הלוויין שוגר מגיאנה הצרפתית ונכנס למסלול בגובה 720 קילומטר
הלוויין Venμs לחקר הסביבה, שפיתחו סוכנות החלל של צרפת וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע ושנבנה בתעשייה האווירית של ישראל, שוגר הבוקר בהצלחה למסלול סביב כדור הארץ. הלוויין שוגר על גבי טיל השיגור "וגה" ממרכז השיגור בגיאנה הצרפתית שבדרום אמריקה, וכעבור 20 דקות נפרד בהצלחה מהטיל ונכנס למסלול בגובה 720 קילומטר. בימים הקרובים ייבחן תפקוד מערכותיו של הלוויין והוא אמור לשלוח תמונות ראשונות.
סרטון של מכון דוידסון על משימת Venμs:
צילום וקריינות: איתי נבו, עריכת וידאו: צילה צליל ביטרמן
Venμs, קיצור של Vegetation and Environment monitoring on a New Micro Satellite, מיועד למחקר סביבה ראשון מסוגו. הלוויין מצויד במצלמה הקולטת בנפרד 12 אורכי גל (צבעים) שונים, והוא יעבור מעל אותו אזור אחת ל-48 שעות ויצלם אותו מאותה הזווית ובאותה השעה. ניתוח השוואתי של הצילומים יאפשר לעקוב אחר שינויים קלים ביותר בצבעם של הצמחייה, הקרקע או המים, ולזהות במהירות גורמים כמו מצוקת מים בצמחים, התפשטות מזיקים בשדות, עליית החומציות בקרקע או זיהומי מים.
הצילום באורכי גל שונים מאפשר לחוקרים גם למחוק מהתמונה עננים והפרעות אטמוספריות, וכך לקבל צילום ברור של פני השטח בכל מזג אוויר כמעט.
במהלך המשימה אמור הלוויין לצלם בקביעות 110 אתרים ברחבי העולם, לניסויים שנבחרו מתוך מאות בקשות שהוגשו לסוכנות החלל הצרפתית. המחקרים שיעשו שימוש בנתוני הלוויין עוסקים בהשפעות של התחממות כדור הארץ, פליטת גזי חממה, ייעור, חקלאות ועוד. בישראל יעקוב הלוויין אחר שטחים חקלאיים רבים, שטחים פתוחים ושמורות טבע, ואת הנתונים ינתחו חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון. בארץ יש למיזם גם ערך חינוכי, שכן נתונים שייאספו ינותחו בפרויקטים של תלמידי תיכון בראשון לציון וברחובות, במימון של סוכנות החלל הישראלית.
מנוע מתוחכם
כדי לשמור על המסלול הקבוע בדיוק רב מצויד הלוויין במערכת הנעה חדשנית מתוצרת רפאל, הצורכת הרבה פחות דלק ממערכות ההנעה הקיימות. המערכת הזו מאפשרת שמירה על המסלול הקבוע הנחוץ למחקר באמצעות מערכת אוטונומית לתיקון המסלול במידת הצורך. הצלחה בתפקוד המנוע הלווייני החדיש ומערכת בקרת המסלול עשויה לפתוח שווקים חדשים לשימוש בטכנולוגיות האלה.
סוכנות החלל במשרד המדע השקיעה מיליוני שקלים בפיתוח הלוויין ובמחקרים על תוצריו. בישראל מקווים שההשקעה תישא פרי, לא רק במחקרים אקולוגיים מועילים, אלא גם בהדגמת יכולותיה של תעשיית החלל האזרחית בישראל.
צפו בסרטון של מכון דוידסון על משימת Venμs:
