חוקרים מבריטניה זיהו גנים העשויים להיות קשורים לנטייה להתבודדות ולתחושת בדידות, וקשרים אפשריים שלהם לתופעות כמו דיכאון או השמנה
לפני כחצי שנה הודיעה בריטניה על מינוי חדש: טרייסי קראוץ' (Crouch) הפכה לשרה הראשונה לענייני בדידות. זה אולי נשמע כמו בדיחה, אבל בדידות, בעיקר אצל אנשים זקנים, עלולה להיות רצינית ואפילו קטלנית. מחקרים הראו שניתוק חברתי מסוכן לבריאות, והשוו אותו לגורמי סיכון כמו עישון או מחסור בפעילות גופנית. לבדידות יכולות להיות סיבות רבות, ומחקר חדש מראה שלא כולן תלויות בסביבה: גם הגנים שלנו משפיעים על הסיכוי שנהיה בודדים.
החוקרים שבדקו את העניין, מאוניברסיטת קיימברידג', לקחו את הנתונים מהביו-בנק הבריטי, Biobank UK. זהו מיזם שכולל פרטים רבים על כחצי מיליון מתנדבים מרחבי המדינה, מנתונים רפואיים ועד רצף ה-DNA שלהם. בין השאר מתנדבי המיזם נשאלו שאלות הנוגעות לבדידות, כמו "האם אתם מרגישים בודדים לעתים קרובות?" "כמה אנשים חיים בביתכם?" ו"מדי כמה זמן אתם מבקרים חברים או קרובי משפחה, או שהם מבקרים אתכם?".
החוקרים מצאו 15 גנים שאחד האַלֶלִים (גרסאות) שלהם, שנמצא רק אצל חלק מהאוכלוסייה, היה קשור כנראה לבדידות. אין זה אומר שאם יש לכם את האללים האלו בכל 15 הגנים תהיו בוודאות בודדים, או שאם יש לכם אללים אחרים תהיו מוקפים במשפחה וחברים – יש הרבה גורמים שאינם גנטיים שמשפיעים על בדידות. אך הגנים האלו משפיעים גם הם, במידה מסוימת, על הסיכוי שנחוש בודדים.
"אנחנו חושבים הרבה פעמים שבדידות נובעת אך ורק מהסביבה ומהחוויות שעברנו בחיים, אבל המחקר הזה מראה שגם לגנים עשוי להיות תפקיד בכך" סיכם ג'ון פרי (Perry), מהחוקרים החתומים על המאמר, בראיון לעיתון הבריטי הטלגרף.
חלק מהגנים שמעורבים בנטייה לבדידות קשורים גם לתכונות כמו נוירוטיות ודיכאון, וגם להשמנה: אנשים שמנים יותר נטו להיות בודדים יותר. "מדובר תמיד בתערובת מורכבת של סביבה וגנים" אמר פרי, "אבל המחקר אכן מציע שברמת האוכלוסייה, אם נצליח להילחם בהשמנה נוכל להפחית גם את מספר האנשים הבודדים".
החוקרים עשו שימוש בעוד נתונים שנאספו ממתנדבי הביו-בנק – השתתפותם בפעילות חברתיות שונות, כמו ביקורים קבועים בחדר כושר או בפאב או השתתפות בקבוצה דתית, שעשויות להפיג את הבדידות. הם זיהו 38 גנים שהיו קשורים לפעילויות כאלו, חלקם באופן ספציפי לפעילות מסוימת. גן שידוע כקשור לצריכת אלכוהול, למשל, נמצא באופן לא מפתיע כקשור גם לבילוי בפאב, ולאו דווקא לאימונים בחדר כושר.
המחקר לא מצא "גנים לבדידות" או "גנים לפעילות חברתית", משום שאין כאלו: תכונות אלו, כמו תכונות רבות אחרות, הן מורכבות מאוד ומושפעות משלל גורמים, גם סביבתיים וגם גנטיים. עם זאת, המחקר מציע כי גֵנים מסוימים עשויים להשפיע על רמת הבדידות שלנו, ועוד יותר מכך על רמת הבדידות שאנו חשים. הוא גם מצביע על קשר בין אותה נטייה גנטית לבדידות לתכונות אחרות.
החוקרים ממליצים לבצע מחקרים נוספים שיבהירו את הקשר בין בדידות להשמנה, וכך יוכלו אולי לעזור במאבק בשתי התופעות. הם מקווים שהבנה טובה יותר של גורמים התורמים לבדידות תוכל לעזור לגופים שונים, כמו רשויות הבריאות ושירותי הרווחה, להקל על הסובלים ממנה, ואולי גם תסייע למשרד הבריטי לענייני בדידות או תבטל את הצורך בו.
