כמה פעמים בשבוע עלינו להתקלח ולחפוף את השיער? האם הסבון שאנחנו משתמשים בו מתאים לאוכלוסיית החיידקים על עורנו? מה חום המים האידאלי לשמירה על העור? שאלות ותשובות על הרגלי הרחצה של כולנו

העור הוא האיבר הגדול ביותר בגוף האדם ולמרות שרבים אינם  חושבים עליו בכלל כאיבר, יש לו תפקיד חשוב מאוד בשמירה על בריאותנו. העור מגן עלינו מפני חיידקים וזיהומים אחרים  מווסת את חום גופנו ופועל עם מערכת העצבים כדי לשלוט על תחושות של מגע  כאב, חום וקור.

במקרים כמו כוויות או מחלות עור קשות אנחנו לומדים בדרך הקשה כי בריאות העור ותקינותו חיוניים עבורנו. האם גם פעילויות יומיומיות יכולות לפגוע ולהחליש אותו, האם אנחנו נקיים מדי?

מקלחת אחת יותר מדי

רובנו נוהגים להתקלח כל יום אך מתברר  שמקלחות בתדירות גבוהה מזיקות לעור הגוף, מייבשות אותו ומסירות ממנו אוכלוסיות חיידקים טובות שהעור זקוק להן כדי להישאר בריא. רופאים ממליצים להתקלח פעמיים-שלוש בשבוע ויש אף מי שממליצים לשטוף את הגוף כל יום רק במים ולנקות בסבון רק את האזורים האינטימיים או כאלו שצוברים ליכלוך. אנחנו יכולים אולי ליישם את העצה הזאת בחורף הישראלי, אך המחשבה על הקיץ מיד גורמת לנו לבטל אותה במחי יד.

בעלי חיים כמו סוסים, חזירים ופילים נוהגים לרחוץ  את עורם במקלחות בוץ ועפר. ההשערה היא שבהתנהגות כזאת גלומים יתרונות אבולוציינים, שכן בחול מצויים חיידקים שניזונים מזיעה , הם משיגים את האנרגיה הדרושה להם מאמוניה (המופרשת בזיעה) במקום מפחמן המצוי בסוכרים לדוגמה. נוכחות חיידקים כאלה על העור מסייעת לבעלי חיים,  שכן פעילותם מונעת הצטברות של אמוניה רעילה, היכולה להזיק לתאי העור.

יש אנשים שמאמינים כי החסרונות של מקלחת עולים על יתרונותיה, ומעדיפים אורח חיים של מיעוט מקלחות, כשאת צרכיהם ההיגייניים מספקים תכשירים קוסמטיים המכילים חיידקים מועילים, כמו אלו המפרקים אמוניה למשל.  אך גם בלי אורח חיים קיצוני זה, אנחנו עדיין יכולים לנקוט באמצעים היגיינים שיטיבו עם העור שלנו, אך לא ייאלצו אותנו לוותר על מנעמי המקלחת. על ידי וויסות טמפרטורת המים, בחירת הסבון הנכון ותדירות השימוש הנכונה נוכל להרגיש נקיים ולשמור על עור בריא.

ושלא יסבנו אתכם
סבון הוא מלח של מתכת וחומצה שומנית, הנוצר משילוב של חומצה עם בסיס בתהליך שנקרא סיבון או ספוניפיקציה. החומצה מורכבת ממולקולות שומן וגליצרול, המעניק לסבונים את  את המרקם השמנוני. המרכיב הבסיסי המתכתי הוא לרוב נתרן הידרוקסי  או בשמו המוכר יותר – סודה  קאוסטית. כשמערבבים  את החומצה עם הבסיס, חומצות השומן נפרדות מהגליצרול ומתאחות עם החלק ההידרוקסי של הנתרן, תגובה שיוצרת מלח, ואותו אנו מכנים ״סבון״.

מולקולות הסבון מורכבות מקצה אחד הידרופובי (מילולית: "חושש ממים", כלומר מסיס בשומן) ומקצה הידרופילי, ("אוהב מים" – כלומר מסיס במים). כשאנחנו מסתבנים, החלק ההידרופובי נקשר לשומן ולליכלוך, והחלק ההידרופילי נקשר למולקולות מים ומאפשר את שטיפת הלכלוך והשומן בזרם המים. אין די במים לבדם להסרת הליכלוך השומני שכן מים ושומן לא מתערבבים.

נוזלי או מוצק? זאת השאלה
לאחר שהבנו שאי אפשר להסיר לכלוך בלי סבון, איך נדע באיזה סוג של סבון  להשתמש? בעשרים השנה האחרונות החליפו תחליבי הרחצה הנוזליים את הסבון המוצק וכדי להחליט מה עדיף, אפשר להעיף מבט על רשימת המרכיבים בכל מוצר.

התחליבים הנוזליים מכילים חומרים פעילים בריכוזים גבוהים יותר מהסבון המוצק ולכן עלולים לגרום ליותר גירויים. בנוסף, הם מצריכים תוספת של חומרים מייצבים כדי לשמור על צורתם הנוזלית האחידה. בסבונים נוזליים יש חומרים שמשפיעים על צמיגותם, וקשה יותר להסירם עם המים. בשל כך נותרים על העור שיירים של חומר פעיל המפרק חומרים ביולוגיים וגורם לגירוי ולשינויים בחומציות העור. כל אלה מובילים לייבוש העור, שהופך אותו פגיע יותר לסדקים ולכן חשוף יותר לזיהומים.  תחליבי רחצה רבים מכילים תוספת של קרם לחות כדי לפצות על אובדן הלחות שהם עצמם גורמים לה.

במקרים מסוימים תחליבי הרחצה אינם עשויים מסבון אלא מוגדרים כ"דטרגנטים סינתטיים"- אלה חומרים דמויי סבון, אך הבסיס שלהם אינו תמיד מבוסס על מתכת, אלא בדרך-כלל על תחמוצות גופרית. רובם מכילים סודיום לואריל סולפט – חומר המשמש לניקוי ולהקצפה ומתנהג כמו סבון (מבחינה כימית), אך מסיס יותר במים. מחקרים שונים שניסו לקבוע אם נתרן לואריל סולפט בטוח לשימוש מצאו שבריכוזים גבוהים הוא יכול לגרום לגירוי העור אך לא נמצאה הוכחה שהוא רעיל או מסרטן ולכן הוא מאושר לשימוש מסחרי.

יש  טענות גם נגד הסבון המוצק, שהוא מייבש את העור לעומת הסבון הנוזלי (שכאמור מכיל  קרם לחות), אך קיימים סבונים מוצקים המכילים שמנים טבעיים וגליצרין, שעוזרים לשמור על לחות העור. ההמלצה היא להשתמש בסבון שמכיל את כמות החומרים התעשייתיים המועטה ביותר, עם רכיבי סבון אמיתיים ושמנים שיקנו לעור את הלחות שהוא זקוק לה.


מייבשים את העור? סבונים מוצקים | צילום: Shutterstock

כמה פעמים בשבוע צריך לחפוף את השיער?
אולי שמעתם שתדירות חפיפה נמוכה טובה יותר לשיער שלנו, אך אין כנראה תשובה חד משמעית למספר הפעמים שעלינו לחפוף את השיער. בלוטות החלב שבעורנו מפרישות חלב, נוזל שומני הקרוי סיבום (sebum) ותפקידו לשמן את השערות, לרכך את העור ולמנוע את התייבשותו. כמו כן החומצות השומניות שבחלב ממיתות חיידקים ומונעות הצטברות שלהם על פני העור.

תכשירים כמו שמפו לוכדים את עודפי החלב, ליכלוך ושומנים ושטופים אותם מהשיער, אך אובדן מלא שלהם מהשיער עלול להזיק. אנשים בעלי שיער חלק ושמנוני, או כאלו שפעילים ספורטיבית ומרבים להזיע, צריכים לחפוף את השיער בתדירות גבוהה יותר, כדי לפנות ממנו עודפי שומן . למי שיש קרקפת שומנית תועיל לו שטיפה יומית של השיער, אבל לאנשים אחרים חפיפות תדירות מדי עלולות להוביל לקרקפת יבשה ולקשקשים.

אין המלצה גורפת לתדירות חפיפה נכונה, אם השיער נראה ומרגיש שמנוני, הקרקפת מגרדת או שיש לכלוך נראה לעין, הגיע הזמן לחפוף.

מים חמים או קרים?

במקרה הזה ההמלצה היא די חד משמעית, מקלחות חמות עלולות לגרום לגירוי יתר של העור, אדמומיות, גירוד ואפילו התקלפות בדומה לכווית שמש. מים בטמפרטורה גבוהה מדי יכולים להפריע לאיזון הטבעי של לחות העור, להסיר את השמנים והחלבונים הטבעיים המצויים בו, ושומרים על בריאותו.

מים חמים גורמים לפתיחת הנקבוביות של העור ומאפשרים אידוי של המים מהתאים, מה שגורם לייבוש העור, ומוביל להגברת ייצור השמנים בעור במטרה לפצות על אובדן הלחות.

רופאי עור ממליצים להתקלח במים חמימים ולא רותחים ואף לסיים את המקלחת עם זרם של מים קרים, כדי לסגור את נקבוביות העור ולמזער את יציאת המים מהתאים. אז אם יצאתם מהמקלחת ואתם אדומים כמו לובסטר- העור שלכם סובל.

חיים בסימביוזה
המערכת הכי מורכבת של גופנו היא מערכת החיידקים שלנו המכונה גם המיקרוביוטה. מאות מליוני זנים ואוכלוסיות שונות של חיידקים מאכלסים את חללי גופנו ואת העור, חלקם מועילים לנו, חלקם מזיקים וחלקם בעלי פוטנציאל להזיק כשמערכת החיסון חלשה.

העור שלנו והמיקרוביוטה שחיה עליו נמצאים במערכת יחסים ששני הצדדים נהנים ממנה; העור מייצר חומרים כמו שומנים (חלב), חלבונים (תאי עור מתים) ומינרלים (זיעה) שמועילים לאוכלוסיות החיידקים. מנגד החיידקים הם קו הגנה ראשון מפני השתלטות עוינת של גורמים מזיקים כמו פטריות או חיידקים מזיקים, משום שצפיפות המיקרוביוטה אינה מאפשרת למיקרוארגניזמים אחרים להתיישב על העור. בנוסף החיידקים על העור מפרקים כאמור חומרים מזיקים, כמו אמוניה, ומונעים את הצטברותה. יש גם מחקרים הטוענים כי חיידקים מסויימים על העור יכולים לסייע למערכת החיסון להגיב טוב יותר לאיומים אפשריים.   

במחקר בבית החולים אוברלנדיה בברזיל, בדקו כיצד גירוי ויובש בידיים בעקבות שטיפות ידיים תדירות משפיע על אוכלוסיית החיידקים המזיקים על ידיהן של אחיות, בנסיון להתמודד עם בעיית הזיהומים במוסדות רפואיים. הממצאים העלו כי אצל אחיות שעור כפות הידיים שלהן יבש וסדוק, יש גם עלייה בשיעור החיידקים המזיקים מתוך כלל אוכלוסיית החיידקים. המסקנה הייתה ששטיפות הידיים המרובות שינו את המיקרוביוטה שחיה על עור היידים.

חומציות העור היא גורם חשוב בשמירה על תקינותו. עור בעל חומציות שנעה סביב חמש יחידות pH (ככל שערך ה-pH קטן יותר משבע, כך העור חומצי יותר), הוא בריא יותר מבחינת התפקוד שלו, הלחות והמבנה.  כלומר עור בריא הוא עור חומצי. כמו כן מידת החומציות משפיעה רבות על אוכלוסיות החיידקים שעל עורנו, תנאים חומציים עוזרים לשמור את החיידקים על העור ואילו תנאים בסיסיים יותר מעודדים את התנתקותם.

מחקר שבדק את ההשפעה של מים וסבון על חומציות העור מצא כי סבון יכול להוריד את רמת החומציות של העור, (להפוך אותו לבסיסי יותר) וכי ההשפעה נמשכת שעות אחדות. גם מים לבדם הורידו את חומציות העור, אך לפרק זמן קצר יותר.

עניין של איזון
המהפכה ההיגיינית של המאה העשרים אמנם הביאה למיגור מגפות רבות ושיפרה את רמת החיים במידה ניכרת, אך הביאה איתה גם אורך חיים קיצוני שפוגע בגופנו והופך אותנו רגישים יותר לסביבה. נראה שאין תשובה חד משמעית לשאלה מה היא שיגרת ההיגיינה הטובה והבריאה. משתנים שונים כמו מזג אויר, סביבת חיים ומצב בריאותי יכולים להשפיע על כך רבות. התנסו עם שגרת רחצה שונה, עד שתמצאו אחת שעושה את העור בריא למראה ולמגע. זכרו, הצדק הוא כמו סבון במקלחת:  תמיד מנסים לרדוף אחריו והוא חומק בין האצבעות.

16 תגובות

  • נתנאל

    מעניין

    כתבה מעניינת ומעלה את הסקרנות והרצון לקרוא עוד!
    קצת פחות הצלחתי לעקוב אחרי סוגי החומרים, אף על פי שחשוב לדעת אותם להכיר ואף לבדוק אותם בעת הקניה בסופר,
    אם היה איזה הסבר קטן נוסף בצד על החומרים זה היה מעולה!
    ישר כוחכם!
    ואולי גם להסביר מהוא הסבון הטבעי

  • נתנאל

    מעניין!

    כתבה מעניינת ומעלה את הסקרנות והרצון לקרוא עוד!
    קצת פחות הצלחתי לעקוב אחרי סוגי החומרים, אף על פי שחשוב לדעת אותם להכיר ואף לבדוק אותם בעת הקניה בסופר,
    אם היה איזה הסבר קטן נוסף בצד על החומרים זה היה מעולה!
    ישר כוחכם!
    ואולי גם להסביר מהוא הסבון הטבעי

  • מאיה

    סבון מוצק פחות היגייני

    נוגעים עם ידיים מלוכלכות, והלכלוך נותר בסבון, ואף חודר פנימה.

  • עידן

    אין לכם תרשימים ?

    יותר מדי מלל וקשה לבן אדם חסר רקע בכימיה להבין. אם אין מסר ברור לכתבה אז לפחות עדיף להתמקד בדבר אחד לעומק. באתר וויקיפדיה נוהגים לקשר מושגים לדף אחר שמאפשר לפרשן אותם. אם מכון ויצמן זה מוסד אקדמי מדעי אז תנו לנו מידע מדעי

  • אחות של

    מה קורה למי שמתקלח פעם בחודש?

    אחי מתקלח פעם בחודש וזה נורא מדאיג אותי. האם אנשים מתרגלים לגירודים וזיהומים בכל מיני מקומות אינטימים?

  • מרדכי לויסון

    אין ספק שזה משפיע על גירודים

    אין ספק שזה משפיע על גירודים במקומות אינטימים

  • אנונימי

    אין עוד מלבדו

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    אנשים הסתדרו בעבר תקופות ארוכות ללא מקלחת, כך שלשאלתך האם ניתן להתרגל התשובה היא כן. בנוגע לבריאות, זה לא מומלץ. אני מקווה שהוא לפחות שוטף ידיים מדי לעיים יותר קרובות.

  • רונה

    חן חן לכם על הכתבה המעניינת :

    חן חן לכם על הכתבה המעניינת :)
    רציתי לשאול מספר שאלות:
    א. כיצד משפיעה רחצה עם ספוג על העור? האם היא יכולה לשנות את רמת החומציות, או רק לסייע בהסרת תאים מתים? כמו כן, האם רצוי כלל לסייע לעור בהסרת התאים המתים - או שזהו הליך שעדיף לתת לו לקרות מאליהו?
    ב. במה אופן הפעולה של שמפו שונה מזה של הסבון? כיצד הוא מתפקד? (ומדוע לא כדאי, כנראה, לסבן את שיערנו או לחפוף את עורנו?)
    ג. כיצד עובד מרכך, והאם הוא כלל נחוץ לניקיון השיער?
    תודה רבה!

  • משה פלאם

    אני מקווה שלא שומעים לעצתכם

    מקווה לעור יום שומר עליך ערני וטהור עיניים.
    שכחתם לספר שהיהודים שרדו את המגפה השחורה כי לא טיפחו את הרעיונות האציליים של האבירים לגבי לכלוך ששומר עליהם,
    נטלו ועדיין נוטלים ידיים לפני כל ארוחה, ואחרי היציאה מהשירותים, ולא שוכחים להודות על כך ולשפר את מצב רוחם בכל פעם.
    לצערנו חלק מהיהודים לא מטפלים בשירותים ולא מקפידים על "והיה מחניך קדוש" - ושוכחים לנקות אחריהם, אבל הרוב אכן דואגים לכך. ישנם חיידקים החיים באיזור החיבור בין האצבעות וכרית כף היד, ואומרים שהם הכרחיים לעיקול של חלק מן המאכלים.
    יחד עם זאת, אנחנו לא מעודדים את הילדים לאכול בידיים.
    באותה המידה אסור לבלבל את הילדים וללמד אותם ששינה עם קרדית האבק וזיעה הם המתכון לבריאות.
    בוודאי שאין לשמור עליהם בתוך ציפוי ניילונים, ויש לעודד אותם לצאת ולשחק בחול ובבוץ, לטפס על עצים ולאכול גרגרי חרדל מצוי וחמצוצים.
    זה לא אומר שבסוף הערב הם חייבים להסריח! ולסיום סיפור: כשהייתי בן שמונה בארה"ב, נשלחתי לשבוע וחצי (או אולי שלושה שבועות - אינני זוכר) למחנה קיץ עם מזוודה ובה בגדי החלפה מקופלים יפה בידי אמי. כשחזרתי מן הטיול היא פתחה את המזוודה וגילתה שכל הבגדים נשארו בדיוק כפי שהם נשלחו!

  • רן

    תודה!

    תודה רבה!

  • אורי

    משפט אחד סיכם את כל הכתבה

    הכל עניין של איזון

  • יעל

    איזה כיף

    שאני מתקלחת כמו שצריך ושומרת על ההיגיינה שלי.. חינוך נכון תורם לנו, אין ספק בכלל!

  • אנונימי

    שמחים שכיף לך

  • אלי

    יש גרסה באנגלית למאמר הזה?

  • ניב סולמני

    כתבה מעולה!

    לא מזמן התחלתי לתהות, מה עדיף- מקלחת כל יום, או 4-5 פעמים בשבוע. לאחר הכתבה הזו, הגעתי למסקנה הדרושה! תודה רבה, כתבה מצויינת- חן-חן. שמחתי לקלוט מידע רב שכזה...