( ממשכמו גוש סיד) לאחר הגיבוש ולא תוך כדי הגיבוש. חשבתי שזה בגלל המפגש של הגביש עם האויר/ תנאי אחסון לא טובים.
    (חשבתי שאם אני יאטום את הגביש- יצפה אותו בלקה או בכל חומר אחר שיעטוף אותו זה לא יקרה, מתאים?)
    בנוסף אני מראש מגדלת הרבה גבישים קטנים ולא אחד גדול, חבל שא"א לצרף תמונה...
    בכל אופן אשמח לשמוע את דעתך לגבי ההסתידות ותנאי אחסון ואם אטימה ראויה לפני שזה קורה ימנע זאת.
    שוב-
    ממש ממש תודה!!!!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    בהחלט יכול להיות יובש

    יש גבישים רבים המכילים בתוכם מולקולות מים (התופעה מכונה 'מי גבש'). כך שבהחלט יכול להיות שזה המצב גם בגבישים שאת מגדלת ושעם הזמן הם המים יוצאים מתוך הגביש היבש וצורתו היפה נהרסת. בהחלט מומלץ למרוח כמה שכבות של לק או חומר אוטם אחר.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • הודיה

    גבישים

    תודה על האתר היפה והמענין-
    רציתי לדעת, ניסיתי לגדל גבישים מBURAX בחלק מהגבישים שצמחו צמחו גדולים ויפים וחלקם קטנים כמו גרגירים,
    במה זה תלוי?
    תודה רבה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    במהירות ובגרעיני הגידול

    היי הודיה
    לגדל גבישים יפים זאת מומחיות קשה. בדרך כלל גבישים קטנים נוצרים כאשר הגיבוש מהיר מדי - למשל אם המים מתאדים מהר יחסית, או קירור התמיסה מתבצע מהר יחסית. בנוסף (וזה גורם שקשה יותר לשלוט בו), גבישים נוטים לגדול סביר גרעין גידול / גרעין גיבוש. זו יכולה להיות ממש נקודה מיקרוסקופית. אם באיזור / בכלי מסויים יש יותר גרעיני גידול (זה יכול להיות אפילו עקב אבק שבאוויר) - אז באיזור הזה יגדלו הרבה גבישים קטנים. נסי להשתמש במים מזוקקים אם את יכולה, ולגדל באיזור סגור ומוגן יחסית -כמו אקווריום וכו'.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • נעמה

    מדוע המסיסות עולה עם הטמפרטורה?

    תודה,
    האתר שלכם נפלא!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    המסיסות לא תמיד עולה עם הטמפרטורה

    היי נעמה
    המסיסות לא תמיד עולה עם הטמפרטורה, היא יכולה לעלות, לרדת או לא להשתנות. מה שמשתנה תמיד עם הטמפרטורה זה מהירות (קצב) ההתמוססות: ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר, ההתמוססות תתרחש מהר יותר - כי טמפרטורה, ברמה של חלקיקי החומר, מתבטאת במהירות גדולה יותר, באנרגיה גדולה יותר של חלקיקי החומר. ואם חלקיקי החומר נעים מהר יותר ברור כי יתערבבו זה בזה מהר יותר.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • סטודנטית

    שוב אני-

    ממש תודה, רציתי לשאול עוד מספר דברים:
    1. האם קיים חומר שלא ימס במים, שהרטיבות לא תשפיע עליו? אם כן מהי שיטת העבודה ואיך גורמים לו להגיע להתגבשות?
    2. האם גבישים הם שבירים ופריכים או שיש להם חוזק מבני? ( בכל חומר וגודל )
    3. האם אפשר לשלוט בצורת הגביש ע"י הכנסת התמיסה לכלי בצורה מסוימת, בדומה לצורה שגורמים לירקות לקבל צורה שונה ע"י הכנסתם לתבנית?
    4. האם תוכל לקשר אותי למקום בו אוכל לקנות את החומרים השונים תודה רבה רבה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תשובות

    1. כן - יש המון גבישים שלא נמסים במים. אותם מגבשים על ידי התכה כלומר חימום לטמפרטורה בה הם הופכים נוזלים, ואז מקררים באיטיות. ספיר הוא דוגמא לכך - הגביש משמש כ'כיפות' חסינות שריטות לשעונים. באמצעים ביתיים אין לך הציוד (התנורים) לכך - רוב הגבישים דורשים טמפרטורות גבוהות מאוד מאוד על מנת להתיכם.
    2. יש ויש. לדוגמא גם יהלום הוא גביש - והוא החומר הקשה ביותר בטבע.
    3. לדעתי לא כל כך, כלומר אפשר באופן חלקי להכתיב צורה, אבל לא באופן מלא - יש להם הרי צורה פנימית שמוכתבת מהאופי הכימי שלהם, כפי שמוסבר בכתבה - כלומר הגביש יטה לגדול בצורה של קוביה אם זה המבנה שלו. אבל אפשר אולי לגבש גביש גדול ולפסל בו. כך עושים למשל עם כיפות הספיר שהזכרתי קודם.
    4. תחפשי בגוגל ספק כימיקלים, ספק ציוד כימי לבתי ספר - יש הרבה.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • סטודנטית

    תודה

    האם זה בסדר שאני שואלת מספר רב כ"כ של שאלות?
    לגבי הנחושת סולפט שהמלצת לי ניסיתי לפי המידע הקיים ולא הצלחתי ליצור התגבשות כלל, יש לה אופן שימוש או מינונים שונים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תראי כאן

    שלום לסטודנטית
    זה בסדר שאת שואלת שאלות :-)
    תראי את הסרט כאן - עם הוראות מפורטות לגידול גבישים יפים:
    https://www.youtube.com/watch?v=FKCS1DvORug
    שימי לב שבנוסף לנחושת סולפאט, הוא גם מגדל גביש בצורת קובייה מושלמת מתערובת של מלח בישול ואשלג, ושימי לב גם - שהוא צובע את הגבישים בלק ציפורניים שקוף בתום הגידול - כדי להגן עליהם.

    אחרי שאת מצליחה בזה - תנסי לגדל את הגביש היפיפה הסגול הבא:
    https://www.youtube.com/watch?v=WLBZIV-cRNU

    בהצלחה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • סטודנטית

    אשלגן

    תודה על הענות והנחמדות,
    ניסיתי לחפש אשלגן והבנתי שזה תחילתו של שם ויש סוגים רבים, האם תוכל לכוון אותי איזה אשלגן בדיוק? תודה רבה מאוד!!!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    במדע צריך לדייק...

    לא כתבתי אשלגן, אלא אשלג - שזה שם מאוד ספציפי של תרכובת (זה סוג של מלח שמפיקים בים המלח בטונות) - אם היית אומרת אשלג כל מוכר כימיקלים היה מבין, אשלג ואשלגן זה דברים שונים. שמות נרדפים - אשלגן-כלורי, KCl, באנגלית- potassium chloride (הוא אומר זאת בסרטון).

    אבי

  • סטודנטית

    גבישי מלח, תודה מראש...

    רציתי לדעת, אם תוכלו לענות כמובן,
    1. מהו אורך חיי הגביש? ברגע שהוא נוצר הוא נשאר במצב סטאטי או שהוא משתנה במצבים שונים כמו מזג אויר וכו'
    2.האם אפשר להגיע לגבישים גדולים מאוד (מטר+) ובמה זה תלוי,
    3. האם יש חומר מומלץ ועדיף מבחינת עמידות ויופי ליצירת גבישים תודה רבה רבה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    גבישים

    שלום לסטודנטית
    1. גביש יכול להישמר 'לנצח', או בכל מקרה מיליארדי שנים, בתנאי שומרים עליו בתנאים שלא יהרסו אותו. למשל - אם מדובר בחומר מסיס במים - כמו למשל גביש של מלח בישול, אזי ברור כי אם ירטב, או אפילו יהיה בתנאי לחות גבוהה הוא יהרס... (אם יהיה ביובש - ישמר).
    2. אפשר להגיע לגבישים ענקיים, זה תלוי בחומר עצמו ובתנאי הגידול. בים המלח אפשר למצוא קוביות גדולות של גביש יחיד של מלח, ראי כאן:
    https://www.youtube.com/watch?v=Nw0aY3SXIdg
    3. יופי - הייתי ממליץ על גפרת נחושת - נחושת סולפט CuSO4 - גם הצבע יפיפה, כחול עמוק, וגם הגבישים יפהפיים - מין מעוינים. כיוון שזה חומר שנמס במים - גם עליו צריך לשמור אחר כך מלחות ורטיבות...

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • מוטי

    היתגבשות

    אייך ניתן לגבס מלח סביב חומר מסויים.ומה החומר?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    החומר הכי טוב

    החומר הכי טוב לגבש סביבו מלח הוא... - מלח. כך זה תמיד -הכי טוב לגבש משהו סביב גביש אחר שלו, שכבר קיים. כלומר לקחת גביש מלח קיים (למשל גביש גדול ויפה של מלח, למשל מחבילה של מלח גס) - ולזרוע אותו בתמיסה רוויה של מי-מלח. אגב - משום-מה, מלח בישול הוא אחד המלחים שהכי קשה לגבש בצורה 'יפה'.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • עטיר

    שאלה

    איזה גורמים יכולים להשפיע על יצירת גביש

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    הרבה

    החל מצורת המולקולות או היונים (או חלקיקי החומר באופן כללי) שמתגבש, אופן סידור החלקיקים ביחידה החוזרת בגביש (תא היחידה) - ראה הכתבה שלנו על פולימורפיזם להרחבה:
    http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/physics/%D7%9E%D7%94-%D7...
    כל אלו ישפיעו על צורת הגביש עצמו.
    לגבי יצירה של גביש - כלומר מתי יווצר, זה תלוי אם מכינים אותו מתמיסה - ואז הריכוז של החומר בתמיסה משפיע, אחוז הרוויון, מהירות אידוי הממס, הטמפרטורה (שמשפיעה על המסיסות), קיומם של מרכזי גיבוש / לכלוכים במים.
    אם אתה מכין אותו מנתך - אזי הטמפרטורה, קצב ירידת הטמפרטורה, וקיומם של גרעיני גיבוש ישפיעו על יצירת הגביש.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • אנונימי

    שאלה

    אתה יכול בבקשה לתאר לי (תצפית) מה קורה לקיסם כשמכניסים אותו לכוס עם תמיסת מים רוויה במלח? אם לא אז תוכל לשלוח לי קישור לאתר שמסביר את הניסוי כתגובה
    תודה רבה מראש

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תיאור

    בתנאי שהכוס פתוחה לאוויר - עם הזמן המים יתחילו להתאדות מהתמיסה, כיוון שהתמיסה רוויה ברגע שיתאדו ממנה מים היא כבר לא תוכל להכיל יותר את כל המלח שהמיסה, והוא 'יופרש' מהתמיסה. כלומר - הוא יתחיל להתגבש ממנה החוצה. סביר שיתחיל להתגבש על הקיסם עצמו כי השקעים והחריצים שעל הקיסם יכולים להוות גרעיני גיבוש להתחלת תהליך ההתגבשות.

    מקווה שעזרתי
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • חגית

    גביש

    שתי שאלות נוספות בבקשה:
    1. מה גורם ליצירת הגביש? כלומר מדוע גיבוש מתוך תמיסה עוזר ליצירת הגביש? מדוע באופן רגיל גביש של סוכר לא כ"כ גדול?

    2. ביצענו ניסוי חקר על גידול גביש סוכר בטמפרטורות שונות. 2 מעלות, 20 מעלות, 40 מעלות
    עקבנו אחרי התוצאות במשך 7 ימים.
    במשך 5 ימים ראשונים ככל שהטמפרטורה עלתה מסת הגביש גם כן עלתה אך לאחר 6 ימים מסת הגביש הייתה גדולה יותר ב-20 מעלות לעומת ה-40 מעלות. מדוע זה קרה? מוזר..
    אציין כי כל יחידה בגביש של ה40 מעלות היה גדול יותר מאשר כל יחידה ב20 מעלות.

    אשמח לתגובה מהירה.
    אנו עושות חקר וצריכות להציגו בקרוב.

    תודה רבה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תשובה

    1. התשובה כתובה בכתבה למעלה :-) נחזור בקיצור: הגביש מסתדר 'מעצמו', כאשר מולקולה אחרי מולקולה מסתדרות בצורת הגביש בדיוק במקום. כפי שאפשר להבין התהליך הוא עדין מאוד (מדובר בחלקיקים מאוד קטנים שצריכים להסתדר), וגיבוש מתמיסה הוא איטי וחסר הפרעות (לא מזיזים את התמיסה) כך שמאפשר גיבוש יפה.
    2. לא הבנתי את השאלה, מה ההבדל בין 'מסת הגביש' לבין 'יחידה בגביש'? לגביש אין יחידות. אולי את מתכוונת שנוצרו כמה גבישים שונים דבוקים יחד?
    האם התחלתם מאותו ריכוז של סוכר? האם מדדתם את כמות המים שהתאדו מכל תמיסה (זה יכול להסביר מה קרה).
    בברכה,
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • חגית

    שוב שואלת:)

    ראשית, תודה רבה.

    יש לי בעצם 2 שאלות:
    1. מדוע מסת הגביש לאחר 6 ימים ולאחר 7 ימים הייתה גדולה יותר ב-20 מעלות ולא ב-40 מעלות כפי הצפוי, ככל שטמפרטורה עולה כך מסת הגביש עולה?

    2. כשכתבתי "יחידה בגביש" אני מתכוונת לכך שהגביש הגדול ניתן לתארו כצירוף של בליטות כאלה.. והבליטות היו גדולות יותר בגבישים בטמפ' הגבוהות. מדוע?

    התחלנו בכולם בתמיסת סוכר באותו ריכוז 1:3 . ולא מדדנו את כמות המים שהתאדו. מן הסתם התאדו יותר מהטמפ' החמה. אך אשמח להסבר מדוע זה קשור לכך שמסת הגביש גדולה יותר ב-20 מעלות ולא ב-40. ומדוע ההבדל הזה רק לאחר 6 ימים? מדוע לא גם בתחילת הניסוי- לאחר יום יומיים וכו'..

    תודה רבה

    תודה רבה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    שוב עונה :-)

    1. חבל שלא מדדתם את כמות המים שהתאדו. במחקר מדעי, אי אפשר להסתמך על מחשבות, כמה "הגיוניות" שלא יהיו, צריך למדוד... הרי כמות המים שמתאדה משפיעה על מסת הגביש שנוצר ויכולה להיות התשובה לשאלה שלכן: אולי, בניגוד לצפוי ומסיבות אחרות (רוח), התאדו יותר מים מהכוס בטמפ' של 20 מעלות, ולכן הגביש שבה גדול יותר? אפשרות שנייה כתובה בכתבה: למרות שהתאדו יותר מים בכוס שהייתה ב-40 מעלות, יש גורם נוסף שפועל כנגד שקיעת גביש הסוכר: ככל שהטמפ' עולה מסיסות הסוכר במים עולה, וככל שהטמפרטורה יורדת המסיסות של הסוכר יורדת, ולכן אפילו אם התאדו יותר מים מכוס המים החמים, המסיסות הרבה יותר של הסוכר בטמפ' הגבוהה גרמה לשיקוע נמוך יותר שלו (דמייני מצב קיצוני של מים רותחים, סביר שכל גביש הסוכר היה נמס, כי המסיסות של סוכר מאוד גבוהה במים רותחים).
    2. קשה לענות בלי לראות, סביר שכל בליטה בגביש היא בעצם גביש נפרד שהתפתח, סביר שבגלל המסיסות הגבוהה יותר במים החמים נוצרו פחות גרעיני גיבוש, ואז נוצרו פחות גבישים כאשר כל גביש שנוצר – גדול יותר. (אם היו נוצרים הרבה גרעיני התגבשות, היו נוצרים הרבה גבישים – כשכל גביש קטן יותר).
    בברכה,
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • חגית

    תודה רבה רבה!

    זכות אמתית להכיר אתכם! תודה רבה!

  • חגית

    בקשה

    שלום,
    אני עושה עבודה על גביש ומה שכתבתם עזר לי מאוד. תודה!
    שאלתי היא אם אפשר להפנות אולי למחקרים שבהם כתוב התוכן שהסברתם.
    כיצד ניתן להגיע למחקרים כאלה? יש מתורגמים לעברית?

    תודה רבה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    יש המון

    שלום חגית, תחום חקר הגבישים (קריסטלוגרפיה) הוא תחום מחקר גדול ופעיל מאוד. את יכולה למצוא המון מחקרים בנושא אם תחפשי במנוע החיפוש הייעודי של גוגל למאמרים -
    http://scholar.google.co.il/
    אבל - כמעט כל מאמרי המחקר הם באנגלית (כרגיל במדע). בנוסף - שימי לב שמחקרים עוסקים בחזית המדע, ומה שכתבנו כאן זה מידע בסיסי על גבישים. מחקרים לא כותבים מידע בסיסי. מידע בסיסי רשום בסיפרי לימוד, או במאמרים כמו שלנו באינטרנט...

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • חגית

    מאמר

    תודה רבה.
    איך אני יכולה למצוא מאמר? לא מחקר...
    האם ישנם מאמרים בעברית?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    מאמר

    בבקשה - (בעברית לא נראה לי שיש)
    http://www.iucr.org/__data/assets/pdf_file/0005/15863/20_US.pdf

  • אלי

    גביש מלח

    מה הגודל המירבי של גביש מלח (לא רב גביש)
    ומדוע גביש מלח קטן נמס במים רווי מלח מומס (האם לא רווי מספיק)
    והאם חייב אידויי מים ליצירת גביש?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תשובות לגבי גביש מלח

    גודל מירבי – תלוי במאמץ ובעדינות שבה אתה מגדל את הגביש, אם אתה עדין ומומחה מספיק אפשר להגיע לגדלים גדולים. ראה כאן חברה מסחרית שמוכרת גבישים של מלח בישול בגודל צלע של 2.5 ס"מ.
    ראה כאן (באנגלית) הוראות וטיפים לגידול גבישי מלח בישול

    תמיסה רוויה – כהגדרתה לא מסוגלת להמיס יותר מלח, ולכן – אם עדיין נמסים בתמיסה שלך גבישים קטנים זה אומר שהיא פשוט לא רוויה. המשך להוסיף גבישים קטנים עד אשר לא ימס יותר אף גביש – ואז היא רוויה באמת.

    כמו שכתוב במאמר – ישנם שיטות שונות לגידול גבישים, ולא רק על ידי אידוי מים (אפשר על ידי התכה, ואפשר על ידי שינוי טמפ' של תמיסה, ראה במאמר למעלה)

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע