האם אספרטיים באמת מסרטן?

**כתבה מ-30/06/2023. הכתבה עודכנה ב-14/07/2023**

הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) של ארגון הבריאות העולמי הכריזה היום על הממתיק המלאכותי אספרטיים כחשוד כמסרטן אפשרי. לפני שבועיים פשטו שמועות על הצהרה זו כאש בשדה קוצים, כדרכן של שמועות מעוררות חשש. אתרי חדשות רבים ציטטו כולם פחות או יותר את אותו המקור, סוכנות הידיעות רויטרס, והעלו ספקות לגבי בטיחות הצריכה של משקאות הממותקים באספרטיים. במקביל להכרזה של ה-IARC, קבעה זרוע נוספת של ארגון הבריאות העולמי את הסף הבטוח לצריכת אספרטיים, שאינו שונה מהסף הבטוח שנקבע בעבר.

ממתיקים מלאכותיים נמצאים בשימוש נרחב בשוק המזון והמשקאות העולמי. הדיון בנוגע לבטיחות צריכתם החל מזמן וכנראה יימשך גם בעתיד. מדי פעם מתפרסמות ידיעות והצהרות המייחסות להם סכנות כלשהן לבריאות האדם, אך ראוי לציין כי עד היום טרם הוצגו עבודות המדגימות מעבר לספק סביר כי יש סכנה בצריכה סבירה של ממתיקים מלאכותיים.

סקירה של ארגון הבריאות העולמי משנת 2022 העלתה כי לא נמצא קשר בין צריכת ממתיקים מלאכותיים ובין סוגים שונים של סרטן, למעט קשר בין הממתיק סכרין וסרטן שלפוחית השתן. יש לציין שאפילו מחקרים בבעלי חיים, שבמהלכם האביסו את החיות בכמויות אדירות של אספרטייים, לא הראו שהוא מסרטן.

אספרטיים הוא ממתיק מלאכותי הבנוי משתי חומצות אמינו ומתוק פי 200 מסוכר. החומר התגלה בשנת 1965 ואושר לראשונה לשימוש על ידי ה- FDA,  מינהל המזון והתרופות בארצות הברית בשנת 1974 ומאז אושר לשימושים שונים עד שב-1996 הוא אושר לשימוש כתוסף בטוח בכל צורות המזון. באיחוד האירופי אספרטיים אושר לשימוש ב-1994. בשנת 2013 כחלק ממהלך בחינה כולל של כלל האישורים לתוספי תזונה אושר שוב כבטוח לשימוש.  

סקירה מ-2022 העלתה כי לא נמצא קשר בין צריכת ממתיקים ובין סרטן (למעט סכרין). בקבוקי משקה קל המכילים ממתיקים מלאכותיים | Darryl Brooks, Shutterstock

שיטת הדירוג

הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן היא זרוע של ארגון הבריאות העולמי של האו"ם, המסווגת סיכון לסרטן כתוצאה מחשיפה לחומרים שונים, לפי מערכת של ארבע דרגות:

• קבוצה 1: חומר מסרטן ודאי בבני אדם – מונה 126 חומרים או גורמים, ביניהם נגיף הפפילומה, קרינה מייננת, אלכוהול ועישון מוצרי טבק.
• קבוצה 2 - חומרים שלגביהם יש מנעד רחב של ראיות, חזקות יותר או פחות, בנוגע לסיכון לסרטן, והיא מחולקת לשתי תת-קבוצות:
  • קבוצה 2A: מונה 94 חומרים אשר ככל הנראה מסרטנים בבני אדם, ביניהם סטרואידים אנאבוליים ועיסוקים כעבודת משמרות בלילה.
  • קבוצה 2B: מונה 322 חומרים אשר ייתכן שמסרטנים, כמו עופרת, תמצית אלוורה וחמוצים אסייתיים מסורתיים.
• קבוצה 3: כ-500 חומרים אשר אינם מסווגים כמסרטנים. בקבוצה זו משתמשים כאשר יש מחסור במידע או שהוא אינו חד-משמעי, וכאן ניתן למצוא למשל אור המגיע מנורות פלואורוסצנט.
• קבוצה 4: חומרים שקרוב לוודאי לא גורמים לסרטן בבני אדם ויש ראיות חזקות לכך.

אספרטיים סווג לקבוצה 2B, כגורם סיכון אפשרי לסוג מסויים של סרטן כבד.

עם זאת, כפי שאפשר לקרוא בדפי עמדה של הארגון, הקטלוג של חומר או גורם לפי המדרג איננו משקף מה  הסכנה בחשיפה מוגדרת או בנסיבות חשיפה מוגדרות, אלא רק את חוזק הראיות. במילים אחרות הארגון אינו קובע מהי מידת החשיפה המסוכנת אף על פי שזהו מידע חיוני שהכרחי לדעת בנוגע לחשיפה לחומרים מסוכנים. אנשי בריאות הציבור ומקבלי החלטות צריכים להבין לא רק אם חומר כלשהו יכול אולי לגרום לסרטן אלא אם ההסתברות שהוא מסרטן היא גבוהה – והמרחק בין שתי האפשרויות הוא רב.

זאת ועוד, החלוקה לקטגוריות האלה עשויה להיות מבלבלת, למשל קפה נמצא בקבוצה 3 אבל הוא מכיל תרכובת בשם אקרילאמיד הנמצאת בקבוצה 2A, אז האם קפה בטוח לשתייה או שהוא ככל הנראה מסרטן? למעשה אין התחשבות בהקשר, באופי או במידה של החשיפה שכידוע הם חשובים עד מאוד כדי להעריך סיכון.

קשה עד בלתי אפשרי להגיע לסף הצריכה הלא-בטוחה של הממתיק. מולקולת אספרטיים | Molekuul, Science Photo Library

עד כמה הסיכון ממשי?

ננסה להבין את הסיכון באמת, לפי מספרים. זרוע אחרת של ארגון הבריאות העולמי בחנה את הסיכון שאספרטיים יגרום לסרטן או למחלות אחרות. היא מגדירה צריכה בטוחה של אספרטיים בכ-40 מ"ג לק"ג משקל גוף ליממה. מחקר שנערך לאחרונה באירופה מצא כי ריכוז האספרטיים במשקאות קלים נע בין 30 ל-527 מ"ג לליטר. נפח של פחית של משקה הוא כ-355 מ"ל. זאת אומרת שאדם במשקל 75 ק"ג היכול לצרוך בבטחה כשלושה גרם אספרטיים ביממה, יצטרך לשתות כמעט שבעה ליטרים ביממה (כ-16 פחיות) מהמשקאות העשירים בממתיק, והרבה יותר מזה מהמשקאות שבהם ריכוז האספרטיים נמוך יותר כדי להגיע למינון שנחשב מסוכן. האם אדם סביר מגיע לצריכה כזאת? בספק רב, וייתכן שהוא ימות מהרעלת מים או מהרעלת קפאין הרבה לפני שיפתח סרטן.

מספר גדול של סקירות ספרות חדשות בחנו בשנים האחרונות את שאלת הקשר בין אספרטיים לסרטן והעלו תוצאות השוללות קשר כזה - החל מאי אפשר להצביע על קשר, דרך בעיות במחקר עשויות להסביר את התוצאות וכלה בצריכת אספרטיים איננה מסרטנת. התפרסמו גם סקירות אחדות אשר העריכו כי קיים קשר כזה, אך ייתכן שהן סובלות מהטיות בחירה, כלומר עיוות באיסוף הנתונים, למשל בדיקה של אוכלוסייה הנמצאת מראש בסיכון גבוה לסרטן כמו חולי סוכרת או מחקרים תצפיתיים הסובלים מהטיות שונות שפוגמות בניתוח התוצאות.

מה משמעות ההצהרה של ה-IARC? לא עצומה. לפי שיטת הדירוג של הארגון, עישון סיגריות שווה ערך לשתיית בירה אלכוהולית או לעבודה בלוחמת אש, ללא קשר למינון החשיפה ולאופיה. בהקשר זה חשוב להזכיר את הרופא והאלכימאי השווייצרי פאראצלסוס שקבע כי sola dosis facit venenum - רק המינון עושה את הרעל. אכן, הוועדה שבחנה מה המינון הבטוח של החומר, קבעה כי אין צורך לשנות את סף הצריכה המומלצת שלו, ושאין לאספרטיים השפעות מזיקות מתחת לסף זה.