האבא של האדם –
(ואיך אכלנו אותו)

זה קרה על שפת אגם טורקאנה בקניה. מאז עברו כמיליון וחצי שנים, ומטבע הדברים אנחנו לא יודעים את כל הפרטים. מה שברור הוא שאדם אחד אחז ברגלו של אדם אחר, הוריד ממנה את הבשר בעזרת סכין אבן חדה, וככל הנראה אכל אותו.

מי שחשפה את הסעודה העתיקה הזו היא בריאנה פובינר (Pobiner), חוקרת ממוזיאון הטבע של הסמית'סוניאן בארצות הברית. היא בחנה כמה עשרות עצמות של מיני אדם קדומים שאוחסנו במוזיאון בניירובי, קניה, במטרה לזהות סימני שיניים של אריות או צבועים, שיוכלו לעזור לנו להבין עד כמה סבלו אבותינו הקדומים מהתקפות של חיות בר. במקום זה היא זיהתה סימני חיתוך על שוקה, עצם מהחלק התחתון של הרגל, שהייתה שייכת לאדם קדום. 

"זה היה מהרגעים האלו שאת מסתכלת על משהו ואומרת: אין מצב", סיפרה פובינר לאתר נשיונל ג'יאוגרפיק. "ראיתי בעבר מאות עצמות מאובנות של בעלי חיים מאותה תקופה, באותו אזור, שהיו עליהן סימנים של חיתוך והסרת בשר. אז ידעתי בדיוק מה הסימנים האלו היו".

פובינר לא הסתפקה בניסיון הקודם שלה. היא השתמשה בחומר יציקה מיוחד, כמו זה שמשמש רופאי שיניים ליצור הטבעה של השיניים, כדי לשמר את הצורה המדוייקת של החתכים, ושלחה אותו לחוקרים נוספים. אלו בחנו מקרוב את הסימנים והשוו אותם למאגר גדול, של 898 סימני נשיכה של חיות שונות, כמו גם סימנים שנוצרו מחיתוך בעזרת כלי אבן. הם הראו שלפחות תשעה מתוך 11 החתכים אכן נוצרו מכלים, כלומר מין כלשהו ממשפחת האדם השאיר את חותמו על העצם. החתכים התרכזו באזור שבו השריר מתחבר לעצם, דבר שמחזק את ההשערה שהם נעשו כדי להסיר את הבשר, כפי שנעשה בעצמות של חיות. "אנחנו מניחים שהכוונה של מי שביצע את החתכים הייתה לחתוך את הבשר מהעצם ולאכול אותו", אמרה פובינר בראיון לאתר Science News.

תשעה חתכים (4-1 ו-11-7) נוצרו מכלי אבן ושניים משיני חיה (5 ו-6). עצם שוקה מלפני כמיליון וחצי שנים | צילום: Jennifer Clark

טקס, או רעב?

האנשים הללו – גם זה שאכל וגם זה שנאכל – אינם שייכים למין שלנו, הומו ספיינס, שכן הוא עדיין לא היה קיים. ההשערה הרווחת היא שהם השתייכו להומו ארקטוס (Homo erectus), שמאובנים שלו נמצאו באזור מאותה תקופה, אך איננו יודעים זאת בוודאות, כי עצם השוקה היא כל מה שיש בידינו מהקורבן של מה שנראה כקניבליזם, ואין לה מאפיינים מובהקים מספיק כדי לשייך אותה למין זה או אחר. ייתכן שהיא הגיעה מהומו הביליס (H. habilis), או אפילו מפרנתרופוס בוייזי (Paranthropus boisei), מין שאינו שייך לסוג שלנו, הומו, אך כן קרוב משפחה שלנו. אם האוכל והנאכל הגיעו ממינים שונים של אדם, אז לא מדובר בקניבליזם ממש.

במין שלנו קניבליזם הוא נדיר ונחשב לטאבו ברוב התרבויות, אך בחלקן הוא מותר בתנאים מסוימים. מקרים מתועדים של קניבליזם התרחשו כחלק מטקסי לוויה שבהם אוכלים מגופתו של קרוב משפחה מת, ובאחרים בשר האויב המנוצח נאכל בחגיגות ניצחון. היו גם מקרים בהם הקניבליזם היה מוצא אחרון, של אנשים שנותרו ללא כל מזון אחר. אנחנו יודעים שגם קרובינו הניאנדרטלים לא בחלו בבשר של בני מינם, ואולי עשו זאת גם הם בהיעדר כל אפשרות אחרת למצוא מזון. 

מה בקשר לאולי-קניבל הקדום מקניה? מה הניע אותו לאכול בשר אדם, או מין קרוב אליו? אי אפשר לענות על כך בוודאות, אבל עד היום לא נמצאו כל ראיות לקבורה של מתים או לקיום טקסים כלשהם אצל הומו ארקטוס, או כל מין אדם אחר בתקופה הזו. "נראה שהצד הטקסי-תרבותי של הקניבליזם אופייני לאדם המודרני", אמרה פובינר. היא עצמה משערת שהסיבה הייתה פשוטה מאוד: רעב. "אנשים רעבים, והם אוכלים אנשים מתים כדי לכלכל את עצמם", אמרה.

לא ידוע אם האוכל והנאכל שייכים לאותו מין של אדם. עצם השוקה של הנאכל, ואזור מוגדל שמראה את סימני החיתוך | צילום: Jennifer Clark

להיכנס לראש קדום

זהו המקרה הקדום ביותר המוכר לנו של אדם שאכל אדם אחר, או לפחות חתך את הבשר והסיר אותו מהעצם. ב-2016 דווח על ראיות לקניבליזם עתיק באירופה, אך הם היו מלפני 800 אלף שנים "בלבד". "אני לא רואה בעיה עם הרעיון שההתנהגות הזו עתיקה יותר", אמר גיימס קול (Cole), שחוקר קניבליזם במיני אדם קדומים ולא היה מעורב במחקר הנוכחי. "זה סביר מאוד, בהתחשב בכך שזהו מנהג נפוץ בעולם החי".

אכן, חיות לא מעטות אוכלות את בני מינן, חלקן בעיתות מצוקה ורעב ואחרות באופן קבוע למדי. אפילו שימפנזים, בעלי החיים הקרובים אלינו ביותר, נצפו כשהם אוכלים חתיכות מבשרו של המנהיג לשעבר של קבוצתם, שנהרג כשניסה לחזור לקבוצה.

לא קשה אם כך לדמיין שגם אבותינו לקחו חלק בקניבליזם, מגונה ככל שהמנהג נראה בעינינו. עם זאת, יש חוקרים שטוענים שהממצאים לא מאפשרים לנו לקבוע שזה מה שאכן התרחש. "הראיות לא חזקות מספיק בשביל להסיק זאת", אמר הארכיאולוג הדרום אפריקאי יונתן סאהלה (Sahle). גם זרסנאיי אלמסגד (Alemseged), חוקר מאובנים מאתיופיה, הזהיר בריאיון לאתר Science מהסקת מסקנות מרחיקות לכת ממאובן יחיד. מחקרים נוספים, על מאובנים שכבר נמצאו ואלו שעוד יימצאו, יידרשו לפני שנדע במידה סבירה של ודאות מה היה היחס של אותם אנשים קודמים לקניבליזם.

"עם הראיות המעטות שיש בידינו כרגע, כל מה שאנחנו עושים זה לחבר את הנקודות", אמר אלמסגד. "אנחנו מנסים להיכנס לראשם של מיני אדם קדומים, וזה דבר מסובך מאד".