היא מידבקת מאוד, קטלנית וחמקמקה להחריד. למה רשויות הבריאות מודאגות כל כך מהתקלה שהתגלתה בערכות לזיהוי עגבת במנות דם?

בתחילת אוקטובר 2016 הודיע משרד הבריאות שכל תרומות הדם בישראל שניתנו מיוני ועד 5 באוקטובר ייבדקו מחדש כדי לוודא שאינן נושאות חיידקי עגבת (סיפיליס). ההחלטה על הצעד החריג התקבלה אחרי שבערב ראש השנה הודיעה החברה המייצרת את ערכות הבדיקה לזיהוי עגבת כי בקרה שערכה סוכנות התרופות האירופית מצאה ירידה ברגישות הבדיקות, שלא זיהו 2 מתוך 3 דגימות שנלקחו מאנשים בשלב מוקדם מאוד של הדבקה בחיידק. עם זאת, הערכות זיהו בהצלחה את החיידק בשלבים מתקדמים יותר אחרי ההדבקה.

בעקבות ההודעה עברו שירותי הדם בישראל לבצע בדיקות עגבת על מנות דם באמצעות ערכות של יצרן אחר. במקביל הוחלט לבדוק מחדש את כל מנות הדם שכבר נלקחו.

מהי עגבת?

עגבת היא מחלה מידבקת ביותר ומסוכנת שמועברת במגע, בעיקר במהלך יחסי מין (וגינליים, אנליים או אורליים), או שימוש משותף בצעצועי מין. המחלה עלולה לעבור גם על ידי דם ורוק, ואפילו בעקבות מגע הדוק באזור נגוע בגוף.

נשים הרות הנגועות בעגבת עלולות להדביק את עוברן, והדבר מוביל לרוב להפלה או ללידת עובר מת. במקרים שבהם העובר שורד, התינוק נולד כשהוא חולה בעגבת קשה. על כן כל אישה בהיריון צריכה להיבדק למחלה ולקבל טיפול במקרה שהיא חולה בה.

הגורם לעגבת הוא החיידק Treponema pallidum ("החוט המתפתל החיוור", בלטינית), והוא מזכיר בצורתו פותחן בקבוקים. החיידק הגיע כנראה לאירופה לראשונה בשנות ה-90 של המאה ה-15, עם קולומבוס ואנשיו, והתפשט במהירות. בשנת 1495 הביא אותה הצבא השכיר של מלך צרפת שרל השמיני לנפולי, ותוך חמש שנים כבר אפשר היה למצוא אותה באפריקה.

המחלה הילכה אימים על תושבי אירופה בימים ההם ותוארה כגרועה יותר מצרעת. כפי שקורה לעתים עם גורמי מחלות שמגיעים למקום חדש, מחלת העגבת "הטרייה" הייתה אלימה וקטלנית הרבה יותר מצורתה המודרנית. היא התחילה כנגע קטן באברי המין. לאחר מכן היא גרמה להופעת מורסות כואבות וכיבים, לפירוק אטי של הגוף, לאובדן שפיות ולבסוף למוות. עם הזמן, ועם מותם המהיר של האנשים הפגיעים ביותר, החיידק נעשה פחות אלים והאוכלוסייה קצת יותר עמידה. גם כיום מדובר במחלה קטלנית, אך היא מתקדמת הרבה יותר לאט.

שלבי המחלה

העגבת מכונה "החקיין הגדול" מאחר שתסמיניה דומים מאוד לאלה של מחלות רבות אחרות, דבר שעלול להקשות על אבחון המחלה ללא בדיקת מעבדה. היא מתפתחת לאט מאוד ובשלבים, בתהליך שעלול להימשך שנים. יש אנשים שנדבקו בחיידק הגורם לה ללא כל תסמינים, לפחות בשלביה המוקדמים.

בשלב הראשון (עגבת ראשונית) מופיע נגע קטן ולא כואב באזור שבו חיידק העגבת חדר לגוף – לרוב באברי המין, בפי הטבעת או בפה. קל מאוד להתעלם מהנגע או לחשוב שמדובר בשערה חודרנית ("שערה מתחת לעור") או בפצעון תמים. הנגע נעלם מעצמו בתוך שבועות ספורים, אך החיידק ממשיך להתרבות ולהתפשט בגוף.

כחודשיים לאחר ההדבקה הראשונית מתחיל השלב השני (עגבת שניונית). בשלב הזה מופיעה לרוב פריחה לא מגרדת, בדרך כלל בכפות הרגליים והידיים, שקל להתבלבל בינה לבין פריחות מגורמים אחרים. לעתים מופיעות יבלות קטנות באזור אברי המין, שמזכירות את היבלות שגורם נגיף הפפילומה. כמו כן עלולים להופיע חום, כאבי פרקים, הגדלה של בלוטות לימפה, התקרחות מקומית ועוד. רק חלק מהתסמינים האלה מופיעים אצל כל חולה, וגם השלב הזה חולף כעבור זמן מה ללא טיפול והעגבת עוברת למצב רדום.

בשלב הרדום הזה החיידק ממשיך להתפשט בגוף, ורק כעבור שנים – לעתים עשרות שנים – מתפרץ השלב השלישי והנורא מכולם, שנקרא עגבת שלישונית. המחלה פוגעת בשלב הזה בכלי הדם, בעיניים, בלב, בעצמות, במערכת העצבים ובמערכות נוספות בגוף. גופם של החולים מתפרק בהדרגה (במאות ה-18 וה-19 נשר האף לכל כך הרבה חולי עגבת, עד שנפתחו מועדונים של חסרי אף). הם מפתחים קשיי הליכה, עלולים להתעוור, ובזמן שגופם מתעוות וקמל הם מאבדים את שפיותם. הפגיעה במערכת העצבים עלולה לגרום לתסמינים שמזכירים מחלות עצבים אחרות כגון פרקינסון או הנטינגטון.

בימינו אחת הקבוצות היותר פגיעות לעגבת הם נשאי HIV בשל הפגיעה שהנגיף גורם למערכת החיסון שלהם. הם עלולים לפתח תסמינים שונים מאלו שהוזכרו עד כה ונמצאים בסכנה מוגברת לחדירה של החיידק למערכת העצבים.


גופם של החולים מתפרק בהדרגה. גולגולת של חולה עגבת | צילום: National Museum of Health and Medicine

איך אפשר להתגונן מעגבת?

החיידק הגורם לעגבת אמנם פיתח עמידות נגד חלק מהטיפולים שהיו יעילים נגדו בעבר, אך למזלנו הוא עדיין פגיע לטיפול הוותיק והנפוץ ביותר נגדו – אנטיביוטיקה. מאז גילוי הפניצילין אפשר לטפל בעגבת בשלביה הראשונים ולהחלים ממנה בזריקה פשוטה לישבן, וכך למנוע את הופעת התסמינים היותר קשים שלה. נזקי השלב השלישוני של המחלה נשארים בלתי הפיכים אפילו אחרי טיפול אנטיביוטי.

העגבת ממשיכה להתפשט בעולם בגלל קיום יחסי מין לא מוגנים, ובשנים האחרונות חלה עלייה גדולה במספר החולים בה. מאחר שאין חיסון לעגבת, ואפשר להידבק בה שוב ושוב גם אם נדבקתם בה בעבר, השיטה הטובה ביותר להתגונן מפניה היא להשתמש בקונדום בצורה נכונה ונבונה וכך לא להידבק בחיידק מלכתחילה. כדאי לזכור שהמחלה מועברת בכל סוג של מגע מיני – גם כזה שבו אנשים לא משתמשים בדרך כלל בקונדום. כמו כן, יש להקפיד על ניקיונם של צעצועי מין ולא לחלוק אותם.

בכל מקרה, מומלץ בחום להיבדק באופן תקופתי לגילוי החיידק, במיוחד למי שבסיכון גבוה להידבק, ולקבל טיפול בהקדם אם נדבקתם.

0 תגובות