בינת השכווי

בקיצור

• הולכות ומצטברות ראיות לכך שהתרנגולת המצויה חכמה הרבה יותר מכפי שמקובל לחשוב.
• זהו עוף ערמומי וממולח המסוגל להזדהות עם הזולת. ויש לו כישורי תקשורת מתוחכמים.
• תבונת התרנגולת מרמזת שהאינטליגנציה אולי נפוצה יותר בעולם החי ממה שחשבו לפנים.
• לגילויים האלה יש גם השלכות על האופן שבו החברה האנושית מתייחסת לגידול תרנגולות משק.

בעולם החי, יש בריות חכמות יותר וחכמות פחות. בייחוד אצל העופות אנחנו מוצאים כישורים יוצאי דופן שפעם חשבו שהם בלעדיים לבני אדם: עורבים, למשל, מזהים את עצמם במראה. עורבים ניו-קלדוניים (Corvus moneduloides) בונים כלים והם לומדים לעשות זאת בצעירותם מן הבוגרים מהם. תוכים אפריקנים מן המין אַפְרוּר יָקוֹ (Psittacus erithacus) יודעים לספור, לסווג חפצים לפי צבע וצורה וללמוד את פירושן של מילים בשפת אנוש. וקַקַדוּ צהוב-ציצית אחד, בשם סנוּבּול, יודע לרקוד לפי קצב.

אבל תרנגולות אינן נחשבות בדרך כלל כעופות חכמים. ואף על פי כן, בשנים האחרונות למדו מדענים שהעוף הזה יודע להוליך שולל ולהתנהג בערמומיות, שיש לו יכולות תקשורת שאינן נופלות מאלו של כמה סוגי פּרימַטים ושהוא משתמש בסימנים מתוחכמים להכרזה על כוונותיו. כשתרנגולת צריכה לקבל החלטה היא מביאה בחשבון את ניסיונה האישי ואת הידע שצברה בנוגע למצב. היא יכולה לפתור בעיות מורכבות ולהזדהות עם תרנגולות אחרות המצויות בסכנה.
התובנות החדשות האלה באשר לבינת התרנגולות מרמזות שכמה כישורים קוגניטיביים מורכבים שעד כה יוחסו לפרימטים בלבד, נפוצים בממלכת החי יותר מכפי שחשבו. לממצאים האלה יש גם השלכות אתיות על האופן שבו החברה האנושית מתייחסת לתרנגולות המשק: ההכרה בתכונות הקוגניטיביות של התרנגולות מחייבת לשקול מבחינה מוסרית את תנאי הסבל הנכפים עליהן בפסי ייצור תעשייתיים שנועדו להפיק כמויות גדולות ככל האפשר של בשר עוף וביצים בעלות הנמוכה ביותר.

פטפוטי ביצים

כמעט מאה שנים נדרשו למדענים עד שעמדו על המתרחש במוחן של תרנגולות. הרמז הראשון בצבץ במחקרים שנעשו בשנות ה-20 של המאה ה-20, אז הראה הביולוג הנורווגי תוֹרלֵייף סְכילְדְרוּפּ-אֶבֶּה שתרנגולים מקיימים מערכת של מעמדות חברתיים, שאותה כינה "סדר הנקירה" (באנגלית pecking order, מה שהיה למטבע לשון שפירושו היררכיה או מערכת מעמדות כלשהי), לאחר שהבחין שתרנגולים אוכפים את מנהיגותם באמצעות ניקור חזק של כל תרנגול מדרגה נמוכה יותר שמתחיל לחרוג מגדר מעמדו.

פריצת הדרך החשובה הבאה בהבנת מוח התרנגולת הייתה כמה עשרות שנים אחר כך. ניקולאס ואלזי קוליאס המנוחים, שניהם מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, סיווגו את הקריאות שתרנגולות משמיעות ומצאו שיש להן רפרטואר של 24 קולות שונים, שרבים מהם כנראה מיוחדים לאירועים מסוימים. לדוגמה, כשנשקפת סכנה מן האוויר, בדמות עיט רעב למשל, הן רוכנות נמוך ומשמיעות צליל "אי" ארוך גבוה ושקט מאוד. קול הקרקור המאפיין את התרנגולת בעיני רבים הוא בעצם אות להימצאותו של טורף קרקעי. גילוי מזון, מעורר אצל התרנגולים הזכרים סדרה נרגשת של קולות "דוק דוק", בייחוד אם אחת הנקבות מצויה אולי בקרבת מקום ומאזינה באוזן בוחנת.

הממצאים המוקדמים האלה מלמדים שבמוחו של העוף הזה, שגודלו כגודל אגוז, מתרחשים כנראה יותר דברים ממה שנראה במבט ראשון. נראה שהשמעת הקולות מקודדת מידע שנועד לעורר תגובה מסוימת בקרב הסובבים. ואולם, בעבר התקשו החוקרים לקשר בין הקולות והתנועות האלה ובין פירושיהם האמיתיים. בשנות ה-90 התפתחה טכנולוגיה שאפשרה לחוקרים לבחון את השערותיהם באופן מדוקדק יותר. בשנים האלה התחילו כריס אוונס המנוח מאוניברסיטת מקווייר בסידני שבאוסטרליה ואחרים להשתמש במכשירי הקלטת צליל דיגיטליים ובטלוויזיות ברזולוציה גבוהה כדי לבחון את מגוון הקולות שהתרנגולות משמיעות בתנאים מבוקרים. ביסודו של דבר, הם יצרו בשביל העופות מערכת של מציאות מדומה. הם הקיפו את כלובי הניסוי במסכי טלוויזיה שאפשרו להם להציג לתרנגולת מצבים שונים, כמו מפגש עם עוף עמית או מתחרה או היתקלות בטורף, ולהקליט את תגובתה. בעת הבדיקה התרנגולת הייתה עשויה להיחשף לנץ מדומה החג מעליה, או לשועל הרץ אליה מן הצד, או לתרנגול המשמיע סדרה של קריאות "דוק-דוק".

המציאות הווירטואלית הזאת הביאה לתגלית מדהימה באמת: הקולות שתרנגולת מסוימת משמיעה והתנועות שהיא מבצעת משדרים מידע מסוים שתרנגולות אחרות מבינות. תרנגולת יכולה, לדוגמה, להפגין בהתנהגותה ידיעה על הימצאותו של טורף אווירי בקרבת מקום גם אם לא ראתה אותו במו עיניה; די לה ששמעה את קריאת האזהרה של תרנגולת אחרת. לקריאת התרנגולת יש "רפרור פונקציונלי" (functionally referential), בלשונם של מדעני ההתנהגות, כלומר היא מורה על עצמים ועל אירועים מסוימים באופן רחב, כמו שמילים בשפות בני האדם עושות. נראה שהקריאה מעלה אצל התרנגולת השומעת אותה ייצוג מנטלי של העצם הרלוונטי, ומניעה אותה להגיב בהתאם: לברוח מן הטורף או להתקרב למקור המזון.

העולם הווירטואלי חשף גם את העובדה שתרנגולות יחידות מעצבות את המסר שלהן בהתאם לקהל. תרנגול שרואה איום בשמים, לדוגמה, ישמיע קול אזעקה אם הוא יודע שיש בסביבה נקבה, אבל יישאר דומם בנוכחות זכר יריב. גם נקבות מסוגלות להיות בררניות במידה דומה ולהשמיע אזעקה רק כשיש להן אפרוחים.

סך כל הממצאים מראה שהקולות אינם מבטאים רק את מצבה הפנימי של התרנגולת, "מפחדת" או "רעבה", למשל, אלא שהיא מפרשת את משמעות האירועים ומגיבה עליהם לא באופן רפלקסיבי פשוט אלא בפעולה מחושבת. נראה שתרנגולות חושבות לפני שהן פועלות, תכונה שבדרך כלל משייכים אותה ליונקים בעלי מוח גדול ולא למיני עופות.

בכל מחיר

הקריאות בעלות המשמעות הראו שתודעת התרנגולת מתוחכמת יותר משייחסו לה. המחקר העלה גם שאלה מעניינת: אם העופות מסוגלים למסור מידע על אירועים המתרחשים בסביבתם, האם הם יכולים גם להימנע בכוונה מלמסור אותו או אפילו למסור מידע מטעה כשהתנהגות רמייה כזו עשויה להועיל להם? תובנות נוספות הגיעו ממחקרים בסוגים אחרים של איתותי תרנגולות.

כבר משנות ה-40 מדענים יודעים שתרנגולות מציגות מצגים חזותיים מורכבים הקשורים במציאת מזון. המצג הבולט ביותר הוא סדרה של תנועות המכונה "tidbitting", שבמהלכה תרנגול בעמדה בכירה בלהקה מניע את ראשו במהירות מצד לצד ומעלה מטה, ואף מרים ומפיל מזון שוב ושוב כדי לאותת לתרנגולת שמצא משהו טעים. המופע הזה הוא הדרך העיקרית שבה הוא מפתה בנות זוג להזדווגות. מדענים סברו שזכרים נחותי דרג, מצדם, רק משתדלים לשמור על פרופיל נמוך כדי לא למשוך תשומת לב בלתי רצויה של הזכר השליט. אבל כמה תצפיות בקבוצות של עופות העידו שסדר הנקירה בלהקה אולי אינו מסודר כל כך כפי שחשבו בתחילה. וליתר דיוק, הצטברו עוד ועוד ראיות לכך שהתרנגולות והתרנגולים הם אולי ממזרים ערמומיים וממולחים.

המדענים הצופים לא הבחינו בתחילה בדרמה המתחוללת מתחת לפני השטח, מפני שהמגעים בין חברי הלהקה קצרים ולא פעם חבויים. תרנגולות מעדיפות להתחבא בעשב גבוה או בשיחים. כמו כן, מבחינה טכנית, אדם אחד אינו יכול לעקוב אחר כל התרנגולות בו זמנית. כדי לצמצם את המגבלות האלה, אחת מאִתנו (סמית) הציעה פתרון שכינתה בשם "האח הגדול של התרנגולות".

הלולים הפתוחים של אוניברסיטת מקווייר, הם שטחים נרחבים, עשירים בצמחייה ומוקפים ברשתות מכל הצדדים. סמית ועמיתיה רישתו אפוא את הלולים במערך של מצלמות בהפרדה גבוהה ומיקרופונים כדי להשגיח בכל תנועה וצליל שעושות התרנגולות. אחר כך הם ניתחו את ההקלטות.

כצפוי, הזכר השליט בכל להקה נהג לקרוא בקול כדי להפגין את ריבונותו. הוא מבצע את ריקוד הטידביט כדי למשוך את הנקבות והוא זה שמשמיע קריאות אזהרה כשנשקפת סכנה ממעל.

מי שהפתיעו היו הזכרים שתחת מרותו. החוקרים שיערו שהם יעסקו בשלהם כדי להימנע מהצקותיו של הזכר השליט שצפוי לרדוף אחריהם, לנקר אותם ולדקור אותם בדרבנותיו אם יעזו לנסות "להתחיל" עם התרנגולות "שלו". אבל המצלמות והמיקרופונים חשפו סיפור מורכב יותר. הזכרים נחותי הדרג נקטו טקטיקות חשאיות שעד כה חשבו שאינן בגדר יכולתו של עוף: הם ביצעו רק את החלק החזותי של הטידביט, כלומר הם נענעו את ראשיהם, אבל נמנעו מלהשמיע קולות "דוק-דוק". הם יצרו אפוא אות חדש שיכול למשוך נקבה בשקט, ולחמוק מזעם התרנגול השליט.

העובדה שהזכרים נמוכי הדרגה שינו את האות כדי לפתות בחשאי תרנגולות, מלמדת על גמישות התנהגותית שהדהימה את החוקרים. אבל זה היה רק קצה הקרחון של ערמומיות התרנגול.

כדי לעקוב אחר התנהגות העופות באופן צמוד יותר, הוסיפו החוקרים עוד טכנולוגיה לארגז הכלים שלהם. הקולות שהשמיעו התרנגולות והתרנגולים היו לא פעם מעודנים כל כך, עד שסמית ועמיתיה לא קלטו אותם, אפילו לא ברשת המצלמות והמיקרופונים הפרושה בכל מקום. נדרשה להם דרך להקליט כל קריאה כפי שהשמיע אותה כל פרט וכפי שנשמעה באוזני האחרים.

אילו יכלו, היו החוקרים מלבישים על כל תרנגולת תרמיל קטן ובו מיקרופונים קלים, כמו אלה שכתבי טלוויזיה נושאים בכתבות שטח. אבל היכן אפשר למצוא חומרי גלם מתאימים לתרמיל כזה? הרעיון שהעלתה סמית היה להשתמש בחזיות. היא התחילה לחפש חזיות ישנות בעלות תפסים קלים לסגירה, והעדיפה חזיות שחורות שלא יבלטו על רקע הנוצות. סמית הסירה את הקרסים ואת הרצועות המתכווננות, חיברה אותם למיקרופון ויצרה כעין רתמה. מרגע שהלבישו על גוף התרנגולת את המנשא המאולתר הזה, שהחוקרים כינו בחיבה "האח הגדול לתרנגולות 2", הם יכלו הקליט כל קול שהשמיעה או שמעה.

סמית הייתה להוטה במיוחד לבחון ביתר דיוק את תגובת התרנגולות לסכנה. המחקר הקודם, שהראה שהזכרים לפעמים קוראים קריאת אזהרה כשהם מבחינים בטורף אווירי, כמו נץ למשל, היה מעט מתמיה משום שהשמעת הציוץ הזה מגדילה את הסיכון שהטורף יגלה את התרנגול ויתביית עליו. המדענים הניחו שהצורך של הזכר להגן על זוגתו ועל צאצאיו עולה על הסיכון. ואולם, סמית שאלה את עצמה אם יש עוד גורמים המעורבים בהתנהגות הזאת.

מתברר שיש. בעזרת "האח הגדול לתרנגולות 2", המצותת גם למבעים התקשורתיים השקטים ביותר, התברר שהזכרים לפעמים קוראים מתוך מניעים אנוכיים. התרנגולים העריכו את הסכנה הנשקפת להם וליריביהם, ונטו לקרוא יותר כשהסכנה שאיימה עליהם הייתה קטנה מזאת שאיימה על היריב. תרנגול יקרא לעתים תכופות יותר אם הוא מצוי מתחת לשיח מגונן ואילו יריבו מצוי בשטח פתוח, שם הטורף יכול לצלול ולחטוף אותו. אם יתמזל מזלו של התרנגול הקורא, הוא יגן על בת זוגו וזכר אחר ישלם את המחיר.

האסטרטגיה הזו מכונה "קיזוז סיכון", וגם היא יכולת המשותפת לתרנגולים ולבני האדם. רבים מאתנו מוכנים להסתכן יותר אם יש גורם המשכך את הסכנה. אנשים ינהגו במכונית במהירות גבוהה יותר אם הם חגורים בחגורת בטיחות, למשל, או במכונית שבלמיה תקינים. ובדומה, גם תרנגולים יסתכנו יותר כשהם חשים מוגנים.

אמא תרנגולת

רשימת הכישורים הקוגניטיביים של התרנגולת מוסיפה לגדול עם כל תגלית מדעית. ג'ורג'יו ולורטיגרה מאוניברסיטת טרנטו שבאיטליה הראה שאפרוחי תרנגולת מסוגלים להבחין בין מספרים ולהיעזר בהנדסת המישור. בהינתן משולש חלקי, למשל, יודעים האפרוחים איך אמורה להיראות הצורה השלמה. מחקר שפרסמו גו'אן אדגר ועמיתיה מאוניברסיטת בריסטול שבאנגליה ב-2011, הראה צד מרוכך יותר, אמפתי, של העוף הזה, שיודע להיות אכזר ותככן לפעמים.

במחקרה של אדגר נתנו לתרנגולות לצפות באפרוחיהן בשעה שנשפו עליהם נשיפה בלתי מזיקה של אוויר שפרעה קצת את פלומתם. האפרוחים ראו בנשיפה איום, והראו סימני מצוקה קלאסיים ובהם האצת הדופק וירידה בטמפרטורת העין. למרבה העניין, גם האמהות נסערו רק בשל הצפייה בתגובת האפרוחים. התרנגולות הראו את אותם סימני מצוקה שהראו האפרוחים אף על פי שעליהן לא נשפו אוויר ושהאפרוחים לא היו בסכנה כלל. התרנגולות גם קרקרו יותר אל האפרוחים. הממצאים האלה מורים שהתרנגולת שמה את עצמה במקום הזולת, יכולת שעד כה נמצאה רק במינים מועטים, ובהם עורבים, סנאים וכמובן בני אדם.

העובדה שלתרנגולת המצויה, שאינה קרובה במיוחד לשום ציפור הידועה בתבונתה, תודעה מפותחת כל כך מובילה למסקנה מעניינת בדבר מקורה של התבונה. ייתכן שהיא נפוצה יותר בעולם החי מכפי שחשבו החוקרים ומתפתחת בכל מקום שהתנאים החברתיים מעניקים לה יתרון, כלומר היא אינה תכונה נדירה שקשה לפתח.

התרנגולת מצדה, ירשה ככל הנראה את כוחה התודעתי מאבותיה, תרנגול הבר החי עד היום ביערות דרום אסיה ודרום-מזרח אסיה. חברת התרנגולות הקדמונית הורכבה בזמנו מלהקות יציבות למחצה שהתקיימו לאורך זמן ומנו 13-4 פרטים בגילים שונים. בראש כל להקה עמדו זכר שליט ונקבה שלטת, ובדומה לחברות רבות אחרות, השליטים עשו כרצונם, אם במזון, במרחב המחייה או במין, בדרך כלל על ידי השלטת יִרְאָה בקרב הנחותים מהם. הזכרים ייחדו את רוב זמנם להתפארות לפני הנקבות ולהשגת מזון בשבילן. הנקבות התבוננו בזכרים ושפטו אותם על פי מעשיהם, לרבות אלה שעשו בעבר. הן התרחקו מזכרים רמאים ומרושעים במיוחד. שמו הטוב של התרנגול היה חשוב להצלחתו אצל התרנגולות בטווח הארוך והתחרות על הנקבות הייתה קשה.

התחרות בתוך הלהקה לא הייתה לחץ הברירה היחיד שדרבן את היכולת המנטלית. הם גם עמדו מול הרבה סכנות חיצוניות, לרבות טורפים כמו שועלים ונצים, וכל סכנה הצריכה אסטרטגיית מילוט שונה. התנאים האלה הכריחו את התרנגולות והתרנגולים לפתח שיטות מחוכמות להתמודדות עם חבריהם ללהקה ועם הסכנות מבחוץ וגם לנהל תקשורת סביב ההתמודדויות האלה. המאפיינים האלה עדיין חלים על התרנגול המבוית.

מגוון היכולות של העוף הזה, שבני האדם שוחטים ואוכלים אותו במיליארדים, מעלה שאלות בעניין היחס אליו. עופות שבטבע היו חיים בלהקות קטנות בדרך כלל, נכלאים היום בלולים שיכולים למנות גם 50,000 תרנגולות. תוחלת חיים של כ-10 שנים מקוצצת לשישה שבועות בלבד אצל תרנגולות המיועדות לשחיטה. שוחטים אותן בגיל צעיר כל כך משום שהתרנגולות האלה נבררו באופן גנטי לגדילה מהירה. אם יעברו את הגיל הזה, הן ימותו ממחלת לב, מאיבוד סידן ומשבירת עצמות. גורלן של המטילות אינו טוב בהרבה. הן חיות רק שנה וחצי בתא שגודלו כנייר מדפסת.

הגמישות והסתגלנות של התרנגולת, שבאו לה מאבותיה, תרנגולי הבר החברותיים, אולי המיטו עליה מקצת מן הצרות האלה. בזכותן הן שורדות גם בתנאים הקיצוניים והבלתי טבעיים שבני האדם כופים עליהם היום. השיטות החקלאיות של ימינו יישארו ודאי בעינן כל זמן שלא אכפת לאנשים מאין בא מזונם וכל זמן שאינם מודעים לטבעה המופלא של התרנגולת.

ואולם, צרכנים החלו לשנות את פני הדברים. באירופה ובכמה ממדינות ארצות הברית ובהן קליפורניה, מעבירים היום חוקים חדשים הדורשים שיפור בתנאי המחיה של התרנגולות המטילות. המניע העיקרי לכך הוא דאגת הצרכנים לרווחת חיות המשק ועליית הביקוש למזון בריא יותר. באוסטרליה החקלאים ממש מדגישים את התנאים הטובים שבהם הם מגדלים את בעלי החיים שלהם בשל התחרות על ציבור הולך וגדל של צרכנים בעלי מצפון. אבל המלאכה עוד מרובה. תנאי הגידול של תרנגולות לבשר כמעט ולא עמדו לביקורת עדיין.

החוקרים רק החלו להאיר את טיבה האמיתי של תבונת התרנגולת, אבל דבר אחד בטוח כבר עכשיו: התרנגולת אינה טיפשה כמו שחשבו.