כוסות זכוכית נחשבות טובות יותר לסביבה מכוסות חד-פעמיות. אך האם זה באמת נכון? הרי גם השטיפה מזהמת

באופן מפתיע, נראה שאין הבדל משמעותי ברמת הזיהום הסביבתי שיוצרות פלסטיק חד-פעמיות לעומת כוסות זכוכית. כמה מחקרים בנושא חישבו את סך האנרגיה שמושקעת בכוס במהלך חייה, מרגע הייצור ועד לההשלכה או המיחזור, ואת ההשפעה הסביבתית של כל אחד מהשלבים.

הדרישה האנרגטית לייצור כוסות רב-פעמיות (למשל מזכוכית) גבוהה יותר, כמובן, מהדרישה האנרגטית של ייצור כוסות חד-פעמיות מפלסטיק. כמו כן, הדרישה האנרגטית וההשפעה הסביבתית של שטיפת כוס רב-פעמית היא גבוהה, אם כי מדיח כלים מצמצם אותה מעט. עם זאת, ככל שמשתמשים בכוס יותר פעמים כך המחיר האנרגטי של הייצור שלה הופך משתלם יותר.

צריך כמובן גם לקחת בחשבון את תהליכי המיחזור – האם הכוסות החד-פעמיות ימוחזרו? ואם כן, איזה תהליך מיחזור הן יעברו, מה עלותו ואיזה זיהום סביבתי הוא יוצר? ואולי הן יישארו אלפי שנים בערימת אשפה בלי להתפרק? ומה בנוגע לכוס זכוכית? האם היא תמוחזר כאשר היא תישבר, או שמא תצטרף לחברותיה החד-פעמיות בתוך הררי הזבל? ובשטיפת הכלים - באיזה אופן המים מחוממים? איזה טיפול הם עוברים אחרי שהם יורדים לביוב?

הרבה מאוד גורמים משפיעים על מאזן הכדאיות הסביבתית של כוסות זכוכית מול כוסות חד-פעמיות, ורבים מהם משתנים ממקום למקום, אבל כרגע לא נראה שכף המאזניים נוטה בבירור לאחד הצדדים. בסופו של דבר השאיפה צריכה להיות להשתמש במוצר כמה שיותר פעמים, גם אם הוא "חד-פעמי", כדי לנצל אותו באופן מיטבי. בנוסף, עדיף להשתדל לצמצם עד כמה שניתן את מספר השטיפות בין שימוש לשימוש, וכשאי אפשר להשתמש יותר במוצר, רצוי למחזר אותו בצורה היעילה ביותר.

7 תגובות

  • אורן

    אני לא מבין את ההתעלמות מהבעיה העיקרית של חד"פ

    ייעול אנרגנטי זה חשוב, אבל הבעיה העיקרית של חד"פ היא יצירת האשפה שנשארת איתנו. הרים על הרים של אשפה, שגם הרבה פעמים לא נשארת במטמנות, אלא בורחת לרחובות, לשמורות הטבע וכמובן לים, ותישאר איתנו פחות או יותר לנצח. כמו כן, כמו שכתב פה מישהו- התעלמות בוטה מענייני מיקרו-פלסטיק.

  • רועי

    חד פעמי פלסטיק או נייר

    הי יעל והמגיבים
    מה לגבי כוסות חד פעמיות מנייר לעומת כוס חד"פ מפלסטיק?
    כוס הפלסטיק קטנה וקלה יותר. כוס הנייר מחומר מתמחזר, אך מצופה בשעווה או חומר כלשהו לצורך איטום, אז שמעתי טענה שזה עושה אותה פחות אקולוגית מהפלסטיק.
    אז איזו מהם עדיפה או פחות גרועה?
    כמו כן בהקשר לדיון הקודם על כוסות חד לעומת רב פעמיות - אם אני שוטף את הכוס הרב-פעמית שלי בשטיפה ידנית, האם זה עושה אותה פחות אקולוגית?

  • ערן

    נזקי הפלסטיק החד פעמי הרבה יותר משמעותיים מאשר האנרגיה בייצורן

    השוואה על בסיס כמות האנרגיה שנדרשת לייצור כוס חד פעמית בהשוואה לכוס זכוכית הינה חד-מימדית ולכן מטעה. אם ניקח לדוגמה את נזקי המיקרו-פלסטיק, לדוגמה, אז יש לנו שובר שוויון ואפילו נוק אאוט נגד השימוש בכוס לשימוש חד פעמי. ראי לדוגמה הפוסט "על מיקרו פלסטיק שמעתם? מדוע כדאי לנו להקטין את מספר בקבוקי הפלסטיק שאנחנו קונים?" https://www.bike2work.co.il/why-we-should-reduce-drinking-bottled-water-...

  • עמית

    בלה בלה בלה מדע מדע מדע...

    בסופו של דבר להשתמש בכלים רב פעמיים ולשטוף אותם במים עושה משמעותית פחות נזק סביבתי מכלים חד פעמיים.
    אם את לא מסכימה מוטב שתחליפי מקצוע.
    כתבה מטעה של פילוסופיה בגרוש מאקו סטייל.

  • זהר

    רב פעמי עדיף- למרות השטיפה

    נכון שיש הרבה גורמים של ייצור ושינוע שצריך לקחת בחשבון בחיי המוצר של כוסות רב או חד פעמיות, אבל הנזק של הפלסטיק שלא מתכלה עולה עלהכל, וגם השטיפה במים,לפחות כאן בישראל היא חלופה טובה, מכיון שמשתמשים בקולחים להשקייה, כך שהמים לא מבוזבזים, אלא להיפך. כלים חד פעמיים מפלסטיק הם אסון אקולוגי עולמי, ואתם צריכים בתור מוסד חינוכי להזהיר מפני הסכנות, לכוון ולחנך לחלופות .

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיעל ארליך

    שלום עמית,

    שלום עמית,
    על מנת לקיים שיח פרודוקטיבי בנושא עובדתי, כלומר האם טענה א' לגבי העולם נכונה או לא נכונה, לא מספיק לומר "נראה לי ש..." (כדור הארץ שטוח, למשל) או "אני חושב או מרגיש או מאמין ש..." (חיסונים גורמים לאוטיזם, למשל), כי אלו אמירות חסרות בסיס. כדי לדון בהאם טענה א' נכונה או לא, צריך לומר "אני חושב ש [טענה א'] *על סמך הדברים הבאים:* [הוכחות עובדתיות שתומכות בטענה]. ואז אפשר לדון בהוכחות, האם הן חזקות מספיק (משמעותיות מבחינה סטטיסטית), האם הן אכן תומכות בטענה, ואלו ניסויים ניתן להעמיד על מנת לבדוק את ההוכחות הללו. אפשר אפילו לחזור על הניסויים בעצמך, כדי לראות האם התוצאות חוזרות על עצמן. לזה קוראים השיטה המדעית. לכן, כדי לדון באלו סוגי כוסות פוגעים יותר או פחות בסביבה, יש צורך להביא הוכחות עובדתיות שתומכות בטענה - ולשם כך אנשים ביצעו מחקרים מדעיים, שהתפרסמו בכתבי עת מדעיים. אם יש לך מידע לגבי מחקרים עדכניים יותר, שהתפרסמו בכתבי עת מדעיים (כלומר עברו ביקורת עמיתים), אני יותר מאשמח לעדכן את הכתבה. יהיה זה לא מדעי מצידי לכתוב ש"להשתמש בכלים רב-פעמיים ולשטוף אותם במים עושה משמעותית פחות נזק סביבתי מכלים חד-פעמיים" ללא הבאת סימוכין לכך בדמות מחקר מדעי (שפורסם בכתב עת מדעי שעבר ביקורת עמיתים), שהוכיח שהדבר הוא אכן כך ומשמעותי מבחינה סטטיסטית. אגב, הכתבה מדברת אך ורק על כוסות חד- או רב-פעמיים ולא על כלים חד- או רב-פעמיים. לסיום, אציין כפי שכבר נכתב בכתבה, שלא מדובר בשחור או לבן. כמובן שאם נשווה שימוש אחד בכוס חד-פעמית לאלפי שימושים בכוס רב-פעמית שנשטפה בצורה יעילה (יש צורך להגדיר מהי "שטיפה יעילה" – ולשם כך דרוש מחקר), הכוס הרב-פעמית "תנצח". כמו כן, אם נשווה שימוש אחד בכוס חד-פעמית לשימוש מועט בכוס רב-פעמית (יש צורך להגדיר מהו "שימוש מועט" – וגם לשם כך דרוש מחקר) שנשטפה בצורה לא יעילה, הכוס החד-פעמית "תנצח". השורה התחתונה של הכתבה אינה שכוס אחת עדיפה על השנייה תמיד, אלא שהתשובה היא מורכבת.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיעל ארליך

    שלום זהר, תודה על התגובה.

    שלום זהר, תודה על התגובה. על אף מספר מחקרים בנושא (קישורים בסוף התגובה), עדיין אין תשובה חד משמעית לגבי איזו כוס גורמת פחות נזק סביבתי. כפי שצוין בכתבה, יש מכלול גדול מאוד של השפעות שיש לקחת בחשבון, ובשורה התחתונה בינתיים אין עדות חזקה שתומכת באיזו מהן עדיף להשתמש. יחד עם זאת, עושה רושם שככל שיעילות הפקת החשמל תלך ותהיה גבוהה יותר (כלומר מעבר משריפת פחם לשיטות יותר ידידותיות לסביבה כמו גז, רוח וכו'), כך "טביעת האצבע" של מדיחי הכלים (החדשים והיעילים יותר) תקטן וכך צופים שהכף תתחיל לנטות קצת יותר לכיוון הכוסות הרב פעמיים.
    לא ידוע לי על מחקר שנעשה בארץ שהשווה בין כוסות חד פעמיים לרב פעמיים וששקל את סך כל ההשפעות הסביבתיות הספציפיות לישראל. זה נכון שבישראל אחוז השבת הקולחין הוא אחד הגבוהים בעולם, ויכול מאוד להיות שבארץ הכף תטה יותר לכיוון הרב פעמי מהסיבה הזו. אבל ללא ביצוע מחקר מקיף, מדובר בהשערה בלבד (אמנם מושכלת, אבל עדיין השערה). קישורים למאמרים:
    1. https://www.tno.nl/media/2915/summary-research-drinking-systems.pdf
    2. https://link.springer.com/article/10.1007/BF02393618
    3. https://link.springer.com/article/10.1007/s11367-013-0697-7