כאב הוא הדרך שבה המוח מודיע לנו שמשהו בגופנו אינו פועל כשורה ודורש את תשומת לבנו. אנו חשים כאב כתוצאה מהפרשה מקומית של הורמונים בשם פרוסטגלנדינים, שממלאים תפקידים רבים בגוף וביניהם הפעלת תאי עצב שמעבירים למוח את תחושת הכאב. הפרוסטגלנדינים גם גורמים לתהליך דלקתי באזור שבו הם מופרשים ומביאים לעלייה בחום הגוף בעקבות השפעתם על חלק במוח שנקרא היפותלמוס. זו מערכת התראה קריטית שמונעת מאיתנו לגרום לעצמנו נזק, או להתעלם מנזק קיים ולא לטפל בו – וכך להחמיר את המצב.
עם זאת, לא פעם הכאב הוא מטרד שמקשה עלינו לתפקד גם כשאנחנו כבר מודעים לנזק ומטפלים בו. לשם כך קיימים משככי כאבים – חומרים כימיים שמונעים מאות הכאב להגיע למוח. משככי כאבים עשויים להשפיע ישירות על תאי העצב שמעבירים את האות, או כמו במקרה שמוצג בסרטון – לעצור את ייצור הפרוסטגלנדינים שגורמים לאות מלכתחילה.
להסבר מעמיק על המסלול הביוכימי שבו פועלות התרופות האלו אתם מוזמנים לקרוא "איך עובדים משככי כאבים ומדוע הם מורידים את החום" במדור "שאל את המומחה".
ההרצאה הועברה על ידי ג'ורג' זיידן במסגרת פרוייקט TedEd
רוב החושים שלנו עוברים תהליך שנקרא הסתגלות (אטניואציה), שגורם לנו להפסיק להבחין בגירוי שאינו משתנה. בזכות זה אנחנו לא שמים לב אחרי זמן מה לרעשי רקע קבועים כמו אלה של מקרן או מזגן, ונזכרים בקיומם רק כשהציוד שגרם לרעש כבה פתאום. מאותה סיבה, אם ניכנס לבית מלא ריחות בישול נפסיק כעבור כמה דקות לשים לב לארומה מעוררת התיאבון, אך אם נצא לאוויר הצח ונחזור פנימה, נבחין שוב בניחוח האוכל.
המנגנון הזה אינו פועל תמיד באותה צורה כשמדובר בכאב. טמפרטורה גבוהה, לדוגמה, גורמת לנו להרגיש כאב כבר סביב 45 מעלות, הרבה לפני שמידות החום גבוהות מספיק כדי לגרום לנו לכווייה. כשמכניסים יד לכיור שטמפרטורת המים בו 44 מעלות, חשים כאב קל שחולף תוך כמה שניות. בטמפרטורה של 46 מעלות הכאב עז יותר ונמשך יותר זמן, אך שוכך גם הוא בסופו של דבר. בטמפרטורה גבוהה יותר מ-48 מעלות כבר נחוש כאב חזק ומיידי, שלא ייעלם אלא דווקא ילך ויתחזק. כך מודיעה מערכת העצבים שלנו מודיעה לנו להרחיק את היד לפני שיגרם לגוף נזק קבוע.
כפי שצוין בסרטון, משככי הכאבים לא "יודעים" איפה נמצא בכאב, אלא מגיעים לכל איברי הגוף ומעכבים בהם את תהליך ייצור הפרוסטגלנדינים. אחד המקומות שאליהם הם מגיעים הוא אזור במוח שנקרא "היפותלמוס", שאחראי על האיזון של תהליכים ביולוגיים רבים, ביניהם שמירה על חום גוף תקין. אחת הסיבות שחום הגוף שלנו עולה כשאנחנו חולים היא פרוסטגלנדינים המיוצרים בהיפותלמוס ופועלים על תאי העצב הנמצאים באזור האחראי לוויסות חום הגוף. בגלל זה, משככי כאבים שמונעים מהפרוסטגלנדין להיווצר מסייעים גם להוריד את החום ולהחזיר את טמפרטורת הגוף לרמה תקינה.
משככי כאבים מתחלקים לשני סוגים עיקריים: משככים אנטי-דלקתיים שאינם סטרואידים (NSAID) כמו האספירין והאיבופרופן שהוצגו בסרטון, ומשככי כאבים נרקוטים או אופיואידים. המשככים האופיואידים נקשרים לקולטנים במערכת העצבים וגורמים אלחוש, מגבירים את העמידות לכאב, מצמצמים את תפיסת הכאב ויוצרים תחושת אופוריה. החומרים האלה חזקים יחסית ועלולים לגרום תופעות לוואי לא נעימות והתמכרות, על כן הם ניתנים על פי רוב רק במרשם רופא וכשיש צורך רפואי ברור.
גם למשככי הכאבים שהוזכרו בסרטון, שפועלים מוקדם יותר בשרשרת סכך שהם מעכבים את האנזימים שמסנתזים פרוסטגלנדינים, עלולות להיות תופעות לוואי. בשימוש נקודתי, התופעות האלו קלות יחסית והחומרים הללו לא נחשבים ממכרים, לכן אפשר לקבל אותם בלי מרשם רופא. עם זאת, שימוש תכוף מדי או מוגזם בהם יכול לגרום לתופעות לוואי כמו פגיעה במעיים ובכליות.
עידו קמינסקי
דוקטורנט, המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
אתר דוידסון אונליין עוסק במתן מידע מדעי בלבד ואין לראות בכתוב בו תחליף לייעוץ רפואי או תזונתי. אין לצטט חלקים מכתבה זו, אלא רק את הכתבה בשלמותה.
