לשמור על הארנב - למען הצמחים, לחקור את מאדים ברמת הגולן, תרופות לסוכרת ותמונות דיגיטליות: פרס וולף 2023, בים הרועש, הדולפינים צועקים והאם הדודו ישוב למאוריציוס?
מה חדש?
- לשמור על הארנב - למען הצמחים
- לחקור את מאדים ברמת הגולן
- תרופות לסוכרת ותמונות דיגיטליות: פרס וולף 2023
- בים הרועש, הדולפינים צועקים
- האם הדודו ישוב למאוריציוס?
לשמור על הארנב - למען הצמחים
בעלי חיים ממשפחת הארנביים ממלאים תפקיד אקולוגי חשוב בזכות תפוצתם הרבה: הם מדשנים את הקרקע בצואתם. בנוסף, הם מסייעים להפצת זרעים של עשבים, אך מאחר שרוב מיני הארנביים ניזונים מעלים, הם אינם תורמים בדרך כלל באותה צורה לצמחים נושאי פירות.
אך חוקרים מיפן מצאו שהארנב קצר האוזניים הנדיר מהמין Pentalagus furnessi, שנקרא ארנב אממי, חיוני לתהליך הרבייה של צמח הבלנופורה (Balanophora). הארנב, החי רק בשני איים ביפן, אוכל את פירות הצמח ובולע את זרעיהם. בהמשך הוא פולט אותם בצואתו, וכך הוא מפיץ אותם הלאה. הבלנופורה הוא צמח טפיל, הזקוק לאנרגיה שמפיק עבורו צמח אחר. בעזרת ארנב האממי, זרעי הצמח מתקרבים לשורשיהם של צמחים אחרים, שמספקים לבלנופורה את המשאבים הנחוצים לו כדי לצמוח. כך שהבנת האקולוגיה של מינים בסכנת הכחדה כמו ארנב האממי יכולה לעזור לשמר לא רק אותם, אלא גם את מיני הצמחים התלויים בהם. למחקר המלא (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).
ארנבי האממי מפיצים את זרעיהם. פרי הבלנופורה | Yohei Tashiro
.jpg?itok=6-1CkH_N){kind=small}
מעיין אילון-אשכנזילחקור את מאדים ברמת הגולן
רוב השקעים שאנו רואים על פני מאדים הם מכתשים שנוצרו מפגיעת מטאוריטים ואסטרואידים, אבל יש ביניהם שקעים שלא נוצרו כנראה מפגיעה חיצונית, אלא עקב קריסה של פני השטח אל חלל תת-קרקעי. חוקרים מישראל השתמשו בשקעים בצפון רמת הגולן, המכונים "ג'ובות" כמודל של מכתשי קריסה כאלה במאדים, בניסיון לפענח את דרכי היווצרותם. איתי הלוי ממכון ויצמן למדע, תלמיד המחקר שלו רואי נאור ועמית מושקין מהמכון הגיאולוגי, מיפו את הג'ובות בדיוק רב בטכנולוגיות של צילום ומדידה מהאוויר, ועל סמך המאפיינים הגיעו למסקנה כי הן נוצרו במנגנון של קריסה פנימה, ולא פיצוץ של קיטור כפי שסברו חלק מהחוקרים. הדמיון בין השקעים ברמת הגולן למכתשי הקריסה במאדים עשוי להצביע על כך שהם נוצרו בתהליכים דומים, ולפתוח פתח לחקור תופעות גיאולוגיות של מאדים בסביבה נגישה הרבה יותר. לכתבה באתר.
נוצרו במנגנון של קריסה פנימה. האם כך קרה גם במאדים? ג'ובה ביער אודם | Shayshal2, wiki
אור אליאסוןתרופות לסוכרת ותמונות דיגיטליות: פרס וולף 2023
הפרס היוקרתי ביותר המוענק בישראל יוענק השנה לשמונה מדענים ואמנים מארה"ב, קנדה, ברזיל, בריטניה ויפן. פרס וולף ברפואה יוענק לאנדוקרינולוג דניאל דרוקר, החוקר השפעה של הורמונים על חילוף חומרים ופיתח תרופה לסוכרת מסוג 2, בעלת פוטנציאל לדיכוי תיאבון. הפרס בכימיה יוענק לשלושה חוקרים: צ'ואן הֵא, שגילה שיטה לשנות את התיוג של מולקולות RNA ולהשפיע על ייצור החלבונים בתא; ג'פרי קלי שפיתח תרופה המעכבת היווצרות של עמילואידים רעילים בתאים; והירואקי שוגה, שפיתח שיטה ייחודית לייצור תרופות חדשות. הפרס במתמטיקה יוענק לאינגריד דובשי, על פיתוח של פונקציות wavelet, המאפשרות עיבוד דיגיטלי יעיל של תמונות וקולות. את הפרס בחקלאות יקבל מרטינוס ואן גנוכטן, על מחקריו בזרימת מים דרך קרקעות. הפרס באמנות יחולק בין פוג'יקו נקאיה מיפן, חלוצת פסלי הערפל וריצ'רד לונג מבריטניה, הידוע בפסלי האדמה שלו. חתני וכלות הפרס הוכרזו הערב במשכן נשיא המדינה, והפרסים עצמם, בסך 100 אלף דולר בכל תחום, יוענקו ביוני במשכן הכנסת. לכתבה באתר.
יוענק השנה לשמונה מדענים ואמנים מארה"ב, קנדה, ברזיל, בריטניה ויפן. פרס וולף
איתי נבובים הרועש, הדולפינים צועקים
בני אדם עושים המון רעש, והוא משפיע על התנהגותם של בעלי חיים בדרכים שונות. אפילו באוקיינוס אי אפשר לברוח מהרעש, שמייצרות אוניות ואסדות קידוח. מחקרים הראו שהוא מפריע לתקשורת של כלבי ים ושל לווייתנים, פוגע ביכולתם של דגים להתחמק מטורפים ועוד.
דולפינים הם בעלי חיים חברותיים, שמשתפים פעולה ואף לומדים זה מזה. כדי לבדוק איך הרעש משפיע עליהם, חוקרים לימדו שני דולפינים לבצע פעולה מתואמת: כל אחד מהשניים שוחה לצד אחר של הלגונה ולוחץ על כפתור, אך עליהם לעשות זאת בו-זמנית. הדולפינים מתאמים את תנועותיהם בעזרת שריקות. כשהחוקרים הגבירו את הרעש בלגונה, הדולפינים שרקו שריקות ארוכות וחזקות יותר, וגם הפנו את פניהם זה אל זה. למרות זאת, אחוז ההצלחה שלהם ירד מכ-85 אחוזים ל-62.5 אחוזים בלבד.
המחקר מראה באופן ישיר כיצד הרעש מקשה על דולפינים לשתף פעולה ביניהם. איך ההפרעה הזו מתבטאת בחיים היומיומיים שלהם? את זה אנחנו עדיין לא יודעים, אבל אפשר לשער שאכן יש לה השפעה. לכתבה באתר.
הרעש מקשה על דולפינים לשתף פעולה ביניהם. שני דולפינים קופצים יחדיו מהים | slowmotiongli, Shutterstock
ד"ר יונת אשחרהאם הדודו ישוב למאוריציוס?
חברת הביו-טכנולוגיה "קולוסאל ביו-סיינסז", שבעבר כבר הכריזה על כוונתה להחזיר מהכחדה את הממותה הצמרית ואת הזאב הטסמני, הודיעה לאחרונה על פרויקט נוסף: להחיות מחדש את הדּוֹדוֹ.
הדודו, עוף חסר יכולת תעופה שחי בעבר באי מאוריציוס שבאוקיינוס ההודי, נחשב ל"נער הפוסטר של ההכחדה". מלחים הולנדים דיווחו לראשונה על קיומו ב-1598. בתוך פחות ממאה שנה ציד, הרס יערות והגעת מינים פולשים הובילו להכחדתו.
שרידים של הדודו נמצאים עד היום במוזיאונים שונים, ומהם לקחו החוקרים DNA וקבעו את הרצף הגנטי של העוף. התוכנית היא לקחת ביצה של יונת ניקובר, העוף החי הקרוב ביותר לדודו, כאשר העובר שבה בשלב מוקדם מאוד, ולשנות את הגנים שלו בשיטות של הנדסה גנטית. כך יתקבל עוף שאינו דודו, אבל הרצף הגנטי שלו קרוב מאוד לכך.
הדרך להחייאת הדודו עדיין ארוכה, ולא ברור אם תסתיים בהצלחה. ומעבר לזה, לא כל החוקרים מסכימים שכדאי להשקיע משאבים במטרה זו, במקום לנסות ולמנוע הכחדה של מינים נוספים. לקריאה בהרחבה (באנגלית).
אם החוקרים יצליחו, יתקבל עוף שאינו דודו, אבל הרצף הגנטי שלו קרוב מאוד לכך. מודל של דודו | Natural History Museum, London - Science Photo Library
