גיבונים מתכננים מראש מה לאכול לארוחת הבוקר, חיידקי הפרעת האכילה, בית? שימוש!, נעקצתם? תחליפו סבון והזנב המשוריין של עכבר הקוצן

מה חדש?

  • גיבונים מתכננים מראש מה לאכול לארוחת הבוקר

  • חיידקי הפרעת האכילה

  • בית? שימוש!

  • נעקצתם? תחליפו סבון

  • הזנב המשוריין של עכבר הקוצן

גיבונים מתכננים מראש מה לאכול לארוחת הבוקר

קופי האדם האסיאתים ניזונים בעיקר מעלים, אך אוהבים גם לזלול פירות כשיש להם הזדמנות לכך. חוקרים מסין עקבו אחרי קבוצה של גיבוני סקיווקר (Hoolock tianxing) החיים בדרום מערב המדינה, וגילו שכאשר הם אוכלים פירות בבוקר, הם קמים חצי שעה עד שעה מוקדם יותר, נעים בזריזות ומגיעים מוקדם יותר לעצי הפרי, בהשוואה לבקרים בהם הם מסתפקים בעלים. הסיבה, ככל הנראה, היא שעצי הפרי מעטים יחסית, והגיבונים מתחרים על הפירות עם בעלי חיים רבים נוספים.

הממצאים מראים שגיבונים לא אוכלים פירות רק כשהם נתקלים בהם במקרה, אלא מתכננים מראש מה הם יאכלו ואיפה. כשהם מחליטים על ארוחת בוקר פירותית, הם משנים את הרגלי השינה והיקיצה שלהם בהתאם. 

למחקר המקורי (באנגלית). לקריאה נוספת (באנגלית). 


גיבונים לא אוכלים פירות רק כשהם נתקלים בהם במקרה, אלא מתכננים מראש מה הם יאכלו ואיפה. גיבון סקיווקר |  JIANG TIANMU, Shutterstock 

חיידקי הפרעת האכילה

אנורקסיה נרבוזה היא הפרעת אכילה המאופיינת בהתעסקות כפייתית בדימוי הגוף ובאכילה. מחקר שנערך לאחרונה גילה שהרכב המיקרוביום - אוכלוסיית החיידקים, הנגיפים והפטריות - במעיים של נשים אנורקטיות שונה מזה של נשים בריאות. בין השאר הוא עשיר בחיידקים שמעורבים בהרכבה ובפירוק של מוליכים עצביים וכך עשוי להשפיע על תפקוד המוח, מצב הרוח וויסות התיאבון. אצל אנורקטיות נמצאו גם ריכוזים גבוהים יותר של תוצרי חילוף חומרים שעשויים להפחית את תחושת הרעב, ומגוון של נגיפים שתוקפים חיידקים.

כדי לבדוק אם המיקרוביום משפיע ישירות על תחושת הרעב והשובע השמידו החוקרים את החיידקים במעיהן של עכברות והשתילו להן צואה של נשים עם אנורקסיה נרבוזה. העכברות הללו רזו יותר מעכברות שקיבלו צואה של נשים בריאות, והתקשו יותר לחזור לאחר מכן למשקל תקין.

החוקרים סבורים כי חוסר האיזון במיקרוביום תורם במידה מסוימת להתפתחות הפרעת האכילה וייתכן כי אימוץ הרגלי אכילה שיאזנו את הרכב המיקרוביום או לקיחת תוספים פרוביוטיים יסייעו לשליטה בה. לכתבה באתר.


ייתכן שחוסר האיזון במיקרוביום תורם במידה מסוימת להתפתחות הפרעת האכילה. אפונים עטופות בסרט מדידה, בתוך ציור ראש של אדם | Pixel-Shot, Shutterstock

בית? שימוש!

השימוש בחיתול חד פעמי נמשך לכל היותר שעות אחדות, אבל לאחר השלכתו לפח התכלות מלאה שלו יכולה לקחת כ-300 עד 500 שנה. ייצור בטון הוא תהליך מזהם שפוגע בסביבה, בין השאר עקב צריכה של  כ-50 מיליארד טונות חול בשנה. לכן חוקרים מיפן בחנו אם אפשר להשתמש בחיתולים משומשים מיובשים כדי לייצר בטון עמיד וחזק, מה שיפחית הן את נפח האשפה והזיהום מהחיתולים, ויצמצם את היקף כריית החול. החוקרים מצאו כי אפשר להחליף בין שמונה אחוזים ל-40 אחוז מהחול שבבטון בפירורי חיתולים מיובשים, כשהאחוז משתנה בהתאם למרכיבים המבניים כמו קירות, עמודי תמך וכן הלאה. להדגמת השימוש בטכנולוגיית הבנייה הזו, החוקרים הראו כי בבית ששטחו 36 מטרים רבועים אפשר להשתמש בבנייה ב-1.7 מטרים מעוקבים של חיתולים משומשים.

למחקר המקורי (באנגלית). לקריאה נוספת (באנגלית). 


אפשר להחליף בין שמונה אחוזים ל-40 אחוז מהחול שבבטון בפירורי חיתולים מיובשים. חיתולים חד פעמיים | Eskemar, Shutterstock 

נעקצתם? תחליפו סבון

יתושים ניזונים בעיקר מצוף פרחים, והנקבות גם מוצצות דם. לצורך זה הם יודעים לזהות חומרים כימיים נדיפים שנפלטים ממקור המזון - הפרח או האדם. לכל מקור כזה פרופיל ריח משלו, ויש אנשים שפרופיל הריח שלהם מושך יותר עבור היתושות.

שימוש בסבונים ובתמרוקים המכילים תמציות ריח ממקור צמחי משנה את פרופיל הריח שלנו. מחקר חדש בדק איך היתושות מגיבות לפרופיל הריח של המשתמשים בסבונים מארבעה סוגים שונים. נמצא כי שלושה מהסבונים, שהכילו רכיבים "מן הטבע", שאופייניים לפרחים ולפירות, הגבירו את המשיכה של היתושות, הסבון הרביעי, שלא הכיל רכיבים כאלה, הפחית את משיכתן. על הבסיס הזה בודדו החוקרים את החומרים המשפיעים לכאן ולכאן ויצרו תרכובות שמושכות יתושים או דוחות אותם.

המחקר אומנם מצומצם, אולם הוא עשוי להוביל לייצור תכשירים שישנו את פרופיל הריח שלנו ופחות ימשכו את היתושות, ותכשירים אחרים שימשכו יתושים למלכודת. במקומות רבים על הגלובוס לא מדובר רק במניעת גירוד מעצבן, אלא בהצלת חיים ממש. למאמר (באנגלית).


סבונים, שהכילו רכיבים שאופייניים לפרחים ולפירות הגבירו את המשיכה של היתושות. יתושת אדס על עורו של אדם | Shutterstock, khlungcenter

הזנב המשוריין של עכבר הקוצן

במהלך סריקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) שגרתיים שנעשתה לקוצן, עכבר מתת-משפחת הקוצניים (Deomyniae), הופתעו חוקרים ממוזיאון הטבע בפלורידה לגלות שכבת אוסטאודרם בזנבו.

אוסטאודרם היא שכבה של לוחות עצם קשיחים שביניהם מחברת רקמת קולגן גמישה, שנמצאת במקרה הזה מתחת לפני העור. היא נפוצה בעיקר אצל זוחלים, ונדיר מאוד למצוא אותה אצל יונקים. עד כה היה ידוע על קיומה רק אצל הארמדיל וכמה מקרובי משפחתו, וכן בקבוצות יונקים שנכחדו.

החוקר אדוארד סטנלי (Stanley), שזיהה את השכבה בזנב הקוצן, חקר בעבר לטאות ולכן הכיר היטב את האוסטאודרם. החוקרים מצאו שהשכבה מתפתחת אצל גורי העכברים עד השבוע השישי אחרי הלידה, וגדלה מכיוון הגוף אל קצה הזנב. אצל בוגרים הזנב מכוסה אוסטאודרם לכל אורכו. השוואה בין ריצופי RNA מאזורים שונים בגופו של קוצן צעיר, שמלמדים מהם הגנים שפעילים בכל אזור, אפשרה לחוקרים לזהות אילו גנים אחראים על התפתחות השכבה הקשיחה. בנוסף הם זיהו אוסטאודרם בזנבותיהם של שלושה סוגי מכרסמים נוספים בתת-המשפחה, ומקווים למצוא שכבות כאלה אצל עוד יונקים. למחקר המקורי (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).


שכבה של לוחות עצם קשיחים מכסה את זנבו של העכבר. תמונת טומוגרפיה ממוחשבת של הקוצן, שכבת הלוחות באדום | Edward Stanley

 

תגובה אחת

  • גילה

    חיתולים בתוך בטון

    החיתולים המיובשים יכללו את החומר האורגני שבתוכם?.....