תאי המוח של הניווט החברתי

בעלי חיים החיים בקבוצה צריכים לשים לב כל הזמן איפה נמצאים שאר חברי קבוצתם. אם מישהו מהם מתקרב אליך, חשוב להבחין בו כדי לברר מה כוונותיו: אולי הוא רוצה לשחק, להזדווג, או דווקא לגנוב את מזונך או לסלק אותך מהמקום הנוח שתפסת. אם הוא מתרחק – אולי זה מפני שהוא הבחין במקור מזון, וכדאי לעקוב אחריו.

מחקר חדש של ד"ר דוד עומר וחוקרים נוספים ממעבדתו של פרופסור נחום אולנובסקי במכון ויצמן למדע, גילה בפעם הראשונה תאי עצב במוח של עטלפים העוקבים אחר מיקומו של עטלף אחר. תאים אלו, שהחוקרים מכנים "תאי מיקום חברתיים", עוזרים לעטלף לדעת בכל רגע איפה העטלפים האחרים בקבוצתו נמצאים ולאן הם עפים.

"תאי מקום", שהם תאי-עצב שמזהים את המיקום של בעל החיים עצמו במרחב, התגלו כבר בשנות ה-70 של המאה הקודמת, וב-2014 זיכו את מגליהם בפרס נובל. תאים אלו ממוקמים בהיפוקמפוס, חלק במוח המשחק תפקיד חשוב בזיכרון ובהתמצאות מרחבית. במעבדה של אולנובסקי התגלו בשנה שעברה תאים במוחם של עטלפים האחראים על הערכת המרחק מהמטרה אליה הם עפים והכיוון אליה, גם הם בהיפוקמפוס.

במחקר החדש חיפשו החוקרים תאים הפועלים בצורה שונה: לא מייצגים היכן נמצא בעל החיים עצמו, אלא היכן נמצאים חבריו לקבוצה. "שיערנו שצריכה להיות מערכת כזו במוח" אמר עומר בראיון לאתר דוידסון. "אנחנו יודעים שבני אדם שמים לב היכן נמצאים אנשים שחשובים להם. כשאנחנו נמצאים במסיבה של העבודה, למשל, כולנו יודעים תמיד איפה הבוס".

עוקבים אחר שינויים

כדי למצוא את התאים האחראים לכך, לימדו החוקרים ארבעה עטלפים מסלול תעופה שהם רואים עטלף אחר מבצע. עטלפים הם חיית מודל טובה במיוחד לשם כך מכיוון שהם נוטים באופן טבעי לחקות את חבריהם. היות שהעטלפים הצופים התבקשו לעוף באותו מסלול שבו העטלף המדגים עף בשביל לקבל פרס, החוקרים היו יכולים להיות בטוחים שהם מקדישים את מלוא תשומת הלב להדגמה.

החוקרים הקליטו את פעילות תאי העצב במוחם של אותם עטלפים כאשר הם עומדים במקום, או יותר נכון, תלויים הפוך, ומסתכלים על העטלף המדגים עף מנקודה אחת לשנייה. כאשר העטלפים שצפו במדגים עפו בעצמם באותו מסלול, הקליטו החוקרים את שוב הפעילות בתאי ההיפוקמפוס.

כפי שציפו, כשהעטלפים עצמם עפו פעלו תאי המקום בהיפוקמפוס שלהם, ועקבו אחר המיקום המשתנה שלהם עצמם. אך היו גם תאים בהיפוקמפוס שפעלו כאשר העטלפים נשארו במקום וצפו בחברם עף, ותאים אלו סווגו כתאי מיקום חברתיים. חלק מהם היו גם תאי מקום, כלומר הם פעלו גם כאשר העטלפים עפו בעצמם, וחלק היו תאים שפעלו רק כשהעטלף המדגים עף ממקום למקום.

כדי לבדוק אם אכן מדובר בתאים שעוקבים אחרי חברי הקבוצה, ולא אחרי כל חפץ שזז במרחב, חזרו החוקרים על הניסוי עם חפצים דוממים, שהם הזיזו ממקום למקום בצורה שחיקתה את מעופו של העטלף המדגים. חלק מתאי המיקומים החברתיים שנמצאו בניסוי הראשון הגיבו גם כשהעטלפים צפו בחפץ ה"מעופף", וחלקם לא, כלומר הם פועלים רק בתגובה לעטלף אחר, ולא לחפץ.

חשוב לדעת מה עטלף אחר עושה, כי אולי יש לו אוכל. עטלף הפירות המצרי | צילום: פרופ' יוסי יובל, אוניברסיטת תל אביב

ניווט חברתי

למה משמשים אותם תאי מיקום חברתיים? "בכל סיטואציה חברתית יש חשיבות למיקום של האחר", מסביר עומר. "מחיזור ועד לאכילה משותפת, תמיד טוב לדעת איפה החברים שלך. בנוסף, אותה מערכת עשויה להיות הבסיס להתנהגויות חברתיות מורכבות יותר כמו למידה מצפיה. ייתכן שלתאים שמשמשים גם כתאי מקום וגם כתאי מיקום חברתיים יש תפקיד בכך, שכן הם מעורבים גם בקביעת המיקום של העטלף עצמו וגם בזה של חבריו". 

מערכת הייצוג המרחבי שהחוקרים גילו לא הייתה מוכרת למדע קודם לכן. "כנראה יש לה חשיבות גדולה בסיטואציות חברתיות", מוסיף עומר. "השאלה הגדולה היא איך העטלפים משתמשים במערכת הזו כדי לפתור בעיות, כדי לנווט במרחב החברתי".

חלק מהתשובה תימצא אולי במחקר הבא הנערך במעבדה, שבוחן אם התאים מגיבים באופן שונה כאשר העטלף המדגים הוא זכר לעומת נקבה, דומיננטי לעומת בעל מעמד נמוך. כך מקווים החוקרים להבין טוב יותר איזה מידע מקבל העטלף ממערכת המיקום החברתי, וכיצד הוא מנצל אותו.

ומה בקשר אלינו, בני האדם? עומר מניח שבמוחנו קיימת מערכת דומה. "היא אפילו חשובה יותר אצל בני האדם, בשל מורכבות הקשרים החברתיים. אם האדם הקדמון היה צריך לשרוד בעולם הפיזי, האתגר של האדם המודרני הוא לשרוד בעולם החברתי". בשביל להצליח בכך, חשוב שנדע במסיבה את המיקום המדויק של הבוס.