הגובה הסופי שלנו הוא בעיקר תוצאה של גורמים תורשתיים, אבל גם למקום שבו אנחנו חיים יש השפעה לא קטנה
האם אפשר לחזות מה יהיה גובהו של תינוק שזה עתה נולד? מצד אחד, אם שני הוריך נמוכים הסיכוי שתיוולד שחקן כדורסל אינו גדול. מצד שני, ישנה השפעה גם לגורמים כמו תזונה ומחלות ילדות. גובה הוא תכונה מורכבת המושפעת גם מגורמים תורשתיים וגם מגורמים סביבתיים, ונשאלת השאלה מה חשוב יותר – התורשה או הסביבה?
אחת הדרכים לענות על השאלה היא מחקרי תאומים, שבהם עוקבים אחרי תאומים זהים החולקים אותו מטען גנטי ובוחנים את השונות בגובהם. את התוצאה משווים לשונות בגבהים של אנשים באוכלוסיה כולה. הבעיה היא שנוסף על מטען גנטי, תאומים חולקים ביניהם גם סביבה משותפת. לכן משווים את השונות בגובהם של התאומים הזהים לשונות בין תאומים שאינם זהים – שגם סביבת המחיה שלהם דומה אבל רק חצי מהמטען הגנטי שלהם משותף, בדומה לאחים. בצורה כזו אפשר להעריך את אחוז השונות שמוסבר על ידי גורמים תורשתיים, ואת זה שמוסבר על ידי גורמים סביבתיים.
אז האם באמת נכונה הטענה ש"אם לא תאכל לא תגדל"? מתברר שרק באופן חלקי. מחקרים שונים מעריכים שהתורשתיות של גובה היא כ-80 אחוז - כלומר רוב רובה של השונות בגובה שאנו רואים מסביבנו מקורה בגנים, ורק כחמישית מהשונות הזו היא תוצאה של הסביבה.
עם זאת, נראה שהסביבה משפיעה יותר על נשים מאשר על גברים: אצל גברים התורשתיות קרובה יותר ל-90 אחוזים, ואצל נשים בין 70 אחוזים ל-80 אחוזים. כך שאם כבר, נכון יותר לומר ש"אם לא תאכלי לא תגדלי".
השפעה קבועה של הסביבה
היסטורית, היה נהוג לחשוב שהשפעת הסביבה על גובהם של אנשים קטנה יותר בחברות עשירות: כאשר גם לשכבות הנמוכות אין מחסור ברכיבי מזון בסיסיים, וכשיש חיסונים וטיפולים רפואיים למחלות ילדות רבות, אמור כל אדם להגיע לגובה הפוטנציאלי המרבי שנקבע על ידי הגנים שלו. אבל מחקר רחב היקף חדש, שהתבסס על נתונים שנאספו במהלך יותר ממאה שנה וכללו יותר מ-140 אלף זוגות תאומים מ-20 מדינות שונות, קובע שלמרות שההשערה הזו נשמעת הגיונית, היא כנראה אינה נכונה.
המחקר נערך על זוגות תאומים שנולדו החל בשנת 1886 ובדק את השפעת הסביבה והתורשה על השונות בגובה של המשתתפים במחקר לאורך השנים. החוקרים מצאו שלאורך המאה ה-20, עם העלייה ברמת החיים, עלה הגובה הממוצע בעקביות, דבר המצביע על השפעת הסביבה על הגובה. בשנת 1886 היה גובהה של אישה אירופאית ממוצעת כ-160 ס"מ, ובשנת 1994 היה גובהה כבר כ-166 ס"מ. גובהם של גברים ונשים באירופה, באוסטרליה ובמזרח אסיה עלה בשיעור דומה. המסקנה היא שעלייה ברמת החיים, הכוללת תזונה טובה יותר, שירותי בריאות טובים יותר ועוד, מובילה לגובה רב יותר.
למרות זאת, התורשתיות של הגובה, עד כמה השונות מושפעת מהגנטיקה, כמעט לא השתנתה במשך מאה השנים ונותר כ-80 אחוזים. כלומר, היינו מצפים שבחברה המערבית היום, כשלרוב האנשים יש גישה למזון בסיסי ולחיסונים, כל השונות בגובה תהיה תוצאה של הבדלים גנטיים. אלא שבמחקר נמצא שזה לא מה שקורה - גם היום כחמישית מהשונות בגובה באוכלוסייה נובעת מתנאי סביבה שונים.
מהם אותם תנאי סביבה שמשפיעים היום על הגובה, אם הם אינם מחלות ילדות או חוסר ברכיב מזון כלשהו? במחקר זה אין תשובה לשאלה הזו, אבל אם בכל זאת רוצים להגדיל את השפעת הסביבה על הגובה, עדיף פשוט להיוולד אישה.