מחקר חדש: קופים מסוגלים להבין כי אחרים חושבים אחרת מהם, ואף לחזות את את התנהגות הזולת

האם קופי אדם מסוגלים לשים את עצמם בנעליהם – או בפרוותם – של אחרים? האם הם מבינים שליצורים אחרים יש ידע העשוי להיות שונה מזה שלהם? מחקר חדש, המבוסס על מבחן המשמש בדרך כלל להערכת ילדים ועל טכנולוגיה חדישה למעקב אחר תנועות עיניים, מציע כי התשובה חיובית.

"תיאוריה של תודעה" (theory of mind) היא היכולת לשייך אמונות, מחשבות, כוונות ורגשות לאדם אחר. יכולת זו מאפשרת לנו להבין שאם מי שעומד מולנו בוכה הוא כנראה עצוב, גם כאשר אנחנו דווקא שמחים ומאושרים, ובאופן כללי להסיק ממעשיהם של אחרים על "מה עובר להם בראש". היכולת הזו גם מאפשרת לנו להבין שלא כולם יודעים את מה שאנחנו יודעים.

מבחן סאלי-אן הוא אחד הכלים שפותחו לחקור את התיאוריה של התודעה בילדים קטנים. המבחן מורכב מהצגה שבה שתי בובות (סאלי ואן) משחקות בגולה. סאלי לוקחת את הגולה ושמה אותה בסל. אז היא עוזבת את החדר ולילדים הצופים נאמר שהיא יצאה לטייל. בזמן זה אן לוקחת את הגולה מהסל ומעבירה אותה לקופסה. כאשר סאלי חוזרת לחדר, הילדים נשאלים – היכן היא תחפש את הגולה, בסל או בקופסה?

כמבוגרים, ברור לנו שסאלי תחפש את הגולה היכן שהשאירה אותה, בסל. אך ילדים מתחת לגיל ארבע, שהתיאוריה של התודעה שלהם עדיין אינה מפותחת, יענו לרוב שסאלי תחפש את הגולה בקופסה. הסיבה לכך היא שהם יודעים היכן הגולה נמצאת, וקשה להם לשים את עצמם במקומה של סאלי, ולהבין שהיא אינה יודעת זאת.

האם לבעלי חיים יש תיאוריה של תודעה? מחקרים רבים ניסו לענות על כך, אך בלי אפשרות לדבר עם הנבדקים ולשמוע מה הם חושבים, קשה מאוד להגיע למסקנה נחרצת.

כריסטופר קרופנייה (Krupenye) מאוניברסיטת דיוק בארה"ב, עם חוקרים מארה"ב, גרמניה ויפן, מצאו במחקר שפורסם ב-Science שיטה יצירתית לענות על השאלה הזו. הם הראו לקופי-אדם – שימפנזים, בונובו ואורנגאוטנים – סרטון עם גרסה של מבחן סאלי-אן המותאמת להם. בסרטון נראה אדם כשהוא מתבונן באדם שני, לבוש במסיכת גורילה, המחביא חפץ באחד משני מקומות אפשריים. לאחר מכן אותה "גורילה" מעבירה את החפץ למקום השני. בחצי מהמקרים ההעברה נעשתה כאשר האדם הראשון היה עדיין בחדר והסתכל, ובחצי מהם, לאחר שהוא עזב את החדר. בכל המקרים האדם עם מסיכת הגורילה לקח בסופו של דבר את החפץ והסתלק.

לאחר מכן חזר האדם הראשון אל החדר וניגש אל מקומות המחבוא. במי מהם הוא יסתכל? החוקרים לא יכלו לשאול את קופי האדם ישירות, ולכן השתמשו במכשיר שעוקב אחר תנועות עיניהם, בעזרת אור אינפרא אדום. ההנחה הייתה שקופי האדם יסתכלו למקום שהם מצפים שהאדם יבדוק.

כאשר החפץ הועבר ממקום אחד לשני ללא נוכחות האדם הראשון, 17 מתוך 22 הקופים הסתכלו אל המקום שבו האדם ראה את החפץ מוטמן – ולא אל המקום שאליו הוא הועבר. החוקרים הסיקו מכך כי קופי האדם ייחסו "אמונה מוטעית" לאדם שעמד מולם – כלומר, הם הבינו איפה הוא חושב שהחפץ נמצא, למרות שידעו כי זו טעות.

מחקר זה הוא ההוכחה הטובה ביותר עד כה לכך שיש בעלי חיים – מלבד האדם – שניחנו בתיאוריה של תודעה, לפחות ברמה מסוימת. הפרימטולוג פרנס דה-ואל (de Waal),  שיבח במאמר פרשנות נלווה את הצלחתם של החוקרים להראות את ההמשכיות ביכולות השכליות שלנו ושל קרובינו. המחקר מראה כי גם היכולת "להיכנס לראשו" של יצור אחר, שהיא ככל הנראה הבסיס לאמפתיה והזדהות, אינה אך ורק שלנו – היא החלה להתפתח מיליוני שנים לפני שהאדם הראשון נולד.

סרטון של Science על המחקר (באנגלית): 

 

5 תגובות

  • גבי

    הוכחה ?

    אני לא מתמצא בתחום, אבל אני לא חושב שהשימוש במונח "הוכחה" הוא מדויק, "עדות אפשרית" נשמע יותר מתאים.

  • משה

    שאלה בקשר לפרוצדורה

    האם החוקרים מסבירים מדוע בסרט שהראו לקופים, ובניגוד לניסוי עם הילדים, ה"גורילה" לוקחת את החפץ לגמרי, ולא משאירה אותו בקופסה השנייה / הימנית?
    אולי אם החפץ היה נשאר בקופסה השנייה הקופים כן היו מסתכלים עליה - ואז זה מערער את כל המסקנה מהניסוי (בפרוצדורה כעת הלבנה פשוט לא נמצאת בכלל, ונמצאה בקופסא הימנית רק שנייה או שתיים, אז די ברור שהקופים יסתכלו לעבר איפה שהיא הייתה הכי הרבה זמן - בקופסה השמאלית)

  • יונת אשחר

    זה נעשה בגלל שקופי האדם היו עלולים להסתכל למקום בו החפץ נמצא

    שזה כמובן לא העניין. אם החפץ היה עדיין שם, קופי האדם היו יכולים להסתכל לכיוונו בלי קשר לאיפה הם חושבים שהאדם חושב שהוא נמצא, פשוט בגלל שהם יודעים שהחפץ שם וזה מושך את עיניהם.
    כמו שרואים בסרט, הלבנה נמצאת בשתי הקופסאות זמן קצר. אין ממש סיבה לחשוב שהם פשוט יסתכלו לעבר איפה שהחפץ נמצא יותר זמן, ולא למשל לעבר איפה שהוא נמצא אחרון.

  • טל

    למרות שזה ניסוי בבעלי חיים, התוצאה חשובה

    ונקווה שמכאן והלאה לא יעשו עוד ניסויים נוראיים בבעלי החיים המסכנים, החכמים והמודעים האלה.
    כולל במכון ויצמן.

  • יונת אשחר

    הניסוי הזה נעשה ללא כל גרימת כאב או אפילו החזקה של בעל החיים

    קופי האדם יכלו לבחור אם להיכנס לחדר בו נערך הניסוי ולהשתתף בו. הם בדרך כלל אוהבים להשתתף בניסויים כאלו כי זה מעניין, והם גם מקבלים "ממתקים". במקרה זה הם קיבלו מיץ ענבים דרך קש, כדי לגרום להם לשים את ראשם במקום המתאים למעקב אחר העיניים. לא היתה שום רתמה שהחזיקה את הראש שלהם במקום והם יכלו לעזוב מתי שירצו.
    כיום החוקים ברוב המדינות אוסרים על ניסויים רפואיים בקופי אדם, והניסויים שכן נערכים, כמו זה, צריכים להראות שלא נגרם סבל בשום צורה לחיה.