ארצות הברית ורוסיה חתמו על הסכם לעבודה משותפת בהקמתה של תחנת החלל במסלול סביב הירח בעשור הבא

סוכנות החלל של ארצות הברית (נאס"א) וסוכנות החלל הרוסית (רוסקוסמוס) חתמו על הסכם לשיתוף פעולה בבניית תחנת החלל העתידית, במסלול סביב הירח. את התכנית הכללית לבניית התחנה הציגה נאס"א לפני כחצי שנה. שיתוף הפעולה שהוכרז בוועידה העולמית לאסטרונאוטיקה, המתקיימת באדלייד שבאוסטרליה, עשוי לזרז את העניינים, ולפתוח דלת לצירופן של מדינות נוספות ליוזמה.

חוזרים אל הירח

על פי התכנית המקורית, תחנת החלל שתחוג סביב הירח מיועדת לשמש תחנת מעבר בדרך לנחיתה על הירח או בחזרה ממנו, וכן נקודת מוצא למשימות לעומק החלל, כמו טיסות למאדים או לאסטרואידים.  

התחנה תורכב משלושה מדורים: מדור מגורים, שישמש לפעילות שוטפת של אסטרונאוטים; מדור לוגיסטי, שיכלול ציוד רב, בראשו מערכת סולרית לייצור חשמל ומערכת הנעה לתיקוני מסלול; תא השוואת לחצים שיאפשר יציאה למשימות ריחוף וכניסה לתחנה, וכן עמדות עגינה שיאפשרו חיבור של חלליות אל התחנה. על פי התכנית המקורית, התחנה תורכב בשלבים, במהלך העשור הבא, כשאת רכיביה יישאו לחלל טילי השיגור החדשים שמפתחת נאס"א, SLS, המיועדים לנשיאת מטענים כבדים במיוחד. הטילים האלה מיועדים גם להטסת הדור הבא של חלליות מאוישות אמריקאיות, ובראשן חלליות אוריון, שאמורות לבצע טיסות מאוישות סביב הירח כבר בסוף העשור הזה.

טילים שעוד לא שוגרו

בהודעת נאס"א על שיתוף הפעולה עם רוסיה לא נאמר דבר על לוח הזמנים או על חלוקת העבודה בין הסוכנויות. למעשה, אפילו לא נאמר בו מפורשות שהן ישתפו פעולה בבניית תחנת החלל. "ההצהרה המשותפת משקפת את החזון שחולקות נאס"א ורוסקוסמוס בעניין פעילות חלל מאוישת", נאמר בהודעה. "שתי הסוכנויות, וכן השותפות האחרות בתחנת החלל הבינלאומית, רואות בתחנת החלל סביב הירח מרכיב אסטרטגי בארכיטקטורה של חקר החלל העתידי, הדורש מחקר נוסף".

הסוכנות הרוסית הייתה קצת יותר מפורטת. מנכ"ל רוסקוסמוס, איגור קומרוב (Komarov), אמר כי הצדדים הסכימו לשתף פעולה בהקמת תחנה בינלאומית במסלול סביב הירח, והוסיף כי אפשר שהמדורים הראשונים יוצבו ב-2026-2024. על פי הדיווח בסוכנות הידיעות הרוסית טאס, הוסיף קומרוב כי רוסיה עשויה לתרום לתחנה את אחד משלושת המדורים, וכן ליצור את התקנים לפיתוח מנגנוני עגינה אחידים, שיאפשרו לכל החלליות להתחבר אל התחנה. כמו כן, רוסיה הציעה להשתמש בטיל השיגור הכבד החדש שלה להצבת מרכיבי התחנה במסלול סביב הירח, אלא שהטיל הזה, כמו מקבילו האמריקאי, עדיין בשלבי פיתוח.

עם קצת עזרה מידידים

שיתוף הפעולה בין רוסיה לארצות הברית בחלל התחיל כבר בעיצומה של המלחמה הקרה, במשימה משותפת שכללה חיבור של חללית אמריקאית ורוסית ב-1975 ועבודת צוות של האסטרונאוטים והקוסמונאוטים. מאז נמשך השיתוף בתחומים רבים, כולל עגינה של מעבורות אמריקאיות בתחנת החלל הרוסית "מיר", וכמובן שיתוף הפעולה בבנייתה והפעלתה של תחנת החלל הבינלאומית. מאז קרקעה ארצות הברית את מעבורות החלל, חלליות "סאיוז" רוסיות הן אמצעי התעבורה היחיד של אנשי צוות אל התחנה וממנה, גם אמריקאים.

ההודעה על שיתוף פעולה גם בתחנה העתידית לא הייתה בלתי צפויה. כבר לפני כמה חודשים דיווח כתב עת מדעי כי רוסיה צפויה לבנות את תא השוואת הלחצים בתחנה, וכי סוכנות החלל של אירופה, יפן וקנדה, ישתתפו בפיתוח וייצור מרכיבים שונים של התחנה הירחית.

למעשה, נראה כי מדובר פחות או יותר באותו הרכב של מדינות המפעיל כיום את תחנת החלל הבינלאומית. המדינה הבולטת ביותר שאינה חברה כיום במיזם היא סין, שביצעה בשנים האחרונות כמה טיסות מאוישות ואף פיתחה תחנת חלל קטנה משלה. ייתכן מאוד שבפיתוח התחנה החדשה ואולי גם בהפעלתה נראה תפקיד מרכזי יותר לחברות חלל פרטיות, התופסות בהדרגה מקום חשוב ובולט יותר בפעילות בחלל.

נראה שלפי שעה הנעלם הגדול ביותר בפאזל של הפעילות המאוישת הוא דווקא ארצות הברית. תשעה חודשים לאחר כניסתו של הנשיא טראמפ לבית הלבן, טרם מונה מנהל לנאס"א, והסוכנות מתנהלת באי ודאות רבה לגבי עתידה, תקציבה ויעדיה. ההצהרות של טראמפ על החזרת אמריקה לגדולתה בינתיים לא באו לידי ביטוי בתחום החלל, וייתכן שגם הוא מבין שכדי לכבוש יעדים חדשים בחלל לא די בהצהרות, צריך גם תקציבי עתק שהדרך הטובה לגייסם היא בשיתוף פעולה בינלאומי.

0 תגובות