בדיקה של כרבע מיליון תינוקות ואמהות במשך עשור מצאה כי החיסון שקיבלו נשים הרות סיפק הגנה לתינוק לפחות למשך חצי שנה והפחית את התחלואה בשיעור עצום

מחקר רחב היקף מספק ראיות נוספות לכך שמתן חיסונים נגד שפעת לנשים בהיריון מקנה לתינוקות שלהן הגנה מפני המחלה בחודשים הראשונים לחייהם.

שפעת היא מחלה נגיפית קשה שתוקפת את דרכי הנשימה. תסמיניה יכולים לכלול חום גבוה, כאבי שרירים, כאבי גרון, כאבי ראש, שיעול, נזלת, עייפות, חולשה ואובדן תיאבון. בניגוד לתדמיתה כמחלה קלה, שפעת עלולה להיות קטלנית, ובממוצע אחד מכל אלף חולים ימות מהמחלה. נשים בהיריון ותינוקות נמצאים בסיכון מוגבר למוות ולסיבוכים כמו דלקת ריאות, דלקת סימפונות, דלקות אוזניים ופגיעות במערכת העצבים.

נוסף על סכנת החיים לאישה הרה החולה בשפעת, המחלה גם מגדילה את הסיכון להפלות וללידות מוקדמות. לכן משרד הבריאות, וארגוני בריאות נוספים, ממליצים לנשים להתחסן נגד שפעת בכל היריון. מעבר לתועלת המיידית, חיסון הנשים ההרות מעורר את גופן לפתח נוגדנים נגד הנגיף הגורם למחלה. הנוגדנים עוברים אל העובר באופן טבעי דרך השליה ומעניקים לו הגנה מפני המחלה למשך שישה חודשים לפחות לאחר הלידה.

במחקר שפורסם בכתב העת Pediatrics בחנו ג'ולי שאקיב (Shakib) ועמיתיה מאוניברסיטת יוטה נתונים מתשע עונות שפעת (בין דצמבר 2005 למרץ 2014) על מצבם הבריאותי של כמעט רבע מיליון תינוקות בני חצי שנה ומטה ושל אמהותיהם. רק כעשירית מהנשים שנבדקו במחקר חוסנו נגד שפעת במהלך ההיריון.

שיעור המתחסנות הכולל אמנם נמוך, אך עלה במידה ניכרת במהלך התפרצות שפעת העופות (אפריל 2009 עד אוגוסט 2010) ואחריה, כנראה בעקבות העלייה במודעות לסכנות השפעת. בעונת השפעת האחרונה הכלולה במחקר דיווחו יותר ממחצית מהנשים ההרות שהן התחסנו נגד המחלה במהלך ההיריון.

שאקיב ועמיתיה מצאו כי תינוקות שאימותיהם התחסנו נגד שפעת במהלך ההיריון נמצאו בסיכון נמוך ב-70 אחוז לחלות בשפעת (שאובחנה בוודאות בבדיקת מעבדה) בששת חודשי חייהם הראשונים, בהשוואה לתינוקות לאמהות שלא התחסנו. כמו כן, הסיכון להתאשפז בגלל שפעת היה קטן ביותר מ-80 אחוז אצל תינוקות לאמהות מחוסנות. זאת ועוד, 97 אחוז מכל מקרי השפעת שאובחנו בבדיקת מעבדה ו-98 אחוז מהאשפוזים בעקבות שפעת היו של תינוקות לאמהות שלא חוסנו נגד המחלה במהלך ההיריון.

כדי לוודא שההגנה מתחלואה שהתינוקות של האמהות המתחסנות זוכים לה אכן נובעת מחיסון השפעת, ולא מהשפעה אחרת או מאקראיות פשוטה, בדקו החוקרים את שיעור התחלואה של התינוקות במחלה נשימתית אחרת הנפוצה בחורף, שנגרמת מנגיף RSV (קיצור של Respiratory Syncytial Virus). שאקיב ועמיתיה לא מצאו הבדלים בתחלואה ב-RSV בין שתי קבוצות התינוקות, מה שמחזק את הסברה שההגנה מפני השפעת אכן נובעת מהחיסון נגדה, ולא מגורם אחר.

המחקר של שאקיב ועמיתיה מראה כי תינוקות שנולדים לאימהות שהתחסנו נגד המחלה חולים פחות בשפעת, ומתאשפזים פחות בעקבותיה לעומת תינוקות לאימהות שלא התחסנו. הם נשארים מוגנים יחסית מפני המחלה וסיבוכיה למשך חצי שנה לפחות מלידתם. המחקר רחב ההיקף מדגים עד כמה חשוב להתחסן נגד שפעת במהלך ההיריון. החיסון מגן על האם מפני המחלה וכך מונע ממנה לחלות בה ולהדביק את תינוקה, אך גם מספק הגנה יעילה לתינוק עד שיגיע לגיל שישה חודשים ויוכל לקבל את החיסון בעצמו.

החוקרים מקווים שתוצאות המחקר יעודדו עוד אמהות להתחסן נגד שפעת במהלך ההיריון. חיסונים מצילים חיי תינוקות והתחסנות של האם במהלך ההיריון מעניקה לתינוק שלה הגנה מפני מחלה קשה שעלולה לגרום סבל, סיבוכים ואף מוות.

9 תגובות

  • חן

    האם מכון דייוידסון הפך להיות זרוע שיווק של יצרניות החיסונים?

    מקריאת המאמר הזה עולה שאכן כן. גרוע יותר, מכון דיווידסון הופך להיות תאומו הרוחני של YNET, ככל הנוגע לרמת הדיווח והבנת החומר.
    הנה כמה נקודות למחשבה:
    1. מדוע הכותב (ד"ר לויתן) לא טורח להזכיר את מה שכתוב במאמר המקורי שמחקרים רטרוספקטיביים שנערכו בעבר לא מצאו כל יעילות בחיסון נשים בהריון לשפעת לצורך הגנה על הילודים משפעת?
    2. מדוע הכותב אינו טורח לציין את המגבלות המתודולוגיות החמורות של המאמר, למשל העובדה שהוא התבסס על דיווח עצמי של הנשים המתחסנות (לגבי ההתחסנות), מה שמנע מהחוקרים כל ידע באשר לחיסון הספציפי בו חוסנו הנשים וכמובן, השוואת זני התחלואה של הילודים עם זני החיסון?
    3. החמור מכל, מדוע כותב המאמר, המדגיש את הסכנות החמורות של מחלת השפעת, אינו טורח לספר לקוראים שבסופו של דבר, גם אם נזקוף לזכות החיסון את המניעה לכאורה של התחלואה בשפעת, מדובר בסה"כ על הפחתה של מקרה תחלואה אחד בשפעת של ילוד של כל 500 אימהות שחוסנו? מבחינת התחלואה החמורה יותר (אשפוז), מדובר על מניעה של אשפוז אחד של תינוק על כל 1886 מתחסנות.
    במילים אחרות - 1885 (או 499) אימהות מכניסות לגופן חומרים רעלים בזמן ההריון - לחינם, ורק אחת (במקרה הטוב) מונעת בשל כך אשפוז (מחלה) מתינוקה.
    את זה, הכותב לא טרח לציין.
    ומה לגבי מקרי מוות משפעת, לגביה כותב ד"ר לויתן "נשים בהיריון ותינוקות נמצאים בסיכון מוגבר למוות ולסיבוכים"? במחקר לא דווח ולו על תינוק אחד שמת משפעת מתוך כ-250,000 תינוקות במחקר.
    האם הכותב מנסה להפחיד את הציבור ולגרום לו לרוץ להתחסן? האם יש קשר לעובדה שמכון ויצמן מקבל כספים רבים מיצרניות חיסונים?
    תמהתני.

  • חן

    1. מעניין שהמחקרים "הקטנים

    1. מעניין שהמחקרים "הקטנים יותר" לא היו כ"כ קטנים (אחד לפחות על 40,000 נבדקים) ואחד לפחות בדק כן שפעת (ולא רק מחלות דמויות שפעת". (מעניין איך פספסת את זה).
    אבל למה לנו ללכת רחוק? במאמר עצמו שאותו אתה חוגג בכתבה השיווקית שלך, כתוב בצורה ברורה:
    In contrast, published results from large retrospective studies of maternal immunization during pregnancy have not supported the reduction in infant influenzarelated outcomes demonstrated in prospective studies
    כלומר, שקיב וחבריה כן מצאו לנכון להזכיר את שני המחקרים האלו, מתייחסים אליהם כגדולים, ואל ממצאיהם כחשובים.
    רק שאתה החלטת שזה לא חשוב. ככה זה בשיווק, לא? מנפים כל מידע שעשוי לפגוע במוצר

  • נעם

    כפי שכתבת הם היו קטנים יותר.

    בפעם האחרונה שבדקתי 40,000 קטן בהרבה מרבע מיליון תינוקות ורבע מיליון אמהות. ואכן אין צורך ללכת רחוק. במאמר עצמו כתוב בצורה ברורה:
    A retrospective study over 5 influenza seasons (1997–2002) concluded that infants born to women who received influenza immunization during pregnancy had an equal risk for influenza or pneumonia admissions and ILI compared with infants born to unimmunized women.[16] Another retrospective cohort study conducted from 1995 to 2001 by the CDC Vaccine Safety Datalink found no reduction in medical visits for respiratory illness among infants of women receiving influenza immunization during pregnancy compared with infants born to unimmunized women.[2, 17] These previous studies were performed in smaller cohorts over fewer influenza seasons and did not examine laboratory-confirmed influenza diagnoses in infants.
    כשהחלק החשוב לדיון וש"שכחת" לציין הוא שבמחקרים הקודמים מחלת השפעת לא אובחנה בוודאות בבדיקת מעבדה. כמו כן שאקיב ועמיתיו כותבים במפורש שהמחקרים האלו קטנים יותר ונמשכו זמן קצר יותר.
    וכמובן כדאי לזכור ששאקיב ועמיתיה גם מזכירים מחקרים פרוספקטיבים שהדגימו שתינוקות לאמהות שהתחסנו נגד שפעת במהלך ההיריון חולים פחות בשפעת.

  • נעם

    לא.

    אני מסכים שהבנת החומר והבנת הנקרא בכלל הן אכן דברים חשובים ולכן אסייע:
    1. במאמר המקורי מזכירים מספר מחקרים פרוספקטיביים שהדגימו את היעילות בחיסון נשים בהיריון לשפעת לצורך הגנה על הילודים. נוסף לכך מוזכרים שני מחקרים רטרוספקטיביים קטנים יותר וקצרים יותר מהמחקר הנוכחי, שהראו שחיסון נגד שפעת בהיריון לא מגן מפני *תחלואה דמוית שפעת* - ממצא לא מפתיע כלל. כפי שמוסבר במאמר המקורי המחקרים הישנים הקטנים יותר כלל לא בדקו מקרים של שפעת שאובחנה בוודאות בבדיקת מעבדה, אלא רק מקרים החשודים כשפעת או הדומים לשפעת ולא תמיד מייצגים שפעת אמיתית. אין כל סיבה שחיסון המגן ספציפית מפני מחלת השפעת יגן מפני מחלות אחרות.
    2. גם המחקרים שטרחת להלל הסתמכו על דיווחים. החוקרים מתייחסים לבעיה של הסתמכות על דיווח, אך הם כבר הדגימו במחקר קודם - שהם מציינים במאמר המקורי - שרוב הנשים זוכרות אם קיבלו או לא קיבלו טיפול ספציפי במהלך ההיריון. הם גם מציינים שכל בעיית זיכרון כזו רק תגדיל את הסיכוי שלא יראו הבדלים בין נשים שחוסנו לנשים שלא חוסנו. הרי אם מישהי טוענת שחוסנה, אך לא באמת חוסנה, היא תחלה בשפעת בדיוק כמו מי שלא חוסנה. ולהפך, מישהי שחושבת שלא חוסנה, אבל כן חוסנה, תהיה מוגנת משפעת אך תחושב כחלק מקבוצת הנשים שלא חוסנו. לכן בעיות זיכרון גורמות לקבוצות הנשים להיות דומות יותר זו לזו, מצמצמות הבדלים ומקטינות את הסיכוי למצוא שוני בתחלואה בין הקבוצות.
    נכון שחוקרים לא יודעים באילו זנים חלו הילודים, אך מאחר שכן הראו הבדל בתחלואה בשפעת ולא הבדל בתחלואה במחלות אחרות - ולאורך תקופה ארוכה - סביר להניח שהייתה חפיפה לפחות בחלק מהמקרים. חפיפה שללא ספק הגנה על התינוקות - כפי שרואים מתוצאות המחקר.
    3. אף אמא לא מכניסה לגופה חומרים רעילים. חיסונים אינם רעל כפי שאגסים (שמכילים הרבה יותר "חומרים רעילים") אינם רעל. כפי שאמר פרצלסוס, "המינון עושה את הרעל", והחומרים באגסים ובחיסונים הם במינונים בטוחים. ובטיחות חיסון השפעת בהיריון הודגמה במחקרים רבים וטובים ואף הודגמה במחקר זה, שבו לא מצאו הבדל בין תינוקות של אמהות מחוסנות לשל לא מחוסנות, פרט להבדלים בתחלואה בשפעת. חיסון השפעת מונע שפעת בשני תינוקות לכל אלף תינוקות. כלומר הוא מונע מחלה קשה ומסוכנת בתינוק אחד מכל חמש מאות. מדובר בהרבה מאוד תינוקות. הוא גם מונע אשפוז של תינוק אחד לכל 1886 תינוקות (במחקר הנוכחי אושפזו סך הכל 151 תינוקות: 148 מתוכם נולדו לאמהות שלא התחסנו ורק 3 לאמהות שהתחסנו).
    ולגבי מקרה מוות בשפעת, מה הקשר לרבע מיליון תינוקות? הבנת החומר - הרי צריך להתייחס למספר התינוקות שחלו בשפעת ולא לסתם תינוקות אחרים. במחקר, לשמחתי ולשמחת החוקרים, אף תינוק לא מת משפעת, אפילו מהתינוקות שסבלו סבל רב והגיעו לאשפוז. וכל זה מתוך 658 תינוקות שחלו בשפעת שאובחנה בוודאות במעבדה. הרבה פחות מאלף (בשפעת רגילה ימות בערך חולה אחד מכל אלף חולים).
    מעניין מה האינטרס של אלה שמנסים להפחיד מפני חיסונים ושמציגים את תוצאות המחקרים בצורה מטעה. האם הם מוכרים שיקויים הומיאופתיים יקרים כ"חיסון" או נגד השפעות דמיוניות של חיסונים? אולי הם מוכרים תוספי תזונה שמשווקים כ"מחזקים את מערכת החיסון" (אף שאין דבר כזה)?
    תמהני

  • דן

    מה המוטיבציה לפרסום

    יד רוחצת יד.
    Follow the money

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    כסף

    דן, אני מזמין אותך לגשת לרשם העמותות ולבחון את הדוחות הכספיים השקופים שלנו. תבחן את ההכנסות ואת התרומות. הכל שקוף והכל פתוח. אין כאן שום אינטרסים מלבד הגשת מדע אמין, מדוייק ובגובה העיניים לקהל הרחב.

  • יעל

    המוטיבציה לפרסום

    להציל תינוקות ואמהות משפעת. זו המוטיבציה.
    תתפלא, יש אנשים שרוצים לעזור לאחרים.

  • רינת

    כן. ברור. לעזור לחברות

    כן. ברור. לעזור לחברות התרופות

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    ממש לא

    אנחנו לא מקדמים דבר מלבד מדע מבוסס ראיות