איך פועל סבון? למה אסור לערבב אקונומיקה עם חומרי ניקוי אחרים? מה הבסיס להסרת אבנית? ואיך ננקה כלי כסף באמצעות גליל נייר אלומיניום?

השאלה "איך מנקים את זה?" מעסיקה רבים מאתנו לא מעט. אבל זה לא פשוט בכלל אפילו להגדיר לכלוך וניקיון. מילון אבן שושן מגדיר לכלוך כ"זיהום, טינוף וגרימה לאי ניקיון" ואילו ניקיון מוגדר כ"טוהר וחוסר לכלוך", ומכאן שהאחד מגדיר את השני.

אם כן, מהו זיהום? 

זיהום הוא הנוכחות של רכיב לא רצוי בתוך חומר, על גבי גוף פיזי, בסביבה הטבעית וכו'. המזהם יכול להיות חומר רעיל או בעל השפעות אחרות על הסביבה (למשל שבבי אריזה במזון אינם רעילים אך בהחלט לא רצוי לאכול אותם), או מזהם ביולוגי דוגמת חיידקים, נגיפים ופטריות שעלולים לגרום לאנשים ולבעלי חיים לחלות.

מכאן שניקיון הוא פעולת ההסרה של המזהם. הוא יכול להתבצע בשני אופנים: בהסרה פיזיקלית על ידי הפעלת כוח כדי להפריד בין המזהם למזוהם, למשל באמצעות שפשוף או ניגוב. או על ידי הסרה כימית - המסה של המזהם בחומר כימי ושטיפתו, או נטרול מזהמים ביולוגיים באמצעות תרופות. כדי שנוכל לנקות לכלוך באופן אופטימלי נצטרך לזהות אותו ואת המאפיינים שלו, בשביל להתאים אליו את האמצעי הטוב ביותר.

סבון

יעיל נגד: לכלוכים שומניים וחיידקים.

סוד הקסם: קיטוב חשמלי ומבנה כימי "אוהב מים" בצד אחד ו"דוחה מים" בשני.

ובהרחבה: חומרים שמתערבבים היטב במים, נקראים חומרים הידרופיליים (מיוונית: אוהבי מים). לעומת זאת, שמנים ושומנים הם חומרים הידרופוביים, כלומר שנרתעים ממים. אם ניסיתם למשל להכין רוטב ויניגרט מחומץ ושמן זית ראיתם בוודאי שהשניים לא מתערבבים.

מאותה סיבה, אין הרבה טעם לנסות לשטוף במים בלבד לכלוך שומני שדבק בידיים או בכלי האוכל, או להתקלח רק במים בלי סבון. המים פשוט יזרמו על פני השומן ולא ישטפו אותו איתם. זהו המקום שבו הסבון נכנס לתמונה.

הסבון, הוא תרכובת של חומר מסיס במים וחומר לא מסיס במים. הקצוות של מולקולות הסבון שלא מסיסים במים נקשרים לשומן שבלכלוך ואילו הקצוות המסיסים במים נקשרים למולקולות המים שאיתם אנו שוטפים את הלכלוך. הסבון למעשה ממיס את השומן במים, "שובר" את גושי השומן לטיפות זערוריות, מעין כדורים של מולקולות סבון שבתוכם טיפות השומן, ומעטפת חיצונית מסיסה שאפשר לשטוף ביעילות במים.

אם כך, כשאנחנו רוצים לנקות לכלוך שומני ממשטח כלשהו, הסבון יהיה חברנו הטוב ביותר. מאותה סיבה הוא יעיל בשטיפה של מזהמים ביולוגיים דוגמת חיידקים – לכל היצורים החיים יש קרומי תא שומניים, והסבון ממיס והורס אותם או מאפשר לנו לשטוף את המזהמים מעל פני המשטחים ומעורנו. כך הוא מאפשר לנו לשמור על היגיינה ולצמצם את העברת המחלות, בלי צורך בתוספות מיוחדות כמו "סבונים אנטי-בקטריאליים".

סבון וסבוניות| צילום: Shutterstock
שילוב של חומר מסיס ולא מסיס מאפשר למולקולות הסבון גם להיצמד ללכלוך וגם להיסחף עמו במים | צילום: Shutterstock

חומץ

יעיל נגד: אבנית - ויעיל בחיטוי כללי.

סוד הקסם: חומציות.

ובהרחבה: הנוזל הזול עם הריח האופייני שעולה שקלים אחדים לליטר, מתאים לא רק להחמצת ירקות, אלא גם כחומר ניקוי נפוץ למגוון רחב של שימושים: שטיפת רצפות, ניקוי חלונות ומראות, הסרת כתמי מים ממקלחונים, הברקת ברזים וכלים סניטריים והסרת אבנית ממכשירים חשמליים ובעיקר מהקומקום.

חומץ הוא תמיסה של חומצה אצטית (CH3COOH)במים. חומצות נפוצות נוספות בארון חומרי הניקוי שלנו כמו מלח לימון (חומצה ציטרית); תכשירים לניקוי אמבטיה ואסלות ותכשירים ייעודיים להסרת אבנית.

המים הביתיים אינם מים מזוקקים אלא תמיסה שיש בה מינרלים רבים, ואחד מהם הוא סידן פחמתי (CaCO3) שמקורו בהתמוססות של סלעי גיר. כשהמים מתאדים, למשל בעקבות חימום בקומקום, הסידן הפחמתי מתגבש והופך לאבנית – משקע שאינו מסיס במים ונוטה להצטבר בצינורות, בקומקומים, במכשירי חשמל כמו מדיחי כלים ומכונות כביסה ועל משטחים במקלחת ובמטבח.

כשאנחנו מוסיפים למים חומץ, החומצה האצטית תוקפת את האבנית ומאפשרת לנו להמיס אותה במים. כך אנחנו יכולים לנקות את המשקעים שעלולים להזיק למכשירים ולשמש מצע למזהמים כמו עובש. החומצה האצטית גם הורגת חיידקים, והיות שהיא איננה רעילה במינונים ביתיים השימוש בה בטוח ומומלץ לניקוי משקעי אבנית. חסרונו של החומץ הוא ריחו החריף, אולם הוא מתנדף די מהר אם מאווררים את החדר. יש מי שמשתמשים בו גם  כמרכך כביסה ואפילו כשמפו.

​גם זול, גם שמושי במטבח וגם חומר ניקוי יעיל ומסיר אבנית בזכות החומציות. חומץ | צילום: Shutterstock
גם זול, גם שמושי במטבח וגם חומר ניקוי יעיל ומסיר אבנית בזכות החומציות. חומץ | צילום: Shutterstock

סודה לשתייה

יעיל נגד: שומנים ושאריות מזון עיקשות, ריחות רעים.

סוד הקסם: בסיסיות.

ובהרחבה: הסודה לשתייה היא מלח בשם סודיום ביקרבונט (NaHCO3), שנראה כאבקה עדינה, וכאשר ממיסים אותה במים היא מתנהגת כבסיס (ההיפך הכימי מחומצה).

תהליך ההסרה קורה בשני שלבים. ראשית ממיסים את הסודה לשתייה במים, והמלח מתפרק לשני מרכיבים – נתרן וביקרבונט. לאחר מכן הביקרבונט מגיב עם המים ויוצר בין השאר חומר בשם הידרוכסיד. כשמוסיפים מעט מים ומורחים את המשחה שנוצרה על המשטח המלוכלך, היא מגיבה תוך כמה שעות עם שאריות הרכיבים החומציים שבלכלוך ומאפשרת להסיר אותם.

בסביבה הבסיסית שנוצרת מתרחש תהליך שנקרא סיבון, שבו חומצות השומן הופכות לסבון שנשטף בקלות עם המים. התגובה מאפשרת למעשה לסבון להיווצר באופן טבעי בתוך השכבה המלוכלכת, במקומות שבהם קשה להכניס סבון ממקור חיצוני, ועל כן היא חומר ניקוי טוב כל כך.

הסודה לשתייה היא גם דאודורנט יעיל שעוזר להיפטר מריחות רעים. ריח רע נובע לרוב ממולקולות נדיפות המשתחררות בתהליכים כימיים שמעורבים בהם חיידקים המצויים במזון או על גבי העור, למשל בזיעה. רבים מחומרי הריח הללו הם חומצות ובסיסים, והיות שסודה לשתייה מסוגלת להגיב עם שניהם היא יכולה לנטרל מגוון רחב של חומרים.

כדאי לזכור גם כשמערבבים סודה לשתייה עם חומץ, או חומצה אחרת, מתרחש תהליך סתירה שגורם לשחרור הגז פחמן דו חמצני. מדובר בתגובה שנראית כמו תסיסה ערנית שמתחילה ברגע ששני החומרים מתערבבים ולא מעט ילדים משתמשים בו בפרויקטים ליצירת הר געש בשיעורי המדע. עם זאת, הערבוב שלהם גורם לנטרול הדדי, שבסופו תמיסה שעיקרה מים ומעט מלח יעילותה כחומר ניקיון נמוכה. לכן כשאתם באים לבחור חומר ניקוי כדאי לבחור אחד מהשניים בהתאם לטיב הלכלוך שעמו אתם מתמודדים שניהם יחד יצרו קצף נחמד אבל לא ינקו באמת.

במהלך פרויקט מנהטן בשנות ה-40 (פיתוח פצצת האטום) אחת הבעיות הייתה שאורניום נדבק לבגדי המדענים, והפתרון היעיל שנמצא היה לשטוף את הבגדים בסודה לשתייה מומסת במים (22 גרם בליטר), כך שהנה עוד שימוש מועיל.

טובה לסילוק ריחות רעים ולכלוכים עיקשים, אבל לא באמת מומלץ לשתות אותה. סודה לשתייה | צילום: Shutterstock
טובה לסילוק ריחות רעים ולכלוכים עיקשים, אבל לא באמת מומלץ לשתות אותה. סודה לשתייה | צילום: Shutterstock

אקונומיקה

יעיל נגד: חיידקים, עובש ופטריות. חומר הלבנה יעיל.

סוד הקסם: חמצון וחיזור.

ובהרחבה: אחד החומרים הנפוצים ביותר בארונות חומרי הניקיון שלנו הוא האקונומיקה. היא מצויה בשימוש נרחב גם כחומר מלבין, כלומר כזה שגורם לחומר הצבע לאבד את תכונותיו וגם כמחטא חזק שמשמיד היטב חיידקים, עובשים ופטריות.

מבחינה כימית, אקונומיקה היא תמיסה של נתרן תת-כלורי (NaOCl) במים. כאשר ממיסים אותו במים נוצרת חומצה חלשה (חומצה תת כלורית). החומצה הזאת היא הרכיב הפעיל באקונומיקה, והיא תרכובת מאוד לא יציבה.

לחומצה התת כלורית נטייה להגיב עם המון חומרים בסביבה. היא יכולה להגיב עם חלבונים שונים וכך לפגוע בפעולתם, לחמצן ולהרוס את חומצות הגרעין שנחוצות לבניית DNA ו-RNA, ובסביבה הבסיסית שבה היא מצויה היא גורמת גם לפירוק השומנים שמרכיבים את קרום התא. לכן היא חומר מחטא חזק מאוד ומצליחה להרוג חיידקים במהירות רבה ובריכוזים נמוכים יחסית. כל זה הכניס אותה לשימוש נרחב בבתים, בשירותי הבריאות ובתעשייה. יכולות התגובה שלה גם הפכו אותה כאמור למלבין חזק – היא מגיבה עם חומרי הצבע, שמאבדים בשל כך את יכולתם לבלוע אורכי גל שונים.

עם זאת, חשוב לנקוט באמצעי בטיחות בשימוש באקונומיקה היות שערבוב שלה עם חומרים אחרים שנפוצים בבית עלול להיות מסוכן. הוספה של חומצה לאקונומיקה (למשל חומץ, חומרים מסירי אבנית או חומרי ניקוי לשירותים) מביא לשחרור של הגז הרעיל כלור, שמגרה את העור, העיניים ומערכת הנשימה ועלול אפילו להרוג. במגע עם העור היא מגיבה עם השומנים והחלבונים בעור שלנו (העור נהיה חלקלק בגלל תאים שנהרסים). בערבוב עם תכשירים שמכילים אמוניה עלולים להיפלט גזים רעילים נוספים, ואילו בערבוב עם מי חמצן עלולה להיות תגובה חזקה שבה משתחרר חמצן דליק.

תאונות ביתיות רבות נובעות משימוש לא נכון באקונומיקה, ולכן חשוב מאוד לא לערבב אותה לעולם עם שום חומר ניקוי אחר, להשתמש במינונים נמוכים ולדלל אותה במים. בשימוש מושכל תוכלו ליהנות מתכונותיה המחטאות ועדיין לשמור על בריאותכם.

לחומרי נקיון מוסיפים לפעמים חומר בשם לימונן (limonene). זהו חומר שמקורו בקליפה של פירות הדר ונותן להם את הריח האופייני ובמקור נועד לבשם את חומר הניקוי. מעניין שללימונן יש יכולות ניקוי בפני עצמו ושהוא מסוגל להמיס לכלוך שמנוני ולכן נעשה בו שימוש בניקוי מכונות מגריז והמסת דבקים וצבע. מעבר לכך שהרעילות שלו יחסית נמוכה ושהוא מתכלה, קל יחסית להפיקו מקליפות של פירות הדר ויש לו ריח טוב.

חומצה חזקה ומסוכנת, אבל יעילה מאוד בשימוש זהיר ונכון. אקונומיקה | צילום: Shutterstock
חומצה חזקה ומסוכנת, אבל יעילה מאוד בשימוש זהיר ונכון. אקונומיקה | צילום: Shutterstock

נייר אלומיניום

יעיל נגד: השחרת מתכות.

סוד הקסם: הסרת השכבה הפגומה או הפיכת התגובה הכימית.

ובהרחבה: אחד מסוגי הלכלוך המתסכלים יותר הוא מה שקורה כשתכשיטים וכלי כסף מאבדים את הברק שלהם ונוצר על פניהם ציפוי שחור עמום. ההשחרה הזאת נובעת מתגובה כימית שבה מימן גופרתי באוויר, שמקורו בתהליכים תעשייתיים ובתהליכי ריקבון של צמחים ובעלי חיים, מחמצן את הכסף ויוצרת שכבה דקה ושחרחרה של כסף גופרי (Ag2S).

השכבה השחורה של הכסף הגופרי איננה מסיסה במים, אך אפשר להסיר אותה באמצעות הברקה, כלומר שפשוף של הכלי והסרת השכבה, תוך אובדן של חלק מהחומר, או בתהליך כימי שהופך את פעולת החמצון ומחזיר את הכסף למצבו המקורי.

חומרי הברקה פועלים לרוב בשיטה הראשונה, החומר מקל על השפשוף ומאפשר להסיר את השכבה השחורה בלי לשרוט את הכלי. עם זאת, קיימת שיטה ביתית נפוצה ופשוטה שמאפשרת להפוך את החמצון באמצעות מלח או סודה לשתייה ורדיד אלומיניום. בשיטה הזו שמים בכלי רדיד אלומיניום, שופכים פנימה מים רותחים שבהם ממיסים סודה לשתייה או מלח ומכניסים פנימה את כלי הכסף המושחר כך שיהיה במגע עם רדיד האלומיניום. אפשר לראות בסרטון שמתרחשת שם תגובת כימית שבסופה מתקבל שוב כלי מבריק. כל שנותר הוא לייבש ולהחזיר אותו לשימוש.

כשרדיד האלומיניום בא במגע עם הכסף, אלקטרונים עוברים מהאלומיניום אל הכסף והוא חוזר למצבו המקורי. הגפרה מגיבה עם המים ליצירת גז מימן גופרי (בעל ריח של ביצים סרוחות). התהליך מתרחש בסביבה מימית ומהיר יותר בטמפרטורות גבוהות. חייב להיות מגע בין האלומיניום לבין כלי הכסף, היות שנוצרים ביניהם זרמי חשמל במהלך התגובה. תגובות אלקטרוכימיות כאלה משמשות גם להכנת סוללות חשמליות.

מהו תפקיד המלח או הסודה לשתייה? במים נקיים לא תתקיים תגובה, היות שנוצרת על הכלי שכבה דקה של חומר בשם אלומיניום הידרוקסיד 3(Al(OH שמונע את התגובה. המלח או הסודה לשתייה מאפשרים להמס את האלומיניום ההידרוקסידי ולחשוף אלומיניום מתכתי כך שיהיה זמין לעבור חמצון. המלח או הסודה לשתייה המומסים גם מגדילים את כמות המטענים החשמליים המצויים בתמיסה ולכן מזרזים את קצב התגובה האלקטרוכימית.

אפשר גם לנסות להאט את השחרת כלי הכסף. ההשחרה מואצת בתנאים חומציים, ולכן כדאי לשים לב איזה חומרים ובדים באים במגע עם כלי הכסף. רצוי לאכסן אותם בארונות או בכלים אטומים לאוויר, אך יש לשים לב שארונות מעץ או מסוגים מסוימים של בד ופלסטיק עלולים לשחרר חומרים שגורמים בעצמם להשחרה. קיימים מוצרים שאמורים להגיב עם המימן הגופרתי שבאוויר ובכך למנוע ממנו להגיב עם כלי הכסף שבארון. ולבסוף – השתדלו לא לגעת בכסף בידיים חשופות לאחר ההברקה, היות שהידיים עצמן עלולות ליצור סביבה חומצית שגורמת להשחרה.

61 תגובות

  • ניר

    ניקוי נינג'ה

    איך בעצם מנקים את חלקי הנינג'ה? למשל דגם 301 או ה-speedi
    אף אחד כולל נציגי השירות לא יודע ויש המון דיעות.
    אני מדבר בעיקר על החלקים הפנימיים העליונים שלא ניתן להוציא וספוגים בשומנים

  • מעין ברנע זהר

    ניקוי ציוד

    הי, אין לי אפשרות לענות על השאלה, יש להפנות אותה אל היצרן/יבואן.

  • תמר רסיסי

    איך ניתן לנקות חלבון ביצה שנצמד חזק מאד לכלי פיירקס באפיה?

    עוגיות שעשויות מזרעים (חמניה, דלעת, שומשום...) שמעורבבים עם חלבון ביצה נצמדו באפיה לתבנית הפיירקס באופן שקשה/לא ניתן להפריד אותם.
    מה יכול לעזור?

  • מ

    להבא לשים על נייר אפיה

  • אורטל

    הרתחת אבקת סודה לשתייה

    שלום, כתבה מעניינת ביותר. תודה רבה על התכנים שלכם.
    שאלה עלסודה לשתייה כחומר ניקוי
    האם פיזור אבקת סודה לשתייה לבדה על תחתית התנור עם מעט מים, וחימום התנור למשהו כמו 100 מעלות מסוכן?
    האם מופרש גז רעיל כלשהו בחימום שכזה...?
    אודה לתשובתך

  • מעין ברנע זהר

    הי אורטל

    כשסודה לשתייה מתפרקת משתחחרת פחמן דו חמצני. בחימום ובתמסה שנמצאת במגע עם עוד חומרים מתרחות תגובותכימיות וקשה לחזות איזה חומרים ישתחררו. למרות שאני בהחלט מבינה את הרצון לחמם, בעיני עדיף להמנע, ובטח שלא לטמפרטורה גבוהה כמו 100 מעלות.
    סודה לשתיה מוצקה מתחילה לעבור תהליכי פירוק כבר ב- 50 מעלות, בתמיסה התהליך קורה גם בטמפרטורות נמוכות יותר, אבל בתמיסה הריכוז של החומר הפעיל נמו יותר ובטמפרטורות נמוכות תהליך ההתפשטות של גזים הוא איטי יותר באופן משמעותי.
    בעיני זה אחד מהמקרים שבו עדיף ללכת על השיטה האיטית והבטוחה.

  • ספיר

    כתבה מעולה

    שמתי באמבטיה אקונומיקה ואחכ גם מסיר אבנית. היה נורא עם קשיי נשימה.

  • אהרון

    מאמר מצויין חסר רק התייחסות איך לנקות נחושת

    הנחושת מלאה בכתמים איך לנקות את זה מבחינה מדעית כימית

  • יוסף

    המאמר לימד אותי כמה דברים

    המאמר לימד אותי כמה דברים חדשים ושימושיים אבל המשפט הבא נראה לי מוזר או אף שגוי:
    " ואילו בערבוב עם מי חמצן עלולה להיות תגובה חזקה שבה משתחרר חמצן דליק"
    חמצן לדעתי לא נחשב דליק.
    קיבלתי תשובה: התשובה שהזנת ל-CAPTCHA הייתה לא נכונה.
    מה זה אומר ? שאני כן רובוט?
    .

  • יוספה

    חמצן לא דליק?!?!?! האמא של הדליק

    אש צריכה חמצן כדי לבעור. אם תכסה נר דולק בכוס בתוך כמה שניות יכבה כי כל החמצן יאכל. זו גם סיבה שאסור "לאוורר" חדר שנשרף או לפתוח בבת אחת.. האש מקבלת מנת חמצן טרי ובוערת בעוצמה רבה יותר.

  • מוטי

    תודה על מאמר נהדר!

    כתוב מצוין, מעניין ומחכים. נהניתי מאוד לקרוא וחשוב מאוד לדעת שהמידע מגיע ממקור אמין כמו מכון דוידסון. תודה!

  • גיל

    תודה רבה!

    מאמר מעולה. תודה רבה! האם תוכלי לתת את דעתך על עניין של סטריליות? ממה שאני מבין יש איזהשהו איזון שהגוף צריך על מנת לתפקד כראוי, שלא יהיה מזוהם מדי אבל שלא יהיה סטרילי מדי. יכולה לשפוך אור על הנושא? תודה רבה

  • מעין ברנע זהר

    תיאוריית ההיגיינה היא נושא

    תיאוריית ההיגיינה היא נושא לכתבה שלמה בפני עצמה :-)
    בינתיים אתה מוזמן לקרוא קצת על הנושא בכתבה שבקישור הבא:
    https://tinyurl.com/342r6eu9

  • עופר

    מרתק!

    מרתק!
    תודה על העבודה, על ההשקעה הרבה, ועל התוצאה המדהימה!

  • אנונימי

    כיף יש מידע מהימן ומדעי

    כיף יש מידע מהימן ומדעי לתהליכים ישימים לחיי היום יום!!
    תודה ענקית

  • אנונימי

    אהבתי מאוד כתוב בצורה מובנת

    אהבתי מאוד כתוב בצורה מובנת ומוסיף מידע שלא תמיד יודעים

  • חיים

    מעיין, תודה רבה על ההתייחסות.

    מעיין, תודה רבה על ההתייחסות. הרגעת אותי. האם שטיפה במים חמים ששמתי בתוכם חתיכת לימון חתוך תועיל לטפל בשאריות השתנן? כך שתסתור את האמוניה בשירותים הלא מאוווררים

  • חיים

    ניקוי שירותים לא מאווררים מהשפעות אמוניה

    מעין שלום, נהנתי לקרוא את המאמר המועיל והברור. יש לי שרותים לא מאווררים. חבר אמר לי שבתנאים כאלו עלול להווצר מהשתן אמוניה שתגרה את דרכי הנשימה. אני חושב לשטוף מדי פעם עם מים חמים שיש בהם לימון עם קליפה. מה דעתך? זה יועיל למנוע את הזיהום? האם יש דרכים נוספות לטפל בבעיה?

  • מעין ברנע זהר

    שתנן ואמוניה

    חיים שלום,
    אם אתה מדיח את השתן עם מים - אין סיבה שתיווצר אמוניה :-) השתנן נשטף ונמהל וגם אם נשארות כמויות מזעריות שלו שאכן יתפרקו בחזרה לאמוניה - זה זניח. מה שחשוב הוא לנקות את סביבת השירותים מטיפטוף ושלל שאריות שגורמים לריח החריף והמוכר לנו של שתן. ניתן לעשות את זה עם מים וחומר הניקוי החביבים עלייך, רק לא לערבב בינהם :-). אישית, אני אוהבת לנקות את הכלים הסניטריים בבית עם תכשירים חומציים שמסירים את האבנית שמצטברת עם השימוש במים. לאחר שטיפה טובה בהרבה מים אני מסיימת בחיטוי עם אקונומיקה שגם משמרת סביבה נקייה מזיהומים וגם פותרת בעיה של ריחות לא נעימים.

  • אני

    שלום.

    שלום.
    ניסיתי לנקות את נעלי הספורט שלי מזיעה ומהריח של הזיעה עם שימוש בהרבה סודה לשתיה.
    עשיתי את זה אחרי שכבסתי ב30 מעלות את הנעליים ואז הריח לא ירד,
    ו, מאוכזב, חפשתי פתרון וקראתי באינטרנט על הטריק עם הסודה לשתיה.
    כאמור, גם הסודה לשתיה לא עבדה.
    מה את מציעה לי לעשות?
    תודה

  • אני רק שאלה

    תודה!!! אולי תדעו...

    תודה ד"ר מעין על הכתבה החשובה!
    יש לי שאלה - מה נשאר על המשטח לאחר שמנקים עם אקונומיקה או מגבון חיטוי למשל? האם ברגע שהחומר מתאדה והמשטח מתייבש לא נשאר עליו כלום, או שחייבים לשטוף בהרבה מים, אפילו אחרי מגבון חיטוי? למשל אסור לערבב חומצה עם אקונומיקה בגלל יצירת אדים רעילים, אבל הרבה אנשים מנקים את כיור המטבח או השיש באקונומיקה ואז מביאים במגע עם חומץ או מיץ לימון.. מתי זה בסדר?
    תודה!!

  • אנונימי

    תודה על הסברים מפורטים

    תודה על הסברים מפורטים וברורים. הלוואי וליותר מורים בבתי הספר היה כושר הוראה כזה בתחום המדעים.

  • שאול

    רחיצת ירקות ופירות

    היות ומשרד הבריאות וגם ה- FDA ממליצים לרחוץ ירקות ופירות בשטיפה תחת מים אשמח לשמוע דעתך על ניקוי בעזרת סודה לשתיה או חומץ כמובן מדוללים. ראיתי כתבות של ניסויים שהשרייה בסודה לשתיה מדוללת מורידה לפחות את חומרי ההדברה. או כל פתרון אחר בנוסף למים.
    לפי מדגם אקראי שלי אזי כמעט כולם מנקים עם סבון לניקוי כלים שיש מאמרים רבים נגדו לניקוי ירקות כי הוא נספג במרקם של הירק ולא יורד בשטיפה.

  • חאלד

    האם ניקוי הכסף עם האלומיניום

    האם ניקוי הכסף עם האלומיניום עובד עם זהב גם ?

  • קרן

    אם חומץ הורג חיידקים

    האם הוא הורג גם וירוסים כדוגמת הקורונה?
    אודה לתשובה בימים טרופים אלה

  • מעין ברנע זהר

    חומץ לא הורג את וירוס הקורונה

    עדיף להקפיד על הרגלי שטיפת ידיים במים וסבון וניקוי משטחים באמצעות תכשירים מבוססי אלכוהול או אקונומיקה מדוללת לפי הנחיות משרד הבריאות.

  • ג׳ו

    כתבה מעולה

    מדוייקת ובהירה. שאפו

  • תלמידת כימיה מיואשת

    למה סודה לשתיה מנקה סירים שרופים

    מה ניסוח התגובה שמתרחשת בין ה"שרוף" שעל הסיר ליוני OH- (אם הבנתי נכון זאת תגובת חומצה בסיס שלא הצלחתי לנסח, אולי אני טועה?) אשמח לתגובה כאן ולא במייל:) תודה!

  • מעין ברנע זהר

    תגובת סיבון

    תוכלי לקרוא עליה בויקיפדיה:
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%9F בעיקרון בתנאים בסיסיים קבוצת ה- OH תגיב עם הקצה הקרבוקסילי ליציאת אסטר.

  • דני

    מה עם מים רותחים או אלכוהול לחיטוי?

    תודה רבה על הכתבה וההסבר המעניין! כיצד הטמפרטורה משחקת תפקיד במשחק הכימי? כמו כן, מה בדבר אלכוהול לחיטוי או נוזל לחיטוי ידיים כפי שנמצא בבתי חולים? האם הם מהווים תחליף לסבון?

  • אלון

    ממש נהנתי לקרוא את המאמר, התגובות ותגובותייך לתגובות

    החכמתי ונהנתי מכל מילה, תודה רבה!

  • פרופסור לניקיון

    מדעי הניקיון - האספקט האנושי בתקופה המודרנית

    כאשר מדע הניקוי עולה, ההערה הראשונה מתוך מנהלי עבודה רבים היא: "אין לי זמן לזה".
    וגם בתעשייה בכל הנוגע תקציבים יש הידוק רב ומחסור בעבודה, קשה לדמיין את הזמן שיש למדוד את עומס הקרקע, ולאחר מכן לנקות ולמדוד את התוצאות, שלא לדבר על לנתח את הנתונים וליישם שינויים.

  • ktuh

    לאוי

    מאמר מצוין
    כדי לבדוק גם את פרופסור לניקיון, יש שם מאמרים מעולים במגוון נושאי ניקיון
    pcln.co.il

  • גניפל

    חברה ניקיון מעולה

    *** התגובה נמחקה עקב תוכן פרסומי ***

  • ביולוג ירושלמי

    תודה רבה על מאמר קריאה נהדר!

    נהנה מאוד לקרוא אותך ד"ר מעיין. מאוד.
    קצר וקולע, מסודר וברור לקריאה, כתוב במילים פשוטות וקלות להבנה, ובעיקר בעיקר משאיר טעם של עוד.
    בעבורי זו זכות לקרוא מאמר שכזה, שאותו כתב אדם מיודע ושמבין דבר או שניים (והרבה הרבה יותר) המשתף אותנו הקוראים בהגיגיו.
    גרמת לי לחשוב, להתעניין, להסתקרן, לרצות להבין עוד, לרצות לדעת עוד ועל כך תודתי הכנה נתונה לך.
    יישר כח. מופת של כתיבת מדע פופולרי.

  • מעין ברנע

    תודה רבה

    שמחה שנהנית, התרגשתי מאוד לקרוא.

  • מאיר

    מי כסף

    1.אם אני מוזג מים רגילים לגביע שעשוי מכסף סטרלינג 925, האם לאחר כמה שעות, ללא שום התערבות, ייוצר בהם אפקט של מי כסף (שחרור יונים של כסף לתוך המים?
    2. האם ציפוי דק של זהב בתוך הגיע יימנע את התהליך שבסעיף 1?
    3.אם אאעשה את מה שכתוב בסעיף 1 במים חמים או במים עם מלח זה יקדם את ההליך?
    אם אוסיף טס מכסף טהור (פיין 999) לתוך הכלי, האם זה יקדם את התהליך? בתודה מראש

  • מעין ברנע

    אינני יודעת איך מכינים מי כסף

    וגם לא כיצד זה קשור לכתבה שעוסקת בניקיון.

  • מאיר

    איך אפשר להחזיר צבע למכנס חום שנפגע מאקונומיקה והלבין?

  • מעין ברנע

    אי אפשר

    רק לצבוע מחדש.

  • נתן

    סודה לשתייה ומלח לימון

    לאחר הרתחה של שניהם ביחס שווה מול יחס של 1 ל4 במים יוצא חומר ניקוי מאוד חזק אפקטיבי ומהיר ,השאלה היא אם ההרכב הזה נשאר ברמה הבטיחותית הבסיסית שלו או שיוצר משהו אחר או אפילו מסוכן יותר.

  • מעין ברנע

    התגובה שתיארת יוצאת סודיום ציטראט

    זוהי תגובת סתירה בין סודיום ביקרבונט - החומר ממנו מורכבת סודה לשתיה, עם החומצה הציטרית - מלח לימון.
    אני בספק אם זה חומר ניקוי, בטח שלא חזק במיוחד, אם אתה משתמש בתמיסה כשהיא רותחת, סביר להניח שהניקיון מקורו בטמפרטורת הנוזל ואפשר להסתפק בהתרחת קומקום מבלי לערבב חומרים.
    סודיום ציטראט עצמו הוא תוסף מזון שמעניק למזונות ובעיקר למשקאות טעם חמצמץ, הוא חומר מתחלב שמאפשר ערבוב של שמנים עם מים, אבל לצורך ניקוי הייתי משתמשת בדטרגנטים חזקים ממנו, למשל - סבון.
    לאור היותו תוסף מזון אני חושבת שבהחלט אפשר להגדיר אותו בטוח לשימוש.

  • הודיה

    איך לנקות שעווה מנעל עור?

  • הודיה

    נעלי עור שהתלכלכו משעווה

    איך לנקות שעווה של נר שנפכה על נעל עור(בלנסטון חדש מלפני שבוע!!!!)?

  • מעין ברנע

    לצערי אינני יודעת

    ושותפה לצער שבהרס נעליים חדשות.
    אני משערת שניתן לנסות לחמם בזהירות את השעווה ואז לספוג אותה, אבל בשל התכונות של העור אינני בטוחה איך הוא יגיב אל החימום.
    דרך אחרת היא דווקא ליהפך - להיעזר בקרח להקפאת השעווה ואז לגרד אותה אבל הגירוד עלול גם הוא לפגוע בעור.

  • ענת

    קאלי

    הכתמתי את הכיור בקאלי (KMnO4). איך ניתן להוריד את הכתמים החומים שנוצרו?

  • מעין ברנע

    צר לי, אך אינני יודעת

    אינני מכירה את החומר שציינת ואני משערת שהכתמים יכולים להיות גם תוצאה של תגובה כימית עם החומר שממנו עשוי הכיור. אני ממליצה להתייעץ עם יצרן הכיור או נציגיו.

  • דן גדור

    אתם לא עקביים

    אקונומיקה היא בסיס חזק ולא חומצה חלשה כפי שכתוב כאן. עובדה - אפילו מכון דוידסון כותב את זה: http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/chemistry/%D7%9E%D7%93%D...

  • מעין ברנע

    אקונומיקה היא בסיס חזק שמצומד לחומצה חלשה.

    על מנת לשמור עליה יציבה מתספים אליה גם נתרן הידרוקסידי ("סודה קאוסטית").

  • דן גדור

    כתובת נכונה:

    http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/chemistry/מדוע-לאחר-שנוגעים-באקונומיקה-יש-מגע-חלקלק-על-העור-אורית

  • עמודים