כולנו מקווים שעם התחממות מזג האוויר תפחת ההדבקה בנגיף קורונה והמגפה תגיעה לקיצה. האם יש לכך בסיס?

מגפת COVID-19, כך נראה, גורמת לכולנו לחכות בקוצר רוח לקיץ, בתקווה שעם חלוף הקור יחלוף גם הנגיף. האם אחרי פסח אכן צפויה האטה בהתפשטות המחלה? בינתיים לא ברור, והתשובה תתבהר לכולנו עוד כמה חודשים. עד אז יש לזכור שבמדע שום הנחה אינה מובנת מאליה, וכדאי לבחון באופן מעמיק כל טענה, אופטימית ומשמחת ככל שתהיה. 

כשמדובר בנגיפים יש להכיר במגוון העצום של הסוגים, המינים והזנים שהתפתחו במהלך האבולוציה עם התאמות לסביבות שונות. חלקם מותאמים להתפרץ יותר בתקופות קרות ויבשות, כמו השפעת, וחלקם נוטה להתפרץ דווקא בקיץ, כמו הפוליו. בהעדר מידע רב אודות מאפייני נגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, בוחנים החוקרים נגיפים דומים כמודל לחיזוי פעילותו של הנגיף והשפעת מזג האוויר עליה. 

נגיפים אחרים ממשפחת הקורונה הם מקום טוב להתחיל בהשוואות. מגפת הסארס ב-2002-03, שגרם נגיף SARS-CoV, התחילה בתקופת החורף בחצי כדור הצפוני ונמשכה עד אמצע יולי. מצד אחד, אלו נתונים מעוררי תקווה שהתפרצות הנגיף החדש תיבלם גם היא בתקופת הקיץ. מצד שני יש לזכור כי שיאה של מגפת סארס הייתה בתקופת האביב (מאי), ולא בחורף, כמצופה מנגיף אוהב קור. סיום המגפה ביולי יכול להעיד דווקא על תקופת הזמן הנדרשת להשתלטות על ההתפרצות ולא בהכרח על עמידות נמוכה של הנגיף לתנאי חום. 

קרוב משפחה נוסף של הנגיף החדש הוא נגיף ה-MERS שהתפרץ באזור המזרח התיכון בשנת 2012. ההתפרצות של ה-MERS באזורים חמים יחסית היא דוגמה לשונות שקיימת אפילו בין נגיפים קרובי משפחה.

 ילד בסין עם מעיל ומסכת פנים | צילום: Volurol, Shutterstock
האם בסוף החורף נדע את התשובה? לא בטוח. ילד עם מעיל ומסכת פנים | צילום: Volurol, Shutterstock

שיעור חשוב

ומה בדבר נגיף השפעת? מחוץ למשפחת הקורונה, נגיף השפעת העונתית משמש רבים בציבור להשוואה לנגיף החדש, בעיקר בגלל דמיון באופי ההדבקה: שני הנגיפים תוקפים את דרכי הנשימה העליונות, ועוברים בין אדם לאדם בטיפות נוזל ממערכת הנשימה. אכן יש מה ללמוד מהשפעת על התפרצות הנגיף החדש, אך חשוב לזכור שלפעמים דמיון בתכונות של מינים נפרדים יכול להטעות. הדמיון יכול להיות תוצאה של אבולוציה מתכנסת, כלומר מינים רחוקים אבולוציונית יציגו תכונות דומות או התנהגויות דומות, בזכות מנגנונים שהתפתחו בנפרד ואין בהכרח קשר ביניהם. התפתחות הכנפיים והתעופה אצל החרקים והציפורים היא דוגמה לתהליכים בלתי תלויים כאלה. 

אף על פי שאין דמיון אמיתי בין קורונה לשפעת, אנו יכולים ללמוד מהשפעת שיעור חשוב על הקשר בין מזג האוויר למגפות. מגפת שפעת החזירים שהתפרצה באביב 2009, לא נעצרה במהלך אותו קיץ וגם לא בחורף שאחריו, והמשיכה להתפשט עד קיץ 2010. יתר על כן בניגוד לצפוי דווקא עלה קצב ההדבקה בחודשי קיץ 2009 והגיעה לשיא בחודשי חורף 2010.. ההסבר לתופעה מדאיג מומחים ברחבי העולם: אם שיעור ההדבקה גבוה, הנגיף יכול להמשיך להתפשט גם בחודשי הקיץ. כעת, עם מאות אלפי מאובחנים ברחבי העולם, וכנראה עוד רבים מאוד שלא אובחנו, שיעור ההדבקה אכן גבוה מאוד. 

קיץ לא מספיק

חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס פרסמו בשבוע שעבר מחקר שטרם עבר בקרת עמיתים וממנו עולה כי התחממות עשויה לעכב את התפשטות הנגיף, אך במידה מוגבלת. מניתוח נתוני ההדבקות עולה כי נגיף SARS-CoV-2 מדבק יותר בטמפרטורות של 13-3 מעלות צלזיוס. הנתונים מצביעים על כך שרק חמישה אחוזים ממקרי ההדבקה התרחשו במדינות שהטמפרטורה הממוצעת בהן בחודשים ינואר-מרס היא יותר מ-18 מעלות צלזיוס. החשש הוא שגם אם מזג אוויר חם תורם למניעת התפשטות הנגיף, לא יהיה בכך די. קצב ההדבקה העולמי ומספר הנדבקים העצום עלולים לגבור על השפעות החום והלחות. המגפה יכולה, למשל, להמשיך להתפשט  בחצי הכדור הדרומי גם בזמן חודשי הקיץ בכדור הצפוני, ובהמשך להכות שוב. 

אופטימיות היא מצרך נדיר בימינו, וחשוב להאמין שבקיץ הקרוב נוכל כולנו להתקהל שוב בחופי הים. אך לעת עתה, כדי שבעתיד אכן נוכל לשוב לשגרה, חשוב להמשיך במאמצים למניעת ההתפשטות של המגפה.

 

3 תגובות

  • יעקב אגלמז

    קיץ בחצי הדרומי

    מה קורה בברזיל, אפריקה ואוסטרליה?
    על פניו נראה שהמספר נמוך יותר.
    אבל יש גורמים נוספים - כמו צפיפות אוכלוסין, כמות טיסות. ואולי פחות מודעות, פחות בדיקות.
    מה ההסבר שמדינה ענקית כמו רוסיה יש מיעוט מדווחים?

  • אהרון

    תשובות

    ישתשובות לשאלות הנשאלות ?

  • יגאל

    השפעת קרינה

    מעניין האם קרינה יכולה לפגוע בוירוס? UV? X-ray? Microwaves?