במשקאות אלכוהוליים יש הרבה קלוריות. אז למה הם גורמים לנו דווקא לרצות לאכול עוד?

אלכוהול גורם לשינויים רבים בדפוסי פעילותנו. הוא גורם לנו להיות נינוחים יותר, ספונטניים ורגשיים יותר, אולם גם מאט את תגובותינו ויוצר תחושה של סחרור. הוא משפיע על כל המערכות של גופנו, כך שאולי לא מפתיע לשמוע שהוא מגביר גם את הרעב, למרות הערך הקלורי הגבוה שלו. בעוד רוב המזונות עתירי הקלוריות גורמים לנו לתחושת שובע, אלכוהול דווקא גורם לרעב, ועד לאחרונה לא היה ברור למה.

חוקרים ממכון פרנסיס קריק בלונדון התעניינו בשאלה הזו, וגרמו לעכברים להשתכר פעם ביום במשך שלושה ימים. הכמות שהם קיבלו מקבילה לשל שני בקבוקי יין ביום אצל בני אדם, ופרק הזמן שנבחר מדמה סוף שבוע של השתכרות. במהלך הניסוי הם ניטרו את הפעילות במוחם של העכברים, ובמיוחד במרכז האכילה שלהם.

החוקרים בדקו תאים שמכונים Agrp, שידועים בהשפעתם על הרעב. מחקרים קודמים הראו שעיכוב הפעילות של התאים הללו אצל עכברים שלא אכלו פרק זמן ארוך מנע מהם לחפש מזון, ואילו כאשר הפעילו את התאים, העכברים תרו אחר מזון גם אם בטנם הייתה מלאה לחלוטין. תאים דומים נמצאים גם אצל בני אדם ויונקים אחרים. 

החוקרים מצאו שהייתה פעילות חשמלית רבה יותר בתאי Agrp אצל עכברים ששתו אלכוהול, ועל כן רצו לבדוק גם את ההשפעה הישירה של אלכוהול על פעילות התאים. לשם כך הם הוציאו את מוחם של העכברים וטפטפו עליהם ישירות ריכוזים שונים של אלכוהול. התוצאות הצביעו על קשר ישיר בין האלכוהול לפעילות התאים. ניקוי האלכוהול החזיר את התאים לפעילות תקינה, דבר שמעיד על כך שייתכן שהנזק היה זמני בלבד.

החוקרים גם בחנו את אופן השינוי של הפעילות בתאים והראו את המנגנון שבו האלכוהול משפיע עליהם, דבר שיכולה להיות לו חשיבות במחקרים עתידיים שבהם ינסו לעכב רכיבים ספציפיים במסלול.

אף שהממצאים לא מספקים עדות ישירה לגבי ההשפעה של צריכת אלכוהול על אכילת יתר אצל בני אדם, המסלולים הללו קיימים אצל כל היונקים ועל כן סביר להניח שהשפעה דומה קיימת גם עלינו, בני האדם. עם זאת חשוב לזכור שבניסוי נתנו לעכברים כמויות אלכוהול גדולות וייתכן שהן אינן מאפיינות את הרגלי השתייה של רוב האנשים. גם כך, יש למחקר חשיבות בהצבעה על קשר בין שתיית אלכוהול לאכילה מוגברת – שתי תופעות נפוצות בעולם המערבי, שנחקרות בדרך כלל בנפרד.

תגובה אחת

  • דוד ושמואל

    מעניין מאוד

    זה נשמע ניסוי מאוד מעניין, נשמח לכתבות נוספות באם יהיו המשכים למחקר זה