השינויים הטכנולוגיים הגדולים נהיו בימינו מעטים ורחוקים יותר זה מזה לעומת העבר

ב-22 ביוני 1927 טס צ'רלס לינדברג לארוחת ערב בביתו של אורוויל רייט בדייטון שבמדינת אוהיו. רק חודש חלף מאז שהטייס הצעיר חצה לראשונה את האוקיינוס האטלנטי בטיסת יחיד ללא עצירה, והוא חש שעליו להביע את הערכתו לאבי התעופה המפורסם.

ארבעים ושתיים שנים לאחר מכן, ב-16 ביוני 1969, אסטרונאוט אפולו 11 ניל ארמסטרונג הורשה להזמין אורח אישי למרכז החלל קנדי כדי לחזות בהמראתו של טיל הסטורן 5 העצום. ארמסטרונג הזמין את גיבור ילדותו, צ'רלס לינדברג.

זו הייתה המהירות שבה התקדמה הטכנולוגיה במאה ה-20. אדם אחד, לינדברג, היה יכול להיות הטבעת החיה המקשרת בין הטייס של המטוס הממונע הראשון למפקד הטיסה המאוישת הראשונה לעולם אחר.

במאה שלנו, לטוב ולרע, ההתקדמות איננה מה שהכרנו. הכלכלן רוברט גורדון, מאוניברסיטת נורת'ווסטרן טוען שעד 1970, כל הטכנולוגיות החיוניות של החיים המודרניים כבר היו זמינות: תברואה, חשמל, חקלאות ממוכנת, כבישים מהירים, טיסות מסחריות, תקשורת טלפונית ועוד. לאחר מכן החדשנות והצמיחה הכלכלית פשוט לא יכלו לעמוד בקצב המסחרר שהוכתב במאה השנים הקודמות – התקופה שגורדון מכנה "המאה המיוחדת".

מאז 1970, ההתקדמות יוצאת הדופן המשמעותית היחידה הייתה הצמיחה המעריכית בכוח החישוב, שחלחלה אל הצרכנים בדמות האינטרנט ותפוצתם של מכשירי התקשורת הניידים. אך במרבית ההיבטים האחרים, טוען גורדון, החיים במדינות מפותחות נראים ב-2019 בדיוק כפי שהיו ב-1979 או 1989.

זה טוב במובן אחד קטן, אך רע ברוב המובנים החשובים. שינוי מהיר ומתמשך יכול לבלבל, בשעה שכל עוד הדברים מתפתחים בקצב מתון יותר, יש לאנשים ולמוסדות יותר זמן לנשום ולהסתגל. אבל בתור בן לדור ה-X, לא חונכתי לצפות להאטה. ובתחומים טכנולוגיים רבים ההתקדמות בימינו נראית איטית להחריד, אם היא קיימת בכלל.

חישבו לדוגמה על רובוטים לצריכה פרטית. יש פוטנציאל עצום לשימוש ברובוטים לסיוע בעבודות בית, חינוך, בידור ורפואה. אבל נדמה שיותר ויותר חברות לייצור רובוטים ביתיים קורסות: יצרנית הרובוטים החברתיים Jibo נסגרה במרץ האחרון אחרי שכבר גייסה קרוב ל-73 מיליון דולר מקרן הון-סיכון, ובאפריל יצרנית הצעצועים הרובוטיים Anki סגרה לאחר שגייסה 182 מיליון דולר לפחות. הרובוט הביתי היחיד שהצליח מסחרית, שואב האבק iRobot של חברת רומבה, פרץ לשוק כבר בשנת 2002.

או שתחשבו על גישה לחלל. בשנת 2007 הציעה קרן XPRIZE פרסים בסך 30 מיליון דולר, במימון חברת גוגל, לצוותים מסחריים שיתחרו על הנחתת חללית רובוטית על הירח. כשהתברר שאף אחת מהקבוצות לא תעמוד בלוח הזמנים המקורי, הקרן האריכה את התחרות ארבע פעמים עד שביטלה אותה לבסוף ב-2018. אף על פי שחמש קבוצות בנו חלליות, כולן התקשו לגייס את הכסף הדרוש כדי לממן חוזה שיגור.

חברות כמו Spaceflight Industries מסיאטל הן חלוצות בתחום הקטנת עלויות השיגור עבור לוויינים קטנים מאוד המשוגרים יחד, אך העלות של כל קילוגרם בתהליך ההכנסה של חלליות ולוויינים גדולים למסלול הקפה עודנה (סליחה על משחק המילים) מרקיעת שחקים. (עמותת SpaceIL הישראלית הצליחה להביא את החללית "בראשית" למסלול הקפה סביב הירח באפריל, אחרי שהתחרות בוטלה, אבל התרסקה בעקבות תקלה במהלך הנחיתה).

איור: ג'יי בנדט

ההישג הטכנולוגי המייצג ביותר את המאה שלנו הוא האייפון. ונכון לעכשיו הטלפונים החכמים נמצאים בכיסינו די זמן כדי שנדע להעריך את סכנותיהם. בינתיים יש רשימה ארוכה מאוד של טכנולוגיות בעלות פוטנציאל לשנות את העולם, שמקבלות המון חשיפה תקשורתית אך נותרות תקועות בשלב האבטיפוס. מכוניות אוטונומיות, מכוניות מעופפות, משקפי מציאות רבודה, ריפוי גני, היתוך גרעיני. פירטתי מספיק?

כל אלה הן בעיות קשות, כמובן. אבל ההיסטוריה מלמדת שפתרונן של הבעיות הגדולות באמת – למשל החיבור של אזורי פריפריה לרשת החשמל – דרש השקעה ממושכת ורחבת היקף, לא פעם בשילוב כוחות של השוק הפרטי ומשלם המיסים. במאה הזו אנו נדרשים לבטל בדחיפות חלק מההשלכות של הפריצה הטכנולוגית הגדולה האחרונה, בכך שנפתח טכנולוגיות בנות-השגה שפליטת גזי החממה שלהן אפסית או שלילית. זו בעיה קשה אחרת – וכדי לפתור אותה נצטרך לשחזר חלק ממה שייחד כל כך את "המאה המיוחדת".

תרגום: גל מנלה.

פורסם במקור בגיליון אוגוסט 2019 של כתב העת Scientific American

 

6 תגובות

  • ויגדור רכניץ

    ההאצה הניסתרת = הפרדיגמה החדשה של המאה ה21

    "השינויים הטכנולוגיים הגדולים נהיו בימינו מעטים ורחוקים יותר זה מזה לעומת העבר"
    טוב אז בואו נשים לב למספר "האטות" שהרתחשו להן במהלך השנים:
    1. החושים שלנו!!! החושים שלנו מוגבלים. התפתחות הטכנולוגיה הגיעה כיום למצב שבו החושים שלנו מוצפים. הגענו לרוויה בכל הקשור לגרוי חושי. אם לפני 15 שנה שמעתי אצל מישהו מערכת משובחת של DVD, מגבר ורמקולים שהרעידו את מיתרי נשמתי. כיום הגענו לרוויה. לקצה גבול המנעד שלנו, הצבעים, הריחות ובכלל. מה שיוצר כיום תחושה של שעמום וריקנות. הפיתרון של הצעירים: להתמכר לנייד במקרה הטוב או לסמים במקרה הרע.
    2. ההיסטוריה של הפסיכולוגיה. אז מה היה לנו כאן: פילוספיה שהוכתה מכה ניצחת על ידי הפסיכולוגיה הבהביוריסטית (וונדט ופתיחת המעבדה הפסיכולגית הראשונה, פבלוב והניסוי עם הכלבים המריירים). זה המשיך בפסיכולוגיה הקוגניטיבית (קופסא שחורה, גנים ונתונים פנימיים) שהחליפה את קודמתה, הפסיכולוגיה הבהביוריסטית. והמשיך בפסיכולוגיות הומניות, תת מודע וכו.
    ומה כיום? קפיש. אנו נמצאים נבוכים מבלי לדעת לאן...מהי ההתחדשות הבאה, התפיסה החדשנית שתגיע, זו שתהיה הפרדיגמה של המאה ה 21.
    אותה האצה שרבים תולים אותה בבינה מלאכותית, רפואה, רובוטיקה וכו, לא תגיע אלא בדמות חכמה, שיטה שתשנה את פנימיות הרצון שלנו, תכייל את החושים שלנו כך שבמקום לבצע מניפולציה חיצונית בניסוי מדעי כזה או אחר, נהיה אנו המעבדה. נהיה אנחנו אותו המשתנה שבשינויו, ישתנו גם תוצאות המחקר.
    ואם יש כאלו שינידו עפעף וישרבבו בלשונם כי כותב שורות אלו פילוסוף עם נטייה לדמיון פרוע. אוכל לומר כי כל אמת סופה להתגלות.
    ומכיוון שחכמת הקבלה הינה שורש לכל המדעים, היא תתגלה כשיטה חדשה שתשפר את מודעותנו, תפיסתנו ולפיכך גם את תוצאות מחקרנו.
    ולסיכום: בשיטה החדשה נידרש לשנות את עצמנו, על מנת שמשקפי המציאות החדשים והמשודרגים יורכבו על פנינו.

  • גבי

    בקרוב..

    שינויים טכנולוגיים משמעותיים ובולטים יגיעו רק כשנכבוש את תחום הננו והבינה המלאכותית, תחום הרפואה יהפוך מהפכה של ממש רק כשנגיע ליכולות של בניית רובוטים שיוכלו לנוע בגוף שלנו בחופשיות ולתקן בעיות רפואיות, בנוסף מהפכת הרובוטים תקרה רק ש שנצליח לפתח אלגוריתמים חכמים של בינה מלאכותית שקרובה להבנה של בן אדם. לדעתי כל זה יקרה בערכה גסה רק בעוד 50-100 שנה לפחות, עד אז נמשיך לראות התפתחויות אטיות ושיפורים של דברים קיימים. הסמארטפון יוחלף בשנים הקרובות במשקפיים עם מציאות רבודה, תחום קריאת המחשבות יתפוס תאוצה כך שהממשק עם משקפי המציאות הרבודה יהיה יותר אינטואיטיבי.

  • גבי

    זה לא הגיוני, לדברי ריי קורצפילד

    ומדענים אחרים ההתפתחות הייתה אמורה להיות בקצב הרבה יותר מהיר ממה שהיא הייתה בעבר, קחו לדוגמה את 1700 לעומת 1800 ו 1900 לעומת 2000 שבין כל תקופה היה שינוי עצום, ולחשוב שחלפו כבר כמעט 50 שנה לנחיתה על הירח ואת זה הם עשו מספר פעמים אז. והיום עם כל הטכנולוגיה קשה לשחזר את הנחיתה, למטוס הקונקורד מטוס נוסעים על קולי שהופעל ב 1976 אין מחליף כיום. לרוב המחלות אין עדיין תרופה

  • מישהו

    ריי קורצווייל הוא לא מדען

    אלא עתידן, שזה בגדול אחד שיכול לומר מה יהיה בעתיד כמונו אבל התמזל מזלו לקבל על כך כסף

  • איציק

    לא היתה שום פריצת דרך במחשוב מאז 1975

    גם בתחום המחשוב, שמוצג פה כיוצא מן הכלל, לא היתה כל פריצת דרך מאז סביבות 1975. רשתות מחשבים, מערכות הפעלה בעלות מבנה מודרני עם ריבוי תהליכים וזיכרון וירטואלי, בסיסי נתונים רלאציוניים, תחנות עבודה אישיות וממשקי משתמש גרפיים - כולם התקיימו כבר ב 1975, לפחות ברמת אבטיפוס.

  • ויגדור רכניץ

    רשתות

    נכון, אבל כל זה איננו אלא הכנה.
    הכנה לרשתות שבין אנשים.
    נגלה שבדיוק כמו שרמת החיווטים שבין הנוירונים היא המדד למוח מפותח.
    באותו האופן, הקשרים שיתרקמו בין רצונותינו יהיו המדד להתפתחותנו.
    ממליץ לקרוא את סופו של מאמר החירות (יהודה אשל"ג) בו הוא מסביר את עניין הפרודות שמהן אנו מורכבים.