בני אדם הם בעלי האינטליגנציה הגבוהה ביותר מבין כל היצורים החיים. מה מיוחד במוח שלנו?

בני האדם הם המין היחידי שנתן לעצמו שם, והשם שבחרנו לעצמנו – הומו ספיינס, "האדם החושב" – אומר הרבה על האופן שבו אנחנו רואים את עצמנו ועל החשיבות המיוחסת לאינטליגנציה.

איננו בעלי החיים החזקים ביותר או המהירים ביותר, אבל לפחות לדעתנו אנו החכמים ביותר. אנחנו בונים, משנים ומעצבים את הסביבה שלנו בצורה שאף בעל חיים אחר לא מתקרב אליה. אנחנו גם היחידים שפיתחו שפה מדוברת וכתובה, ששולחים את יצירי כפינו לכוכבי לכת אחרים ושכותבים מחזות לתיאטרון ושירים לאירוויזיון. איך נהיינו חכמים כל כך? ומה מייחד את המוח שלנו ומאפשר לנו לעשות את כל הדברים האלה?

יש כמה תיאוריות בקשר לסיבה שבגללה בני האדם, ובמידה פחותה קופים וקופי אדם (השייכים כמונו לסדרת הפרימטים), פיתחו את מוחם הגדול ואת האינטליגנציה הגבוהה שלהם. ובכל זאת, סקירה של מחקרים רבים אינה נותנת מענה מוחלט לשאלה.

גדול יותר, מפותח יותר

חוקרים אחדים סבורים שהאתגרים שמציבה הסביבה – הצורך למצוא אוכל ולהתגונן מפני טורפים ומזג אוויר גרוע – הם שדחפו אותנו להשתמש בכלים, לבנות מחסות ועוד דברים שעבורם היינו צריכים מוחות משובחים יותר ויותר. אחרים טוענים שההכרח להתמודד עם הסביבה החברתית המורכבת של קבוצת פרימטים, כלומר לדעת מי נמצא בהיררכיה מעליך ומי מתחתיך, ליצור בריתות, לזכור למי אתה חייב טובה ומי נוטר לך טינה – הוא הסיבה להתפתחות המוח, והיכולת הטכנולוגית היא מעין תופעת לוואי.

ייתכן גם שילוב בין שתי התיאוריות, או מעורבות של גורמים אחרים. לדוגמה, מאמר שיצא השנה קושר בין המוח הגדול לבין הצורך לטפל בצאצאים חסרי ישע.

תהיה הסיבה אשר תהיה, בני האדם יכולים להתגאות במוח גדול במיוחד. הוא לא הגדול ביותר במונחים מוחלטים – הכבוד הזה שייך ללווייתני זרע, שמוחם שוקל פי שישה מהמוח האנושי. הוא גם לא הגדול ביותר ביחס לגוף: ככל שבעל החיים קטן יותר כך המוח שלו תופס אחוז גבוה יותר מגודל הגוף – אלמלא כן ליצורים קטנים היו מוחות זעירים כל כך שלא היו מאפשרים להם לתפקד – כך שהמחזיק בתואר הזה הוא החדף. ובכל זאת, המוח האנושי גדול פי שבעה מהמצופה מיונק בגודל שלנו.

ומה לגבי מספר תאי העצב במוח? מוחות של פרימטים עשירים מאוד בתאי עצב יחסית לגודלם, כלומר התאים במוחות שלהם צפופים יותר לעומת מכרסמים, למשל. במוח שלנו אין יותר תאי עצב מהמקובל במוח של קופי אדם בגודלנו, אך מכיוון שזהו מוח הפרימטים הגדול ביותר, מספר תאי העצב במוחנו הוא כנראה הגדול ביותר בעולם החי. אי אפשר לדעת את זה בוודאות מפני שאיננו יודעים את המספר המדויק של תאי העצב במוחם של כל בעלי החיים. יש חוקרים הסבורים שזה הבסיס לאינטליגנציה שלנו: כלומר יותר תאי עצב פירושם יותר יכולות חשיבה.

נשאלת השאלה אם פרט לגודלו, המוח שלנו גם שונה במבנהו מהמוחות של בעלי חיים אחרים. התשובה היא כן, אבל לא באופן מהותי, והרבה פחות משחשבנו בעבר. הפילוסוף והמדען בן המאה ה-17 רנה דקארט האמין שרק לבני אדם יש נשמה, ושהנשמה נמצאת במקום מסוים במוח. הוא חיפש איבר שנמצא במוח בני האדם ונעדר ממוחות בעלי החיים האחרים, ומצא את בלוטת האצטרובל, שהיא קבוצת תאי עצב השוכנת בעומק המוח. אך דקארט טעה: כיום אנו יודעים שהבלוטה קיימת כמעט אצל כל בעלי החוליות, ותפקידה העיקרי הוא לווסת מחזורי שינה וערוּת.

דומים לקוף אבל שונים ממנו

המסקנה היא שאין מבנה מוחי ייחודי לבני האדם, וכדי למצוא מה מייחד אותנו אנחנו צריכים להסתכל על הבדלים קטנים יותר, כמו הגודל היחסי של המבנים המוחיים שלנו. אם נעשה את זה נגלה שקליפת המוח שלנו גדולה במיוחד.

קליפת המוח היא החלק מרובה השכבות והקיפולים שמכסה את שאר חלקי המוח, והיא חשובה מאוד לזיכרון, לשפה, לקבלת החלטות ועוד. האזור המוחי הזה קיים אצל כל היונקים, אך מפותח במיוחד אצל קופי אדם. מחקרים מצאו שגודלה נע בין 75.5 אחוזים ל-84 אחוזים מגודל המוח כולו אצל בני האדם. זה נתון מרשים, והוא גבוה יותר משל כל יונק אחר, אבל הוא לא עד כדי כך חריג. אצל שימפנזה קליפת המוח תופסת 73 אחוזים מגודל המוח ואצל הסוס 74.5 אחוז. אם כך, אנחנו במקום הראשון בגודל קליפת המוח, אבל לא בהפרש עצום מיונקים אחרים.

יש, כמובן, הבדלים גם ברמה התאית והמולקולרית בין מוחנו לבין מוחות של בעלי חיים אחרים. ממש לאחרונה התפרסם מחקר שעקב אחר התפתחות העוברית של המוח אצל קוף מקוק, כולל החלבונים המיוצרים בכל שלב. כשהחוקרים השוו את הממצאים למוח האנושי, הם גילו שכתשעה אחוזים מהגנים המעורבים בהתפתחות המוח מופעלים בצורה שונה – מוקדם יותר, מאוחר יותר, או למשך פרק זמן אחר – בין קופים לבני אדם. מספר הגנים שמופעל באופן שונה אצל קוף לעומת חולדה, למשל, גדול בהרבה. רוב השינויים הייחודיים לאדם מתבטאים בהתפתחות אטית וארוכה יותר של המוח. גם לאחר הלידה המוח האנושי עוד לא גמר להתפתח, והקשרים בין תאי העצב ממשיכים להיווצר ולהשתנות.

בסופו של דבר, המוח האנושי דומה מאוד למוח של קוף שהוגדל. יש בו מספר יוצא דופן של תאי עצב, והוא מתפתח לאט ולאורך זמן, אך פרט לכך הוא אינו שונה ממוחותיהם של בעלי חיים אחרים. אז מה יש בו שמאפשר לנו לדבר, לנהוג במכונית ולכתוב מאמרים מדעיים, בשונה למשל משימפנזים, שמוחם דומה להפליא לשלנו? אולי זה מספר תאי העצב, אולי הצורה המדויקת בה הם מסודרים, אולי משהו אחר. במוקדם או במאוחר, המוח שלנו בוודאי יאפשר לנו להבין מה כל כך מיוחד בו.

6 תגובות

  • איל מורג

    חכמים או פקחים?

    כידוע פיקח יודע לצאת מצרות שחכם יודע לא להיכנס אליהן. לפי זה אנחנו במיקרה הטוב פיקחים. גם זה לא בטוח לפי ההתנהלות האנושית הכללית שדיי סביר שתביא להכחדה של חלק משמעותי מאוכלוסיית העולם למשל עקב שואה אקלימית.

  • אנונימי

    היי , קראתי את המאמר ואני

    היי , קראתי את המאמר ואני עדיין לא מבינה את ההבדלים המוצקים בין המוח האנושי למוח של בעלי חיים...?
    אשמח לתשובה, תודה.

  • פרופ' גאון

    יש סיכוי שלא קראת כראו אנא

    יש סיכוי שלא קראת כראו אנא חזור ונסה שנית

  • אנונימי

    משך הזמן

    אולי עצם העובדה שלמוח שלנו לוקח 18 שנה להתפתח היא גורמת לאינטיליגנציה הגבוהה? ההתפתחות האיטית מאפשרת למספר גדול יותר של קישורים להיווצר בין תאי מוח. כלומר, ייתכן שלא מספר התאים קובע את האינטילגנציה אלא מספר הקישורים ביניהם. ואם המוח גדל מהר מדי, לא מספיקים להיווצר קישורים במספר גדול.

  • עד

    רמז - בדקו מה בני אדם יוצרים, בכמות שעולה בטור גאומטרי

    אולי זה יתן מושג מדוע המוח שלהם שונה משל פרימאטים אחרים.

  • דוקטור חכם

    אתה דארוויניסט משום שחשבת

    אתה דארוויניסט משום שחשבת שמשתמשים בשיטה של דארווין אך השיטה היא של דוקטור יהטארון מהתקופה המונגולית ולכן כתבת את הנ"ל אנא חשוב בשיטה הנ"ל ומחק את הודעתך