420 שנה להולדתו של הפילוסוף והמתמטיקאי רנה דקארט, שהציב את יסודות הרציונליזם והחשיבה המדעית

רנה דקארט הוא ללא ספק אחד מהוגי הדעות החשובים ביותר בעולם המערב. הוא היה פילוסוף ומתמטיקאי, שני תחומים שזלגו זה לתוך זה בסינרגיה אדירה, שהתבטאה היטב ברעיונותיו ובהישגיו הרבים בשני התחומים.

דקארט נולד בצרפת ב-31 במרץ 1596 בעיירה קטנה בשם לה-היי. כשהיה בן שנה מתה אמו ושנות ילדותו עברו עליו בעיקר בבית סבתו. כשהיה בן 11 שלח אותו אביו להתחנך בית הספר הישועי בלה-פלש ובהמשך הוא פנה להשכלה גבוהה ולמד משפטים באוניברסיטת הוותיקה פואטייה, במטרה לרצות את אביו שהיה שופט בבית המשפט הגבוה של ברטאן.

אף שהוסמך כעורך דין בגיל 20, הוא מעולם לא עסק במקצוע. במקום זאת הוא בחר במפתיע לשרת בצבא בהולנד ובגרמניה, ודווקא שם הוא נחשף למתמטיקה ולפיזיקה. במהלך השתתפותו בקרבות מלחמת שלושים השנה בצ'כיה היו לו שלושה חזיונות על פילוסופיה ומתמטיקה חדשה, שעל בסיסם פיתח את רעיונותיו בהמשך דרכו. בגיל 24, כשהשתחרר מהצבא, חזר דקארט לצרפת כשהוא נחוש להגשים את חלומו על "מדע חדש ומופלא".

היכולת של דקארט ולשאוב השראה מעולם הפילוסופיה והמדע ולשלבם יחד הביאה לידי כך שהוא הניח את היסודות לעקרונות הרציונליזם והתווה את הדרך שבה יצעדו לאחר מכן הפילוסופיה והמדע המודרני. כך הפך לאחת הדמויות המשפיעות ביותר במהפכה המדעית, ונחשב לא רק לאבי הפילוסופיה המודרנית אלא גם לאחד מענקי הפילוסופיה של המדע.

דקארט היה גם מתמטיקאי, ובתור שכזה השתמש בשיטה של הטלת ספק קיצונית כדי לגלות את הבסיס האמיתי והאיתן שעליו אפשר להישען בדיון במהותו של העולם. לא במקרה הלוגיקה הזאת מזכירה מתמטיקה, שבה אקסיומות הן האמיתות שמשמשות בסיס לכל הטענות המתמטיקאיות המורכבות. על קו התפר הזה בין הפילוסופיה והמתמטיקה נולדה בו ההכרה האלמותית בכך שההיגיון הוא לב ההבנה שלנו את העולם. מכאן נולד המשפט המזוהה איתו כל כך: "אני חושב, משמע אני קיים", שמשמעותו היא שיכולתנו לחשוב מעידה בפני עצמה על קיומנו.

המשפט הזה, לצד תרומתו האדירה לפילוסופיה במאמרים והספרים הרבים שפרסם, הביא לידי כך שרבים רואים בו פילוסוף בלבד, אך לא כך הדבר. דקארט היה גם מתמטיקאי חשוב ומוערך. הוא המציא את מערכת הצירים הקרטזית – מערכת הצירים הגרפית עם ציר ה-X וציר ה-Y, שמשמשת עד היום כדי להציג פונקציות בצורה ויזואלית ולהקל על הבנתן. הוא גם טבע את כתב החזקות והניח את הבסיס לחשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי שניוטון ולייבניץ פיתחו בהמשך.


שילוב של מדעי הטבע עם פילוסופיה ומתמטיקה. איור מתוך ספר של דקארט | מקור: Science Photo Library

תרומתו הגדולה ביותר למתמטיקה הייתה כנראה הכנסת הגיאומטריה האוקלידית למערכת הצירים הקרטזית שהמציא, ויצירת ענף חדש במתמטיקה – הגיאומטריה האנליטית. דקארט אף הגדיל וניסח מחדש את אחד מחוקי האופטיקה החשובים – חוק סנל, שעוסק בשבירת קרני אור במעבר בין שני תווכים בעלי מקדמי שבירה שונים.

דקארט מת בשטוקהולם ב-11 בפברואר 1650, בגיל 53 בלבד. סיבת המוות הרשמית הייתה דלקת ריאות, אך מחקר שהתפרסם ב-2010 טוען שדקארט הלך לעולמו אחרי שאכן לחם קודש ספוג בארסן. על פי החשד הוא הורעל מתוך חשש שדעותיו בנושא דת יחבלו בהמרתה של תלמידתו, מלכת שבדיה כריסטינה מהנצרות הפרוטסטנטית לקתולית.

במותו השאיר אחריו הגות ענפה, שהשפיעה רבות על תפיסת האנושות את עצמה, על המתמטיקה ועל עקרונות החשיבה שעיצבו את הפילוסופיה, המדע והתרבות כפי שאנו מכירים אותם היום.

0 תגובות