פילי ים ממפים את קרקעית האוקיינוס, לראשונה: אושר טיפול גנטי באמצעות קריספר, "לנקר" כמו פינגווין, תעלומת החלקיק האנרגטי והצלחה לאפוד המגן הישראלי בחלל

מה חדש?

  • פילי ים ממפים את קרקעית האוקיינוס
  • לראשונה: אושר טיפול גנטי באמצעות קריספר
  • "לנקר"כמו פינגווין
  • תעלומת החלקיק האנרגטי
  • הצלחה לאפוד המגן הישראלי בחלל

פילי ים ממפים את קרקעית האוקיינוס

בני אדם הפליגו בימים ומיפו את תוואי החופים מאז שחר ההיסטוריה, אבל עד לפני זמן לא רב מיפוי קרקעית הים נותר מחוץ להישג ידינו. כיום אנחנו מסוגלים למפות את קרקעית הים בכמה שיטות, שהמדויקת ביותר מביניהם היא באמצעות סונר. ועדיין, עד כה רק רבע מקרקעית האוקיינוסים מופה בסונר, והידע שלנו על תואי הקרקע במעמקים נותר מוגבל.

במחקר שהתפרסם לאחרונה, חוקרים שנעזרו בפילי ים ובכלבי ים חשפו קניון תת-ימי חדש ליד אנטארקטיקה. מזה זמן מה מדענים נוהגים להצמיד ליונקים הימיים קולרים, ולנטר בעזרתם את טמפרטורת המים ומשתנים אחרים. במסגרת מעקב כזה התברר שפילי הים צללו לעומק רב יותר מעומק הקרקעית המופיע במפות. בעקבות זאת נשלחה למקום ספינת מחקר מצוידת בסונר, והיא חשפה במהלך המיפוי קניון תת-ימי בלתי מוכר. שילוב של הערכת עומק באמצעות לוויינים, זיהוי טעויות בעזרת יונקים ימיים, ומדידת העומק המדויק באמצעות סונר היא דרך יעילה ומדויקת לשיפור הידע שלנו על הטופוגרפיה של המעמקים. למאמר המלא (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).


חוקרים שנעזרו בפילי ים ובכלבי ים חשפו קניון תת-ימי חדש ליד אנטארקטיקה. פיל ים | Shutterstock, Anton_Ivanov

לראשונה: אושר טיפול גני באמצעות קריספר

צעד משמעותי בתחום הטיפול במחלות תורשתיות: בריטניה אישרה לראשונה טיפול גני באמצעות מערכת עריכת הגנים קריספר, שכבר חוללה מהפכה בתחומים רבים במדע מאז פיתוחה בעשר הקודם.

הטיפול מיועד לחולי אנמיה חרמשית ובטא תלסמיה – מחלות תורשתיות שנובעות מפגיעה בחלבון המוגלובין שאחראי על הובלת החמצן בדם, ומחייבות עירויי דם תכופים. במסגרת הטיפול מוציאים תאי גזע ממח העצם של החולים ועורכים אותם על ידי קריספר. הטיפול עצמו אינו מתקן את הגֵן הפגום הגורם למחלה, אלא מפעיל מחדש את ייצור ההמוגלובין העוברי, שתפקודו תקין אך ייצורו פוסק סמוך ללידה.

לפי דיווחים ראשונים, תוצאות הביניים של הניסוי הקליני הראו החלמה מלאה של רוב המטופלים. הטיפול כבר אושר בבריטניה, וצפוי לעלות בקרוב לאישור גם בארצות הברית ובאירופה. לכתבה המלאה באתר.


בריטניה אישרה לראשונה טיפול גני באמצעות מערכת עריכת הגנים קריספר. קוביות עם ציורי DNA ומספריים | Shutterstock, Andrii Yalanskyi

"לנקר" כמו פינגווין

רוב בעלי החיים לא יכולים להרשות לעצמם לישון ברציפות שעות ארוכות, שכן השינה משאירה אותם חשופים לסכנות. מצד שני, השינה נחוצה לתפקוד התקין של המוח. כדי לאזן בין השניים, בעלי חיים פיתחו התאמות שונות ומשונות, כולל שינה של חצי מהמוח כשהחצי השני ער, או שינה בזמן תעופה או צלילה.

מחקר חדש גילה דרך שינה קיצונית מאוד שאימץ פינגווין רצועת הסנטר (Pygoscelis antarcticus). נמצא כי בעונת הקינון הפינגווינים ישנים ב"ניקורים", לפרקי זמן של שניות בודדות בלבד. הם יכולים לנקר כך יותר מ-10,000 פעמים ביום, לפעמים כששני חצאי המח נרדמים יחד ולפעמים רק אחד. בסך הכול כל צד של המוח צובר כ-11 שעות שינה ביממה. החוקרים שיערו שפינגווינים שמקננים במרכז המושבה ירשו לעצמם לישון יותר מאלה שמקננים בשוליה, היות שהם מוגנים יותר מטורפים – אך להפתעתם דווקא הפינגווינים בשוליים ישנו עמוק יותר. נראה שהפינגווינים מדירים שינה מעיניהם דווקא בשל שכניהם הרעשניים למושבה, שעלולים להיות אגרסיביים ולסכן את הביצים והגוזלים, למחקר המלא (באנגלית).


בעונת הקינון הפינגווינים ישנים ב"ניקורים", לפרקי זמן של שניות בודדות בלבד. פינגווין רצועת הסנטר | Shutterstock, Anton_Ivanov

תעלומת החלקיק האנרגטי

בשנת 2021 זיהו חוקרים בארצות הברית קרן קוסמית אנרגטית במיוחד. החלקיק שמרכיב את הקרינה הזו קיבל את השם "חלקיק אמטרסו" (Amaterasu) על שם אלת השמש היפנית, והוא השלישי הכי אנרגטי שנמדד אי פעם, והמהיר ביותר שזוהה ב-20 השנים האחרונות. 

קרניים קוסמיות הן חלקיקים כמו פרוטונים או גרעיני אטומים שנעים במהירות גבוהה, לאחר שנוצרו כנראה בתהליכים גרעיניים בליבות כוכבים. רוב חלקיקי הקרינה הקוסמית נעים במהירות של כ-90 אחוז ממהירות האור, אך לעיתים מזהים המדענים חלקיקים מהירים במיוחד, כמו חלקיק שנצפה ב-1991 וקיבל את הכינוי "Oh My God Particle", שמהירותו 99.99999999999999999999951 אחוז ממהירות האור בריק! 

כשניסו לאתר את מקורו של חלקיק אמטרסו, הופתעו הפיזיקאים לגלות שהוא הגיע לכאורה מאזור ריק במיוחד בחלל (The local void), שלא נראה בו מקור אפשרי לחלקיק כזה. החוקרים מציעים שני הסברים לתעלומה: או שאנו לא מבינים לגמרי איך נוצרות קרניים קוסמיות, או שאנו לא מודעים לגורמים שעשויים להסיט את מסלולן בחלל. למחקר המלא (באנגלית).


החלקיק השלישי הכי אנרגטי שנמדד אי פעם, והמהיר ביותר שזוהה ב-20 השנים האחרונות. אילוסטרציה של קרניים קוסמיות | Shutterstock, Jurik Peter

הצלחה לאפוד המגן הישראלי בחלל

האפוד של החברה הישראלית "סטמראד" שאמור להגן על אסטרונאוטים מקרינה הנפלטת בסערות שמש, רשם הצלחה מרשימה בניסוי שנעשה במשימת ארטמיס 1 לפני כשנה, כך עולה מהנתונים שהציגה החברה לבכירים בסוכנות החלל האמריקאית נאס"א.

בניסוי שקידמה סוכנות החלל הישראלית שוגרו בחללית אוריון שתי בובות אדם, אחת עם אפוד מגן ואחת בלעדיו, והן רושתו בחיישני קרינה מכמה סוגים. במהלך המשימה לא אירעו סערות שמש, אך המדידות שבוצעו כשהחללית עברה דרך חגורות ון-אלן, העלו כי האפוד אכן הגן במידה ניכרת מפני הקרינה. הדמיות מחשב על בסיס המדידות העלו כי בסערת שמש משמעותית הבובה עם האפוד תספוג כ-60 אחוז פחות קרינה מהבובה חסרת האפוד – פער ששקול ל-1,500 צילומי רנטגן של החזה. בעצם האגן, שם מרוכז רוב מוח העצם, סיפק האפוד הגנה של כ-90 אחוז.

מנכ"ל החברה אורן מילשטיין אמר למכון דוידסון שהתוצאות המוצלחות יאפשרו לשפר עוד את האפוד ולהפחית ממשקלו, בתקווה לשלב אותו במשימות מאוישות לירח בשנים הבאות. לכתבה המלאה באתר.


האפוד של החברה הישראלית "סטמראד" רשם הצלחה מרשימה בניסוי שנעשה במשימת ארטמיס 1. זוהר והלגה בחללית אוריון | איור: NASA/Lockheed Martin/DLR

0 תגובות