הדרך מענן הגז החללי לכוכב הלכת הסלעי והמוצק שעליו אנחנו חיים הייתה ארוכה ומורכבת

כדור הארץ נולד בתהליך מסועף, שהניח את הבסיס לרבות מהתכונות שאנו רואים סביבנו כיום. מכיוון שכדור הארץ הוא כוכב הלכת היחיד שאנו מכירים מקרוב, חלק ניכר ממה שאנו יודעים ומבינים לגבי ההיווצרות של כוכבי לכת באשר הם מגיע ממנו. אחרי הכול, כדור הארץ נמצא בתוך קבוצה של כוכבי לכת שנוצרו יחד, לצד השמש עצמה, והשפיעו זה על זה באופן משמעותי במהלך התפתחותם. לכן, כדי להבין באמת איך נוצר כדור הארץ, עלינו להבין מה קרה בראשית ימיה של מערכת השמש כולה.

מערכת השמש החלה את דרכה כערפילית, ענן בין-כוכבי המורכב מגזים ומחלקיקים אחרים, ועשוי להתפרס לפעמים על מרחבים עצומים של מאות שנות אור. מבנה הערפילית בחלל נשמר הודות לשיווי משקל הידרוסטטי, כלומר איזון בין שני כוחות מנוגדים הפועלים בתוכה: הנטייה של הגז להתפשט ולהתפזר במרחב (לחץ גזי), מול כוחות הכבידה בין החלקיקים שמושכים אותם זה לזה. כשמשהו שיבש את האיזון העדין הזה – כנראה גל הלם שהגיע מסוּפֶּרנוֹבָה סמוכה, כוחות המשיכה גברו על הלחץ, והחלקיקים המרכיבים את הערפילית נמשכו אל עבר מרכז הכובד שלה, בתהליך המכונה קריסה כבידתית.

רוב החומר שממנו הורכבה הערפילית הקורסת נאסף במרכזה ויצר בסופו של דבר את השמש. אך חלק קטן מאוד ממנו המשיך להסתחרר סביבה ויצר מעין ערפילית קטנה חדשה המכונה “הערפילית השמשית”. מתוך החומר הזה התפתחו בהמשך כוכבי הלכת.

איזון עידן שהופר בעקבות כוח חיצוני. כך אולי נראתה הערפילית השמשית | איור: Science Photo Library
איזון עידן שהופר בעקבות כוח חיצוני. כך אולי נראתה הערפילית השמשית | איור: Science Photo Library

מגושי חומר לכוכבי לכת

על פי התיאוריה הרווחת לגבי היווצרות מערכת השמש שלנו, כוחות משיכה מקומיים שפעלו בין חלקיקי הערפילית השמשית, לצד הירידה ההדרגתית בטמפרטורה שלהם, גרמו להם להתאגד לגופים קטנים רבים, בקוטר של כמה מאות מטרים, שהוסיפו להתנגש זה בזה ולהתאחד. הגופים האלה, שנקראים פלנטסימלים, גדלו בהיקפם במהלך מיליוני השנים הראשונות של מערכת השמש בקצב של כמה סנטימטרים בשנה.

ההרכב של קדם-כוכבי הלכת הללו לא היה אחיד. רוח השמש החזקה המורגשת בחלקים הפנימיים של מערכת השמש לא הניחה לגזים נדיפים כמו מימן ואדי מים להתעבות ולהתמזג עם כוכבי הלכת הצעירים. לפיכך, הפלנטסימלים שהתפתחו סמוך לשמש כללו רק חומרים כבדים כמו מתכות וסלעים. אלה הוסיפו להתאחד זה עם זה, עד שהפכו בסופו של דבר לארבעת כוכבי הלכת הסלעיים הקיימים כיום: חמה (מרקורי), נוגה, כדור הארץ ומאדים.

בחלקים החיצוניים יותר של המערכת, הגזים הנדיפים יכלו להתעבות ואף לקפוא, וכך נוצרו מהם ארבעת כוכבי הלכת הגזיים (ענקי הגז) של מערכת השמש שלנו: צדק, שבתאי, אורנוס (אורון) ונפטון (רהב).

בין שתי הקבוצות הללו של כוכבי הלכת, במרווח שבין מאדים לצדק, התפתחה חגורה צפופה יחסית של אסטרואידים. כוחות המשיכה שהפעיל צדק – כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש – על המרחב הזה, לא הניחו לחומר המוצק שבו להתאחד לכוכבי לכת נוספים. כך הוא שמר במידה רבה על התכונות שהיו לו בראשית ימיה של מערכת השמש.

נראה שהתנגשות אחת, או סדרת התנגשויות, בכדור הארץ הקדום, הובילו גם להיווצרות הירח | איור: Science Photo Library
נראה שהתנגשות אחת, או סדרת התנגשויות, בכדור הארץ הקדום, הובילו גם להיווצרות הירח | איור: Science Photo Library

התנגשויות ענק וירח אחד

ההתנגשויות בין הפלנטסימלים הקדומים היו אירועים רבי עוצמה, והן האחראיות העיקריות לאחת מהתכונות האופייניות ביותר של כדור הארץ: החלוקה שלו לגרעין ולמעטפת בעלי הרכב שונה. ההתנגשויות החוזרות ונשנות יצרו חום רב שהתיך את כדור הארץ הצעיר. בתוך הנוזל הלוהט הזה יכלו היסודות הכבדים יותר, כמו הברזל והניקל, לשקוע אל מרכז כוכב הלכת בהשפעת כוח הכבידה. היסודות הקלים יותר, כמו הצורן (סיליקון) והחמצן, נותרו לצוף מעל לגרעין הברזלי והקיפו אותו בשכבה סלעית עבה שנקראת "מעטפת".

נראה שאחת ההתנגשויות האלה, ואולי כמה מהן, בשלב כלשהו במהלך מאה מיליוני השנים הראשונות לקיומו של כדור הארץ, הובילה להיווצרותו של הירח. זה קרה כנראה כשחלק מהחומר של כדור הארץ ושל הגופים שפגעו בו ניתק מהגוף המרכזי בשל עוצמת הפיצוץ והתאחה לגוף חדש, שנותר לכוד בכוח הכבידה של כוכב הלכת.

היווצרותם של כוכבי הלכת נמשכה כמאה מיליון שנה מרגע קריסתה של הערפילית הראשונית שהולידה את מערכת השמש לפני כ-4.6 מיליארד שנים. אך ההתנגשויות העזות לא פסקו גם אחריה. שינויים הדרגתיים שחלו במסלולם של ענקי הגז סביב השמש השפיעו גם על כוחות הכבידה שפעלו על חגורת האסטרואידים בין מאדים לצדק. ההפרעות הכבידתיות האלה גרמו כנראה לאסטרואידים רבים לסטות ממסלולם היציב סביב השמש ולהתקדם לעברה. חלקם התנגשו בתוך כך בכוכבי הלכת הסלעיים שנקרו בדרכם.

התקופה הזאת מכונה "ההפגזה הכבדה המאוחרת", והיא נחשבת לאחד משלבי הבנייה המרכזיים של כדור הארץ, זה שהביא אותו לגודלו הסופי. ייתכן גם שהאסטרואידים הללו הם המקור למים שמכסים את רוב שטחו של כוכב הלכת שלנו.

לפי מחקרים שהתבססו על התיארוך של שברי אסטרואידים שפגעו בפני הירח כמטאוריטים, ועל ניתוח המכתשים שהותירו על פניו, נראה שתקופת ההפגזה המאוחרת הסתיימה לפני כ-3.8 מיליארדי שנים. זה גם נחשב למועד שממנו והלאה יכלו החיים על פני כדור הארץ להופיע ולהתפתח, מאחר שעד אז פני השטח היו עוינים ביותר. ואכן הראיות המוקדמות ביותר לחיים שנמצאו עד כה מתוארכות לתקופה הזאת.

אולם מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה, מעלה את האפשרות שנדידתם של ענקי הגז ברחבי מערכת השמש, ותקופת ההפגזה הכבדה המאוחרת שהתרחשה בעקבותיה, הסתיימו הרבה יותר מוקדם משחשבו עד כה. החוקרים פיתחו מודל ממוחשב חדשני ותיארכו באמצעותו את גילם הממוצע של שרידי מטאוריטים רבים שנמצאו על פני כדור הארץ. מכך הם הסיקו שההפגזה הכבדה המאוחרת הסתיימה כבר לפני 4.45 מיליארדי שנים. אם זה נכון, ממצאים מלמדים שתקופת ההפגזה הכבדה המאוחרת התרחשה יותר מ-500 מיליון שנה לפני מה ששיערו עד כה, כך שהיא מקדימה בהרבה את הממצאים הראשונים המעידים על הופעת החיים בכדור הארץ.

13 תגובות

  • אנונימי

    כדור פייק

    הכול לא נכון בעליל..... כי אנחנו חיים בעולם שטוח.. כדור הארץ היא תאוריה גרועה ביותר, ולא עומדת במיבחן המציאות כי רואים יותר מידי רחוק זה אומר שאין קימור .. ואם אין קימור אז אין מסה ושאין מסה אין כוח משיכה.. ושאין כוח משיכה אז כל התאוריה נופלת... ואין שום הוכחה לזה שאנו חיים בכדור

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאיתי נבו

    אתה צודק בדבר אחד

    אתה צודק בדבר אחד. הכל לא נכון בעליל, וזה מתייחס לכל שאר התגובה שלך. אם יש לך מאמר מדעי רציני שמטיל ספק בכדוריות הארץ או כוכבי הלכת האחרים, שעבר ביקורת עמיתים ופורסם בכתב עת רציני, נשמח לראות אותו. אם לא - קח את הטענות המגוחכות האלה למקומות אחרים בבקשה. 

  • נטע

    שאלה בנושא - פלנטסימל

    "על פי התיאוריה הרווחת לגבי היווצרות מערכת השמש שלנו, כוחות משיכה מקומיים שפעלו בין חלקיקי הערפילית השמשית, לצד הירידה ההדרגתית בטמפרטורה שלהם, גרמו להם להתאגד לגופים קטנים רבים, בקוטר של כמה מאות מטרים, שהוסיפו להתנגש זה בזה ולהתאחד."
    החלקיקים התאגדו יחד בגלל העליה בטמפרטורה לא? בגלל שזה בתהליך היווצרות הכוכב האנרגיה עולה (בגלל איחוי גרעיני) והאזור אמור רק להתחמם עם הזמן, מה שגורם לחלקיקים להיות "דביקים" יותר. תקנו אותי אם אני טועה, ואשמח שתסבירו איך ההתקררות של החלקיקים גרמה להם להתגבש.
    בכל אופן כתבה מעניינת מאוד!, אשמח שתרחיבו בנושא של היווצרות כדור הארץ בפרט:) .

  • אלמוני

    השאלה שפורכת הכל

    אותה ערפלית וסופר נובה.איך הם נוצרו ואם תאמר שהם נוצרו מx אז מה יצר את x? מה המקור לכל? אין תשובה אלא חייבים לומר שזה כח עליון שאין לנו תפיסה בו

  • מדען צעיר

    מעניין מאוד -כל הכבוד לחוקרים שלא מאמינים בכח עליון ועושים עבודה

    ומי יצר את הכח העליון?
    ומי יצר את מי שיצר את הכח העליון? ישבו חוקרים וניתחו ואספו מידע שהושקע בו כסף רב הכולל תצפיות וצילומי לוין וטלסקופים ועוד ועוד ועשו סימולציות ומודלים מתמטיים והגיעו להסברים ומסקנות מוכחות שמשתלבות זה בזה.
    והינה יש לנו תובנות מעניינות שאפשר להמשיך ולהתקדם איתם ולא להיות תקועים בהסבר של כח עליון

  • רועי

    מעניין ממש

    תודה על הכתבה. מעניין מאוד. אשמח לעוד כתבות על הייקום שלנו

  • יצחק בן דוד

    בליל של שטויות אויליות

    כתבה סתומה.
    כנראה ש...אולי...
    תיאוריות בשקל...

  • יגאל

    יופי של מאמר

    הצגתם הרבה נושאים מורכבים כמו נדידת כוכבי הלכת הגדולים, ההפגזה המאוחרת, היווצרות הירח, וכו'. כל אחד מהם הוא מורכב ומופלא.
    ולבריאתנים למיניהם אומר, טלו קורה, סיפור הבריאה הוא המצאה קדומה ואין לו שום קשר למציאות. הגיע הזמן להביט ברצינות ובפליאה בעולם והיקום בו אנו חיים.

  • רינת

    מחכים ומעניין

    תודה

  • אנונימי

    אביה

    הכי פשוט בריאת העולם!!!!
    חומש בראשית פרק א' פסוק א'
    כל ילד יודע בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ.....
    אתם הולכים סחור סחור הבריאה מעידה בעד עצמה שיש בורא לעולם ובשביל לברוא עולם צריך מישהוא שהוא מעל כולם !
    אבא אבא אבא מלך העולם!!!!!

  • בקבק

    תפסיקו לבלבל את המוח

    אנשים טיפשים מטופשים

  • אנונימי

    כמה שטויות של אשה הזויה

  • פישר זלמן

    אור יקר,

    ב"ה י מ"ח התש"פ כתבה עם כמה הנחות לא מוכחות ועליהן נבנה רעיון . למשל למה רוח השמש לא הפריעה לחמצן וחנקן להתמזג עם הארץ והפריעה למימן ומאדי מים. איך גלי הכבידה של צדק משפיעים על הצד הרחוק ממנו במעגלו ולא משפיעים על הארץ והירח . האם הוכח במעבדה שגל הלם גורם לקריסה של חומר?