אילו יצורים היו האמוניטים? כיצד הם התאבנו? ואיך הם הגיעו לקיר המפורסם? וגם: הכינו מאובן בעצמכם

מכתש רמון הוא המכתש הגדול מסוגו בעולם, ושייך לקבוצה ייחודית של מכתשים שנוצרו כתוצאה מבלייה ולא מפגיעת מטאוריט. נציגיה הבולטים של קבוצה זו נמצאים אצלנו, בנגב, ובהם גם המכתש הגדול והמכתש הקטן. מסלול ההליכה לקיר האמוניטים נמצא על הדופן הדרומית של מכתש רמון, ובפועל עובר מחוץ למכתש עצמו.

מסלול: חונים בחניון שליד כביש 40, בין הקילומטר ה-84 ל-85, כ-14 קילומטרים מדרום לכיכר האחרונה של מצפה רמון. במקום יש שילוט מהכביש, והמסלול מסומן בצבע אדום. הירידה למסלול נמצאת בצד המערבי של הכביש; הימנעו מלחצות את הכביש ברגל, מכיוון שמכוניות נוסעות כאן במהירות רבה. לאחר הליכה של כקילומטר לכיוון מערב, השביל מגיע לאתר האמוניטים. משם אפשר לחזור אל הרכב; לחלופין, מיטיבי הלכת יכולים לחזור כ-150 מטרים מזרחה, לפנות צפונה בשביל המסומן ירוק/שביל ישראל, לעלות לתצפית בנקודת גובה 666 ומשם לרדת בחזרה לכביש 40.

משך המסלול הלוך וחזור: כ-40 דקות של הליכה קלה ללא מכשולים.

משך המסלול המעגלי, הכולל עלייה לנקודת גובה 666: כשעתיים (למיטיבי לכת בלבד).

פים זו הייתה קרקעית ים אופקית, היום זה אחד הקירות האנכיים של מכתש רמון. קיר האמוניטים | צילום: Shutterstock
פעם זו הייתה קרקעית ים אופקית, היום זה אחד הקירות האנכיים של מכתש רמון. קיר האמוניטים | צילום: Shutterstock

קיר האמוניטים ניצב כיום בזווית חדה יחסית, אך בעבר הקדום היה הקיר הזה קרקעית של ים רדוד, בעומק של עשרות עד מאות מטרים. המאובנים שבאתר הם של אמוניטים, טורפים קדומים בעלי קונכייה שנכחדו עם הדינוזאורים, לפני כ-65 מיליוני שנים. לאחר שמתו, שקעו האמוניטים לקרקעית האוקיינוס ונבלעו במשקע הבוצי והרך.

קונכיות האמוניטים היו מורכבות מן המינרל ארגוניט, השייך למשפחת המינרלים הקרבונטיים. עם חלוף הזמן, המשקע התגבש והתקשה, והארגוניט שבקונכיות הפך לקלציט, תוך שמירה על המבנה המקורי של הקונכיות. בסוף התהליך, שנמשך מאות אלפי שנים, הפך המשקע הבוצי לסלע גיר קשה. אם חותכים את המאובנים שבסלע, אפשר לעיתים לזהות את המבנה הפיזיולוגי הפנימי שלהם, שנשמר למרות תהליך ההתאבנות הממושך (שימו לב, מאובנים הם ערכי טבע מוגנים! אם אינכם חוקרי מאובנים, אסור לשבור או לקחת אותם!). אפשר למצוא מאובנים כמעט בכל סלע משקע, כמו גיר, קירטון וצוֹר, אך נדיר למצוא מקבץ כזה של מאובנים גדולים החשופים על פני השטח.

כמה עשרות מיליוני שנים לאחר שהאמוניטים מתו ושקעו בבוץ הרך, שהפך ברבות הימים לסלע, התחוללו התרוממות והתקמטות של שכבות הסלע הקשה, עקב תנועת לוחות היבשה של אפריקה צפונה לעבר אסיה. הזווית הנטויה של שכבת הסלע שבה נמצאים האמוניטים, שהייתה בעבר אופקית לחלוטין, מעידה על קיומו של רכס הרים קדום. הרכס הקדום הזה נעלם, ובמקומו נמצא היום מכתש רמון.

כך הם נראו במים לפני עשרות מיליוני שנים? איור של הרכיכה מציצה מהתא האחרון בקונכיית האמוניט | מקור: ויקיפדיה, Nobu Tamuraכך הם נראו במים לפני עשרות מיליוני שנים? איור של הרכיכה מציצה מהתא האחרון בקונכיית האמוניט | מקור: ויקיפדיה, Nobu Tamura

 

הכנת מאובנים בבית

הערה: המאובנים שבקיר האמוניטים נוצרו כנראה בדרך שונה מזו המתוארת כאן – לא מדובר בתבליט של הקונכייה שנעלמה, אלא בקונכייה עצמה שעברה תהליך של התאבנות. מכיוון שתהליך זה נמשך מאות אלפי שנים, נכין את המאובנים בבית בדרך אחרת.

המרכיבים הדרושים:

- כוסות/קערות חד-פעמיות

- חימר

- אבקת גבס

- מים

- מקל לערבוב

- חיות פלסטיק/קונכיות בעלות צורות מעניינות

הנחיות:

1.   מלאו חצי מהכוס/הקערה בחימר והדקו היטב.

2.   הדקו את חיות הפלסטיק/הקונכיות אל החימר, והוציאו אותן בעדינות כך שישאירו את חותמן.

3.   ערבבו בכוס נפרדת גבס ומים, עד שתקבלו תערובת במרקם סמיך יחסית.

4.   שפכו את תערובת הגבס לכוס/קערה, ויבשו במשך כ-24 שעות.

5.   חתכו את הכוס והפרידו בעדינות בין הגבס לחימר. יצרתם מאובן!

תגובה אחת

  • אנונימי

    לא! לא יצרתם "מאובן" יצרתם פסל מתבליט

    ברצינות? אתם אתר מדעי???