מדענים מספרד פיתחו צמחי חיטה שאינם מכילים את רכיב הגלוטן המעורר תגובה חיסונית בחולי צליאק. הלחם המיוצר מהם בדרך לניסוי קליני ראשון

כאחוז אחד מאוכלוסיית העולם חולים בצליאק. החולים במחלה אינם יכולים לאכול לחם אמיתי, להתענג על מנת פסטה הגונה או ללגום בירה צוננת, מאחר שחשיפה לגלוטן, תערובת חלבונים המצויה בדגנים כמו חיטה, שעורה ושיפון, מעוררת בגופם תגובה חיסונית הפוגעת בעיקר במעי הדק. אף על פי כן, בחורף הקרוב בספרד יקבלו כמה חולי צליאק לחם חיטה למאכל. לא מדובר בעונש או באתגר מוזר, אלא בניסוי קליני: הלחם ייאפה מקמח שמקורו בחיטה שהונדסה גנטית כך שיחסרו בה רוב הגליאדינים. חלבונים אלה (לצד חלבונים אחרים) הם רכיבים של גלוטן, והם שמעוררים את התגובה החיסונית בגופם של חולי צליאק. לכן חולי צליאק יכולים לאכול בבטחה לחם שרמתם הגליאדינים בו נמוכה דיה.

חיטה היא מרכיב עיקרי בתזונתם של בני אדם ברחבי העולם, בזכות ערכיה התזונתיים ובזכות תכונותיו המיוחדות של הגלוטן. תערובת חלבונים זו מדביקה את מרכיבי הקמח זה לזה וכך כולאת את בועות האוויר הנוצרות בעת התפחת הבצק ומקנה ללחם, ולמאפים רבים אחרים, את המרקם הנהדר שלהם. חולי צליאק נאלצים לדבוק במשטר תזונה נטול גלוטן במשך כל חייהם. אי-הקפדה על כך גוררת נזק למעי ותסמינים הכוללים לרוב כאבי בטן, עצירות או שלשול, גזים, ליקוי בספיגת רכיבים תזונתיים ועוד. כמו כן, חולי צליאק שאינם נמנעים מגלוטן נמצאים בסיכון גבוה לגידולים סרטניים במעי ומחוץ לו.

בניסיון להימנע מגלוטן, חולי צליאק רבים קונים לחם מאורז, מתירס או מדגנים אחרים נטולי גלוטן. לחם כזה יקר יותר מלחם חיטה, מרקמו שונה והוא טעים פחות. במבחני טעימה, הלחם הרגיל קיבל ציון של 7.4 מתוך 9, הלחם הדל בגלוטן קיבל ציון של 6.6 ולחם האורז השתרך מאחור עם ציון 2.4. כלומר, שימוש בקמח מחיטה דלה בגלוטן מאפשר אפיית לחם בעל מרקם דומה למרקם של לחם רגיל. נוסף על כך, הוא בעל ערכים תזונתיים דומים.


לחם מחיטה מופחתת גליאדין (במרכז) לעומת לחם רגיל ולחם אורז | מקור: PLoS 1

את החיטה דלת הגלוטן פיתחו פרנסיסקו בארו (Barro) ועמיתיו מהמכון לחקלאות בת-קיימא בקורדובה שבספרד. החוקרים השתמשו במערכת המכונה הפרעת RNA (RNA interference או RNAi) כדי לפגוע בגנים רבים האחראים על ייצור הגליאדינים בחיטה. במערכת זו מהנדסים את החיטה כך שיתבטאו בתאיה רצפים קצרים של RNA, הגורמים להשתקה של גנים מסוימים – במקרה זה, של הגנים לגליאדינים.

החיטה המהונדסת אינה נטולת גלוטן אלא חסרה את החלקים של הגלוטן הגורמים, ככל הידוע, לתגובה חיסונית בגופם של חולי צליאק. הניסוי הקליני אמור לבדוק אם היא בטוחה למאכל לחולי צליאק. עם זאת, יידרשו ניסויים נוספים כדי לבדוק את השפעותיה של תזונה כזו לטווח ארוך. נוסף על כך, גם אם יתברר שהיא בטוחה לשימוש, לא יהיה קל כנראה לשווק אותה. בספרד אמנם מקבלים את ההנדסה הגנטית בצמחי מאכל, אך מדינות רבות במערב אירופה נגועות בפחדים לא-מבוססים מפניה. ההתנגדות האירופית למזון מהונדס גורמת לרשויות במדינות אלה להערים קשיים בפני גידול חקלאי של צמחים מהונדסים גנטית ובפני שיווק של תוצריהם. 

7 תגובות

  • בקשה חשובה אך מוזרה

    פניה, בקשה והתחחנות למדענים

    בבקשה תייצרו גם חלב (ומוצריו) בלי המרכיבים המזיקים, קפה בלי המרכיבים המזיקים, משקאות קלים עם כמה שפחות מרכיבים מזיקים, מתוקים ושטויות בלי המרכיבים המזיקים...שכן משפחתי (והמון משפחות אחרות) צורכת את אותם מוצרים אלו והם לא משנים הרגלים. בבקשה נסו להוריד מהקפה, החלב והשוקולד את המרכיבים המזיקים, בעיקר לעיכול. אין לי דרך לשכנע את משפחתי שזה לא טוב עבורם. הכוונה היא שהשינוי יהיה במוצרים הפופולרים עצמם שמבוגרים רגילים לקנות (ולא ישנו)...ולא במוצרים המיוחדים שכבר קיימים בשוק...

  • בקשה חשובה אך מוזרה

    אתם יודעים

    לא משנים הרגלים* יש למשל אנשים שהם יותר אוטיסטים ורגילים למוצרים מסויימים..לא ישנו אותם לעולם. אז בבקשה תורידו כמה שיותר את המרכיבים המזיקים לבריאות במוצרים הפופולרים שרוב המשפחות המבוגרות צורכות אותם. קשה לשנות הרגלים אצל אוטיסטים ומבוגרים.

  • אחד ששואל

    למה לא knock outs?

    מה ההגיון פה בהכנסת גנים להשתקת הגנים החיוניים לגלוטן על פני יצירת זרים שהם knock outs לגנים לגליאדינים? זה גם יותר סצסיפי וגם יותר רובסטי...או שרצו השתקה חלקית כי נחוצה עדיין כמות מסויימת של החלבונים הללו?

  • נעם

    עודף כרומוזומים וקשיים טכניים

    חיטה הלחם נוצרה משלושה מינים שונים חיטה. היא הקספלואידית (הקסא = שש), כלומר יש לה שלושה סטים של זוגות של כרומוזומים ולכן שישה עותקים של כל גן. אם היו מנסים לעשות KO לכל הגנים של הגליאדינים היו צריכים לעשות זאת 6 פעמים לכל גן ובצמחים קשה מאוד לעשות knockout מכוון אפילו לגן יחיד. מסיבה זו לרוב משתמשים בשיטות אחרות להשתקת גנים. בעזרת הפרעת RNA אפשר לפגוע בקלות בפעילות של גנים דומים רבים ובמקרה של הגליאדינים רמת הביטוי שלהם יורדת במידה מספקת.

  • אחד ששואל

    תודה, מעניין ! עדי

    .

  • רוית

    נזקים של חיטה מהונדסת

    שאלה לדר לויתן - יש מחקרים שקובעים שהנדסה גנטית של חיטה מזיקה לבריאות. איך זה מתיישב עם מה שאתה מתאר? תודה על התשובה מראש.

  • נעם

    יתרונות ההנדסה הגנטית

    שלום רוית,
    אין מחקרים מדעיים כאלו. יש גורמים הטוענים כי מחקרים כאלו קיימים. בחקלאות קיימות שיטות רבות להשבחת צמחים, כולל הכלאות, חשיפה לקרינה רדיואקטיבית, שימוש בחומרים הגורמים לשינויים גדולים ב-DNA ועוד. הנדסה גנטית היא אחת משיטות ההשבחה הקיימות וככל הנראה הבטוחה ביותר מביניהן - היא היחידה שבטיחותה נבדקה בעבר ונבדקת גם היום. זו גם השיטה היעילה ביותר והמדויקת יותר להשביח צמחים (ובעלי חיים). אגב, השיטה היחידה ששכבר גרמה בעבר לנזקים ולסכנות בריאותיות היא שיטת ההשבחה ה"קלאסית" של הכלאות בין צמחים שונים.