לא מפורסם

אנו נענה לכם על כל שאלה מדעית שתשאלו.

אתם מתבקשים להמנע משאלות טכניות, רפואיות, פתרונות לשעורי הבית ופרסומות.

4861 תגובות

  • שלף שם טוב

    היגס

    אם היגס נימצא בכל מקום. אז הוא נימצא גם בריק הבין כוכבי. אם כך אין ריק. ?

  • חיים חביב

    "ריק" בין כוכבי

    שלום שלף,

    מה שאנחנו מדמיינים כריק, אינו באמת "ריק". בחלל מתעופפים להם אטומים מסוגים שונים, בעיקר מימן והליום וגם חלקיקי ניוטרינו. וכן, את הכל אופף שדה היגס, עם חלקיקיו הקיימים-לא קיימים. אז למען האמת, הכל תלוי באיך אתה מגדיר "ריק"...

  • הילה שמיר

    ניסוי צימיקים במשקה תוסס- ניסוי המעלית

    שלום רב,
    רציתי לברר מהו המנגנון בניסוי "המעלית" בו שמים צימוקים במשקה מוגז והצימוקים עולים בעזרת הבועות ויורדים לאחר שהם נפתרו מהן. הבועות (מה הן מכילות? רק פד"ח? למה הן משתחררות דווקא עכשיו..?) נצמדות (למה זה קורה?) לצימוקים וכתוצאה הצימוקים עולים למעלה (זה ברור לי שכעת המסה הסגולית שלהם קטנה מזו של הנוזל) משחררים את בועות הגז ושוקעים חזרה מטה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תשובות

    שלום הילה, אני מניח שהתכוונת לניסוי הזה:

     

    הבועות – הן אכן בועות של פחמן דו-חמצני, שהוא הגז שמומס בסודה, ומשתחרר כאשר בקבוק סודה נפתח, והלחץ החיצוני יורד – כלומר הבועות לא משתחררות מתוך הסודה כל עוד הן בבקבוק סגור (שבו אפשר לשמור על לחץ גבוה) אבל כאשר פותחים את הבקבוק ומוזגים משקה מוגז – הלחץ החיצוני כבר נמוך והגז המומס משתחרר מהסודה (כאילו אין מה ש'ילחץ' עליו פנימה לתוך הנוזל).

    הבועות אכן נצמדות לצימוקים – בגלל המבנה המחוספס והמחורץ שלהם. למעשה חלק מהבועות נוצרות ממש על הצימוקים (כי על קליפת הצימוק המקופלת יש בועות אוויר קטנות שמקלות על בועות הפחמן-הדו-חמצני לצאת). כל חומר מחורץ שתזרקי לסודה יגרום לבועות לצאת דווקא סביבו. להסבר ראי הכתבה שלנו על ניסוי המנטוס ודיאט קולה (שם התופעה מתרחשת בקצב אדיר).

    שאר ההסבר שכתב – נכון, כלומר בועות הגז (הקל בהרבה מהמים) נצמדות לצימוק, ובגלל כוח הציפה הכל נדחף כלפי מעלה (כמו מצופים שממולאים באוויר ועוזרים לנו לא לטבוע בים ובבריכה). כאשר הצימוק מגיע למעלה הבועות מתפוצצות, והצימוק שוקע חזרה, וחוזר חלילה.

    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • הילה שמיר

    תודה

    תודה!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    והנה הכנו ניסוי במדור מדע בבית

    איך גורמים לצימוקים לרקוד

  • יובל מילר

    מבודדים

    אני זקוק לעזרה בשאלה שקיבלתי ממורי בבית ספרי מהו המבודד החשמלי הטוב ביותר בעולם ולמה הוא המבודד החשמלי הטוב ביותר בעולם? אשמח לתשובה

  • חיים חביב

    שיעורי בית באתר דוידסון

    שלום יובל,

    למרות שאנחנו כעיקרון לא עוזרים בשיעורי בית ולפנים משורת הדין, אפנה אותך לערך מוליכות והתנגדות בוויקיפדיה בעברית ובאנגלית שם תמצא תשובות לשאלות שלך.

    בהצלחה!

  • אבישי

    שאלה על התחשמלות

    שלום
    איך בהתחשמלות הזרם עובר דרך האדם אם הוא עומד על קרקע מרוצפת, הרי הקרקע היא לא מתכתית והיא לא לחה (כמו האדמה) אז איך היא מעבירה זרם?

    תודה

  • חיים חביב

    התחשמלות

    שלום אבישי,

    בהתחשמלות האדם הוא חלק ממעגל חשמלי שבו המתח מספיק חזק כדי לגבור על ההתנגדות של העור לזרם. לכן, אין זה משנה אם אדם עומד על קרקע מרוצפת, או מרחף באויר, אם הוא סוגר מעגל (למשל נוגע בשני קצוות חוטים של מעגל חשמלי עם מתח גבוה כמו למשל מתח רשת ביתי של 220 וולט) הוא יתחשמל.

  • אבישי

    הכוונה שלי הייתה אחרת

    שלום
    התכוונתי בהתחשמלות כשהזרם עובר דרך גוף האדמה לרצפה ומשם לאדמה והמעגל נסגר דרך ההארקה של השנאי (מקור זינה). איך הזרם עובר דרך הרצפה?
    תודה

  • אבישי

    קרינה ממכונית חשמלית

    שלום
    האם במכונית חשמלית אין קרינה מהסוללה כיוון שהמכונית היא כמו כלוב פאראדיי והיא חוסמת קרינה?

    תודה

  • חיים חביב

    קרינה במכוניות חשמליות

    שלום אבישי,

    כן, יש במכונית חשמלית קרינה מהסוללה, והמכונית אינה משמשת ככלוב פאראדי לקרינה זו משום שמקור הקרינה הוא בתוך המכונית. הנה סקר של עוצמת הקרינה במכוניות שונות ובמושבים שונים במכוניות.

  • יהודית זוהר

    סכנה בדאודורנטים

    האם יש ראיות לכך שדאודורנטים המכילים אלומניום עלולים לגרום לסרטן או מחלות אחרות?

  • חיים חביב

    אלומיניום בדאודורנטים

    שלום יהודית.

    מחקרים מקיפים שנעשו לא מצאו קשר בין האלומיניום שבדאודורנטים לבין סרטן או מחלות אחרות.

  • משה

    "שאל את המומחה" קלקול מזון

    היי.
    לאחרונה התחלתי להתעניין בנושא שימור המזון.
    משיטוטים שערכתי באינטרנט הבנתי שמזון מתקלקל עקב התרבות של חיידקים בתוכו.
    מה שעדין לא הבנתי עד סופו זה מה בדיוק קורה במזון. האם החיידקים מגיעים לכמות כה גדולה שהגוף שלנו לא מסוגל להתמודד אתה? או שמדובר בחיידקים ספציפיים שמפרישים רעלנים שפוגעים בנו? אילו חיידקים למעשה גורמים לקלקול מזון (כולם/חיידקים ספציפיים)?
    תודה מראש
    משה

    נ.ב. אני מת על האתר שלכם.

  • חיים חביב

    קלקול מזון

    שלום משה,
    מצטער על העיכוב בתשובה.
    תשובה לשאלתך תופיע בדף הראשי של המדור "שאל את המומחה" תוך יום או יומיים.

  • גיא כספי

    איך עובד מנוע קרנו?

    שלום,
    איך עובד מנוע קרנו? האם ניתן לבנות אותו? ואם כן מתי?

  • אלעד יעקבי

    תשובה באתר

    http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/physics/%D7%90%D7%99%D7%...
    לא הצלחתי להתאפק

  • אלי

    פוטונים

    פוטונים הינם נשאי כוח,אזי מהו חלקיק האם שלהם?

  • חיים חביב

    חלקיקי אם

    שלום אלי,

    לא ברור לי למה אתה מתכוון ב "חלקיק-אם". אשמח אם תפשט או תבהיר את שאלתך.

  • אלי

    חלקיק האם

    חלקיק האם הוא החלקיק שאליו חוזר נשא הכוח לאחר שהוא נעלם

  • אלי

    מדוע הקרינה האלקטרומגנטית הנראית לעין לא חודרת עץ וכו ואחרות כן?

    למה הקרינה האלקטרומגנטית בטווח הנראה אינה חודרת חומרים כמו עץ ופלסטיק וקרינות אחרות כגון גלי רדיו יכולות?

  • משה

    האם ללימון יש השפעה בסיסית על גוף מי שאוכל אותו?

    כבר בירכר באנר השוויצרי במאה שעברה טען שלמרות שהלימון הוא חומצי, השפעתו בגוף היא כמו של בסיס (שלא כמו פירות הדר אחרים!). לאחרונה שמעתי את טוני רובינס ממליץ על שתית לימון כל בוקר מאותן סיבות. מה הביסוס לטענות אלה?

  • חיים חביב

    לימון והשפעה בסיסית

    שלום משה,

    ההבדל העיקרי בין לימון ופירות הדר אחרים הוא היעדר סוכר. סוכר גורם לתגובה חומצית בגוף ולכן הלימון יוצא דופן. לימון גם מכיל את הכמות הגדולה ביותר של חומצה ציטרית מבין כל פירות ההדר. חומצה ציטרית הופכת במעי לציטרט שהוא הבסיס הצמוד של החומצה הציטרית, והציטרט נספג לדם ויכול לגרום לתגובה בסיסית. לגבי יתרונות רפואיים של שתיית מיץ לימון כל בוקר, לצערי אני לא יכול למנות כאלו, בין השאר משום שזהו אינו פורום רפואי. אני כן יכול להעיר שמיץ לימון (כמו גם כל נוזל חומצי אחר) יכול לגרום להמסה של אמייל השן בשימוש ממושך.

  • משה

    אין סוכר בלימון? איך בודקים השפעת לימון על הגוף?

    תודה חיים על תשובתך,
    התפלאתי מאד שאתה טוען כי אין סוכר בלימון. אז טרחתי וזה מה שמצאתי בויקיפדיה:
    לימון - ערך תזונתי ל-100 גרם
    קלוריות 29 קק"ל
    חלבונים 1.10 ג'
    פחמימות 9.32 ג'
    שומן 0.30 ג'
    ויטמין B1 0.040 מ"ג
    ויטמין B2 0.020 מ"ג
    ויטמין B3 0.100 מ"ג
    ויטמין B6 0.080 מ"ג
    ויטמין C 53.0 מ"ג
    ברזל 0.60 מ"ג
    סידן 26 מ"ג
    מגנזיום 8 מ"ג
    זרחן 16 מ"ג
    אשלגן 138 מ"ג
    נכון שהמילה סוכר לא מופיעה בתכולה, אך כן מופיעה פחמימות, וזאת בכמות של מעל 9%.
    מתוך ויקיפדיה:
    "מבחינה כימית גרידא המונחים פחמימה וסוכר זהים. למרות זאת, השתרש הנוהג לכנות את הפחמימות הפשוטות והקטנות יותר סוכרים.
    הפחמימות שלפי הגדרה זו אינן סוכרים הן תאית, עמילן, גליקוגן ונגזרותיהן. כל אלו הינן מולקולות ענק, פולימרים המורכבים מאלפי יחידות של הסוכר הפשוט גלוקוז." אני מבין כי יש סוכר בכל פירות ההדר, רק המינון בלימון קטן יותר.
    מענין אותי איך מגלים אמפירית בדם השפעה בסיסית של לימון או של כל מאכל אחר?
    תודה רבה,

  • חיים חביב

    סוכר בלימון ובדיקות דם

    שלום משה,
    ראשית כל הכבוד על היסודיות ותודה שהעמדת אותי על אי דיוקי. אכן התכוונתי לסוכר פשוט, כזה שכשאנחנו טועמים אותו הוא מתוק. סוכרים מורכבים יותר כמו תאית לא נספגים בגוף (עמילן וגליקוגן כן נספגים).
    בנוסף, בניגוד לפרי הדר אחרים, בד"כ לימון נצרך בצורת מיץ, מה שמקטין את צריכת הפחמימות ממנו, והוא גם חמוץ נורא כך שאנשים צורכים אותו בכמויות מעטות.
    לא הצלחתי למצוא אינפורמציה על המדד הגליקמי (שזה בעצם מדד שמראה על תגובה לסוכר בגוף) של לימון, כנראה בגלל הסיבות הנ"ל.
    בכל אופן, תגובה חומצית או בסיסית בדם קשה מאוד למדוד ישירות משום שחומציות/בסיסיות הדם מבוקרת בצורה קפדנית ביותר. אבל, ידוע למשל שצריכה גדולה או כרונית של סוכרים או חלבונים יכולה לגרום לדלדול עצמות משום שסוכרים גורמים להחמצת הדם (באופן רגעי) והגוף משתמש במאגרים של חומרים בסיסיים הנמצאים בעצמות שיכולים לסתור את החומציות הזו.

  • משה

    אז שוב תפוז מול לימון

    אם קשה למדוד מה קורה בדם, אז על-סמך מה אומרים המומחים כי ללימון השפעה בסיסית, ולתפוז השפעה חומצית על הגוף, למרות שבשניהם מדובר על אותה חומצה? האם זו השערה מחוכמת, או בדיקה אמפירית כלשהי? או שמא גם להדרים אחרים השפעה בסיסית?
    ומכאן שאלה נוספת. כמי שסובל מטריגליצרידים גבוהים, נאסר עלי לאכול פירות הדר. האם זה רק בגלל תכולת הסוכר הגבוהה או בגלל השפעה אחרת?
    תודה

  • חיים חביב

    תפוז מול לימון

    שלום משה,

    לצערי אתה מותח את גבולות הפורום מעבר לייעודו. זהו פורום מדעי ולא תזונתי או רפואי. אני לא יכול לענות לך על השאלות הללו באריכות מהסיבה הזו. הסברתי לך שישנן תופעות שמעידות על תגובה חומצית בגוף (דילדול עצמות) למרות שחומציות הדם עצמו לא משתנה בצורה עקבית. לגבי היפר-טריגליצרידמיה, סוכרים פשוטים (מתוקים) שנצרכים יכולים להפוך בכבד לטריגליצרידים. בתפוז יש די הרבה סוכר. בלימון לא. אני יכול להגיד או להפנות אותך למקורות לגבי מהי תגובה חומצית או בסיסית בגוף, אבל להתחיל להשוות בין סוגי מזון שונים, ולתת לך הסברים לגבי סוגי מזונות אסורים בגלל מצבי מחלה מסוימים, יהוו חריגה ממסגרת התשובות באתר. נסה פורומים רפואיים כדי לקבל תשובות ממוקדות יותר לשאלות מסוג כזה.

  • סיוון

    פרוטוני מימן ב-MRI

    שלום רב,
    רציתי לשאול עם ה-MRI. הרי ידוע שה-MRI מבצע את הבדיקה על פרוטוני המימן, האם בעצם ה-MRI
    עובד רק על פרוטוני המימן שנמצאים במוליקולות המים או על כל פרוטוני המימן בגוף (כי הרי יש מוליקולות רבות שיש בהם מימן)
    הם גם ה-MRI, כמו NMR, מקבל מידע על סמך סביבת הפרוטונים של המימן?

  • חיים חביב

    MRI

    שלום סיוון.
    בעיקרון MRI עובד על כל הפרוטונים בגוף ולא רק על פרוטוני המים. אבל לפרוטוני המים זמן רלקסציה שונה מלפרוטונים של חלבונים, שומנים או חומרים אחרים, ולכן למעשה אפשר להבדיל בין החומרים השונים. האנליזה בNMR שונה מהאנליזה בMRI. בNMR ישנה חשיבות רבה לאחידות החומר הנבדק כדי שאפשר יהיה להבחין בהבדלים בין הפרוטונים השונים באותה המולקולה. לעומת זאת בMRI, מלכתחילה אין אחידות בדוגמה הנבדקת (בן אדם) והמידע המתקבל הוא של צפיפות ותוכן ולא של הבדלים ברמת הפרוטון הבודד במולקולה.

  • סיוון

  • סיוון

    תודה, המשך השאלה

    אתה כמובן מתכוון לפרוטוני המימן במים/מוליקולות אחרות כשמדובר ב-MRI. אני מבינה שהרלקסציה השונה היא בשל סביבת הפרוטונים של המימן. אם הם נמצאים בתוך מוליקולת שומן או רקמת שומן בעלת ליפידים רבים, אז הרלקסציה תהיה אחרת, אבל למה?
    (אני יודעת שהדבר קשור לגודלם של המוליקולות ולמהירות תנועתם אבל איך).
    מה הכוונה לאחידות החומר הנבדק ב-NMR, האם אתה מתכוון שצריך לשים רק מהמוליקולות שאותם אנחנו רוצים לבדוק ולא אחרות, כפי שנמצא בגוף האדם.
    כמו כן, בקשר לצפיפות (מה שנקרא פרוטון דנסטי), האם בעזרתם אפשר לראות שקיימים יותר מים או נוזלים באיזור הבעייתי? לא יתכן מצב שבו יהיו הרבה אטומי מימן בתוך איזור שאינו נוזלי (משמע אטומי מימן שלא קשורים לחמצן ויוצרים מוליקולת מים)?

  • אדי

    האם יכול להיות מצב שהיקום כבר לא קיים ברובו

    שלום רב . לפי מה שאני מנסה להבין, מה שאנו רואים בשמיים זה אור שמגיע מהכוכבים ממרחק של שנות אור. זאת אומרת שאנו רואים כוכב במקום בו הוא היה לפני שנים רבות ורק עכשיו האור שלו הגיע אלינו. האם יכול להיות מצב תאורתי, שנכון לזמן כדור הארץ העכשוי רוב הכוכבים בכלל לא קיימים, אולי התפוצצו כבו או לא משנה בעצם המקרה, הכוונה היא תאורתית. האם יכול להיות שהיקום שאנו רואים לא קיים ברובו או בכולו.?

  • חיים חביב

    קיימות היקום

    שלום אדי,
    אם נסתכל על הדוגמה של ברק ורעם, אז הרעם יכול להגיע אלינו לפעמים הרבה אחרי שהברק כבר נעלם ואיננו. מכאן שגם האור שמגיע אלינו מהתרחשויות במרחב כמו התפוצצויות של כוכבי סופרנובה במרחקים גדולים, יכול להגיע הרבה אחרי ההתרחשות עצמה. אז למעשה התשובה היא שכן, באופן תיאורטי הצעתך אפשרית אולם הסיכוי שהיא באמת נכונה הוא קלוש ביותר. אין שום סיבה הגיונית או כזו הנראית לעין שבגללה כל הכוכבים יתפוצצו. ראשית, לא כל הכוכבים מסיימים את חייהם בפיצוץ, ושנית ביקום מתרחשים גם תהליכים של יצירת כוכבים במקביל.

  • אדי

    הסבר מקור השאלה

    חיים שלום רב שמחתי מאוד לקבל את התייחסותך לשאלה. אך הבסיס של השאלה ניסה לישב סכסוך פנימי אצלי.
    לטענת המאמינים בבריאה העולם נברא לפני כ 6000 שנים. האם יכול לישב את זה אדם מאמין שנכו שהיקום נוצר לפני מליוני שנים אך זה נפרד מהווצרות עולמנו לנוצר רק לפני כ 6000 שנים ואנו רואים למעשה כוכבים שנוצרו לפני מליוני שנים ואנו רק נהנים מאורם אך לא מהקיום שלהם..

  • חיים חביב

    הווצרות היקום והעולם

    שלום אדי,

    ישנן הרבה בעיות מדעיות עם הטענה שהעולם נברא בנפרד מהיקום כולו ולפני רק 6000 שנה. קצרה היריעה מלפרט כאן את כולן. כן, ישנם כוכבים שאנחנו נהנים מאורם למרות שהם כבר לא קיימים, וישנם כוכבים שאנחנו ובני דורנו לא נספיק להנות מאורם משום שהם לא נוצרו עדיין. אבל זה לא מוכיח (ולא מפריך) את הטענה שהעולם נוצר לפני 6000 שנים. זה פשוט לא קשור. על פי המדע העולם נוצר לפני כ4.5 מיליארד שנים, והיקום נוצר לפני כ13.8 מיליארד שנים. כלומר גם בזמן יצירת כדור הארץ ע"פ המשנה המדעית, היו כוכבים לא קיימים שאורם הגיע לכדור הארץ, וכוכבים שעוד לא נוצרו שאורם מגיע לכדור הארץ בימינו.

    בשורה התחתונה, אני מצטער, אבל אין באפשרות שחלק מהכוכבים שאנו רואים כבר אינם קימים כדי לעזור לך ליישב את הסתירה. ישנן יותר מדי עדויות מדעיות לכך שהעולם אינו בן 6000 שנים (לפחות מה שאנחנו מתייחסים אליו כ"שנה" היום).

  • אדי

    תודה

    חיים חביב שלום.
    עזרת לי בתשובתך מאחר ובתשובתך הארת את עיניי לכך שיש הרבה משתנים ודברים לא סגורים בכל אחד מהתאוריות וכי החישובים הם לא מוחלטים. וישנם משתנים שלא ידועים לנו אף היום. כך שכל שאלה תלויה בנתונים עכשוויים בלבד בלי לקחת בחשבון התפתחות כל שהיא שתשנה את החישוב ככל שהקדמה מאפשרת והמדע משיג.
    לפי התאוריה המעודכנת להיום וההבנה שלנו את היקום אכן ישנם כוכבים שאנו רואים שלא קיימים היום וכן ישנם כוכבים שקיימים ונולדו היום אך לא נזכה לראות את אורם אפילו בעוד אלפי ומיליוני שנים כי הם כל כך רחוקים.

  • אור

    חור באוזון וסיבוב כדור הארץ

    שלום.
    המושג חור באוזון מוכר לכולנו. אולם לא ברור לי כיצד הוא מסונכרן עם ידיעות כמו - "מעל מדבר אוקלאומה יש חור באוזון" או "בעיר מנהטן יש זיהום אויר רב" וכד'.
    למה? משום שאם כדוה"א מסתובב, ואני מניח ששכבת האוזון אינה מסתובבת, הרי בכל רגע ה"חור" או זיהום האוויר נמצאים על איזור אחר בכדוה"א! אלא אם כן האוזון מסתובב במקביל אלינו...
    אשמח להסבר, אור

  • לרון פרל

    צבע השמש

    רציתי לדעת מהו הצבע האמתי של השמש?
    אני יודע שהסיווג הספקטרלי של השמש הוא G כלומר השמש אמורה להיות צהובה, אך מבדיקת טמפרטורת השפה של השמש במספר מקורות עולה כי הטמפרטורה היא סביב 5775K ואורך הגל על פי חוק וין הוא סביב 501nm אורך גל זה נמצא ב"תפר" שבין ירוק לטורקיז. אז שוב מהו הצבע האמתי של השמש? ואם הוא אכן ירוק אז מדוע קבעו את הסיווג שלה בתור G? ולמה רואים אותה צהובה גם אם מתבוננים עליה בפילטר הנועד לבדוק כתמי שמש למשל?

  • חיים חביב

    צבעה של השמש

    שלום לרון,

    צבע השמש הוא לבן וזאת משום שקרינתה מכילה כמעט את כל אורכי הגל בתחום הנראה (עם שיא פליטה באזור שאתה מציין). תוכל להווכח בזאת בעצמך אם תצטרף לצוות שאמור לטוס למאדים מתישהו בעתיד (ולכן יצטרך לצאת מהאטמוספירה של כדור הארץ, שהיא בולעת חלק מהאור הנפלט מהשמש). הסיווג הספקטרלי של השמש מציין את הצבע שלה ביחס לכוכבים הנחשבים ללבנים (כוכבים מסוג A). יש לנו שני מאמרים נהדרים בנושא שאני ממליץ לך בחום לקרוא (ראשון, שני).

  • תמר

    פריקה חשמלית בזמן שינה ומזרנים

    שלום רב,
    ברצוני לשאול על מצע השינה עליו ישן האדם.
    האם יש חשיבות למוליכות החומר מבחינת זרמים חשמליים בגוף? למשל, שינה על מזרן העשוי ספוג סינטטי, לעומת שינה על מזרן עשוי כותנה בלבד, או חציר טבעי בלבד. האם הגוף זקוק לפרוק חשמל בזמן שינה, ולכן עדיף מצע שינה לא סינטטי? אני חושבת, אולי כפי שמומלץ ללכת יחף , ללא בידוד סוליית נעל סינטטית , וליצור מגע ישיר בין כף הרגל והאדמה, כך מומלץ לישון על מצע עשוי חומר טבעי, ולא ספוג סינטטי.
    במידה ואכן עדיף לישון כך, האם אפשר פשוט להניח על המזרן הסינטטי חומר טבעי של בדי כותנה, כדי לאפשר פעילות חשמלית תקינה של הגוף בזמן השינה?
    ואם כן, האם נדרש עובי מינימלי לשיכבת הכותנה, שתפריד בן הגוף ובין המזרן הסינטטי ?

    בתודה מראש על התייחסותכם.

  • חיים חביב

    חשמל בגוף

    שלום תמר,
    אין, למיטב ידיעתי, כל ידע או עדות מדעית לכך שגוף האדם צריך לפרוק חשמל בכל מצב שהוא, לא בזמן שינה ולא בזמן הליכה. הפעילות החשמלית העיקרית בגוף מתרחשת בתאי העצב (אם זה במוח, או בעצבים שמקשרים את איברי הגוף השונים למוח) ואלו מבודדים היטב מסביבתם בדיוק כדי שלא לפגוע במוליכות החשמלית שלהם. בנוסף, עור האדם הוא מבודד טוב יחסית, ואותות חשמליים עצביים, אפילו היו חשופים לסביבתם, לעולם לא היו חזקים מספיק כדי להתגבר על התנגדותו של העור. רק כדי לתת לך מושג, סדר הגודל של המתח החשמלי בתאי העצב הוא כעשירית מזה של סוללה פשוטה של 1.5 וולט, ואפילו מתח של סוללה כזו בוודאי אינו מספיק כדי לייצר זרם משמעותי בגוף האדם (את מוזמנת לאחוז בשני קטבי סוללה שכזו ולהיווכח בעצמך!)
    לדעתי השיקול החשוב ביותר בבחירת מצע השינה הוא התמיכה האורטופדית שלו בגוף (לא קשה מדי ולא רך מדי), ובימים החמים המתרגשים עלינו, מצעים הסופגים את הזיעה יכולים לשפר את חווית השינה.

    לילה טוב!
    :-)

  • אלון

    ליקוי חמה בישראל

    שלום רב,
    האם התרחש ליקוי חמה מלא או כמעט מלא מעל חלק שטח ישראל במהלך השנים 1965 עד 1973?

  • חיים חביב

    אטלס ליקויי חמה

    שלום אלון,

    לפי האטלס לליקויי חמה של נאסא, בתקופה המדוברת לא היה ליקוי חמה מלא או כמעט מלא מעל שטח ישראל.

  • שיר

    זמן עיכול

    מהו זמן העיכול של מזונות שונים לפי קבוצות- (פירות, ירקות, שמנים, גרעינים וזרעים, קטניות, דגנים, עוף, בשר בקר, דגים, מוצרי חלב עיזים וכו'...)?
    מצאתי באינטרנט תשובות שונות ללא סימוכין מדעיים...

  • חיים חביב

    זמן עיכול

    שלום שיר,
    שאלתך הועברה למומחה והתשובה לה תפורסם בדף הראשי של המדור "שאל את המומחה" בעוד מספר ימים.

  • נאור כהן

    השפעת צלילים ותדרים על בריאות הגוף

    שלום וברכה. לאחרונה אני חוקר את תחום השפעת צלילים ותדרים על גוף האדם מבחינה רגשית ובריאותית.
    האם ניתן לתרגם או לקטלג מחלות , הצלחות, מחשבות, מצבים נפשיים לספקטרום שונה של תדרים?
    באילו תדרים מתקשרים התאים בגופינו?
    הניורונים במוח?
    האם אפשר לשלוח מסרים מוסיקליים תדריים לגוף וליצור בכך השפעה על הגוף\רוח?

  • חיים חביב

    צלילים ותדרים

    שלום נאור,
    שאלתך הועברה למומחה והתשובה לה תפורסם בדף הראשי של המדור "שאל את המומחה" בעוד מספר ימים.

  • אנונימי1

    prefab

    איך אני משתמש ב- prefab תוך כדי הכנת משחק תלת מימד ביוניטי?

    • עמודים