חוקרים ופסיכולוגים מודאגים מפני המחיר הנפשי והבריאותי של בידוד האוכלוסייה המבוגרת, כחלק מאסטרטגיית ההתגוננות מפני הנגיף

בעשורים האחרונים אנו עדים לעלייה ניכרת במספר האנשים בעולם כולו שחשים בדידות. יש אפילו חוקרים שמכנים את הבדידות "המגפה של התקופה המודרנית". ההסגר בעקבות מגפת COVID-19 מאלץ אותנו להישאר יותר בבית, לשמור על ריחוק פיזי מאנשים אחרים, להימנע מקירבה וממגע אנושי, ולהמעיט ככל האפשר במפגשים פנים אל פנים.

לטענת חוקר מדע המדינה דיוויד פריס (Faris) מאוניברסיטת רוזוולט בארצות הברית, אנחנו עורכים כעת ניסוי נועז – שבודק כמה בידוד נפש האדם מסוגלת לשאת. ימים יגידו מה תהיה ההשפעה ארוכת הטווח של ההסגר הממושך, אך כבר כיום רואים עלייה בפניות למוקדי תמיכה נפשית. סביר להניח שהמגמה הזאת נובעת מההשלכות הפסיכולוגיות של הריחוק החברתי הממושך, כגון דיכאון, חרדה, נדודי שינה ועוד.

לא טוב היות האדם לבדו

לבדידות יש מחיר כבד, פסיכולוגי ופיזיולוגי גם יחד. מחקר משנת 2017, שבחן את הקשר בין בדידות לבריאות נפשית וגופנית אצל כ-15 אלף גרמנים בגילאי 74-35, הראה כי יש קשר הדוק בין בדידות לדיכאון, חרדה ומחשבות אובדניות. נוסף על כך, אנשים בודדים מעשנים יותר, פונים יותר לקבלת עזרה רפואית, וגם נזקקים לטיפול רפואי יותר מאנשים שלא סובלים מבדידות. מחקר נוסף, שהתמקד בקשר בין בדידות, בריאות ומוות אצל תושבי ארצות הברית מעל גיל 50, הראה כי בדידות היא אחד מגורמי הסיכון למחלות ולמוות. 

הקשר בין מנגנונים פסיכולוגיים למנגנונים ביולוגיים עדיין אינו ברור לחלוטין, אך חוקרים רבים מנסים לפצח אותו. מחקר שניסה להסביר איך הבדידות משפיעה על בריאותנו מצא שני מנגנונים פוטנציאליים שעשויים להיות קשורים לכך: פגיעה בתפקודי הלב ושינה לקויה. גם התנהגויות שמזיקות לבריאות ושכיחות יותר במצבי בדידות, כמו עישון, תזונה לא בריאה, צריכת אלכוהול מוגברת וירידה בפעילות הגופנית, יכולות להסביר מדוע הבדידות משפיעה לרעה על בריאותנו, וייתכן שיש אפילו בסיס גנטי לקשר בין בדידות להתנהגויות כאלה.

בעשורים האחרונים אנו עדים לעלייה ניכרת במספר האנשים בעולם כולו שחשים בדידות. יש אפילו חוקרים שמכנים את הבדידות "המגפה של התקופה המודרנית". ההסגר בעקבות מגפת COVID-19 מאלץ אותנו להישאר יותר בבית, לשמור על ריחוק פיזי מאנשים אחרים, להימנע מקירבה וממגע אנושי, ולהמעיט ככל האפשר במפגשים פנים אל פנים. לטענת חוקר מדע המדינה דיוויד פריס (Faris) מאוניברסיטת רוזוולט בארצות הברית, אנחנו עורכים כעת ניסוי נועז – שבודק כמה בידוד נפש האדם מסוגלת לשאת. ימים יגידו מה תהיה ההשפעה ארוכת הטווח של ההסגר הממושך, אך כבר כיום רואים עלייה בפניות למוקדי תמיכה נפשית. סביר להניח שהמגמה הזאת נובעת מההשלכות הפסיכולוגיות של הריחוק החברתי הממושך, כגון דיכאון, חרדה, נדודי שינה ועוד. לא טוב היות האדם לבדו לבדידות יש מחיר כבד, פסיכולוגי ופיזיולוגי גם יחד. מחקר משנת 2017, שבחן את הקשר בין בדידות לבריאות נפשית וגופנית אצל כ-15 אלף גרמנים בגילאי 74-35, הראה כי יש קשר הדוק בין בדידות לדיכאון, חרדה ומחשבות אובדניות. נוסף על כך, אנשים בודדים מעשנים יותר, פונים יותר לקבלת עזרה רפואית, וגם נזקקים לטיפול רפואי יותר מאנשים שלא סובלים מבדידות. מחקר נוסף, שהתמקד בקשר בין בדידות, בריאות ומוות אצל תושבי ארצות הברית מעל גיל 50, הראה כי בדידות היא אחד מגורמי הסיכון למחלות ולמוות.  הקשר בין מנגנונים פסיכולוגיים למנגנונים ביולוגיים עדיין אינו ברור לחלוטין, אך חוקרים רבים מנסים לפצח אותו. מחקר שניסה להסביר איך הבדידות משפיעה על בריאותנו מצא שני מנגנונים פוטנציאליים שעשויים להיות קשורים לכך: פגיעה בתפקודי הלב ושינה לקויה. גם התנהגויות שמזיקות לבריאות ושכיחות יותר במצבי בדידות, כמו עישון, תזונה לא בריאה, צריכת אלכוהול מוגברת וירידה בפעילות הגופנית, יכולות להסביר מדוע הבדידות משפיעה לרעה על בריאותנו, וייתכן שיש אפילו בסיס גנטי לקשר בין בדידות להתנהגויות כאלה. תגית איור: הבידוד מגן מהנגיף, אך הבדידות עלולה להשפיע על בריאות הגוף וגם הנפש | איור: Shutterstock, Ansty עם זאת, יש לשים לב כי קיים הבדל מהותי בין בידוד חברתי לבדידות: כשמדברים על בידוד חברתי מתייחסים למצב הפיזי שבו איננו נמצאים במגע קרוב עם אנשים אחרים. לעומת זאת, בדידות היא מצב תפיסתי סובייקטיבי. יש אנשים שלא יחושו בודדים אפילו אם יימצאו לבד תקופה ארוכה, בשעה שאחרים סובלים מבדידות גם כשהם מוקפים באנשים אחרים. חוקרים מגדירים את הבדידות כתחושה הפסיכולוגית שאנשים מרגישים כשהסביבה החברתית שלהם אינה מספקת את צרכיהם – באיכות הקשרים שהיא מספקת להם, או בכמותם.  מחקר משנת 2011 התייחס להבדל הזה ובדק את ההשפעה של בדידות ושל בידוד חברתי, ביחד ולחוד,  על התנהגויות שקשורות לבריאות, כמו עישון ופעילות גופנית, ועל מדדים של בריאות גופנית, אצל תושבי אנגליה מעל גיל 50. רמת הבידוד החברתי נמדדה באמצעות שקלול של המצב המשפחתי, תדירות הקשרים החברתיים ותדירות הפעילויות החברתיות. תחושת הבדידות נמדדה באמצעות שאלון, כמו גם הרגלי העישון והפעילות הגופנית. הנבדקים עברו גם בדיקת לחץ דם, ונתנו דגימת דם למדידת רמות כולסטרול וסמנים דלקתיים.  ממצאי המחקר הראו שגם בידוד חברתי וגם בדידות קשורים לסיכון גבוה לפעילויות שעלולות להזיק לבריאות. בנוסף, בקרב אנשים עם רמת בידוד חברתי גבוהה יותר נצפו מדדי לחץ דם גבוהים יותר, וכן רמות גבוהות יותר של סמנים דלקתיים. היות שלא מדובר בניסוי מבוקר, אי אפשר להסיק קשר סיבתי בין המשתנים, אך החוקרים מציעים כי ייתכן שבדידות ובידוד חברתי משפיעים על הבריאות באופן בלתי תלוי עקב אימוץ או חיזוק של התנהגויות מזיקות, ושבידוד חברתי עלול לעורר תהליכים ביולוגיים מזיקים שקשורים להתפתחות של מחלות לב. תגית תמונה (גבר מבוגר): אנשים מעל גיל 65 עלולים לחוות בידוד חברתי למשך תקופה ארוכה. גבר מבוגר בבידוד | צילום: Shutterstock, Pit Stock לחזק את הקשרים בישראל ובמדינות רבות אחרות, אסטרטגיית היציאה מההסגר במסגרת משבר הקורונה מתבססת על הפרדה בין אוכלוסיות לפי רמת הסיכון שלהן. אנשים צעירים ובריאים יחזרו כנראה ראשונים לנהל אורח חיים פחות או יותר רגיל, עם פחות הגבלות על התנועה ועל הקשרים החברתיים שלהם. לעומת זאת, אנשים מעל גיל 65 וקבוצות סיכון אחרות יונחו להישאר בבתיהם למשך תקופה ארוכה, שמשכה אינו ידוע עדיין. ואכן יש מומחים שמזהירים מההשלכות הבריאותיות של הסגר ממושך על האוכלוסייה המבוגרת. למרות הקושי, חשוב לזכור שמי שלבד לא חייב להיות גם בודד, ושאפשר לפעול כדי להקל את תחושת הבדידות ואף למנוע אותה לגמרי. חיזוק קשרים חברתיים, במיוחד בעידן שבו אפשר לשוחח ללא מפגש פיזי, יכול להיות המפתח להתמודדות בריאה עם אתגרי התקופה המורכבת שאנו חיים בה.
הבידוד מגן מהנגיף, אך הבדידות עלולה להשפיע על בריאות הגוף וגם הנפש | איור: Shutterstock, Ansty

עם זאת, יש לשים לב כי קיים הבדל מהותי בין בידוד חברתי לבדידות: כשמדברים על בידוד חברתי מתייחסים למצב הפיזי שבו איננו נמצאים במגע קרוב עם אנשים אחרים. לעומת זאת, בדידות היא מצב תפיסתי סובייקטיבי. יש אנשים שלא יחושו בודדים אפילו אם יימצאו לבד תקופה ארוכה, בשעה שאחרים סובלים מבדידות גם כשהם מוקפים באנשים אחרים. חוקרים מגדירים את הבדידות כתחושה הפסיכולוגית שאנשים מרגישים כשהסביבה החברתית שלהם אינה מספקת את צרכיהם – באיכות הקשרים שהיא מספקת להם, או בכמותם. 

מחקר משנת 2011 התייחס להבדל הזה ובדק את ההשפעה של בדידות ושל בידוד חברתי, ביחד ולחוד,  על התנהגויות שקשורות לבריאות, כמו עישון ופעילות גופנית, ועל מדדים של בריאות גופנית, אצל תושבי אנגליה מעל גיל 50. רמת הבידוד החברתי נמדדה באמצעות שקלול של המצב המשפחתי, תדירות הקשרים החברתיים ותדירות הפעילויות החברתיות. תחושת הבדידות נמדדה באמצעות שאלון, כמו גם הרגלי העישון והפעילות הגופנית. הנבדקים עברו גם בדיקת לחץ דם, ונתנו דגימת דם למדידת רמות כולסטרול וסמנים דלקתיים. 

ממצאי המחקר הראו שגם בידוד חברתי וגם בדידות קשורים לסיכון גבוה לפעילויות שעלולות להזיק לבריאות. בנוסף, בקרב אנשים עם רמת בידוד חברתי גבוהה יותר נצפו מדדי לחץ דם גבוהים יותר, וכן רמות גבוהות יותר של סמנים דלקתיים. היות שלא מדובר בניסוי מבוקר, אי אפשר להסיק קשר סיבתי בין המשתנים, אך החוקרים מציעים כי ייתכן שבדידות ובידוד חברתי משפיעים על הבריאות באופן בלתי תלוי עקב אימוץ או חיזוק של התנהגויות מזיקות, ושבידוד חברתי עלול לעורר תהליכים ביולוגיים מזיקים שקשורים להתפתחות של מחלות לב.

בעשורים האחרונים אנו עדים לעלייה ניכרת במספר האנשים בעולם כולו שחשים בדידות. יש אפילו חוקרים שמכנים את הבדידות "המגפה של התקופה המודרנית". ההסגר בעקבות מגפת COVID-19 מאלץ אותנו להישאר יותר בבית, לשמור על ריחוק פיזי מאנשים אחרים, להימנע מקירבה וממגע אנושי, ולהמעיט ככל האפשר במפגשים פנים אל פנים. לטענת חוקר מדע המדינה דיוויד פריס (Faris) מאוניברסיטת רוזוולט בארצות הברית, אנחנו עורכים כעת ניסוי נועז – שבודק כמה בידוד נפש האדם מסוגלת לשאת. ימים יגידו מה תהיה ההשפעה ארוכת הטווח של ההסגר הממושך, אך כבר כיום רואים עלייה בפניות למוקדי תמיכה נפשית. סביר להניח שהמגמה הזאת נובעת מההשלכות הפסיכולוגיות של הריחוק החברתי הממושך, כגון דיכאון, חרדה, נדודי שינה ועוד. לא טוב היות האדם לבדו לבדידות יש מחיר כבד, פסיכולוגי ופיזיולוגי גם יחד. מחקר משנת 2017, שבחן את הקשר בין בדידות לבריאות נפשית וגופנית אצל כ-15 אלף גרמנים בגילאי 74-35, הראה כי יש קשר הדוק בין בדידות לדיכאון, חרדה ומחשבות אובדניות. נוסף על כך, אנשים בודדים מעשנים יותר, פונים יותר לקבלת עזרה רפואית, וגם נזקקים לטיפול רפואי יותר מאנשים שלא סובלים מבדידות. מחקר נוסף, שהתמקד בקשר בין בדידות, בריאות ומוות אצל תושבי ארצות הברית מעל גיל 50, הראה כי בדידות היא אחד מגורמי הסיכון למחלות ולמוות.  הקשר בין מנגנונים פסיכולוגיים למנגנונים ביולוגיים עדיין אינו ברור לחלוטין, אך חוקרים רבים מנסים לפצח אותו. מחקר שניסה להסביר איך הבדידות משפיעה על בריאותנו מצא שני מנגנונים פוטנציאליים שעשויים להיות קשורים לכך: פגיעה בתפקודי הלב ושינה לקויה. גם התנהגויות שמזיקות לבריאות ושכיחות יותר במצבי בדידות, כמו עישון, תזונה לא בריאה, צריכת אלכוהול מוגברת וירידה בפעילות הגופנית, יכולות להסביר מדוע הבדידות משפיעה לרעה על בריאותנו, וייתכן שיש אפילו בסיס גנטי לקשר בין בדידות להתנהגויות כאלה. תגית איור: הבידוד מגן מהנגיף, אך הבדידות עלולה להשפיע על בריאות הגוף וגם הנפש | איור: Shutterstock, Ansty עם זאת, יש לשים לב כי קיים הבדל מהותי בין בידוד חברתי לבדידות: כשמדברים על בידוד חברתי מתייחסים למצב הפיזי שבו איננו נמצאים במגע קרוב עם אנשים אחרים. לעומת זאת, בדידות היא מצב תפיסתי סובייקטיבי. יש אנשים שלא יחושו בודדים אפילו אם יימצאו לבד תקופה ארוכה, בשעה שאחרים סובלים מבדידות גם כשהם מוקפים באנשים אחרים. חוקרים מגדירים את הבדידות כתחושה הפסיכולוגית שאנשים מרגישים כשהסביבה החברתית שלהם אינה מספקת את צרכיהם – באיכות הקשרים שהיא מספקת להם, או בכמותם.  מחקר משנת 2011 התייחס להבדל הזה ובדק את ההשפעה של בדידות ושל בידוד חברתי, ביחד ולחוד,  על התנהגויות שקשורות לבריאות, כמו עישון ופעילות גופנית, ועל מדדים של בריאות גופנית, אצל תושבי אנגליה מעל גיל 50. רמת הבידוד החברתי נמדדה באמצעות שקלול של המצב המשפחתי, תדירות הקשרים החברתיים ותדירות הפעילויות החברתיות. תחושת הבדידות נמדדה באמצעות שאלון, כמו גם הרגלי העישון והפעילות הגופנית. הנבדקים עברו גם בדיקת לחץ דם, ונתנו דגימת דם למדידת רמות כולסטרול וסמנים דלקתיים.  ממצאי המחקר הראו שגם בידוד חברתי וגם בדידות קשורים לסיכון גבוה לפעילויות שעלולות להזיק לבריאות. בנוסף, בקרב אנשים עם רמת בידוד חברתי גבוהה יותר נצפו מדדי לחץ דם גבוהים יותר, וכן רמות גבוהות יותר של סמנים דלקתיים. היות שלא מדובר בניסוי מבוקר, אי אפשר להסיק קשר סיבתי בין המשתנים, אך החוקרים מציעים כי ייתכן שבדידות ובידוד חברתי משפיעים על הבריאות באופן בלתי תלוי עקב אימוץ או חיזוק של התנהגויות מזיקות, ושבידוד חברתי עלול לעורר תהליכים ביולוגיים מזיקים שקשורים להתפתחות של מחלות לב. תגית תמונה (גבר מבוגר): אנשים מעל גיל 65 עלולים לחוות בידוד חברתי למשך תקופה ארוכה. גבר מבוגר בבידוד | צילום: Shutterstock, Pit Stock לחזק את הקשרים בישראל ובמדינות רבות אחרות, אסטרטגיית היציאה מההסגר במסגרת משבר הקורונה מתבססת על הפרדה בין אוכלוסיות לפי רמת הסיכון שלהן. אנשים צעירים ובריאים יחזרו כנראה ראשונים לנהל אורח חיים פחות או יותר רגיל, עם פחות הגבלות על התנועה ועל הקשרים החברתיים שלהם. לעומת זאת, אנשים מעל גיל 65 וקבוצות סיכון אחרות יונחו להישאר בבתיהם למשך תקופה ארוכה, שמשכה אינו ידוע עדיין. ואכן יש מומחים שמזהירים מההשלכות הבריאותיות של הסגר ממושך על האוכלוסייה המבוגרת. למרות הקושי, חשוב לזכור שמי שלבד לא חייב להיות גם בודד, ושאפשר לפעול כדי להקל את תחושת הבדידות ואף למנוע אותה לגמרי. חיזוק קשרים חברתיים, במיוחד בעידן שבו אפשר לשוחח ללא מפגש פיזי, יכול להיות המפתח להתמודדות בריאה עם אתגרי התקופה המורכבת שאנו חיים בה.
אנשים מעל גיל 65 עלולים לחוות בידוד חברתי למשך תקופה ארוכה. גבר מבוגר בבידוד | צילום: Shutterstock, Pit Stock

לחזק את הקשרים

בישראל ובמדינות רבות אחרות, אסטרטגיית היציאה מההסגר במסגרת משבר הקורונה מתבססת על הפרדה בין אוכלוסיות לפי רמת הסיכון שלהן. אנשים צעירים ובריאים יחזרו כנראה ראשונים לנהל אורח חיים פחות או יותר רגיל, עם פחות הגבלות על התנועה ועל הקשרים החברתיים שלהם. לעומת זאת, אנשים מעל גיל 65 וקבוצות סיכון אחרות יונחו להישאר בבתיהם למשך תקופה ארוכה, שמשכה אינו ידוע עדיין. ואכן יש מומחים שמזהירים מההשלכות הבריאותיות של הסגר ממושך על האוכלוסייה המבוגרת.

למרות הקושי, חשוב לזכור שמי שלבד לא חייב להיות גם בודד, ושאפשר לפעול כדי להקל את תחושת הבדידות ואף למנוע אותה לגמרי. חיזוק קשרים חברתיים, במיוחד בעידן שבו אפשר לשוחח ללא מפגש פיזי, יכול להיות המפתח להתמודדות בריאה עם אתגרי התקופה המורכבת שאנו חיים בה.

 

תגובה אחת

  • רוזיטה

    זה גם תלוי בטיפוס של אותו אדם

    זה גם תלוי בטיפוס של אותו אדם.
    אומנם האדם הוא ייצור חברותי, אך יש כאלה שאוהבים להיות מרוחקים ומבודדים