האם לזִקְנה יש ריח?

אנשים משקיעים מאמץ רב וכסף כדי להסתיר את גילם. נדמה כי כל האמצעים כשרים במאבק נגד אותות הזמן, החל בשימוש בקרמים להחלקת העור וצביעת השיער וכלה בזריקות בוטוקס ואפילו ניתוחים פלסטיים להעלמת הקמטים. אך מתברר כי דווקא גורם אחר ומפתיע עלול להסגיר את גילנו ואותו כנראה קצת קשה יותר לשנות לאורך זמן – ריח הגוף.

אם כשאתם מבקרים בבית אבות, או קופצים לדירה של סבתא וסבא, נדמה לכם לפעמים שיש שם ריח שונה מהרגיל, כנראה אינכם מדמיינים. לאנשים זקנים אכן יש ריח שונה. העובדה הזאת מוכרת בתרבויות רבות בעולם והיפנים אפילו המציאו מילה שמתארת אותה: קארֶישו (Kareishu). אצלנו נוהגים לקרוא לזה "ריח של זקנים".

גורמים רבים, כמו מגדר, הרגלי אכילה, סביבת חיים וגנטיקה, משפיעים על ריח הגוף. אחד מהם הוא הגיל. כשאנו מזדקנים, פעילות בלוטות הזיעה ובלוטות החלב בעורנו משתנה, וכך גם הכמות וההרכב של החלב והזיעה שמופרשים מהן לעור. החומרים שמופרשים אל פני העור מתפרקים במגע עם החמצן שבאוויר או עקב פעילות חיידקית, הופכים לתרכובות בעלות ריח. חלק מהריחות אינם נעימים ועלולים להותיר רושם שלילי בתרבויות מסוימות, אך מחקרים מוכיחים כי בניגוד לתפיסה הרווחת הריח האופייני לזקנים אינו חזק במיוחד וגם לא רע בהכרח.

לאנשים זקנים יש ריח שונה. קשישות עושות כושר | מקור: belushi, Shutterstock

טביעת ריח ייחודית

למרות נטייתנו להמעיט בחשיבותו של חוש הריח עבורנו, ריחות ממלאים תפקיד מהותי ביכולת שלנו לעבד מסרים מהסביבה. ריח הגוף עשוי לאותת על מצבו הגופני והבריאותי של אדם ולעורר בנו משיכה או רתיעה כלפי אנשים מסוימים.

מכיוון שבדרך כלל ריחות גוף מצטיירים כדבר שלילי, בני האדם עושים מאמצים להעלים או לטשטש אותם. בסקר שנעשה בשנת 2001 ביפן הביעו 98 אחוז מהנשאלים, בני 70-20, חרדה מריח הגוף שלהם ומריחות גוף של אחרים. 20 אחוז חששו מריח של זיעה ו-11 אחוז מריחות של זקנים. מראיונות שנעשו עם 150 גברים ונשים בגיל 60-40 עלה כי כמעט רבע מהגברים (23 אחוז) ו-44 אחוז מהנשים הרגישו כי ריח גופם השתנה עם הגיל. כך שנראה כי ביפן, לפחות, ערים מאוד לשינויים בריח הגוף ומודאגים מהם. את הפתרון אנו מחפשים בבשמים, דאודורנטים ותכשירים קוסמטיים אחרים שתפקידם למנוע את הריח או לטשטש אותו.

כל אדם מדיף ריח שאופייני רק לו – מעין טביעת ריח ייחודית, בדומה לטביעת אצבע. המוח קולט אותות על ריחם של אנשים אחרים ומעבד אותם לרגשות כמו משיכה ודחייה, שעשויים להשפיע על בחירת בן הזוג. מחקרים שנעשו על בעלי חיים הראו כי ריח הגוף של רבים מהם, למשל עכברים, ינשופים וארנבות, משתנה עם הגיל וכי הם יכולים להבחין בין בני מינם הצעירים והמבוגרים רק על פי הריח. אפילו בני אדם יכולים להבחין בהבדל בין הריח של לוטרה או ארנבון צעירים ובוגרים.

משערים כי היכולת לקלוט ולעבד את המידע על ריחות הגיל מעניקה לבעלי חיים יתרון אבולוציוני כלשהו – למשל כלי עזר לאיתור בן זוג צעיר ופורה לרבייה, או דווקא להיפך: לבחור בזכר מבוגר שבמינים רבים נחשב לבן זוג מועדף נושא גֵנים טובים ומאריכי חיים. אך מה בנוגע לבני האדם? האם גם אנחנו יודעים להבחין בין ריח של אדם צעיר לריח של מבוגר?

בדרך כלל ריחות גוף מצטיירים כדבר שלילי. שתי אצבעות מחופשות לאדם, לאחת ריח גוף רע | מקור: Yeexin Richelle, Shutterstock

להריח את הגיל

חוקרים מהמרכז לחושים כימיים ע"ש מונל (Monell) בפילדלפיה וממכון קרולינסקה (Karolinska) בשטוקהולם גילו כי אנשים יכולים להבחין בבירור בין ריח הגוף של זקנים, לצעירים ואנשים בגיל הביניים.

במחקר השתתפו 44 נשים וגברים שחולקו לשלוש קבוצות בהתאם לגילם. שמונה נשים ושמונה גברים בגיל 30-20 סווגו כצעירים, קבוצת גיל הביניים כללה מספר דומה של בני ובנות 55-45, ובקבוצת הזקנים היו שש נשים ושישה גברים בגילי 95-75. המשתתפים התבקשו לישון חמישה לילות רצופים באותה חולצה כשבבתי השחי שלהם מונחות רפידות סופגות שקולטות הפרשות שומניות ריחניות. כדי לנטרל השפעות חיצוניות על ריח הגוף, אסרו עליהם להתרחץ ולחפוף את שיערם במוצרים מבושמים, והם התבקשו להימנע ממזונות חריפים, סיגריות ואלכוהול. במהלך כל יום הם שמרו את החולצה בשקית ניילון אטומה עד ללילה הבא. אחרי הלילה האחרון לקחו את כל הרפידות ושמו אותן בצנצנות.

בשלב הבא הניחו ל-41 מתנדבים צעירים לרחרח את הצנצנות בעיניים מכוסות ולשער לאיזו קבוצת גיל הן שייכות. המתנדבים זיהו בצורה הטובה ביותר את ריח הגוף של הזקנים והצליחו לקבץ יחד את כל הרפידות שלהם. לעומת זאת הם התקשו להבדיל בין החולצות של הצעירים ושל גיל הביניים. מכך הסיקו שלזקנים אכן יש ריח שונה וייחודי.

בשלב השני ביקשו מהמתנדבים לדרג את עוצמת הריח ולקבוע עד כמה הוא נעים או רע. בניגוד לציפיות, המתנדבים תיארו את ריחות הגוף של הזקנים כריחות ניטרליים ועדינים יותר מאלה של שתי הקבוצות האחרות. מבין כל הקבוצות, גברים בגיל העמידה דורגו כבעלי הריח הרע ביותר בעוד הריח של נשים בגיל העמידה נחשב כריח הטוב ביותר, ומיד אחריהן הזקנים. כך שנראה כי הקשר שמייחסים בין זִקנה לריח רע נובע בעיקר מדעות קדומות וסטיגמות חברתיות. כמו כן, עקב מספר המשתתפים המועט במחקר, מוטב להיזהר לא להסיק ממנו מסקנות מרחיקות לכת.

הריח של אנשים מבוגרים קשור כנראה לתרכובת 2-נוננאל, שקשורה גם לריח בירה מיושנת. מולקולת 2-נוננאל ובירה | מקור: Jynto and Len Rizzi, Wikimedia Commons

מקור הריח

במחקר מוקדם יותר, שפורסם בכתב העת Journal of Investigative Dermatology, זיהו חוקרים מיפן את הגורם העיקרי, כנראה, לריח האופייני לגיל המבוגר. החוקרים אספו חולצות שלבשו נשים וגברים בגילאי 75-26 וזיהו את התרכובות הכימיות שהיו בהן. הם מצאו כי המרכיב המרכזי שייחד את בגדי הנבדקים הזקנים היה התרכובת 2-נוֹנֶנַאל (2-Nonenal), שריחה מזכיר חומר שמנוני ועשבוני ויש המתארים אותו כריח של ספרים ישנים או בירה שהתיישנה. התרכובת לא נמצאה אצל אף אדם מתחת לגיל 40, אבל הופיעה בחולצותיהם של 69 אחוז מהמשתתפים שמעל גיל 40.

בסביבות גיל 40, בלוטות החלב שבעור מגבירות בהדרגה את קצב הייצור וההפרשה של חומצות שומן, ביניהן חומצת השומן הבלתי רוויה אומגה 7. במקביל, ככל שהשנים חולפות פוחתת כמות נוגדי החמצון על פני העור. השילוב של שני התהליכים מוביל לכך שחומצות השומן נחשפות לחמצן שבאוויר ומתפרקות, ותוצר הלוואי של הפירוק הזה הוא ה-2-נוננאל בעל הריח האופייני.

בשונה מריחות הזיעה הרגילים, קשה להיפטר מריח ה-2-נוננאל, כיוון שחומצות השומן שאחראיות להיווצרותו אינן מסיסות במים. אפילו הקפדה על היגיינה ומקלחת יומיומית במים ובסבון לא תסיר את הריח מהעור במלואו. הריח גם נדבק בקלות לבגדים ולמצעים שבאים עמו במגע ולא תמיד עוזר לכבס אותם.

אם כך, נוכחות ריח ה-2-נוננאל לא קשורה לשמירה על היגיינה. הריח עצמו ניטרלי וככל הנראה נחשב לריח רע רק כשיודעים את מקורו: מחקרים הראו שהתווית המוצמדת לחומר ריח משנה את התפיסה שלו כנעים או לא נעים. ככל הנראה, בפרפרזה על שייקספיר, "מה שנקרא לו שושנה, ריחו יהיה שונה תחת כל שם".

אם בכל זאת הריח מפריע לכם, יש מה לעשות. אימוץ אורח חיים בריא, הכולל פעילות גופנית סדירה, תזונה בריאה, הפחתת מתח והימנעות מצריכת טבק ואלכוהול, עשויים לעזור, הודות לתרומתו לשיפור תפקודם של תהליכים בגוף. שתייה של הרבה מים עשויה לדלל את כמות חומצות השומן ולצמצם את השפעתן. בנוסף מומלץ תמיד לאוורר היטב את הבית.

חברות קוסמטיקה מנסות כעת לפתח תכשירים שימנעו את תהליך החמצון של חומצות השומן. חברת הקוסמטיקה היפנית שיסיידו (Shiseido) אף פיתחה בושם שנועד לנטרל את הריח המופץ על ידי 2-נוננאל.

חיידקי העור מפרקים את החומרים שמופרשים בזיעה למולקולות ריחניות ונדיפות. חיידקים גדלים סביב בלוטת זיעה | מקור: Juan Gaertner, Shutterstock

גיל, זִקנה וחיידקי העור

אף שנראה כי הפרשת 2-נוננאל היא הסיבה המרכזית לריח הזקנה, ייתכן שיש עוד גורמים – ובראשם אוכלוסיית חיידקי העור. על עורנו חיים באופן קבוע מיליוני חיידקים, פטריות ונגיפים, שנקראים יחד המיקרוביוטה של העור. חלקם עוזרים לשמור על בריאות העור, על הלחות והאלסטיות שלו ומעכבים התרבות של חיידקים מזיקים.

הרכב אוכלוסיות החיידקים הללו משתנה ממקום למקום על פני העור בהתאם לתנאי המחיה בהם. אצל בני אדם בולט במיוחד אזור בית השחי, העשיר בזקיקי שיער ובבלוטות חלב. כשמוסיפים לכך את הטמפרטורה הגבוהה יחסית ששוררת בו ואת הלחות והזיעה, מקבלים תנאים נוחים במיוחד לשגשוג של חיידקים. בלוטות הזיעה, שנמצאות בכל רחבי העור וגם בבית השחי, מפרישות נוזלים חסרי ריח. הריח העז שאנו מייחסים לזיעה נוצר כשחיידקים מפרקים את החומרים שמופרשים בזיעה למולקולות ריחניות ונדיפות. ריח הזיעה משתנה מאדם לאדם ומושפע מגורמים כמו גנטיקה, מין ותזונה, וכן בעקבות הגיל והרכב אוכלוסיית החיידקים על העור.

הרכב המיקרוביוטה של העור משתנה לאורך החיים ועשוי להשפיע על הריח שהחיידקים יוצרים. מדענים זיהו כמה מינים של חיידקים שנמצאים בבתי השחי של בני האדם, שהנפוצים מביניהם הם סטפילוקוקוס (Staphylococcus), קורינבקטריום (Corynebacterium), פרופיוניבקטריום (Propionibacterium) ומיקרוקוקוס (Micrococcaceae). רוב המחקרים מעידים שהקורינבקטריום הוא זה שאחראי לריח הרע שנודף מבתי השחי.

חוקרים אפיינו את אוכלוסיית החיידקים בבתי שחי של אנשים מקבוצות גיל שונות. הם אספו דגימות מבתי השחי של 169 נבדקים וניתחו את אוכלוסיית החיידקים שבהן. הם מצאו כי בבתי השחי של אנשים מעל גיל 55 יש כמות גדולה יותר של חיידקים לעומת אנשים צעירים מהם, ומגוון החיידקים שלהם גדול יותר. הממצא עולה בקנה אחד עם מחקר קודם שהראה כי עושר מיני החיידקים בעורן של נשים בוגרות גבוה יותר לעומת צעירות. החוקרים משערים שההבדלים באוכלוסיית חיידקי העור עשויים להשפיע על ריח הגוף ולהסביר הבדלים בריח של צעירים ומבוגרים. עם זאת, הקשר בין חיידקי העור לבין ריח גופם של זקנים עדיין אינו ברור ודרושים מחקרים נוספים כדי לבסס אותו.

יש עוד גורמים שעלולים לעודד הפרשת ריחות – שחלקם לא נעימים – בגיל מבוגר, למשל סוכרת, מחלות כליות, תרופות שמגבירות את ההזעה, בריחת שתן ושינויים בתזונה.

תהיה הסיבה אשר תהיה, ריחות של זיעה קל להפחית או להעלים לגמרי אם מקפידים להתרחץ לעיתים קרובות במים ובסבון. בנוסף, דאודורנטים ומוצרי קוסמטיקה אחרים עשויים להשפיע על הרכב החיידקים של בית השחי ועל פרופיל הריח שלהם. תכשירים מונעי הזעה יכולים לצמצם את היקף ההזעה ואת הריח המזוהה איתה, אם כי לא תמיד ביעילות. לצד זאת ניקיון מוגזם עלול לפגוע בחלב המגן על עורנו ובחיידקים המועילים החיים על העור, שממלאים תפקידים חיוניים בשמירה על בריאות העור ובהגנה שהוא מעניק לנו. לכן מוטב לא להגזים במאמצים לווסת את ריחות הגוף.

ולסיום, חשוב לזכור כי הריח האופייני לזקנה קשור ישירות לשינויים ביולוגיים טבעיים ונורמליים שעוברים על גופנו. בסופו של דבר יש סיכוי רב שכשנגיע אנחנו לגיל זִקנה ושיבה, גם ריח הגוף שלנו ישתנה. אין בכך כל רע, וברור שאסור לראות בזה הצדקה לדחייה חברתית ואפליה כלפי הדור המבוגר.