תחילת הסוף של
קדחת דנגי?

מחלות שמעבירים יתושים קוטלות מאות אלפי בני אדם בשנה, בעיקר בעולם השלישי. בני אדם מנסים כבר שנים רבות להילחם בתופעה באמצעות הדברה ומניעה, אך למרות הצלחות נקודתיות, כנפיהם של היתושים בדרך כלל על העליונה, והם מצליחים להתרבות ולהפיץ את טפיליהם. המאבק הזה קיבל תפנית בעיקר בעשור האחרון, כשבני האדם החליטו לרתום למלחמה בהם אמצעים חדשים, ובראשם חיידקים שמשפיעים על פוריות היתושים, על הישרדותם ועל יכולתם להפיץ מחלות. השיטות האלה כבר הראו תוצאות מבטיחות בכמה ניסויים מקומיים, וכעת מדווחים חוקרים על הצלחה מרשימה בניסוי בקולומביה, הגדול ביותר בהיקפו מבחינת מספר התושבים שבסביבתם נעשו מאמצי ההדברה.

חיידקים שמשפיעים רבות על מערכת הרבייה של חרקים, ואפילו גורמים לשינוי מין. וולבכיה | איור: NICOLLE RAGER FULLER / NATIONAL SCIENCE FOUNDATION / SCIENCE PHOTO LIBRARY

חיידקים ושינוי מין

חיידקי הוולבכיה (Wolbachia) התגלו לפני כמעט מאה שנה בגופם של חרקים, אבל רק בעשורים האחרונים הם נחקרו לעומק, והמדענים התחילו להבין את השפעתם העצומה על פרוקי רגליים. אלה חיידקים טפילים החיים בתוך התאים של הפונדקאים (אנדוסימביוטיים), ועוברים מיתוש ליתוש בין השאר בהזדווגות. כדי להמשיך לשרוד ולהתרבות מדור לדור של יתושים, הם צריכים לעבור לדור הבא בביצים, מנקבות לצאצאיהן. בזכרים אין להם צורך, ולכן הם פיתחו יכולות לשנות את מערכת הרבייה של הפונדקאים לצרכיהם, לגרום למוות של זכרים, לפעמים כבר בתור עוברים, ואפילו להפוך זכרים נקבות. יתרה מזאת, כדי לשפר את סיכויי הישרדותם, החיידקים מגינים על הפונדקאים מפני טפילים אחרים: הם מתחרים איתם על מקורות מזון בגוף הפונדקאי, וגם פיתחו במהלך האבולוציה שלהם דרכים לעודד את מערכת החיסון של הפונדקאי לתקוף נגיפים ומחוללי מחלה אחרים.

אחת המחלות הקשות שיתושים מעבירים היא קדחת דנגי (Dengue). זו מחלה נגיפית שמעבירים בעיקר יתושי אדס מצרי (Aedes aegypti), אך נראה שמינים נוספים של אדס יכולים להעבירה, בהם יתוש-יום טיגריסי (Aedes albopictus), המוכר יותר בשמו הפופולרי, טיגריס אסייתי. זהו מין פולש שהפך נפוץ בישראל, ועלול להעביר כמה גורמי מחלה. בעוד יתוש האדס המצרי אינו קיים בארץ, ככל הידוע, וגם קדחת דנגי אינה קיימת כאן בהעברה מקומית, אלא רק אצל חולים שנדבקו בחו"ל, ישראל בהחלט עלולה להיכנס לאזורי התפוצה של היתוש ושל המחלה, המתפשטים עקב שינויי האקלים.

חיידקי הוולבכיה יכולים לסייע לאדם במאבק נגד מחלות שיתושים מעבירים, ובאופן קצת מוזר זה נעשה באמצעות הגדלה של כמות היתושים. אצל היתושים רק הנקבות הן שעוקצות ומוצצות דם. הזכרים ניזונים מצוף, או שאינם ניזונים כלל במהלך חייהם הקצרים מאוד כבוגרים, המיועדים למטרה אחת ויחידה – הפריית נקבות. פיזור מספר גדולשל זכרים מודבקים בחיידקי וולבכיה יוכל לגרום להדבקה המונית של נקבות שהזכרים האלה יזדווגו איתן, מה שיגרום – בשאיפה – לכך שרבים מהצאצאים הזכרים של הנקבות האלה ימותו. בדור הבא יהיו מעט מאוד זכרים, והתקווה היא שזה יקשה על התרבות היתושים. היתושים שישרדו יהיו ברובם נגועים בחיידקי וולבכיה, מה שיפחית את הסיכוי שלהם להיות מפיצים יעילים של נגיפי הדנגי. ואולם – האסטרטגיה הזו תהיה יעילה רק אם פיזור הזכרים המודבקים יהיה במספרים עצומים, מה שיגדיל את הסיכוי הסטטיסטי שנקבות יזדווגו עמם, ורק אם אותם זכרים מודבקים יהיו כשירים להתחרות עם יתושי הבר, שאינם נושאים את החיידק.

האסטרטגיה הזו כבר נוסתה בהצלחה עם כמה זנים של יתושי וולבכיה, באוסטרליה, בסין, ובמקומות נוספים, בהם ברזיל וארצות הברית. בכל ניסוי יש מטרות ושיטות שונות מעט, אך לרוב מדובר בניסויים בהיקף מוגבל מבחינת שטח הכיסוי, בשל הצורך בפיזור נרחב מאוד של הזכרים הנגועים. הניסוי שנעשה בקולומביה היה הגדול ביותר עד כה, והקיף שטח שבו מתגוררים יותר משלושה מיליון בני אדם.

פיזור הזכרים המודברים צריך להתבצע במספרים עצומים. חוקר משחרר יתושים מודברים בוולבכיה בניסוי של WMP בברזיל | צילום: WMP

 הצלחה מרשימה

את הניסוי הובילו חוקרי תוכנית היתושים העולמית (WMP), ארגון ללא מטרות רווח הפועל נגד מחלות שיתושים מפיצים. הוא נעשה בעיר הקולומביאנית מֶדֶאִין, ובשתי ערים צמודות אליה, בֶּיוֹ ואִיטַאגִי – שלושתן שוכנות לאורך עמק אַבּוּרַה בצפון מערב המדינה, ויוצרות מטרופולין בן 3.3 מיליון תושבים.

פיזור היתושים החל בשנת 2015 בעיר ביו, ומשנת 2017 עד 2020 בוצע בכל שלוש הערים. החוקרים פיזרו זכרים בוגרים של יתושי אדס מצרי שהודבקו בחיידקי וולבכיה מהזן wMel, ומדי פעם  גם ביצי יתושים נגועות בחיידק. בתקופת המחקר הם גם לכדו יתושות ברחבי הערים, ועקבו אחר רמת ההדבקה שלהן בחיידק. לפי נתונים שהחוקרים הציגו לאחרונה בכינוס בארצות הברית, שיעור היתושות הנגועות הגיע ליותר מ-80 אחוז בשתי הערים הקטנות יותר, וליותר מ-60 אחוז ברוב אתרי הדגימה במדאין עצמה.

בדיקת רישומים של בתי חולים ומרפאות בשלוש הערים העלתה כי בשנים 2021-2019 נרשמה ירידה של 97-94 אחוז בתחלואה בקדחת דנגי, בהשוואה לנתונים מעשר השנים שלפני תחילת הניסוי. חיזוק נוסף לקשר בין מבצע פיזור היתושים לתחלואה התקבל מפילוח אזורי המגורים של החולים. בשכונות שבהן פוזרו יתושים התחלואה בדנגי הייתה נמוכה ב-47 אחוז לעומת שכונות אחרות.

שיעור היתושות המודבקות בוולבכיה הגיע ל-80 אחוז בחלק מאזורי הניסוי, מה שמפחית את יכולתן להעביר נגיפי דנגי. חוקרת בוחנת יתושות על בשרה | צילום: Steve Morton, Monash University, WMP

להרחיב את השימוש

"זה הפיזור המתמשך הרחב ביותר של יתושים נגועים בוולבכיה שנעשה עד כה בכל העולם, מבחינת גודל האוכלוסייה באזור הניסוי", אמרה קייטי אנדרס (Anders), אפידמיולוגית מאוניברסיטת מונש באוסטרליה וחוקרת ב-WMP. "אחרי שש שנים של דיכוי מתמשך של קדחת דנגי אנו מתחילים לראות את ההשפעה של חיידקי וולבכיה בעולם האמיתי".

על אף הנתונים המרשימים, קשה מאוד להוכיח בוודאות כי היתושים הנגועים בוולבכיה הם אכן הסיבה העיקרית לירידה בתחלואה בקדחת דנגי, משום שבאופן טבעי יש תנודות חדות בהיקף ההדבקה בנגיף והתחלואה. עם זאת, הירידה החדה בתחלואה והעקביות שלה במשך כמה שנים – הן סימנים מעודדים.

עם הסימנים המעודדים האלה, לצד ניסויים מוצלחים רבים בקנה מידה קטן יותר, ב-WMP מתכוונים להרחיב משמעותית את המלחמה בדנגי ובמחלות אחרות שיתושים מעבירים, באמצעות הקמת מפעל בברזיל לגידול של יתושים מודבקים בוולבכיה. הכוונה היא לייצר במפעל כחמישה מיליארד זכרים נגועים בשנה, במשך עשר שנים, ולפזר אותם בכמה ערים ברחבי ברזיל, שבהן מתגוררים 70 מיליון בני אדם. הצלחה בקנה מידה כזה כבר יכולה להיות אבן דרך משמעותית במאבק לא רק בקדחת דנגי, אלא בכמה וכמה מחלות שיתושים מעבירים. אולי היא גם תעודד את ארגון הבריאות העולמי לאמץ רשמית את האסטרטגיה של שימוש ביתושים נגועים בוולבכיה למאבק במחלות שיתושים מפיצים – צעד שהוא טרם עשה.