האם העגבת הגיעה
לאירופה מאמריקה?

העגבת, כך אומרת ההשערה המקובלת, היא ה"מתנה" שנתנו תושבי אמריקה לאירופים, בתמורה למחלות הרבות, מחצבת וכולרה ועד טיפוס ואבעבועות שחורות, שהכובשים והמתיישבים האירופים הביאו איתם לעולם החדש, ועשו שמות באוכלוסיות המקומיות. עגבת היא מחלה שמועברת בעיקר דרך יחסי מין, וגורמת בתחילה לנגעים בעור ולפריחה, אך אם לא מטפלים בה היא פוגעת בסופו של דבר במערכות רבות בגוף, מכלי הדם והעצמות ועד העיניים ומערכת העצבים. בשלב זה החולים מפתחים קשיים בתנועה, חלקם מתעוורים, ורבים מאבדים את שפיותם. 

ב-1495, שנתיים בלבד לאחר שקולומבוס חזר ממסעו לאיים הסמוכים ליבשת אמריקה, פרצה באירופה מגפת עגבת קשה, והאשמה הוטלה עליו ועל המלחים שאיתו – הם ודאי הביאו איתם את המחלה, ומהם היא התפשטה ביבשת. 

אך לא כולם מסכימים עם ההשערה הזו. במשך עשרים השנים האחרונות הצביעו חוקרים שונים על ראיות לכך שהחיידק הגורם לעגבת, Treponema pallidum, היה באירופה עוד לפני מסעו הגורלי של קולומבוס. הממצאים הראשונים לכך הגיעו מבריטניה, בדמות שלדים שתוארכו לעשרות שנים לפני המגפה של 1495, אך נשאו סימנים למחלת העגבת. המחלה פוגעת בין השאר בעצמות ומשאירה בהן חורים ושקעים, וכך ניתן לזהותה בשלדים עתיקים – אך יש גם מחלות אחרות שמשאירות סימנים דומים, וקשה לקבוע בוודאות אם אותם אנגלים אכן מתו מעגבת.

במחקר חדש, חוקרים מאירופה הצליחו לבודד את החומר הגנטי של חיידקי Treponema pallidum מארבעה שלדים עתיקים, ואף לקבוע לאיזה זן השתייכו החיידקים האלו – חלקם היו מהזן הגורם לעגבת, ואחרים גורמים למחלות אחרות. ככל הנראה, שניים מהאנשים שבהם נמצאו החיידקים חיו באמצע המאה ה-15, לפני מסעם של קולומבוס ומלחיו. אך התיארוכים אינם מדויקים, וייתכן שכל ארבעת השלדים מאוחרים יותר, אולי אפילו מתחילת המאה ה-17. החוקרים טוענים שבכל מקרה, הימצאותם של כמה זנים שונים של החיידק באירופה בתקופה מוקדמת כל כך מעידה על כך שמוצאו עתיק יחסית, והוא לא הגיע ליבשת רק בסוף המאה ה-15.

חוקרים בודדו את החומר הגנטי של Treponema pallidum משלדים עתיקים. לסת עם סימנים לזיהום בחיידק | צילום: Kati Salo / Finnish Heritage Agency

שושלות של עגבת באירופה

ארבעת השלדים נלקחו מאתרי קבורה בפינלנד, אסטוניה והולנד. חיידקי Treponema נחשבים קשים במיוחד לבידוד, וזו הפעם הראשונה שחומר גנטי שלהם נמצא בדגימות עתיקות כל כך. השלב השלישוני, האחרון של המחלה הוא זה שלרוב משאיר סימנים בעצמות, אך בשלב הזה יש כמות נמוכה מאוד של חיידקים בהשוואה לשלבים הקודמים. "לפני חמש שנים, כולם היו אומרים שזה בלתי אפשרי", אמר יוהנס קראוס (Krause), מהחוקרים החתומים על המאמר, לכתב העת Science. 

החוקרים קבעו את הרצף הגנטי של החיידקים, וכך מצאו ששניים מהחיידקים היו מהזן הגורם למחלת העגבת, ואחד נוסף היה זן שגורם למחלה הנקראת פטלת (yaws). זוהי מחלה שעוברת לא ביחסי מין אלא במגע של עור בעור, ונפוצה כיום רק באזורים טרופיים. חיידק נוסף היה מזן שקרוב גם לזן העגבת וגם לזן הפטלת, והיה שייך אולי למחלה אחרת, שאינה מוכרת כיום. 

העובדה שהחיידקים השתייכו לשלושה זנים שונים היא משמעותית מאוד: כל השלושה התפתחו מאותו אב קדמון, אך ההתפתחות לזנים נפרדים היא תהליך ארוך. גם אם השלדים אינם מהמאה ה-15 אלא מהמאה ה-17, לא ייתכן שחיידק עגבת אחד שהביא קולומבוס ב-1493 הספיק להתפתח לשלושת הזנים האלו. "או שקולומבוס הביא מגוון שלם של זני Treponema, או שהשונות הזו נמצאה באירופה עוד לפני כן", סיכם קראוס. 

לטענת החוקרים, האפשרות השנייה היא הסבירה יותר – חיידקי העגבת נמצאו כבר באירופה, והמגפה של 1495 התפרצה לאחר שהחיידק הפך למדבק או אלים יותר,  בעקבות מוטציה או אולי בשל המגע עם זן חדש שהגיע מאמריקה.

כמצופה, לא כל החוקרים משתכנעים מהמחקר החדש. "זה מעניין מאוד וחשוב מאוד שהם מצאו את הזנים השונים של העגבת", אמר האפידמיולוג האבולוציוני אדווארד הולמס (Holmes), "אני פחות בטוח לגבי התיארוך המדויק של הדגימות". הארכיאולוגית מולי צוקרמן (Zuckerman) הוסיפה: "המאמר הזה לא מספק את 'ראיית הזהב' לנוכחות של עגבת בעולם הישן לפני זמנו של קולומבוס".

קראוס עצמו מודה שהממצאים "עדיין אינם המסמר האחרון בארון" של התיאוריה לפיה העגבת הגיעה מאמריקה. הוא מתכוון להמשיך ולסרוק שלדים, גם מאירופה וגם מאמריקה, בחיפוש אחר חיידקי Treponema. קביעת הרצף הגנטי שלהם, כך הוא מקווה, יספק תמונה מלאה יותר של הזנים השונים שנמצאו בשתי היבשות לפני המסע של קולומבוס ואחריו, וכך נוכל לדעת בוודאות רבה יותר כיצד החלה המגפה באירופה, ואם האשמה אכן בקולומבוס.