מה עדיף– לשתות ולזרוק לפח, או לשטוף את הספל לשימוש נוסף? התשובה פחות חד-משמעית מכפי שנדמה לנו

מי שרוצה לשמור על הסביבה, מוטב שלא ישתמש בכוסות חד-פעמיות - את הכלל הזה כולנו מכירים, ולרוב לא חושבים להטיל בו ספק. אולם מחקרים שלוקחים בחשבון את כל תהליכי הייצור, ההובלה והשימוש השוטף, מראים שהכלל כנראה נכון, אבל לגמרי לא מובן מאליו.

כשמחשבים את השפעת השימוש בכוס על הסביבה, צריך לקחת בחשבון יותר מרק את השפעת הפסולת שהיא יוצרת. החישוב הנוגע לכוסות חד-פעמיות, שעשויות נייר מצופה בפלסטיק או רק פלסטיק, מתחיל בייצור חומרי הגלם ושינועם, עובר בייצור הכוסות, אריזתן והובלתן, ולבסוף מתחשב גם בדרכי השימוש בהן ובהשלכתן לאשפה.

לגבי כוסות רב-פעמיות, העשויות זכוכית, חרס או פלסטיק, החישוב דומה, אך מצטרף אליו שלב משמעותי מאוד מבחינת השפעתו על הסביבה: ניקוי הכוסות. כאן צריך לקחת בחשבון את תהליכי ייצור חומרי הניקוי, אריזתם והזרמתם לביוב, ואם נעשה שימוש במדיח כלים חשמלי – גם את היעילות האנרגטית שלו ואת החשמל הדרוש להפעלתו ולחימום המים.

כוס פלסטיק מוטלת על החוף | Shutterstock
לקחת בחשבון יותר את כל ההשפעה על הסביבה - לא רק את הפסולת. כוס פלסטיק מוטלת על החוף | Shutterstock

מדד השימושים החוזרים

אם נשווה שימוש יחיד בכוס חד-פעמית לשימוש יחיד בכוס רב-פעמית, הכף תיטה דווקא לזכות הכוס החד-פעמית, שכן הנזק הנגרם מסך שלבי ייצורה והשלכתה לאשפה פחות מזה שנגרם  מכוס רב-פעמית. אחרי הכול, הייצור שלה מורכב יותר והשטיפה מזרימה לביוב דטרגנטים וצורכת מים.

כמובן, היתרון הגדול של כוסות רב פעמיות הוא שניתן להשתמש בהן מספר רב של פעמים. כמה שימושים דרושים כדי להטות את הכף לטובת הכוס הרב-פעמית? התשובה על כך שנויה במחלוקת. אם נשווה בין כוס חד-פעמית לשתייה חמה מקצף פוליסטירן לבין ספל קרמיקה, נגלה שמחקר ישן מ-1994 מצא שצריך לשתות קרוב לאלף פעמים מהכוס הרב-פעמית לפני שמאזן הזיהום ייטה לטובתה. כלומר, מהמחקר הזה עולה שאם שתינו מספל רק 400 פעמים לפני שהוא נשבר, כבר היה עדיף מבחינת זיהום הסביבה אילו היינו שותים ב-400 כוסות קלקר. מחקר אחר, משנת 1998, הציב את הרף על 260 שטיפות, ואילו מחקר מ-2014 מצביע על מספר נמוך יותר: בין 70 ל-110 שימושים חוזרים.

הירידה שחלה עם השנים במספר השימושים הדרוש כדי להטות את הכף נובעת בעיקר מהשיפור ביעילות של מדיחי הכלים, אך גם משינויים במרכיבי החישוב. כלומר, במחקרים העדכניים יותר נוספו גורמים משפיעים חדשים שחסרו בקודמיהם.

בנוסף, המספרים הללו תלויים גם במקום בו ערכו את המחקר. מחקר שנעשה בקליפורניה לוקח בחשבון את אופי המקורות שמהם מפיקים שם חשמל, כלומר שיעור החשמל שמגיע מתחנות כוח פחמיות, גרעיניות וכו'. בישראל תמונת מקורות החשמל שונה, כך שגם מספר השטיפות הדרוש כדי להטות את הכף לטובת שימוש חוזר בכוסות יהיה שונה. כמו כן, בארצות הברית כמעט לא ממחזרים כמעט כוסות חד-פעמיות. במדינה ששיעור המיחזור בה גבוה יותר, גם החישוב יהיה שונה.

בנוסף, יש סוגים רבים של נזק לסביבה שעלול להיגרם כתוצאה מייצור ושימוש בכוסות, ואפשר להשוות בין ההשפעה של סוגי כוסות שונים על מדדים כמו תרומה לשינוי האקלים, פליטת פחמן דו-חמצני, פגיעה באוזון, שימוש במים וכו'. ייתכן שבמדד אחד יככב סוג אחד של כוס ואילו מדד אחר יראה שעדיף להשתמש בכוס אחרת. כדי לקבל תמונה כוללת צריך לשקלל את כל המדדים, והכוס המנצחת לא תהיה בהכרח הטובה ביותר בכולם.

המסקנה העולה מהמחקרים העדכניים היא שהתשובה אינה חד-משמעית, ויש גורמים רבים שצריך לקחת בחשבון. בסופו של דבר, השאיפה צריכה להיות להשתמש בכל כוס כמה שיותר, כדי לנצל אותה באופן מיטבי. בנוסף, מוטב להשתדל לצמצם עד כמה שניתן את מספר השטיפות ולשתות שוב מהכוס המשומשת אם לא התלכלכה יותר מדי. אם חייבים לשטוף, מוטב להשתמש במדיח ולא לשטוף ידנית בכיור - מחקרים הראו ששטיפה כזו צורכת פחות מים ואנרגיה. ולבסוף, כאשר היא סיימה את ימיה, רצוי למחזר אותה בצורה היעילה ביותר.

 

31 תגובות

  • עוזי

    קרן אור בשטף הפרסומים המגמתיים

    תודה על מאמר ממצה, שמציג את דרך הבחינה הנכונה של הנתונים. לצערנו גם בעלי תארים, מוסדות וארגונים "ללא כוונות..." מפציצים את הציבור במידע חלקי במטרה לגרום לאנשים להרגיש טוב יותר עם הפגיעה בסביבה שהם עושים יום יום.
    דוגמה בולטת היא המאבק המתוקשר לאפשר הזמנת משלוחי מזון, תוך המנעות מקבלת סכו"ם חד"פ. הרי משלוח מזון מעצם טבעו זה ערימה של חד פעמי עם קצת אוכל בפנים. ומשכנעים את הציבור שהמנעות מהזמנת סכו"ם תציל את העולם.

  • יעל לבי

    מידע חשוב, ועם זאת...

    כוסות שנמצאות בשימוש שנים, וזה יכול להיות שנים רבות, עוברות אלפי שימושים, אז לא ברור בכלל למה מישהו מטה ספק בעובדה שכוס חד פעמית מזיקה לסביבה??? טוב שחקרו ובדקו, אך לאור הנזק האדיר שגורמים הרב פעמיים, שגם נוטים להתפזר בטבע בגלל קלות החומר והנטיה לעוף ברוח, הרי ששאלת המחקר לדעתי פגומה. אני הייתי שואלת כיצד ניתן להפחית את הנזק הסביבתי של הרב פעמי: שימוש בדטרגנטים אקולוגיים, שימוש חוזר במי השטיפה וכו'.

  • יעל לבי

    טעות סופר - צ.ל "הנזק האדיר שגורמים החד פעמיים"

    טעות הקלדה

  • זהר

    ישראל מובילה בשימוש חוזר במי קולחין להשקייה

    חשוב לזכור שישראל מובילה בעולם במים מושבים, כלומר כל המים שזורמים לביוב משטיפת הכוסות הרב פעמיות, עוברים טיפול, וחוזרים לשימוש בהשקיה בחקלאות, זה פרמטר שגם צריך לקחת בחשבון, כך שיש פתרון יותר מקיים למי קולחין מאשר לפלסטיק שכרגע לא מתפרק.

  • גיורא

    אשמח להבין מה דעתך

    תודה יעל על הכתבה המעניינת!!!
    לפני מספר שנים, מתוך עניין בנושא, חיפשתי ומצאתי את https://sustainability.tufts.edu/wp-content/uploads/LifeCycleAnalysisPla... - מ-2008. מדובר שם על צלחות (לא כוסות), ב-Yale בעיקר למיטב זכרוני, ועל השוואה לצלחות חד-פעמיות שהן Bio-Degradable. המסקנה שם, למיטב הבנתי, היתה שההשפעה הסביבתי מתאזנת אחרי 50 שימושים:
    "However, a minimum number of reuses of the ceramic plate to make the associated environmental impact equal to or smaller than that associated with the single­ use biodegradable plate was calculated and was found to be 50. Therefore, the choice from an environmental point of view should be in favor of reusable i.e. ceramic plates."
    אשמח לשמוע את דעתך, ובפרט האם העבודה הזו (לא ברור לי שעברה peer review) הינה מחקר אמין.
    שוב תודה!
    גיורא

  • גיורא

    הלינק למאמר יצא קטוע, הנה הוא

    הלינק למאמר יצא קטוע, הנה הוא שוב:
    https://sustainability.tufts.edu/wp-content/uploads/LifeCycleAnalysisPla...

  • גיורא

    לא הלך... בכל אופן, כותרת

    לא הלך... בכל אופן, כותרת העבודה/מאמר היא:
    A comparative analysis of the environmental impacts of
    ceramic plates and biodegradable plates (made of corn starch)
    using the Life Cycle Assessment tool.

  • אנונימי

    כתבה מעולה!

    כמו תמיד במכון דוידסון, כתבה מעולה עם הסברים טובים. תודה!

  • אנונימי

    יש חישוב לישראל?

    כאן צורכים מים מותפלים עם עלות זיהומיות גבוהה יותר
    כמוכן אנשים לא מפעילים מדיח לכוס אחת 99 אחוז מהפעמים הכוס תישטף ידנית
    נראה שעדיף חד פעמי

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיעל ארליך

    לא מצאתי חישוב שכזה שנעשה

    לא מצאתי חישוב שכזה שנעשה בארץ ולכן אינני יכולה לומר באיזו נקודה עדיף חד פעמי או רב פעמי (כלומר לאחר כמה שימושים הרב פעמי עדיף על החד פעמי), על אף שיש לי תחושה שהכף ככל הנראה נוטה למספר נמוך יחסית של שימושים ברב פעמי. אגב, הכוונה בכתבה לשימוש במדיח כלים הוא באופן היעיל ביותר, כלומר כאשר הוא מלא ולא עבור כוס אחת.

  • אנונימי

    דייי... בחייאת

    אולי נתאבד כולנו וזהו. ככה לא נזהם.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיעל ארליך

    למעשה, הדרך היעילה ביותר

    למעשה, הדרך היעילה ביותר לצמצם את טביעת הרגל הפחמנית שלנו (כלומר סך פליטת הפחמן הדו-חמצני שכל אחד מאיתנו אחראי לו במהלך חייו) היא להביא פחות ילדים לעולם: https://www.sciencemag.org/news/2017/07/best-way-reduce-your-carbon-foot...
    לתמיכה בנושא מניעת אובדנות ניתן ליצור קשר עם עמותת ער"ן (https://www.eran.org.il/?page_id=5969) או בטלפון 1201

  • אנונימי

    שכחתם את העובדה שאי אפשר למחזר כוסות חד פעמיות

    בישראל לפחות אין אפשרות כזאת. הערימות של הפסולת הן שיקול חשוב.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיעל ארליך

    החישוב הוא אכן לא עבור ישראל,

    החישוב הוא אכן לא עבור ישראל, וכפי שצויין בכתבה התשובה איננה חד משמעית. אני גם לא מכירה אפשרות למחזר כוסות חד פעמיות בארץ. בהחלט ייתכן שהחישוב עבורנו יצביע על כך שנקודת ההטיה עבור השימוש בכוס רב פעמית תהיה נמוכה מאשר במקומות אחרים שבהם המיחזור יותר יעיל, מקורות הפקת החשמל ידידותיים יותר לסביבה וכו'.

  • יוני

    אז אם משתמשים בסבון אקולוגי

    אז אם משתמשים בסבון אקולוגי ואנרגיה ירוקה אז עדיף כוסות רב פעמיות?
    אם כן אז תכתבו שזאת הבעיה. גם אם זה יביא לכם פחות חשיפה.
    גם ככה הנושא מאוד מורכב, והכתבה הזאת גובלת בחוסר אחריות ומזכירה טקטיקות של fakenews.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיעל ארליך

    במחקרים שהובאו בכתבה זו לא

    במחקרים שהובאו בכתבה זו לא נעשה חישוב עבור כוסות שנשטפו בסבון אקולוגי במדיח שמנצל אנרגיה ירוקה בלבד, מכיוון שזהו מיעוט זניח של משקי הבית באיזורים שבהם המחקרים התבצעו ולכן החישוב איננו רלוונטי לכלל האוכלוסיה. בכל אופן, הנקודה של הכתבה היא שאי אפשר לומר ש*תמיד* עדיף להשתמש ברב פעמי או בחד פעמי, אלא שבשביל לחשב מהו מספר השימושים שבו עדיף יהיה להשתמש ברב פעמי, צריך לקחת בחשבון מכלול של שיקולים שמשפיעים על הסביבה - ולא תמיד בחישוב הזה הרב פעמי מנצח. כמו כן, החישוב הזה מאפשר לאירועים גדולים שמתקיימים בחוץ שבהם אין אפשרות ריאלית להגיש כוסות רב פעמיות, לבחור בכוס חד פעמית שפוגעת הכי פחות בסביבה.
    אני בהחלט מסכימה שהנושא מאוד מורכב, מקווה שעזרתי לך להבין אותו קצת יותר. אני לוקחת ברצינות רבה את אחריותי כמנגישת מדע לציבור, מבססת את דבריי על מחקרים שעברו ביקורת עמיתים, ומשתדלת להיות אובייקטיבית ומקיפה ככל האפשר. דבריך, לעומת זאת, גובלים בלשון הרע.

  • יעל לבי

    לא נלקחה בחשבון אופציה של

    לא נלקחה בחשבון אופציה של סבון אקולוגי, כי זה לא משקף את המצב היום?
    שוב, זו חשיבה בעייתית וחסרת מעוף של עורכי המחקר. אני הייתי עושה חישוב היפותטי שלוקחת בחשבון את האופציה הזאת. ואם זה טוב יותר לסביבה זה גם נותן תמריץ לשינוי, ולהסברה מתאימה שתעודד אנשים לעבור לסבון אקולוגי.

  • יעל לבי

    יש דבר אחד שאני מסכימה,

    יש דבר אחד שאני מסכימה, באירועים גדולים אין יתרון לקנות עוד כוס רב פעמית מפלסטיק, כמו שעושים לפעמים. במקרה כזה אולי כבר עדיף חד פעמי.
    אבל אנחנו צריכים להציב מטרות יותר שאפתניות, מה שלא בהכרח עושים במחקרים שהבאת.
    בחברות קייטרינג רבות יש כלים רב פעמיים, אין בעיה לעשות אירועים גדולים עם רב פעמי, זו שאלה של רצון.
    האם במחקרים נלקחו בחשבון חלקיקי המיקרופלסטיק המזהמים?
    לדעתי, תמיד כדאי להעדיף זכוכית, קרמיקה או נירוסטה מבחינה בריאותית. וגם המיחזור של מתכת וזכוכית פשוט יותר משל פלסטיק.

  • אנונימי

    חוסר אחריות

    כתבה לא מדוירת וחסרת אחריות

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיעל ארליך

    אם יש תוכן לדבריך, המבוסס על

    אם יש תוכן לדבריך, המבוסס על מחקרים שעברו ביקורת עמיתים, אשמח לשמוע ולעדכן את הכתבה בהתאם.

  • יויו

    מה עם התייחסות לזיהומים, חיידקים ומחלות?

    לא ראיתי במחקר התייחסות לזיהומים, חיידקים ומחלות הנובעים משימוש חוזר בכוסות רב פעמיות.
    יש להכניס עלויות סביבתיות של הידבקות במחלות כתו אה מרב שימושיות למשוואה.

  • יעל לבי

    אני לא מבינה... בבית לא

    אני לא מבינה... בבית לא משתמשים ברב פעמי? מחשש למחלות... אין שום הנחיה רפואית לא להשתמש ברב פעמי בגלל הדבקה במחלות...
    ובכלל, לבלוע כמה חיידקים זה יותר בריא מחלקיקי מיקרו פלסטיק בגוף. הגוף שלנו גם כך מלא בחיידקים, אבל הפלסטיק לא קיים בטבע והגוף שלנו לא יודע להתמודד איתו!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיעל ארליך

    אני לא ראיתי התייחסות במחקרים

    אני לא ראיתי התייחסות במחקרים האלו לנושא של הידבקות במחלות כתוצאה משימוש בכוסות רב פעמיות. ההנחה שלהם היא שהכוסות הרב פעמיות נשטפות במדיח, שבדר"כ מנקה טוב יותר מאשר שטיפה ידנית, ולכן הסיכוי להידבקות במחלות לאחר שימוש בכוס שנשטפה במדיח הוא כנראה זניח. אגב, במשפחות בהן שוטפים את הכלים ידנית ולא במדיח, נמצא שילדים סובלים פחות מאלרגיות (ככל הנראה כתוצאה מחשיפה לחיידקים שנשארו לאחר שטיפה ידנית אך אינם נשארים לאחר השימוש במדיח): https://pediatrics.aappublications.org/content/135/3/e590

  • אנונימי

    אבי אתה טועה

    ומסבירים את זה גם פה, יש לך גם פסולת של בקבוק הסבון ואת הסבון עצמו שמזהם את המים.

  • נסים

    נזק בריאותי

    שתיה חמה בכוס חד פעמי גורמת להמסת חלקיקי פלסטיק לנוזל השתייה ונזק בריאותי שהולך ומצטבר. לשתות רק בכוסות זכוכית הכי בריא.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיעל ארליך

    לא ראיתי התחייסות במחקרים

    לא ראיתי התחייסות במחקרים האלו לחלקיקי פלסטיק, או לאופן השפעתם על גוף האדם. הנקודה כאן היתה חישוב מספר השימושים הדרוש בכוס רב פעמית מול חד פעמית (או סוגים שונים של כוסות חד פעמיות) על מנת להפחית את הנזק לסביבה. אגב, מבחינת השפעת חלקיקי הפלסטיק על גוף האדם, ארגון הבריאות העולמי הצהיר שבהחלט דרוש עוד מחקר בנושא, אך ברמות הקיימות כיום ולפי מה שידוע *עד כה*, מיקרופלסטיק ככל הנראה אינו מזיק: https://www.who.int/news-room/detail/22-08-2019-who-calls-for-more-resea...

  • אבי

    דבר חשוב ששכתחם, כמות הפסולת שנותרת - הכוסות הרב פעמיים מנצחים

    כוס רב פעמית מייצרת רק פסולת של כוס אחת בסוף ימיה ואילו אלף כוסות פלסטיק מייצרות פסולת של אלף כוסות.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיעל ארליך

    ממליצה לך לקרוא שוב. לנוחיותך

    ממליצה לך לקרוא שוב. לנוחיותך, מצרפת את הפסקאות הרלוונטיות: "כשמחשבים את השפעת השימוש בכוס על הסביבה, צריך לקחת בחשבון יותר מרק את השפעת הפסולת שהיא יוצרת. החישוב הנוגע לכוסות חד-פעמיות, שעשויות נייר מצופה בפלסטיק או רק פלסטיק, מתחיל בייצור חומרי הגלם ושינועם, עובר בייצור הכוסות, אריזתן והובלתן, ולבסוף מתחשב גם בדרכי השימוש בהן ובהשלכתן לאשפה. לגבי כוסות רב-פעמיות, העשויות זכוכית, חרס או פלסטיק, החישוב דומה, אך מצטרף אליו שלב משמעותי מאוד מבחינת השפעתו על הסביבה: ניקוי הכוסות. כאן צריך לקחת בחשבון את תהליכי ייצור חומרי הניקוי, אריזתם והזרמתם לביוב, ואם נעשה שימוש במדיח כלים חשמלי – גם את היעילות האנרגטית שלו ואת החשמל הדרוש להפעלתו ולחימום המים."

  • איתי

    1000 כוסות חד פעמיות מיצרות

    1000 כוסות חד פעמיות מיצרות פסולת של 1000 כוסות חד פעמיות
    1000 כוסות רב פעמיות מייצרות פסולת של 1000 כוסות רב פעמיות.
    מה שכתבת נכון באופן ריק ובלי ממש משמעות לדיון.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיעל ארליך

    ממליצה לך לקרוא שוב. לנוחיותך

    ממליצה לך לקרוא שוב. לנוחיותך, מצרפת את הפסקאות הרלוונטיות: "כשמחשבים את השפעת השימוש בכוס על הסביבה, צריך לקחת בחשבון יותר מרק את השפעת הפסולת שהיא יוצרת. החישוב הנוגע לכוסות חד-פעמיות, שעשויות נייר מצופה בפלסטיק או רק פלסטיק, מתחיל בייצור חומרי הגלם ושינועם, עובר בייצור הכוסות, אריזתן והובלתן, ולבסוף מתחשב גם בדרכי השימוש בהן ובהשלכתן לאשפה. לגבי כוסות רב-פעמיות, העשויות זכוכית, חרס או פלסטיק, החישוב דומה, אך מצטרף אליו שלב משמעותי מאוד מבחינת השפעתו על הסביבה: ניקוי הכוסות. כאן צריך לקחת בחשבון את תהליכי ייצור חומרי הניקוי, אריזתם והזרמתם לביוב, ואם נעשה שימוש במדיח כלים חשמלי – גם את היעילות האנרגטית שלו ואת החשמל הדרוש להפעלתו ולחימום המים."

  • יויו

    לא שכחו

    הפסולת שנותר בסוף היא חלק מחישוב הזיהום.
    הבעיה שמרבית האנשים רואים רק בפסולת את הזיהום ולא לוקחים בחשבון את הזיהום מהייצור, שינוע, שטיפה ואחסנה של הכוסות. לכן נדרש מחקר שמביא בחשבון את כל הפרמטרים. שהם אגב, משתנים בסוגי הכוסות ועם השיפורים הטכנולוגים. כנראה בעתיד, כהכוסות החד פעמיות ייו רו מחומר מתכלה שאינו גוזל אנרדיה בייצור, המסכנה תהיה להשתמש בכוסות החד פעמיות.