חולדות במכנסיים, שקרנים אמיתיים ותיש מזויף

פרס איג נובל מוענק כל שנה מ-1991, לחוקרים שתוצאות מחקריהם או המצאותיהם גורמות לאנשים לצחוק ואז לחשוב. הדמיון בין פרס נובל לאיג נובל אינו מקרי, אך לא כדאי להתבלבל ביניהם: שמו של הפרס ההומוריסטי הוא שילוב של השם נובל ושל המילה ignoble, שפירושה מביש או בזוי.

פרסי איג נובל מוענקים לזוכים על ידי זוכי פרס נובל אמיתי, בטקס שנערך בהרווארד ביוזמת מגזין המדע ההומוריסטי Annals of Improbable Research. השנה העניקו את הפרסים חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1986 דדלי הרשבך, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2007 אריק מסקין, חתן פרס נובל לרפואה לשנת 1993 ריצ'רד רוברטס ורוי גלאובר, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2005. גלאובר משתתף בטקסי איג נובל כבר שנים רבות כ"אביר המטאטא", שתפקידו לטאטא מהבמה מטוסי נייר שהקהל משליך במהלך הטקס. בשנת 2005 הוא נאלץ להיעדר מהטקס בגלל זכייתו בפרס נובל.

הפרס הסאטירי מוענק בעשרה תחומים שונים, שאחד מהם הוא בכלל "רב-תחומי" וחלקם חופפים את תחומי פרס נובל, אחיו הגדול והרציני של הפרס. לעתים החפיפה גדולה מהצפוי. בשנת 2001 זכה אנדריי גיים בפרס איג נובל לפיזיקה על הרחפה מגנטית של צפרדעים, תשע שנים לאחר מכן הוא זכה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 2010, אך על מחקר אחר.

השנה הוענקו הפרסים בין היתר לאנשים שחיו כחיות, למדען מת שהלביש חולדות במכנסיים, לחוקרים שבחנו אופי של אבנים ולחברת פולקסווגן. לזוכים שבחרו להגיע לטקס – ורוב הזוכים שבין החיים בוחרים להגיע – הוענק סכום עצום של עשרה טריליון דולר... זימבבואי (כשקל וחצי). מאחר שנושא הטקס השנה היה "זמן" הזוכים קיבלו גם שעון בעל 61 שניות, לכבוד הדקה המעוברת – דקה שהתווספה לה שנייה אחת – שתהיה ב-31 בדצמבר השנה. נוסף לכך, חתנים וכלות הפרס שחרגו מ-60 השניות שהוקצבו לנאום שלהם נקטעו על ידי זמרים לבושים כשעונים.

תולים אשכים

על אף שהנושא הרשמי של הטקס הוא "זמן", הפרסים עצמם התמקדו דווקא בתפיסות והטעיות. הפרס בתחום הרבייה הוענק לאורולוג המצרי המנוח אחמד שאפיק שבדק כיצד תחתונים מבדים שונים משפיעים על חיי המין – של חולדות. שאפיק חילק 75 זכרי חולדות לחמש קבוצות והלביש כל קבוצה בתחתונים מפוליאסטר, מ-50 אחוז כותנה ו-50 אחוז פוליאסטר, מכותנה ומצמר. התחתונים הותאמו לחולדות והיו עם חור לזנב ולכל איבר אחר. שאפיק עקב אחר הפעילות המינית של החולדות הלבושות במשך שנה וכן חצי שנה לאחר הסרת התחתונים ומדד את החשמל הסטטי שנוצר באזור הפין והאשכים שלהן. הוא גילה כי חולדות בתחתונים מפוליאסטר יזמו פחות ניסיונות להזדווגות וכן פחות נענו בחיוב לנסיונות אלו מאשר חולדות ללא תחתונים. לעומת זאת חיי המין של חולדות בתחתוני כותנה וצמר השתפרו. חיי המין של כל החולדות חזרו למצבם התקין לאחר הורדת התחתונים. לדעת שאפיק הסיבה להבדלים היא החשמל הסטטי שנוצר על יד הפוליאסטר, אך הוא לא השווה לבדים אחרים היוצרים חשמל סטטי, כגון תחתוני משי. אחרי הכל ייתכן שההבדל נובע מכך שלחולדות יש טעם טוב בבגדים, והן מסרבות להעביר את מערכת היחסים שלהן לשלב הבא עם זכר שלובש פוליאסטר. תוצאה נוספת של המחקר הזה היה אחד מהאיורים החמודים ביותר שפורסמו במאמר מדעי. 

מכנסיים של חולדה. האיור מהמאמר של שאפיק בכתב העת האירופי לאורולוגיה

שאפיק לא הסתפק בחולדות ועשה ניסוי דומה בבני אדם. הוא הלביש ל-14 גברים מעין מתלה אוחז אשכים מפוליאסטר למשך 12 חודשים ובדק את החשמל הסטטי שיצר המתלה בעקבות חיכוך עם האשכים וכן את ספירת הזרע של הגברים. לאחר כמאה ארבעים יום נוזל הזרע שלהם לא הכיל זרע כלל. ספירת הזרע חזרה להיות תקינה כ-150 יום לאחר הסרת המתלים.

יש אבנים עם לב אדם

בפרס איג נובל לכלכלה זכו שלושה חוקרים מניו זילנד ומבריטניה שביקשו מסטודנטים להעריך את האישיות של סלעים שונים. החוקרים עשו זאת כדי להראות את הבעייתיות של "אישיות המותג" (brand personality), רעיון שיווקי שלפיו מקשרים למותגים מאפיינים אנושיים שונים שמאפשרים לצרכנים ליצור מערכת יחסים עם המותג – להיקשר אליו או להזדהות עמו – שמגדילה את המודעות לקיומו. במחקרם, בדקו החוקרים אם השיטה שבאמצעותה מודדים את אישיות המותג במחקרי שיווק היא זו שיוצרת, באופן מלאכותי, את אישיות המותג הנמדדת. כלומר, הם בדקו אם אישיות המותג היא תוצר לוואי, שכלל אינו קשור למותגים.

כדי לבדוק זאת הראו החוקרים צילומים של שלוש אבנים שונות ל-255 סטודנטים שגויסו למחקר באמצעות הבטחות לקבל שוקולד כתשלום. הם ביקשו מהסטודנטים לתאר את האישיות של כל אבן על פי מדדי אישיות המותג, כגון עד כמה האבן קשוחה, אמיצה, ידידותית, נשית, גברית או נבונה. פרט לארבעה סטודנטים, שפרשו מהמחקר למרות ההבטחות לשוקולד, כל המשתתפים העניקו לאבנים תכונות רבות ומפורטות. אחת האבנים, למשל, תוארה כאיש עסקים ניו יורקי טיפוסי, עשיר, חלקלק ואולי קצת מפוקפק. אותה אבן תוארה גם כאשת עסקים בגיל העמידה. אבן אחרת תוארה כבעלת דיכאון קל או כאישה מושכת בשנות השלושים לחייה, שעבדה כדוגמנית בצעירותה, מלאת ביטחון ובעלת חיבה למזון אורגני.

תוצאות המחקר מראות שאנשים מוכנים לומר הכל כדי לזכות בשוקולד ושאם המחקר היה מתבצע על מותגים ולא על אבנים עוד היינו עלולים להסיק בטעות שבני אדם חושבים שהמותגים הנחקרים (האבנים) הם נבונים, ידידותיים ובעלי חוות תרנגולות במושב.

טכנולוגיה בשירות הרמאים

בתחום הפיזיקה זכו בפרס גאבור הורווט ועמיתיו על מחקר שהראה מדוע סוסים לבנים עמידים לזבובים ממשפחת הטבניים ("זבובי סוס") ועל מחקר שגילה למה מצבות שחורות ומבריקות מושכות שפיריות אל מותן. בשני המקרים התשובה היא אור מקוטב. טבניים הם זבובים מוצצי דם שנמשכים לאור מקוטב אופקית. פרווה כהה מחזירה יותר אור בעל קיטוב כזה ולכן הזבובים נמשכים לסוסים כהים יותר מאשר לסוסים לבנים. גם שפיריות נמשכות לאור מקוטב אופקית. אור כזה מוחזר ממקווי המים האהובים עליהם ומאפשר להן למצוא אותם. הבעיה שגם מצבות שחורות ומבריקות מחזירות אור מקוטב אופקית. השפיריות מתבלבלות וחושבות שמדובר במים. הן שומרות על המצבות כאילו היו מקווה מים מוצלח והנקבות אף מטילות על המצבות ביצים – שאין לנימפות הבוקעות מהן כל סיכוי לשרוד הרחק ממקור מים אמיתי.

כלת פרס איג נובל לכימיה היא חברת המכוניות פולקסווגן, שזכתה בפרס בזכות הדרך המקורית שמצאה לפתרון בעיית הזיהום הנפלט מהמכוניות שלה – על ידי "שינוי באופן אוטומטי ואלקטרו-מכני של כמות המזהמים הנפלטת כאשר המכוניות שלה נבחנות". כדי לרמות ולעמוד בתקני זיהום האוויר המחמירים של ארצות הברית התקינה החברה במכוניות שלה תוכנה שמזהה מתי המכונית נמצאת במבחן זיהום אוויר ומפעילה כתגובה אמצעים להפחתת הזיהום. בנסיעה רגילה, לא במבחן, פלטו המכוניות כמות מזהמים הגדולה פי 40 מהמותר בתקן. בעקבות רמאות זו נקנסה החברה (שהיא לא חברת המכוניות הרמאית היחידה) ביותר מ-15 מיליארד דולר (אמריקאי, לא זימבבואי). החברה משום מה לא שלחה נציגים לקבל את פרס האיג נובל, אולי בשל דאגה מזיהום האוויר הנגרם בטיסות מיותרות...

מגרדים את האמת

פרס איג נובל ברפואה הוענק לנוירולוג הגרמני אנדראס שפרנגר ולעמיתיו, שהראו שאפשר לעבוד על המוח ולגרד את זרוע שמאל כדי להקל על גירוד בזרוע ימין ולהפך. החוקרים הזריקו לזרוע ימין של עשרים מתנדבים חומר הגורם לגירוד. לאחר מכן הנחו את המתנדבים להסתכל במראה או בסרט וידאו בזמן שהחוקרים גירדו את הזרוע המגורה של המתנדבים. כל עוד המתנדבים חשבו – בגלל האשליה שיצרו המראות או סרט הוידאו – שהזרוע שגורדה היא זרוע ימין, זו שהוזרק לה החומר, הם חשו הקלה בגירוד; אפילו כאשר החוקרים גירדו את זרוע שמאל, שלא הוזרק לה חומר. על פי החוקרים שיטה זו יכולה לעזור להקל על אנשים שסובלים מגירוד באזורים שאסור לגרד, בגלל גירוי יתר, פציעה או בעיה אחרת שעלולה להחמיר בעקבות גירוד פיזי של המקום.

בפרס איג נובל בפסיכולוגיה זכו חמישה מדענים מבלגיה, מהולנד, מגרמניה, מקנדה ומארצות הברית על מחקרם על שקרנים. החוקרים שאלו 1,005 אנשים בין גיל 6 ל-77 כמה פעמים הם שיקרו ב-24 השעות האחרונות ולמי הם שיקרו. מיומנות השקרנים נבדקה באמצעות מבחן ממוחשב. על פי המחקר בממוצע אנשים משקרים פעמיים ביום, אם כי יותר ממחצית מהשקרים נאמרו על ידי שקרנים מועדים, שהם פחות מעשרה אחוז מהאנשים שענו על השאלונים. אנשים משקרים יותר בשנות העשרה לחייהם והשקרנים הטובים ביותר הם בגילים 29-18, שבהם קליפת המוח הקדם-מצחית – החשובה ליכולת לשקר – נמצאת בשיאה. החוקרים מדגישים כי המחקר שלהם מראה שכדי לחקור שקרנים כדאי לבדוק את טווח גילאים ולא להשתמש רק במתנדבים הרגילים למחקרים – סטודנטים רעבים. וכל זאת, כמובן, אם אפשר לסמוך על תוצאות המחקר. אין כל דרך לדעת אם המשתתפים שיקרו כשענו על השאלונים.

חתני פרס איג נובל לשלום הם פילוסופים ופסיכולוגים מקנדה ומארצות הברית שפרסמו מחקר על "קבלה וזיהוי של בולשיט בעל עומק מדומה", שהוא אמירה הנשמעת מרשימה ובעלת משמעות אף שהיא נדושה, חסרת קשר לאמת ונטולת משמעות. אמירות כאלו נפוצות במיוחד בקרב פוליטיקאים, אנשי תקשורת, פרסומאים, שרלטנים ודיפאק צ'ופרה, דמות בולטת בעולם הניו-אייג'. החוקרים בדקו כיצד אנשים מגיבים לאמירות בולשיט שמקורן בדיפאק צ'ופרה  ("רוח וחומר הם תנודות עדינות ודחוסות של תודעה") או במחולל אקראי שמייצר משפטים דומים – חסרי משמעות אך בעלי מבנה תחבירי נכון. הם מצאו שאנשים שנטו למצוא משמעות במשפטי בולשיט נטו להאמין בעל טבעי, בדת, בתיאוריות קשר ו/או ברפואה אלטרנטיבית.

בלי חיות אי אפשר לחיות

הפרס בתחום הביולוגיה הוענק לשני בריטים, שכמו נבוכדנצר עברו לגור עם חיית השדה. אחד מהם, צ'רלס פוסטר, הוא עורך דין, וטרינר ופילוסוף מאוניברסיטת אוקספורד שבניסיון להבין את הזהות האנושית בצורה טובה יותר השיל אותה מספר פעמים וחי בטבע כגירית במחילה בגבעה בוויילס, כלוטרה, כשועל עירוני שמחטט בפחים באיסט אנד, כאייל שניצוד על ידי כלבים בסקוטלנד וכסיס. את חוויותיו כחיות סיכם בספר "Being a Beast".

הזוכה השני, הוא תומס תוואייטס – "איש התיש". תוואייטס "לקח חופשה מלהיות בן אדם" וחי כמה ימים כתיש. בתחילה הוא רצה להתחזות לפיל, אך זו הייתה שאיפה בלתי אפשרית. במקום זאת הוא הכין חליפה מיוחד, בנה בעזרת מומחה גפיים תותבות וחי במשך שלושה ימים בקרב עדר עזים באלפים השוויצריים. במהלך שהותו בעדר הוא הלך על ארבע, פעה, אכל עשב והתיידד (אפלטונית בלבד) עם אחת העזים שהוקסמה מזקנו. גם הוא סיכם את חוויותיו בספר, "GoatMan". תוואייטס הגיע לקבל את הפרס כשהוא לבוש בחליפת התיש.

פרס איג נובל לספרות הוענק לפרדריק סיוברג, סופר שבדי ואנטומולוג (חוקר חרקים) חובב שכתב אוטוביוגרפיה בת שלושה כרכים על ההנאה שבאיסוף זבובי רחף באי קטן בשבדיה.

פרס איג נובל בתחום חדש, תפיסה (perception), הוענק לשני חוקרים יפנים שבדקו האם כשמתכופפים ומביטים על דברים מבין הרגליים הדברים נראים שונים. אחד החוקרים, אטסוקי היגשייאמה הגיע לקבל את הפרס ואף הדגים כיצד מתבוננים מבין הרגליים. במחקר, המדענים נתנו ל-15 מתנדבים להתכופף ולהתבונן בדברים שונים מבעד לרגליהם, כשראשם הפוך ולנסות להעריך את מרחקם ואת גודלם. הערכות המתנדבים הושוו להערכות של מתנדבים נוספים שעמדו זקוף, אך התבוננו על העולם דרך משקפיים שהופכות הכל ב-180 מעלות. תוצאות המחקר הראו שדברים נראים שונים כשמתבוננים בהם הפוך מבעד לרגליים (נראים קטנים יותר) לא מכיוון שהתמונה שהעין קולטת הפוכה אלא מפני שמיקום הגוף הפוך. זו השנה העשירית ברציפות שבה חוקרים מיפן זוכים באיג נובל.

אתם מוזמנים לצפות בטקס המלא (אם יש לכם 100 דקות), לצחוק מהשטויות ואז לחשוב קצת: