מתברר שעדיין אפשר לגלות מבנים לא מוכרים במוח – למשל תעלות שמקשרות בינו לבין הגולגולת ותאים מסוג חדש שמבדילים בינינו לבין עכברים

מוח האדם מכיל כ-86 מיליארד תאי עצב ומספר דומה של תאים אחרים. במחקרים חדשים שפורסמו בכתב העת Nature Neuroscience נמצאו שתי תגליות חדשות: סוג חדש של תאי עצב בקליפת המוח שמעכב פעילות של תאי עצב אחרים, ותעלות מיקרוסקופיות שמאפשרות מעבר תאים של מערכת החיסון היישר למוח.

תעלות במוח

כשפורצת דלקת בקרום המוח או כשמתרחש שבץ, ידוע שתאי מערכת החיסון מוזעקים לעזור, אך עד כה האמינו שהם מגיעים ממח העצם בכל הגוף. מחקר חדש של מתיאס נארנדורף (Nahrendorf) ועמיתיו מבית הספר לרפואה בהרווארד גילה שלתאי מערכת החיסון יש קיצור דרך – תעלות מיקרוסקופיות שמחברות ישירות בין מח העצם בעצמות הגולגולת לבין המוח.

התעלות התגלו אחרי שהזריקו תאי חיסון בשני צבעים לתוך מח העצם או בגולגולת בירך של עכברים ועקבו אחרי הגעתם לאזורים הפגועים במקרים של דלקת קרום המוח, שבץ מוחי או אוטם שריר הלב (התקף לב). בעוד שבשני סוגי הנזקים המוחיים תאי החיסון הגיעו מהגולגולת, בהתקף הלב תאי החיסון הגיעו משני המקומות באופן שווה. בעקבות הממצא בחנו החוקרים במיקרוסקופ את נקודת המגע בין הגולגולת לקרום המוח וגילו את אותן תעלות דקיקות.

במוח בריא התעלות מתפקדות ככלי דם מיקרוסקופיים, ומעבירות תאי דם אדומים מהמוח אל מח העצם של הגולגולת. אולם כשמתרחשת דלקת, תאי החיסון עוברים בכיוון ההפוך – ממח העצם דרך קרום המוח וישירות למוח. תעלות דומות נמצאו גם במוח האדם.

הממצא פותח פתח להבנה מעמיקה יותר של תהליכי דלקת במוח. התקווה היא לגלות בהמשך אילו סוגים של תאים חיסוניים עוברים בתעלות הללו, איך הם עושים את זה והאם אפשר לשלוט בתעלות או בתנועת התאים בהן ולווסת דרכן את תגובת הדלקת במוח. בסופו של דבר אולי יימצאו כך תרופות וטיפולים חדשים למחלות שפוגעות במוח.

מעכב פעילות של תאים אחרים. הדמיית מחשב של תא עצב "פרי הוורד" במוח | מקור: מעבדת טאמאש, אוניברסיטת סגד
מעכב פעילות של תאים אחרים. הדמיית מחשב של תא עצב "פרי הוורד" במוח | מקור: מעבדת טאמאש, אוניברסיטת סגד

תא עצב חדש

במחקר אחר ביקשו גאבור טאמאש (Tamás) ותלמידיו מאוניברסיטת סגד בהונגריה ואד ליין (Lein) ועמיתיו ממכון אלן למדעי המוח בסיאטל לבדוק אם יש סוגים של תאים שעדיין לא תועדו במוח האדם ואם הם נמצאים גם במוח העכבר. באמצעות קביעת הרצף של מולקולות RNA, הממלאות תפקידים חשובים בתהליך הפעלת הגֵנים בתאים, הם סיווגו את התאים לסוגים.

הם מצאו כמה סוגי תאים שבהם הופעלו גֵנים ייחודים שלא פעלו בתאי עצב אחרים. לאחר מכן איתרו את התאים הללו בקליפת המוח ובחנו את צורתם ופעילותם. לאחד מהם הייתה צורה מיוחדת, "דומה לשיח ורד מניץ ללא העלים" ועל כן הם קראו לו Rosehip (פרי הוורד). בהמשך התברר שתפקידו לעכב את פעילותם של תאי עצב אחרים.

ההפתעה הגדולה הייתה כשהתברר שתאי העצב הללו אינם קיימים במוחות של עכברים. הממצא הזה חשוב ביותר, שכן מחקרים רבים נערכים על עכברים וחשוב להבין את ההבדלים בין המוח שלהם למוח האדם. כעת צריך לחפש את התאים הללו במוחות של בעלי חיים אחרים ולהבין עד כמה הם ייחודיים לנו, בני האדם.

ממצאים חדשים של קבוצת המחקר של ליין, שלא פורסמו עדיין באופן רשמי, זיהו במוח סוג נוסף של תאים שאינם מוכרים. מדובר בתאים תומכים מסוג נוירוגליאפורם, שצורתם מזכירה את תאי ה-Rosehip. המחקר מצא עוד הבדלים רבים בין תאי עצב של אדם לתאים העכבריים.

מחקרים רפואיים רבים שנעשים על עכברים לא מצליחים להבשיל לטיפול יעיל במוח. בשנים 2004-1993, למשל, רק שמונה אחוזים מהתרופות שעברו את שלב המחקר הטרום-קליני הגיעו לקו הגמר וקיבלו אישור לשיווק כתרופה. מאז המצב לא השתפר כמעט. לכן, חשוב במיוחד שנבין את ההבדלים בין מוח האדם לזה של חיות שמשמשות בניסויים רפואיים, כדי שנוכל לתכנן טוב יותר טיפולים ותרופות שיתאימו לנו.

 

תגובה אחת

  • ויגדור רכניץ

    קשרים

    האמת? מה שיתחיל לעניין אותנו זה לא קשרים כאלו או אחרים במוח אלא טיב הקשרים שבינינו והשפעתם על התגובות שאנו מקבלים מהטבע.