נאס"א ביטלה את משימתו של רכב הירח VIPER משיקולי תקציב, חברת Ramon.Space הישראלית פותחת מרכז בבריטניה, תקלה נדירה עוצרת שיגורים של ספייס אקס, חללית הגרר של תחנת החלל ומה גובה הגלים בימים של טיטאן? סיכום השבוע ברחבי היקום

מבטלים את רכב הירח

סוכנות החלל של ארצות הברית, נאס"א, החליטה לבטל את תוכניתה לשגר לירח רכב רובוטי גלגלי לא מאויש, שנועד לחיפוש קרח באדמת הירח. בהודעת הסוכנות נאמר כי פרויקט VIPER – ראשי תיבת באנגלית של "רכב לחקר חומרים נדיפים באזור הקוטב" – יבוטל בשל העלויות הגבוהות, העיכוב בביצוע והחשש מעלויות נוספות ככול שהפרויקט מתעכב.

רכב השטח נועד במקור לשיגור בסוף 2023, בנחתת של חברת אסטרובוטיק, ובמימון סוכנות החלל במסגרת תוכנית CLPS – תוכנית של נאס"א לעידוד משימות של חברות פרטיות אל הירח. ואולם, פיתוח הרכב התעכב והמשימה נדחתה לסוף 2024 ואחר כך לסוף 2025. גם פיתוח הנחתת של אסטרובוטיק מתעכב, ובתחילת השנה הניסיון שלה לשגר נחתת ירח ראשונה – מדגם אחר – הסתיים בכישלון צורב, כשהנחתת אפילו לא יצאה ממסלול סביב כדור הארץ עקב דליפת דלק שהתגלתה בה מייד לאחר השיגור.

התקציב המקורי של המשימה היה כ-433 מיליון דולר, אך מאז הוא גדל ביותר מ-30 אחוז, וכיום עלותה נאמדת ביותר מ-600 מיליון דולר. העלות הזו היתה צפויה להאמיר עוד, נוכח הסיכוי הקלוש שהרכב והנחתת אכן יהיו מוכנים לשיגור בסוף השנה הבאה, בלי עיכובים נוספים.

"במקרה כזה, החריגה מתקציב VIPER הייתה עלולה לגרום לקיצוץ בתקציב של משימות אחרות במסגרת CLPS, או אף להביא לביטולן", אמרה סגנית ראש נאס"א לנושאי מדע, ניקולה פוקס (Fox). "לכן החלטנו לוותר על המשימה".

נאס"א מתכוונת להשתמש ברכיבים של רכב VIPER ובטכנולוגיות שפותחו למשימתו במשימות אחרות לחקר הירח, ובעיקר לתכלית שלשמה פותח הרכב – חיפוש קרח מתחת לפני השטח באזור הקוטב הדרומי של הירח. מדענים מעריכים כי מהקרח שיש שם אפשר יהיה להפיק מים, חמצן לנשימה וכן חמצן ומימן לדלק טילים וכמקור אנרגיה. לכן האזור נחשב יעד מועדף למשימות מאוישות ולהקמת בסיס על הירח.

"אנו נחושים לחקור את הירח לתועלת האנושות באמצעות תוכנית CLPS, ויש לנו מערך שלם של משימות לחיפוש קרח ומשאבים נוספים על הירח המתוכננות לחמש השנים הקרובות", הוסיפה פוקס. "הדרך שלנו קדימה תנצל בצורה מרבית את הטכנולוגיות ואת העבודה שהושקעה ב-VIPER, תוך שימור המקורות הכספיים החיוניים לתפעול המערך הכולל".

למרות הודעת נאס"א, חברת אסטרובוטיק מתכננת להוציא לפועל את המשימה, ולהנחית את הנחתת שלה, גריפין 1, על הירח כדי להדגים את היכולות שלה. ייתכן שהיא תישא מטען דמה, כדי להראות שהיא אכן יכולה להנחית מטען של כמה מאות קילוגרמים על הירח.


ימוחזר כעת לרכיבים שישולבו במשימות ירח אחרות, עקב החריגה הגדולה מהתקציב. רכב הירח VIPER | הדמיה: NASA

מחשבים מסלול לבריטניה

חברת מחשבי החלל הישראלית Ramon.Space מקימה מרכז פיתוח בבריטניה, בניסיון להרחיב את חדירתה לשוק האירופי ולהעמיק את הקשר עם סוכנויות חלל באירופה. המרכז הוקם בסארי, לא רחוק מלונדון, ובשלב ראשון יעסיק עשרה מהנדסים בפיתוח חומרה ותוכנה למערכות תקשורת ומחשוב בחלל.

"בדומה לחברה שהקמנו בארצות הברית, נוכחות באירופה תאפשר לנו להרחיב את הפעילות שם", אמר מנכ"ל רמון.ספייס, אבי שבתאי לאתר מכון דוידסון. "אנגליה נבחרה משיקולים של היכולת לצמוח מהר, תמיכה ממשלתית משמעותית בפעילות חלל וכן הקלות היחסית של השפה".

שבתאי הוסיף כי פתיחת המרכז באנגליה משתלבת בשאיפת החברה להגדיל את הפעילות שלה בכל העולם. "רמון.ספייס היא חברה עם מרכז ישראלי אבל עם נוכחות גלובלית ולכן התרחבות כזו משרתת את המטרה האסטרטגית שלנו להיות שחקן דומיננטי גלובלי", הוא אמר. עם זאת, הוא הבהיר כי אין כוונה להפחית את הפעילות של החברה בישראל. "מרכז החברה הוא בישראל ונמשיך לצמוח בישראל. בסופו של דבר הטלנט הישראלי הוא מהטובים בעולם בתחום וימשיך להיות דומיננטי. אנחנו גם חושבים שתעשיית החלל הישראלית תגדל והיכולת להתרחב לאזורים חדשים רק עוזרת לממש את הפוטנציאל שלנו".

מחשבים של רמון.ספייס ורכיבים נוספים מתוצרתה כבר שולבו בלא מעט משימות חלל, ובהן המשימה האירופית JUICE שעושה את דרכה לכוכב הלכת צדק. בשנה שעברה חתמה רמון.ספייס על הסכם שיתוף פעולה עם יצרנית המחשבים אינגרסיס (Ingrasys) מטייוואן, חברה-בת של התאגיד הבינלאומי הענקי פוקסקון (Foxconn), לייצור בהיקף רחב של מחשבי החלל הישראליים.


שואפים לחדור לשוק האירופי, בעזרת תמיכה ממשלתית בבריטניה. שבתאי (משמאל) עם טוביאס מרצ'נט (Marchant), מנהל שיתופי הפעולה בתאגיד החלל הבריטי Space South Central | צילום: Ramon.Space

 תקלה נדירה לסוס עבודה

מינהל התעופה האזרחית של ארצות הברית (FAA) פתח בחקירה נוספת של ספייס אקס לאחר תקלה נדירה בטיל פלקון 9 בסוף השבוע שעבר. הטיל שוגר מבסיס ונדנברג בקליפורניה, במסגרת עוד משימה שגרתית להצבת לווייני תקשורת של רשת סטארלינק. השלב הראשון פעל כסדרו, ואף נחת כמתוכנן על אסדה בים. גם השלב השני פעל תחילה באופן תקין, אך כשהופעל שוב כדי להכניס את הלוויינים למסלולם, התגלתה דליפת חמצן שמנעה את המשך הפעלתו. בחברת ספייס אקס החליטו להציב את הלוויינים בכל זאת במסלול נמוך מהמתוכנן, ולהביא אותם לגובה הרצוי בעזרת מנועי תיקון המסלול שלהם. ואולם, המנועים אינם מספיק חזקים, והלוויינים הוצבו במסלול שהנקודה הנמוכה שלו היא רק 135 קילומטרים מעל פני הים. בגובה כזה עדיין יש כוח גרר משמעותי של האטמוספרה, והלוויינים מאבדים כמה קילומטרים של גובה בכל הקפה, עד לשריפתם באטמוספרה.

אף שלא נגרם שום נזק לאדם או לרכוש חוץ מההפסד לחברה עצמה, מינהל התעופה מחויב לחקור כל תקלה בכלי תעופה או חלל אזרחי. עם זאת, ספייס אקס הגישה בקשה להמשיך בשיגורי פלקון 9 גם במהלך החקירה, בנימוק שהתקלה "לא פגעה במערכות חיוניות לבטיחות, ולא סיכנה בשום צורה את בטיחות הציבור".

המינהל טרם השיב על פניית החברה, ושני שיגורים של לווייני סטארלינק שתוכננו להתבצע השבוע מוקפאים בינתיים, כמו גם שלושה שיגורים שתוכננו לשבוע הבא. ספייס אקס גם אמורה לשגר שני לווייני תקשורת נורווגיים החודש, ולזמן הקרוב מתוכננים גם שני שיגורים מאוישים של טיל פלקון 9 – אחד של המשימה הפרטית פורצת הדרך פולריס 1, והאחר של צוות אסטרונאוטים לתחנת החלל הבינלאומית. סביר מאוד להניח שגם אם החברה תקבל אישור זמני להמשיך בשיגורי לוויינים, השיגורים המאוישים יידחו עד לסיום החקירה.

ג'ארד אייזקמן (Isaacman), המיליארדר שמממן את תוכנית פולריס ואמור לפקד על המשימה הראשונה שלה, צייץ בעקבות התקלה והחקירה "אני יכול לומר מניסיון אישי שספייס אקס פועלים בשקיפות כשיש בעיות [...] בכל הנוגע למשימת Polaris Dawn, אנו נטוס כשספייס אקס יהיו מוכנים, ועם אמון מלא בטיל השיגור, בחללית, ובתפקוד החברה".

טיל פלקון 9 יכול להתמודד בקלות על תואר טיל השיגור האמין בהיסטוריה. הוא בפעילות מאז שנת 2010, וב-14 שנה רשם שתי תקלות בלבד: פיצוץ על כן השיגור שבו נהרס לוויין התקשורת הישראלי עמוס 6 ב-2016, והתקלה בשבוע שעבר. כל זה בתוך רצף של 364 משימות חלל מוצלחות, שבהן 69 שיגורים מתחילת 2024. עם זאת ספייס אקס צריכה לחקור בעצמה אם אכן מדובר בתקלה נקודתית, או שהאירוע האחרון מסתיר בעיה משמעותית יותר בפס הייצור ובקרת האיכות שלה, המתמודד עם עומס שיגורים חסר תקדים בהיסטוריה.

סרטון של ערוץ SpaceFlightNow על התקלה בטיל פלקון 9 והשלכותיה האפשריות (באנגלית):

גרר משודרג לתחנת החלל

בעודה מתמודדת עם האתגר של חידוש טיסות הפלקון 9, הציגה ספייס אקס השבוע את התכנון הראשוני לחללית הגרר שהיא מפתחת כדי להביא להשמדה בטיחותית של תחנת החלל הבינלאומית לאחר סיום פעילותה. החללית היא גירסה מוגדלת של חללית "דרגון" שמשמשת להטסת בני אדם ומטענים למסלול נמוך סביב כדור הארץ. הגירסה הזו מיועדת בעיקר לייצר דחף, לכן היא תצויד בכמה מנועים. בציוץ של ספייס אקס נאמר כי היא תישא פי שישה יותר דלק מחללית דרגון רגילה ותייצר דחף גדול פי ארבעה.

בחודש שעבר הכריזה נאס"א כי ספייס אקס זכתה במכרז לפיתוח החללית שתגרור את התחנה לשריפה באטמוספרה, בהיקף של 843 מיליון דולר. התחנה הבינלאומית אמורה לסיים את פעילותה בסביבות שנת 2030, כשעד אז תקים חברת אקסיום תחנת חלל פרטית על התשתית שלה, ובהמשך תחבר אותה לתשתית עצמאית.

סוכנות החלל של ארצות הברית סיפקה השבוע קצת יותר פרטים על התהליך המתוכנן לסיום פעילותה והשמדתה של התחנה הבינלאומית. מנהלת תוכנית תחנת החלל בנאס"א, דיינה וייגל (Weigel), אמרה במסיבת עיתונאים כי רכב הגרירה יתחבר לתחנה רק 18-12 חודשים אחרי שהיא תפסיק לתקן את מסלולה באופן שוטף, ותתחיל להנמיך בהדרגה בהשפעה כוחות הגרר של האטמוספרה. היא הסבירה כי אסטרונאוטים ימשיכו לתחזק את התחנה, עד חצי שנה לפני כניסתה הסופית לאטמוספרה, כשהיא תהיה בערך בגובה 220 קילומטרים (כיום מסלולה הוא בגובה 400 קילומטרים). החללית אמורה לדחוף את התחנה למסלול שיבטיח את שריפתה המרבית באטמוספרה, וכן שיבטיח כי החלקים שלא יושמדו עד תום, ייפלו בים באזור מרוחק מיבשה, כנראה בדרום האוקיינוס השקט, ולא יסכנו רכוש או בני אדם.


דחיפה להשמדה בטיחותית. חללית הגרר של ספייס אקס תוביל את התחנה לכניסה סופית לאטמוספרה | הדמיה: SpaceX

הימים המסקרנים של טיטאן

משימתה של החללית קסיני לחקור את מערכת כוכב הלכת שבתאי הסתיימה לפני כמעט שבע שנים בהתרסקות מכוונת שלה לתוך שבתאי, אחרי כעשרים שנות פעילות. אבל גם כיום הפרויקט המשותף של סוכנויות החלל של ארצות הברית ושל האיחוד האירופי ממשיך להניב מידע חדש מניתוח שפע הנתונים שהחללית שלחה בשנות פעילותה. מאמר שהתפרסם השבוע שופך אור חדש על הימים שבאזור הקוטב הצפוני של טיטאן, הירח הגדול של שבתאי. הימים אלה אינם מכילים מים אלא פחמימנים, בעיקר מתאן (CH4) ואתאן (CH3-CH3), שנמצאים במצב נוזלי בזכות הטמפרטורות הנמוכות על פני טיטאן.

צוות מדענים בהובלת חוקרים מאוניברסיטת קורנל בארצות הברית, ניתח נתונים מסריקות מכ"ם שעשתה החללית בארבעה מעברים מעל הקוטב הצפוני של טיטאן, בשנים 2014 ו-2016. בניגוד לסריקות רגילות, שבהן האות מוחזר מפני השטח אל החללית ששיגרה אותן, הסריקות האלה היו בי-סטטיות – האות מהמכ"ם הוחזר לתחנת מדידה על כדור הארץ. זו טכניקה מורכבת הרבה יותר ליישום, אבל מאפשרת למדוד תכונות נוספות, כמו קיטוב של האות המוחזר. במאמר שהתפרסם השבוע בכתב העת Nature Communications החוקרים מדווחים כי הרכב הפחמימנים בימים של טיטאן משתנה לפי קו הרוחב. כמו כן הם גילו כי הימים עצמם מכילים בעיקר אתאן, אך הנהרות שמזינים אותם מכילים בעיקר מתאן, ושני הפחמימנים מתערבלים ליד שפכי הנהרות. "הממצאים עולים בקנה אחד עם מודלים של טיטאן, שלפיהם הגשם על הירח הזה מורכב בעיקר ממתאן ורק כמויות זעירות של אתאן", אמר פיליפ ניקולסון (Nicholson) אחד ממחברי המאמר.

אם אתם חובבי גלישה, ייתכן שטיטאן הוא לא היעד האידיאלי לחופשה הבאה שלכם. המדידות העלו שגובה הגלים בשלושת הימים הצפוניים של טיטאן הוא כ-3.3 מילימטרים בלבד, ורק באזורי החוף ושפכי נהרות הם סוערים קצת יותר, עם גלים בגובה של עד 5.2 מילימטרים.

הממצאים האלה הם רק ההתחלה, הבטיח ולריו פוג'אלי (Poggiali), ראש צוות המחקר בקורנל. "יש עוד שפע של נתונים שמחכים לניתוח, בדרכים שיניבו עוד ממצאים ותגליות. זה רק הצעד הראשון".


ים חלק, אבל מערכת אקלים מסקרנת. שלושת הימים הגדולים וכמה אגמים סמוך לקוטב הצפוני של טיטאן, בצילום צבוע של החללית קסיני | מקור: NASA / JPL-Caltech / Agenzia Spaziale Italiana / USGS

0 תגובות