במשחקי גביע העולם בכדורגל צפויים להיפלט גזי חממה בכמות השקולה לפליטה של חצי מיליון ישראלים לאורך שנה שלמה. האם המונדיאל בקטאר יצליח לראשונה לאפס את מאזן פליטות הפחמן של הטורניר, כפי שהתחייבו המארגנים?
כשקטאר זכתה לארח את מונדיאל 2022, מעבר לשערוריות הרבות, היא יצרה היסטוריה: זו הפעם הראשונה שבה משחקי גביע העולם בכדורגל מתקיימים במזרח התיכון ובמדינה ערבית. קטאר יצרה תקדים גם בכך שהתחייבה שאירוע הענק יאפס את מאזן פליטות הפחמן שלו. האם היא תעמוד בכך?
סופרים פחמן
לדבריהם של מארגני המונדיאל, איפוס מאזן הפליטות של גזי החממה נעשה בארבעה שלבים: העלאת המודעות לבעיה בקרב המעורבים בדבר, בחינת הגורמים לפליטות גזי החממה, הפחתת הפליטות, וקיזוז הפליטות הנותרות. האיפוס הזה חשוב כדי לצמצם את משבר האקלים וכדי לעמוד בהתחייבויות האקלים של הפדרציה הבינלאומית לכדורגל (פיפ"א).
"ההכנות שלנו לקראת אירועי גביע העולם בכדורגל שמו דגש על בניית מורשת מקיימת מתמשכת", אמר המהנדס עבדולרחמן אלמופטח (Almuftah), מומחה לקיימות ולסביבה מטעם המארגנים הקטארים. "היוזמות המקיימות שיישמנו בפרויקטים השונים תורמות לחזון הלאומי 'קטאר 2030', וישפיעו לטובה על האופן שבו אירועי ספורט רחבי-היקף יאורגנו בשאר העולם".
אך לפי הערכות המארגנים, למרות המאמצים להפחתת הפליטות, משחקי גביע העולם, שיימשכו כחודש, צפויים לגרום לפליטת גזי חממה השקולים ל-3.6 מיליון טונות פחמן דו-חמצני. כמות זו שקולה לפליטות הפחמן של כחצי מיליון ישראלים במשך שנה שלמה. מחצית מפליטת גזי החממה מקורה בתחבורה, בעיקר בטיסות הבינלאומיות של קהל המבקרים הגדול שצפוי להגיע למונדיאל. רבע מפליטת גזי החממה נובעת מבניית שמונה אצטדיוני ענק ומבנים נוספים, וכ-20 אחוזים נובעים משיכון 1.5 מיליון תיירים במלונות בקטאר בתקופת הטורניר.
לצורך השוואה, פיפ"א מעריכה כי טביעת הפחמן של טורניר הכדורגל הקודם, שנערך בשנת 2018 ברוסיה, הייתה שקולה לכ-2.1 מיליון טונות פחמן דו-חמצני, וארבע שנים קודם לכן, בברזיל, נפלטו כ-2.7 מיליון טונות.
חלק גדול מפליטות גזי החממה של משחקי גביע העולם מקורו בטיסות. מטוס עם הלוגו של מונדיאל קטאר 2022 | צילום: Bradley Caslin, Shutterstock
קיזוז הפחמן הגדול
חלק מהפער נובע מכך שקטאר היא מדינה קטנה, שעד זכייתה באירוח המונדיאל לא היו בה האצטדיונים ויתר התשתיות הדרושות לקיום אירוע בסדר גודל כזה. אצטדיוני הענק המפוארים נבנו במיוחד למשחקי גביע העולם, וספק אם ייעשה בהם שימוש רב אחרי תום הטורניר. למרות זאת המארגנים מייחסים רק שמינית מכלל גזי החממה שנפלטו במהלך בנייתם למשחקים עצמם, והשאר מיוחס לשימושים עתידיים שאינם חלק מהטורניר ומטביעת הפחמן שלו.
ניתוח עצמאי שנעשה לאחרונה הביע ספק באומדן הנמוך של שיעור הפליטות, ומצא שהטורניר בקטאר יפלוט בפועל לפחות מיליון טונות פחמן דו-חמצני מעבר לאומדן הרשמי. חישובי הפליטות גם לא כוללים את עיקר הבנייה הנרחבת והמזהמת שחלה ברחבי האמירות, הכוללת מלונות, רכבות תחתיות, כבישים ועוד, בהם הקטארים מקווים להשתמש באופן נרחב גם לאחר הטורניר. בנוסף, בגלל ריחוקה של קטאר ממרכזי הכדורגל של אירופה ודרום אמריקה, מרבית המבקרים נדרשים לטוס אליה מרחוק, מה שמגדיל את טביעת הרגל הפחמנית של טיסתם.
כדי לאפס את אותן מיליוני טונות של גזי חממה ניתן לקבע פחמן דו-חמצני מהאטמוספרה, או לצמצם פליטות במקומות אחרים. מאחר שהפחמן הדו-חמצני מתערבב היטב באטמוספרה, אפשר לקזז אותו גם במקומות רחוקים וזולים. הרעיון הוא פשוט: אם אתה לא מצליח לצמצם את הפליטות שלך, אתה יכול לשלם למישהו שיצמצם את הפליטות שלו, בתמורה לכך שהצמצום ייכנס למאזן הפליטות שלך. לדברי אניה קולמוס (Kollmuss), מנתחת מדיניות שוויצרית שחוקרת מסחר בפליטות גזי חממה, "אפשר להפחית את הפליטות בכל מקום בעולם, ואם יש לך סכום כסף מוגבל, הגיוני להפחית את הפליטות במקום שבו זה יהיה הכי זול".
ההתחשבנות הזאת מוכרת בשם קיזוז פחמן, והיא מאפשרת גמישות בצמצום פליטות גזי החממה ברחבי העולם. נפח המסחר בפליטות פחמן בעולם מגיע לכמאה מיליארד דולר בשנה. ההון הזה מממן פרויקטים כגון מעבר לאנרגיות מתחדשות, שתילה ושימור של יערות, ושריפה של גז החממה החזק מתאן לפני שיגיע אל האטמוספרה.
אצטדיוני הענק המפוארים נבנו במיוחד למונדיאל ובמהלך בנייתם נפלטו גזי חממה רבים. האצטדיון האייקוני לוסייל, לוסייל, קטאר | צילום: Firas Abousido, Shutterstock
יש מקום לספק
להלכה, הרעיון של קיזוז פחמן נשמע טוב. אך במבחן המעשה, בעיות רבות מציבות סימן שאלה גדול מעליו. מחקר שבחן קיזוזי פחמן רחבי היקף במסגרת תוכנית דגל של האו"ם, מצא כי 85 אחוז מאלה שנטען כי נעשו לא הובילו לצמצום אמיתי בפליטות של גזי חממה, כלומר התשלום לא שימש למימון צעדים נוספים לצמצום פליטות גזי החממה לאטמוספרה מעבר למה שהיה נעשה גם בלעדיו. לפי המחקר, הסיכוי שפרויקט בתחום האנרגיה יתקיים רק בזכות התמיכה הכספית של מנגנון קיזוז פחמן נמוך.
כשבוחנים תוכנית קיזוז, צריך לבחון כמה סוגיות. ראשית יש לברר אם הקיזוז אכן מוביל להפחתת פליטה חדשה, שלא הייתה מתרחשת בלעדיו. למשל, אי אפשר לשלם לחברה שגם ככה בונה שדה סולרי ולהחשיב את זה כקיזוז. השאלה הבאה היא האם הקיזוז הוא קבוע? צריך לוודא שגזי החממה לא ישובו לאטמוספרה. למשל, אם שותלים יער, צריך להגן עליו מפני כריתות ושריפות אשר יחזירו לאטמוספרה את הפחמן שהיער קיבע. חשוב גם לוודא שהקיזוז נספר רק פעם אחת: אי אפשר למכור את אותו קיזוז לגורמים שונים, או לספור אותו בתחשיבים שונים. ולבסוף, חשוב להקפיד שפליטת גזי החממה לא תזלוג למקום אחר, ושפעולת הקיזוז לא יוצרת נזקים. מניעת כריתה של יער, למשל, לא נחשבת קיזוז אם היא גורמת לכריתה של יער אחר.
לשם כך, מדענים מאוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה ניסחו ארבעה עקרונות מפתח לקיזוז מהימן של פליטות פחמן, שבאמת מצמצם את משבר האקלים. קיזוז אמיתי צריך להיעשות רק אחרי שמוצו כל הדרכים הפשוטות לצמצם את פליטות הפחמן של הגוף המזהם שמבקש לקזז את הפליטות שלו עם אחרים; לסלק פחמן ישירות מהאטמוספרה; להקפיד על אחסנה קבועה ככל האפשר של הפחמן שסולק, ולקדם מסחר בקיזוזים שמובילים לאיפוס מלא של מאזן הפליטות.
מחברי מסמך העקרונות מציינים כי כדי לעמוד ביעדיו של הסכם פריז, חיוני ליצור "ביקוש לסילוק גזי חממה מהאטמוספרה ולאחסון ארוך טווח שלהם… מפני שיש לאפס גם את אותן פליטות שאנחנו לא מסוגלים עדיין לצמצם". הכותבים מוסיפים כי חשוב לשלב פתרונות שמבוססים על הטבע, כמו שיקום אקולוגי או ייעור מחדש, ובמקביל לקדם דרכים לאחסון הפחמן למשך אלפי שנים.
"אם אתה לא מצליח לצמצם את הפליטות שלך, אתה יכול לשלם למישהו שיצמצם את הפליטות שלו". פליטות פחמן במקום אחד מקוזזות על ידי קיבוע פחמן וצמצום פליטות במקום אחר | איור: VectorMine, Shutterstock
יער בלב המדבר?
אחד הפרויקטים המרכזיים שמארגני המונדיאל מקדמים הוא שתילת אלפי עצים סביב האצטדיונים. עצים קולטים פחמן דו-חמצני מהאטמוספרה בתהליך הפוטוסינתזה ומשתמשים בו לייצור סוכרים. לכן שתילת עצים אמורה להפחית את כמות גזי החממה הכוללת שנפלטים מהאירוע, ועשויה להתאים לעקרונות הקיזוז המהימן.
מחקר משנת 2021, שמרבית מחבריו הם קטארים וחלקם מעורבים בארגון האירוע, העריך כמה פחמן דו-חמצני יוכלו לקבע העצים שיישתלו. המחקר בחן כ-3,500 עצים ממינים מקומיים שגודלו לטובת האירוע, והתאים מידע רלוונטי מרחבי העולם לתנאי האקלים המדברי של קטאר. המחקר מצא שכל עץ יכול לקלוט בממוצע כ-30 ק"ג פחמן בשנה לאורך חייו. יחד, העצים יכולים לקלוט כמאה טונות של פחמן בשנה.
אך אליה וקוץ בה: לא קל לגדל עצים במדבר, וצריך לספק להם שפע מים ודשן. כדי להשקות עצים במדבר הצחיח אפשר להתפיל את מי הים, אך התפלה דורשת אנרגיה רבה, ולכן מייצרת הרבה גזי חממה. החוקרים מצאו שהתפלת מי הים תגרום לפליטת גזי חממה בכמות כפולה מיכולת קליטת הפחמן של כל העצים.
גידול עצים בעיר מדברית דורש אנרגיה רבה, שמפחיתה את התועלת האקלימית של שתילת העצים. עצים וצמחייה אחרת סביב אצטדיון אל-ג'אנוב, אל-וכרה, קטאר | צילום: Fauzan Fitria, Shutterstock
החוקרים מצאו אפשרות טובה יותר: למחזר את מי השפכים של דוחה בירת קטאר, ולהשקות את העצים במי קולחין שעברו טיפול וטיהור. זו גם תוכנית הפעולה של מארגני המונדיאל. עם זאת, טיהור מי הקולחין ושינועם מגיע גם הוא עם תג מחיר פחמני, שאותו החוקרים העריכו בכשליש מכלל הפחמן שהעצים יקבעו. ייצור דשן סינתטי ושימוש בדשן אורגני בפרויקט מובילים לפליטה השקולה ל-42 טונות פחמן בשנה. החוקרים ציינו כי בהערכות הללו יש אי-ודאות רבה, וסיכמו כי כ-80 אחוז מן הפחמן שהעצים יקלטו ינוצל לטובת הדישון וההשקיה, ואלפי העצים יקלטו רק כ-23 טונות פחמן בשנה. אם מאמצים את ההנחה האופטימית של החוקרים, שהעצים יחיו בממוצע כ-130 שנים, יכולת קליטת הפחמן של הפרויקט כולו, בכל משך קיומו, היא כ-3,000 טונות פחמן בלבד. הכמות הזו שקולה לעשירית אחוז מכלל הפליטות של משחקי גביע העולם.
אף על פי שהעצים מקבעים כמות פחמן קטנה ביחס לאירוע הענק, החוקרים מציינים שהם יתרמו לרווחת התושבים והמבקרים במגוון דרכים, כמו מתן צל נעים, יצירת אזורים ירוקים וצמצום זיהום האוויר.
ומה יהיה אם ישתלו מיליוני עצים במדבריות קטאר? האם הם יקלטו מספיק פחמן כדי לקזז את פליטות המונדיאל? למרבה ההפתעה, מתברר ששתילה כזו רק תחריף את המצב, מפני שהעצים כהים יותר מאדמת המדבר הבהירה, ולכן בולעים יותר קרינה ומחממים יותר את סביבתם. כלומר, הגם שהעצים קולטים פחמן דו-חמצני ואט אט מקררים את הסביבה, הקרינה שהם בולעים דווקא מחממת אותה.
החוקרים איל רוטנברג ודן יקיר ממכון ויצמן למדע מצאו כי יער יתיר, ששוכן בפאתי המדבר בקרבת באר שבע, מחמם את האקלים ורק לאחר עשרות שנים אפקט הקירור המצטבר עקב קיבוע הפחמן גובר על אפקט החימום. מחקר המשך מלמד כי במקומות בהירים רבים אפקט החימום נמשך כנראה הרבה מעבר לתוחלת החיים של עצי היער. לכן, בעוד ששתילת עצים באזורים ירוקים או כהים מסייעת בצמצום שינויי האקלים, שתילת עצים במדבר עלולה לגרום יותר נזק מתועלת, מנקודת מבט אקלימית.
שתילת עצים במדבר עלולה להגביר את התחממות כדור הארץ. יער יתיר | צילום: Roni Ben Ishay, Shutterstock
אנרגיה היא שם המשחק?
נוסף על שתילת עצים לשם איפוס מאזן הפליטות, המארגנים התחייבו לבנות את האצטדיונים בהתאם לתקנים סביבתיים מחמירים, להפחית את מספר טיסות העסקים שלהם, להשתמש באנרגיה מתחדשת בעת בניית האצטדיונים והפעלתם, להקים מערכת תחבורה ציבורית המונית הכוללת רכבת תחתית ורכבת קלה, ולעודד את השימוש בה במקום מכוניות פרטיות. אך למרות כל המאמצים האלו, כאמור, הטורניר פולט מיליוני טונות של גזי חממה.
המארגנים מתכננים גם להמליץ למבקרים לקזז את פליטותיהם, לקדם פרויקטים לקיזוז ולפתח שוק מסחר התנדבותי למימון קיזוזים נוספים באזור. ניסיון העבר מלמד שהסיכוי של פעולות התנדבותיות לאפס את מאזן הפליטות הוא נמוך ביותר. גם במשחקי גביע העולם ברוסיה ב-2018 ניסו המארגנים לעודד את המבקרים לקזז את טיסותיהם המזהמות, אך סך כל הקיזוזים מצד הקהל אז עמד על כ-16 אלף טונות פחמן בלבד – עשירית האחוז מהפליטות המיוחסות לקהל המבקרים בטורניר. אם ימומנו פרויקטי קיזוז גדולים, יהיו לקיזוז סיכויי הצלחה גדולים יותר.
הפרויקטים לקיזוז פליטות שעליהם הצהירו המארגנים עד כה, מסתמכים ברובם על מעבר לאנרגיות מתחדשות. מיזמים כאלה יכולים לאפס את פליטות גזי החממה של גביע העולם אם יהיו מספיק מהם, אך מאחר שהמארגנים בוחרים אותם לא תחת תקנים מקובלים, וללא ניטור על ידי גוף בלתי תלוי, מחריפה את השאלה: האם תחשיב הקיזוז הוא מהימן?
לפי ניסיון העבר, מרבית באי המונדיאל לא צפויים לקזז בהתנדבות את פליטות גזי החממה של הטיסות שלהם. חותמת שמייצגת איפוס פליטות פחמן דו-חמצני מטיסות | מקור: Ness_design, Shutterstock
אחד הפרויקטים בתחום האנרגיה בקטאר שאינו נכלל בפרויקטים לקיזוז פליטות הוא שדה סולרי ענק, בשטח של 10 קילומטרים רבועים, שבו מוצבים שני מיליון פאנלים בעלי יכולת ייצור חשמל משני צידיהם ויכולת מעקב אחר תנועת השמש. עלות הקמתו של השדה מוערכת בחצי מיליארד דולר, ויכולת הייצור שלו תעמוד על עד 800 מגה-ואט חשמל. לשם השוואה, הכמות הזו היא כשליש מכמות החשמל הסולרי שיוצר בישראל בסוף שנת 2020, והיא תוכל לספק עשירית מצריכת החשמל הכוללת של קטאר. פרויקט שכזה אינו מובן מאליו בנסיכות נפט, הפולטת את הכמות הגדולה ביותר של גזי חממה לנפש בעולם, ואשר סיפקה עד כה פחות מעשירית האחוז מהחשמל שלה מאנרגיות מתחדשות.
לפי הערכות מקימי השדה הסולרי, הוא צפוי להפחית פליטות של כ-26 מיליון טונות פחמן דו-חמצני במשך שנות הפעלתו. הפאנלים הסולריים אומנם שחורים ולכן מתחממים, אך קבוצת המחקר של דן יקיר מצאה כי כמות הפליטות שפאנלים כאלה מונעים היא רבה עד כדי כך שאפקט חימום האקלים של הפאנלים הכהים הוא זניח ביחס לאפקט הקירור הנובע מצמצום הפליטות.
מדוע השדה הסולרי לא נכלל בפרויקטי הקיזוז של גביע העולם? השדה אומנם מסייע לעמוד בדרישות החשמל של האירוע הענק, ולכן הוקם דווקא במועד הזה, אך המיזם הסולרי עומד בזכות עצמו בזכות הכדאיות הכלכלית יוצאת הדופן שלו והעלייה המתמדת בביקוש לחשמל בקטאר. הוא לא הוקם בזכות סבסוד חיצוני לצורכי קיזוז.
כדי לדעת אם קטאר תצליח להפיק את המונדיאל הראשון בהיסטוריה שהוא מאופס פחמן, נצטרך לחכות לדוחות הקיימות של פיפ"א, ולבחון אם הפרויקטים שנכנסו לתחשיבי הפחמן אכן מהווים קיזוז מהימן. ייתכן שנוכל גם להעריך טוב יותר את יתר ההשלכות האנושיות, החברתיות והסביבתיות של האירוע. מה שבטוח הוא שקטאר לא חוסכת בכסף למימון האירוע, וההשקעה באיפוס הפליטות כנראה תתגמד מול עלותו של אירוע הספורט היקר בהיסטוריה: כמאתיים מיליארד דולר.
