חושבים מחוץ לקופסה: תודעה של קופי אדם

לא כל מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים על העולם אכן נכון. לא רק בנוגע לשאלות כמו מתי התרחש המפץ הגדול, אלא גם בכל הקשור לדברים טריוויאליים הרבה יותר, כמו קיומה של פרוסת עוגת השוקולד האחרונה במקרר. אנחנו עשויים לחשוב שהיא עדיין שם, אבל השותף שלנו לדירה יודע שהיא נעלמה בקיבתו כבר לפני שעות. ויותר מכך – אם לא היינו בבית כאשר זה קרה, השותף יודע גם שאנחנו לא יודעים היכן העוגה, וסבורים בוודאי שהיא עדיין במקרר.

היכולת הזו להבין שאחרים מחזיקים בתפיסות מוטעות הוא חלק מהתיאוריה של התודעה (Theory of Mind), המאפשרת לנו להבין שלאדם אחר יש כוונות, רגשות ומחשבות שעשויים להיות שונים משלנו. מחקר חדש מראה שגם לקופי האדם יש יכולת כזו, וכשהם מבינים שאדם מחזיק בסברה שגויה, הם אף מנסים לעזור לו לתקן את טעותו.

המחקר הוא המשך של מחקר קודם שנערך בלייפציג, גרמניה וקוממוטו, יפן, ומבוסס כמוהו על מבחן שפותח לחקר התיאוריה של התודעה אצל פעוטות. במבחן זה הנבדקים רואים נסיין המשחק בחפץ כלשהו ואז שם אותו באחת משתי קופסאות. לאחר מכן מגיע אדם נוסף, ומתרחש אחד משני דברים: הנסיין עוזב את החדר והאדם השני לוקח את החפץ מהקופסה האחת ומעביר אותה לשנייה, או שהנסיין נשאר ומסתכל בזמן שחברו מעביר את החפץ מקופסה לקופסה.

החלק השלישי הוא חלק המבחן, בו הנסיין חוזר לחדר כדי לקחת את החפץ שהשאיר שם. באיזו קופסה הוא יחפש אותו? ילדים, כבר מגיל של כשנה וחצי, מבינים שאם הנסיין לא ראה את החפץ מועבר לקופסה השנייה, הוא יחפש אותו בקופסה שבה הוא השאיר אותו. במקרה זה, הנסיין מחזיק בסברה שגויה לגבי מיקום החפץ.

במחקר הקודם, קופי האדם – אורנגוטנים, שימפנזים ובונובו – צפו בסרט המראה תרחיש כזה, והחוקרים בדקו לאן הם הסתכלו כאשר הנסיין חזר לחדר בשלב האחרון. התברר כי הם הסתכלו לעבר האזור שבו הנסיין חשב שהחפץ נמצא, ולאו דווקא לאזור בו קופי האדם עצמם ראו את החפץ בפעם האחרונה. מכך הסיקו החוקרים כי קופי האדם ציפו שהנסיין יבדוק את המקום ה"לא נכון", כלומר הם הבינו מה הוא יודע על סמך ניסיונו שלו.

המחקר החדש נועד לחזק את הממצאים הללו, ולהראות שקופי האדם לא פעלו על פי כלל אצבע פשוט יחסית, כמו "הסתכל אל המקום האחרון בו הנסיין ראה את החפץ". ולא פחות חשוב, הוא נועד גם לבדוק האם קופי האדם מסוגלים לא רק להבין את התפיסות השגויות אלא גם לפעול על סמך ההבנה הזו.

הקופסה הנכונה

במחקר החדש אורנגוטנים, שימפנזים ובונובו, כולם בגן החיות של לייפציג, צפו בתרחיש דומה, והפעם גם יכלו להשתתף בו. בנוסף לשני המקרים שתיארנו, שבהם האדם השני מעביר את הצעצוע מקופסה לקופסה כאשר הנסיין צופה בו או כאשר הנסיין לא נמצא בחדר, החוקרים הוסיפו עוד אפשרות: האדם השני נכנס לחדר עם הנסיין, מוציא את הצעצוע, אך הנסיין יוצא מהחדר לפני שהאדם השני מחביא אותו שוב. במקרים הראשונים יש לנסיין תפיסה נכונה או שגויה בנוגע למקום שבו נמצא הצעצוע, ובמקרה השלישי אין לו שום ידע או סברה לגבי מיקומו.

בסופו של דבר הנסיין חוזר לחדר ומנסה לפתוח את הקופסה שבה הוא עצמו הטמין את הצעצוע תחילה, אך ללא הצלחה. אז הנסיין דוחף את שתי הקופסאות לעבר קופי האדם, והם יכולים לפתוח אחת מהן בעצמם.

האם הם יפתחו את הקופסה שהנסיין ניסה לפתוח, או את זו שבה נמצא הצעצוע? מתברר שהתשובה תלויה במה שהתרחש קודם לכן. אם הנסיין ראה את חברו מעביר את הצעצוע לקופסה השנייה, או אם הוא עזב את החדר כאשר הצעצוע היה בידיו של האדם השני, קופי האדם לא הראו העדפה לקופסה מסוימת ופתחו אחת מהשתיים בסבירות שווה. לעומת זאת אם האדם השני העביר את הצעצוע לקופסה השנייה כאשר הנסיין לא היה בחדר, קופי האדם העדיפו לפתוח את הקופסה שבה היה הצעצוע, ועשו זאת כ-75 אחוז מהפעמים.

האם הקוף יבין שהנסיין טועה ויבחר בקופסה הנכונה? תרשים של הניסוי | מקור: Buttelmann et al, PLoS One
 

כמו תינוקות

הממצאים דומים לאלו שנראו במחקרים שבהם הנבדקים היו תינוקות. נראה שכאשר הנסיין לא רואה את ההעברה של הצעצוע מקופסה אחת לשנייה, קופי האדם מבינים שהוא מחזיק בתפיסה השגויה שהצעצוע עדיין בקופסה הראשונה, ומסיקים מכך שמטרתו כשהוא מנסה לפתוח את הקופסה היא למצוא את הצעצוע. לכן הם פותחים את הקופסה שבה נמצא הצעצוע. לעומת זאת, אם הנסיין לא יודע איפה הצעצוע, לא ברור אם הוא פותח את הקופסה כדי למצוא אותו או לא, ואין סיבה לקופי האדם להעדיף קופסה אחת על פני האחרת.

במקרה של תפיסה נכונה, שבה הנסיין יודע שהצעצוע הועבר, אין סיבה לחשוב שהנסיין מחפש את הצעצוע כשהוא מנסה לפתוח את הקופסה הראשונה. כאשר ילדים בגיל שנה וחצי נבדקים בתרחיש כזה, הם מסיקים שהנסיין פשוט מעוניין לפתוח את הקופסה הזו, ונוטים לעזור לו לפתוח אותה, ולא את השנייה. קופי האדם לא הראו נטייה כזו, אלא פתחו כל אחת מהקופסאות באופן שווה. ייתכן שהיה להם קשה להבין את המטרה של הנסיין כאשר המטרה הזו אינה פשוט "להשיג את הצעצוע". אמנם, נראה שגם לבני אדם לוקח זמן לפתח הבנה כזו: תינוקות בני 16 חודשים מתנהגים בצורה דומה מאוד לזו של קופי האדם.

"המחקר מראה בפעם הראשונה שקופי אדם מסוגלים לנצל את ההבנה שלהם לגבי תפיסות שגויות כדי לעזור לאחרים באופן ראוי" אמר דיוויד בטלמן שהוביל את המחקר בהודעה לעיתונות. המחקר הזה  מצטרף למחקרים אחרים המעידים על כך שלקרובינו יש תיאוריה של התודעה, לפחות באופן חלקי. הם אולי לא חושבים בדיוק כמונו, אבל הם גם לא שונים מאתנו כפי שחשבנו בעבר.