שערות על הפנים שמרחיבות את חוש המישוש, שערות שמאביקות פרחים ואפילו כאלה שמזהות נשימות של תולעים. השפמים המיוחדים והמפתיעים של הטבע

השפם על הפנים שלנו הוא פשוט אוסף של שערות, גם אם כזה שיכול להיות מרשים למדי - על פי ספר השיאים של גינס, אורכו של השפם האנושי הארוך ביותר בעולם היה 4.29 מטרים. אצל בעלי חיים אחרים, לעומת זאת, הוא יכול להיות הרבה יותר. לכבוד סיומו של נובמבר, הלא הוא חודש השפמים, נסתכל על מגוון מפתיע של חיות שמגדלות שפם, ונגלה מה הן מסוגלות לעשות איתו.

יונקים רבים, כמו החתולים המוכרים לנו, משתמשים בשערות השפם כמו במחושים, ואף מסוגלים להזיז אותן באופן רצוני על מנת לחקור את סביבתם. היכולת הזאת מתאפשרת הודות לזקיקים יוצאי הדופן שיש לשערות השפם. בשונה מזקיקי שיער רגילים, הזקיקים בשפם עמוקים יותר ויש בבסיסם מעין מאגרי דם זעירים, מוקפים תאי עצב, שמאפשרים לבעליהם להבחין בתנודות קלות של השערה על פי תנועת הנוזל בתוכם. כשהשערות נכפפות, הזקיק שבבסיס כל אחת מהן מגיב הן לכיוון הכיפוף והן למהירות התנועה של השערה. כך יכולים יונקים משופמים לנווט בסביבות מורכבות ואפילו להבחין בין מרקמים שונים, המפעילים לחץ שונה על השערות. היכולת הזאת מעניקה יתרון מיוחד ליונקים פעילי לילה, שאינם יכולים להסתמך על ראייתם. מסיבה זו ליונקים פעילי לילה, במיוחד כאלו החיים על עצים, יהיה בדרך כלל שפם ארוך וצפוף. גם ליונקים החיים לפחות חלק מזמנם במים, כגון כלבי ים, יהיה לרוב שפם רגיש במיוחד.

זקיקי השפם האלו צומחים סביב הנחיריים, מעל השפתיים, ובאזורים אחרים על פניהם של מרבית היונקים. למרבה צערם של הגברים שבינינו, בשפם האנושי יש זקיקי שיער רגילים, ולכן השפם שלנו לא יכול לתפקד כמחושים. במקומו אנחנו מסתמכים על חוש המישוש המפותח של כפות ידינו, וכמובן על חושי הראייה והשמיעה.

באופן מפתיע, במשך שנים לא נעשו כמעט מחקרים על שפמים, ורק לאחרונה התעוררה התעניינות מחקרית בשפם ובתרומתו לחישה. כיום חוקרים מנסים ללמוד איך בעלי חיים בטבע משתמשים בשפם, ואיך זה מתבטא באופן שבו הסביבה מיוצגת במוח שלהם. רוב המידע מגיע ממבחר קטן של יונקים: מכרסמים (בעיקר חולדות וחדפים), יונקים ימיים ויונקי כיס.

חתול ושפמו | Shutterstock, Real Moment
מה? השפם עוזר לי לחקור את הסביבה?! חתול ושפמו | Shutterstock, Real Moment

שפם נחייה

חולדות (Rattus) נעזרות בשפם שלהן כדי לנווט במחילות חשוכות, ולחקור את סביבתן באופן כללי. שערות שפם ארוכות צומחות להן בשורות בצידי האף, וגם יוצאות מהגבות ומהלחיים, ושערות שפם קצרות מאוד צומחות סביב פיהן. הן נוהגות להניע במהירות את זיפי השפם, בקצב של כשמונה פעמים בשנייה, וכך מקבלות מידע על סביבתן. תנועה פשוטה קדימה ואחורה מאפשרת להן לקלוט מידע רב, לנווט בקלות, למצוא מזון, לחקור עצמים שהן נתקלות בהם ולבחון את המבנה ואת המרקם של השטח. בחושך הן מסתמכות על שערות השפם יותר מאשר על חוש הראייה כשברצונן לאמוד עומק - הן בודקות אם שערות השפם מגיעות לתחתית הבור או לצד השני של החלל. לעיתים הן הולמות בשפמן על אותו עצם כמה פעמים במקומות שונים תוך שהן זזות במרחב, וכך מתגבשת במוחן תמונה תלת-ממדית של סביבתן.

לאחרונה מצאו חוקרים ממכון ויצמן למדע כי ההקשר משפיע מאוד על האופן שבו חולדות מזיזות את שפמן. למשל, כשחולדה מתרוצצת חופשי היא תשתמש בשפמה אחרת מאשר במצב שבו ראשה או גופה מקובעים במקום אחד. טווח התנועה של שפמה של חולדה חופשית הוא קטן יחסית וניכר דגש מיוחד על תנועה איטית וחקרנית לפנים. החוקרים משערים כי כך השפם מסייע לחולדה לא להיתקל בעצמים שחוסמים את דרכה. בנוסף נראה כי חולדות מרטיטות את שפמיהן כשהן בוחנות עצמים. צפייה ברטט הזה מאפשר לזהות במה החולדה ממקדת את תשומת ליבה ולאן היא עומדת להתקדם.

חולדות שלא היו בתנועה השתמשו בשפמן בצורה שונה - אמנם הזמן שהוקדש לתנועתו קדימה ואחורה היה כמעט זהה, וכך גם הרטט של השפם, אך טווח תנועת השפם היה גדול בהרבה. נראה כי כך החולדות מרחיבות בשעת הצורך את פעולת החישה שלהן על פני טווח כמה שיותר רחב.

חולדה בעלת שפם | Shutterstock, OlgaOvcharenko
זוז מהדרך שלי, או שאבחן אותך בעזרת השפם שלי. חולדה בעלת שפם | Shutterstock, OlgaOvcharenko

זיהוי מטרה לטרף

החדף הזעיר (Suncus etruscus) הוא אחד היונקים הקטנים ביותר בעולם וגם אחד המהירים ביותר, דבר שמעניק לו יכולת ציד מופלאה. חדפים ניזונים מחרקים כמו צרצרים – שגודלם כמעט משתווה לגודלו של החדף – וכן מתולעים, זחלים ועכבישים. בשל גודלו וחילוף החומרים המהיר שלו, החדף חייב לאכול מדי יום יותר ממשקל גופו. לשם כך עליו לאכול לפחות פעם בשעה.

מאחר שהחדפים נמצאים במרדף תמידי אחרי האוכל שלהם, הם חייבים לייעל כמה שיותר את השקעת האנרגיה שלהם ולצוד בצורה מדויקת, בלי לפספס. הבעיה היא שחוש הראייה של החדפים הוא גרוע, ולעיתים קרובות הם חיים באזורים צפופים ועמוסי מכשולים.

איך הם מתמרנים? נראה שלשערות השפם שלהם יש תפקיד חשוב. במחקר שהתפרסם ב-2011 החוקרים הציבו בפני החדפים צרצרי פלסטיק, לצד פריטי פלסטיק באותו גודל אך לא בצורת צרצר. נמצא כי החדפים מסתמכים בעיקר על שערות השפם הארוכות והרגישות שלהם לזיהוי הטרף. בזמן ציד הם מזיזים את השפם שלהם בצורה מחזורית קדימה ואחורה, בתדירות של 14 פעמים בשנייה, עד שהשפם נוגע בטרף. חלק ניכר ממוחו הזעיר של החדף (60 מיליגרם בלבד) מוקדש לתגובה למגע. כך, על סמך מגע של שערות השפם בטרף, נוצר במוחו של היונק הזעיר ייצוג של צורת הטרף הפוטנציאלי. באמצעות המידע הזה יכולים החדפים להגיב לנוכחות הטרף כהרף עין, בזמן תגובה של 30-25 אלפיות השנייה, ולתקוף בשיעורי הצלחה גבוהים. למעשה, חדפים הם כל כך מהירים עד שלעיתים הם מספיקים לתקוף את החרק עוד לפני שזה בכלל החל בתמרוני חמיקה.

חדף זעיר מציג את שפמו המרשים | Shutterstock, Wirestock Creators
זה צרצר? זו תולעת? שערות השפם ידעו את התשובה. חדף זעיר מציג את שפמו המרשים | Shutterstock, Wirestock Creators

גם חתולים נעזרים בשפמם כדי להתמצא במרחב ולהרחיב את חוש המישוש אל מעבר לגופם, ועל ידי כך לחמוק ממכשולים החושך. השימוש שהם עושים בשפמם עשוי להשפיע על צורתו ועל התפתחותו. למשל חתולים עיוורים מלידה נוטים לפתח שפם ארוך במיוחד, ואזור המישוש בקליפת המוח שלהם יהיה מפותח יותר מזה של חתולים רואים.

שפם החתול הוא כל כך אייקוני, שאנחנו מכנים על שמו גם צמח, שפם החתול (Orthosiphon aristatus), שמזכיר אותו בצורתו. פרחיו של הצמח לבנים ואבקניו יושבים על עמודים הנראים כמו שערות שפמו של חתול.

פרח שפם החתול, Orthosiphon aristatus | תמונה: Shutterstock, fotone agus
השפם האייקוני של החתול נתן את שמו לצמח שאבקניו מזכירים שערות ארוכות. פרח שפם החתול, Orthosiphon aristatus | תמונה: Shutterstock, fotone agus

שפם על הגלים

שפם הוא כלי חישה חשוב גם עבור טורפים ימיים. ניבתנים (Odobenus rosmarus), אריות ים (Zalophus californianus) וכלבי ים (Phocidae) משתמשים בשפם לחישה של זרמי המים, ביניהם אלו שנוצרים על ידי בעלי חיים, ולחישה פעילה של עצמים מתחת לפני המים.

צורת השפם של יונקים ימיים משתנה מיצור אחד למשנהו: לאריות ים יש שפם חלק ואליפטי, שפמם של כלבי הים גלי ואליפטי, ואילו לניבתנים, יונקים ימיים עצומים שמגיעים למשקל של כטון וחצי ואורך של כ-3.5 מטרים, יש שפם חלק ועגלגל. צורתו אף סיפקה השראה לעיצוב של שפמים אנושיים הנקרא על שמו: שפם ניבתן.

עדיין לא ברור אם יש סיבה לצורה העגולה או האליפטית של השפם, אבל אנחנו כן יודעים שהיונקים הימיים משתמשים בו בעיקר כדי למצוא מזון. הניבתנים משתמשים ב-700-600 שערות השפם העגול שלהם כדי לאתר במגע ישיר פרטי מזון זעירים, כמו צדפות, על קרקעית האוקיינוס, בדומה לדרך שבה חולדה משתמשת בשפמה.

כלבי ים מסתייעים בשפמם לאיתור מזון באופן מעט שונה. פוקת המפרץ (Phoca vitulina) לדוגמה, היא מין גדול למדי של כלבי ים הניחן בפרווה מנוקדת מעט וחי בכל האוקיינוסים. שערות השפם של פוקת המפרץ הן הארוכות ביותר המוכרות בעולם החי, בעלות צורה גלית, וכמות קצות העצבים בזקיקיהן גדולה פי עשרה מאלה של החולדה. נראה כי המבנה הזה תורם לעיבוד נתונים יעיל ומהיר: מחקרים הראו שזיפי השפם של הפוקה מסוגלים לקלוט ביעילות שינויים זעירים בזרימת המים, כולל תנועות שיצרו בעלי חיים אחרים במהלך שחייתם, וכך להעביר מידע מפורט ביותר לגבי המתרחש בסביבה. החוש הזה מפותח עד כדי כך שפוקת המפרץ מסוגלת לזהות חתימת מים של דגים אפילו 35 שניות אחרי שהדג כבר שחה משם, ולחוש טרף עסיסי גם במים עכורים. ואמנם, לא פעם מתגלים כלבי ים עיוורים כשהם מפוטמים ושבעים, כך שחוש הראייה כנראה אינו חיוני עבורם לציד.

ניבתן (מימין) ואדם עם שפם ניבתן | Shutterstock, Frank Middendorf, Mats Brynolf
הצורה הייחודית של שפם הניבתן סיפקה השראה לעיצוב של שפמים אנושיים. ניבתן (מימין) ואדם עם שפם ניבתן | Shutterstock, Frank Middendorf, Mats Brynolf

השפם המאביק

מחקרים מראים כי אצל חלק מהיונקים, כגון אריות, אריות ים אוסטרליים (Neophoca cinerea) ודובי קוטב, תבנית שערות השפם בצידי האף ייחודית לכל פרט. כך, בעזרת תוכנות לעיבוד תמונה, חוקרים יכולים לזהות פרטים שונים באוכלוסייה. לא ברור לגמרי מהם הגורמים המשפיעים על סידור שערות השפם, אך חוקרים משערים שכנראה מדובר בשילוב של גורמים, וביניהם הסביבה, התזונה, הגנטיקה והגיל.

זיהוי הוא כנראה המטרה העיקרית של אחד השפמים המפוארים ביותר, זה של הטמרין הקיסרי (Saguinus imperator). מספרים כי כשהזואולוג השוויצרי אמיל גולדי (Goeldi), דיווח על כך שזיהה מין חדש של קופים קטנים באמריקה הדרומית, הוא כינה אותם בבדיחות הדעת "קיסריים" בשל הדמיון בין שפמם לשפמו של קיסר גרמניה דאז וילהלם השני. הכינוי שניתן כבדיחה דבק בקוף והפך לשמו הרשמי.

שפמם המרהיב של הטמרינים הקיסריים מורכב משערות רגילות, כמו השפם של בני האדם, ולא משמש לחישה. מלבד תפקידו בזיהוי של פרטים בתוך הקבוצה, ייתכן שהוא גם ממלא תפקיד משמעותי נוסף: האבקת צמחים. הטמרין הקיסרי ניזון בעיקר מפירות, פרחים וצוף של צמחים, ויש עונות בשנה שבהן התפריט שלהם מתמקד בעיקר במין ספציפי זה או אחר של צמח. כשהטמרינים עוברים מענף לענף על מנת להגיע לצוף הפרחים, שפמם מתלכלך באבקנים. יש חוקרים שטוענים שכאשר הם עוברים מפרח לפרח הם מפרים את הצמח באבקנים שנדבקו לשערות השפם הארוכות שלהם, ממש כמו שעושים חרקים.

טמרין קיסרי | Shutterstock, coxy58
השפם שלי גורם לי להיראות כמו קיסר גרמניה? טמרין קיסרי | Shutterstock, coxy58

לא רק יונקים

השפם הטיפוסי עשוי משיער ולכן קיים רק אצל יונקים, שכן הם בעלי החיים היחידים שמצמיחים שיער. עם זאת, לבעלי חיים רבים נוספים יש מחושים דמויי שפם בסביבת הפה והראש. אחד מהם - דג השפמנון - אפילו קיבל כך את שמו.

השפמנונאים (Siluriformes) היא סדרת דגים גדולה המונה כמעט 3,000 מינים ברחבי העולם. השפמנון המצוי (Clarias gariepinus), לדוגמה, הוא דג המים המתוקים הגדול ביותר שחי בישראל. לשפמנונים יש ארבעה זיפים ארוכים סביב הפה, איברי חישה דמויי שפם. על שפם השפמנונים יש פקעיות טעם שמאפשרות להם לזהות כימיקלים במים סביבם וכך לאתר מקורות מזון.

במחקר שהתמקד בשפמנונים מהמין שפמית יפנית (Plotosus japonicus) נמצא שהם משתמשים בשפם שלהם כדי לזהות שינויים בחומציות המים, הנובעים משינוי ברמות הפחמן דו-חמצני המהול בהם. כשהחוקרים העלו באופן מלאכותי את חומציות המים, הם מצאו שרמת הפעילות של הדגים עלתה ושהם חיפשו מזון באופן פעיל.

כל יצור חי, ובכלל זה תולעים, דגים ודו-חיים קטנים – מזונו של השפמנון - פולט פחמן דו-חמצני בתהליך הנשימה. כשיצור ימי פולט למים פחמן דו-חמצני הוא מעלה מעט את חומציותם. לכן חיישן חומציות רגיש מסוגל לזהות את הנוכחות של יצורים חיים בקרבת השפמנון. חוקרים מצאו כי החיישנים בשפם רגישים עד כדי כך שהם מסוגלים לזהות שינויים זעירים בחומציות המים עקב נשימתם של תולעים.

אדם מחזיק דג שפמנון גדול, עם זיפי שפם ארוכים | Shutterstock, KAAN MERTCAN EKER
טועמים את המים, ומרגישים פחמן דו חמצני. אדם מחזיק דג שפמנון גדול, עם זיפי שפם ארוכים | Shutterstock, KAAN MERTCAN EKER

כך מצליחים השפמנונים, באמצעות חיישני השפם, לאתר את טרפם בסביבה בוצית, כשהתולעים מסתתרות בתוך הקרקע ואפילו בעלטה מוחלטת. השפמנונים הם הדגים הראשונים שנמצאו אצלם חיישני חומציות. אחת המשמעויות של הממצא הזה היא שהשפמנונים יהיו פגיעים מאוד להשפעת השינויים בחומציות המים שמחוללת העלייה המתמדת בכמויות הפחמן הדו-חמצני שהאדם פולט לאטמוספרה, ושבסופו של דבר מתמוסס בחלקו באוקיינוסים.

שפם לציפור - וגם לפרפר

גם ציפורים מסוימות משתמשות במעין שפם עשוי נוצות, אך לאו דווקא לצורך חישה. לשחפיות האינקה (Larosterna inca) מדרום אמריקה, למשל, יש שפם נוצות לבן שמזכיר בצורתו את שפמו המסולסל של הצייר הספרדי סלבדור דאלי. אורך השפם מעיד על בריאותן ומצבן הגופני, כך שהפרטים בעלי השפם הארוך יותר הם לרוב הבריאים ביותר, והנקבות נוטות לבחור אותם כבני זוג.

זכר של שחפית האינקה מראה את שפם הנוצות הלבן שלו | Shutterstock, markusmayer
תראו את השפם שלי! אני בריא וחזק. זכר של שחפית האינקה מראה את שפם הנוצות הלבן שלו | Shutterstock, markusmayer

בשנת 2009 זיהתה אוצרת אוסף הפרפרים במוזיאון אוספי הטבע בלונדון, בלנקה הוארטס (Huertas), מין חדש של פרפר שהגיע מקולומביה, אותו היא כינתה Splendeuptychia ackeryi. לפרפר החדש היה מאפיין מעניין: ההבדל העיקרי שהיא מצאה בינו לבין פרפרים אחרים מאותה משפחה היה שיעור בלתי רגיל ובלתי מוסבר סביב אזור הפה, שמזכיר שפם. עדיין לא ידוע למה, אם בכלל, ה"שפם" הזה משמש.

יש בטבע עוד שלל שפמים נהדרים, מוזרים ומרתקים: לנחש הגדות (Erpeton teltaclatum) יש איברי חישה דמויי שפם ארוכים וגמישים בקצה פניו, המאפשרים לו לזהות רטיטות שמחולל הטרף שלו; למין הינשופיים Megascops trichopsis יש נוצות דמויות שפם מסביב למקור; זכרי הקרפדה Leptobrachium boringii מצמיחים שפם קוצים בתקופת הרבייה, שמשמש אותם לקרבות ולחיזור אחרי נקבות; יש אפילו עטלף שנקרא נשפון משופם (Myotis mystacinus), אך שמו מטעה, שכן הוא לא משופם יותר מעטלפים אחרים.

נשפון משופם | Shutterstock, Ferdy Timmerman
אני לא ממש מבין מה רוצים ממני - יש לי שערות על הפנים, אבל לא הרבה יותר מלעטלפים אחרים. נשפון משופם | Shutterstock, Ferdy Timmerman

עלייתו ונפילתו של השפם האנושי

לאורך ההיסטוריה האנושית, שיער פנים נכנס לאופנה ויצא ממנה לסירוגין, וגידולו הושפע מסיבות אסתטיות, תרבותיות ואפילו פסיכולוגיות. השפם בחברה האנושית הוא אחד מסמלי הגבריות: הוא מתחיל לצמוח אצל נערים כחלק מההתפתחות ההורמונלית של גיל ההתבגרות, עם העלייה ברמות הורמון המין הזכרי טסטוסטרון. צ'רלס דרווין, שפיתח את תיאורית האבולוציה על ידי ברירה טבעית, אף טען בשלב מסוים ששיער פנים זכרי הוא סמל כוח שנועד לחיזור אחרי נקבות אנושיות ולמשיכתן. הוא אפילו ניסה להוכיח שגברים מזוקנים מתרבים יותר מגברים בעלי פנים חלקות, אך עד היום לא ברור אם שיער פנים אנושי בין האף לפה אכן עוזר לבעליו להשיג בנות זוג רבות יותר, או אם הוא עזר בכך אי פעם בעבר. בשנים האחרונות העלו מחקרים מסוימים את האפשרות ששיער פנים עשוי להקנות יתרון אבולוציוני אחר, למשל להגן מקרינה על-סגולה מהשמש, או אפילו לספוג חלק מאנרגיה של מכות המכוונות לפנים. 

במחקר משנת 2019 נמצא כי ילדים צעירים קישרו בין שפם לבין דומיננטיות, אך פחות נטו לקשר אותו לתכונות כמו אטרקטיביות או איכות הורית. לילדים שאביהם היה משופם היו עמדות חיוביות יותר כלפי פרצופים משופמים באופן כללי, והם נטו יותר לקשר אותו לתכונות חברתיות חיוביות.

בניגוד למינים אחרים של בעלי חיים, אצל בני אדם שפם מזוהה עם הזוויג הזכרי בלבד. זה נכון במיוחד לתרבות המערבית, שבה שפם נקבי נחשב לפגם אסתטי ונשים בעלות שפם מנסות בדרך כלל להיפטר ממנו. חשוב לזכור ששיעור פנים נובע מסיבה ביולוגית הורמונלית, ושגם לחלק מהנשים יש רמות כאלה ואחרות של טסטוסטרון בגופן, שגורם בין השאר לצמיחת שערות על הפנים. התופעה הזאת הופכת דומיננטית בעיקר עם הירידה בייצור ההורמונים הנקביים אסטרוגן ופרוגסטרון בגיל המעבר. השפם הנקבי הוא טבעי לא פחות משפם זכרי, וההבדל ביחס אליהם הוא תרבותי בלבד.

מודעה המפרסמת את מובמבר, תנועה למען העלאת מודעות לבריאות גברים | Shutterstock, Wink Images
שנו את פני בריאות הגבר! מודעה המפרסמת את מובמבר, תנועה למען העלאת מודעות לבריאות גברים | Shutterstock, Wink Images

חודש נובמבר שהסתיים זה עתה מכונה לאחרונה גם מובמבר, הלחם של המילים נובמבר ושפם באנגלית (moustache), כלומר "נובמבר חודש השפמים". השם נולד כחלק מתנועה חברתית למען העלאת מודעות לבריאות גברים, בעיקר בנושאי בריאות הנפש, סרטן הערמונית וסרטן האשכים.

התנועה החלה פעילותה בשנת 2003 בפגישה של חברים בבר במלבורן שבאוסטרליה, שבה הם התבדחו על הרעיון להחזיר את השפם לאופנה. בהשראת אימו של אחד החברים, שגייסה כסף לעמותה למאבק בסרטן השד, הם החליטו – הפעם בשיא הרצינות – לפתוח בקמפיין לקידום המודעות לבריאות הגבר, שהסמל שלו יהיה גידול שפם בחודש נובמבר.

השפם הוא סמל חזותי בולט, שמשתתפי הקמפיין מגדלים על פניהם כדי לעורר מודעות ולגייס כסף למעט המטרה. עד מהרה המיזם התפשט אל מחוץ לגבולות אוסטרליה והגיע עד כה ל-21 מדינות, המארגנים מדווחים כי עד שנת 2020 השתתפו ב"מובמבר" למעלה מ-6.5 מיליון משתתפות ומשתתפים, שגייסו יותר מ-730 מיליון דולר אוסטרלי עבור 1,250 תוכניות רפואיות ומחקריות לקידום בריאות הגבר, ותרמו תרומה משמעותית לעידוד השיח הציבורי על בריאות הגבר.

בשנת 2020 נוספו למיזם 34 תוכניות חדשות, המוקדשות לבריאות נערים וגברים הסובלים מבדידות הקשורה לסגרי הקורונה, או מתופעות פיזיולוגיות מתמשכות של מחלימי קורונה (Long-COVID). מטרתם של המייסדים מהבר במלבורן הייתה לשנות את פני החברה – והם מצליחים בזה כל מובמבר מחדש.

תגובה אחת

  • גד

    הכי ארוך

    לא הבנתי, כתבתם ששיא השפם לבנאדם הוא מעל 4 מטר אבל יש חיות שיש להן שפם יותר ארוך - כמו כלבי ים - אבל כתבתם 3.5.
    אז יוצא שדווקא הבנאדם הוא השיאן, או שלא הבנתי?