שינויים באגני ניקוז של נהרות אורכים לרוב אלפי שנים. הפשרת הקרחונים גרמה לשינוי כזה להתרחש ממש לנגד עינינו, בתוך שנים בודדות
שביית נחלים היא תופעת נפוצה יחסית בטבע, שבה נחל צעיר "גונב" חלק מאגן הניקוז של נחל ותיק ממנו, וכך מקטין את כמות המים שיכולים לזרום בקודמו. התהליך הזה נמשך לרוב אלפי שנים אם לא מיליונים, וכל הידע שקיים בתחום מתבסס על מחקרים שנעשו בנחלים שנשבו לפני שנים רבות.
פעמים רבות האירועים הללו נובעים מתנועת יבשות ורעידות אדמה, כמו שקרה למשל בנחלים צין ופארן בנגב, או לפעילות געשית. באביב של שנת 2016 תועד בפעם הראשונה אירוע של שביית נחלים בזמן אמת, בתחתית הקרחון קסקוולש (Kaskawulsh) ביוקון שבקנדה.
קסקוולש נבדל מקרחונים אחרים בכך שהוא בולט על פני השטח, ומחלקו התחתון זורמים שני נחלים לכיוונים הפוכים – נהר סלימס (Slims) זורם צפונה ומתנקז לנהר היוקון העצום, ואילו נהר אלסק (Alsek) זורם דרומה אל האוקיינוס.
במאות השנים האחרונות, רוב מי הפשרת הקרחון זרמו צפונה אל נהר סלימס וממנו אל אגם קלואן בקנדה, ורק חלקם הקטן התנקז אל נהר אלסק. אולם באביב 2016, כשהגיעו לאזור חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון-טקומה וביקשו לערוך מחקר בנהר סלימס, הם הופתעו לגלות שזרימתו האטה משמעותית מאז ביקורם האחרון. כשהתחקו אחר מקור הזרימה בקרחון הם גילו להפתעתם שתוואי השטח המוכר להם השתנה דרמטית.
הקסקוולש עבר שינויים רבים באלפי השנים האחרונות, ומחקרים קודמים הראו שהגיע לשיא גודלו סביב שנת 1750, בשנים שכונו "תקופת הקרח הקטנה" בשל האקלים הקר יחסית ששרר אז באזורים רבים. מאז החל הקרחון לסגת, ובעשורים האחרונים קצב הנסיגה התגבר באופן דרמטי והוא התכווץ ביותר מ-600 מטר בתוך שישים שנה.
נקודת הזמן הקריטית מבחינת שביית הנחלים הייתה כאשר הקרחון נסוג לנקודה שבה מפלס הקרח היה מתחת לגובה של ראש אגן הניקוז של נהר סלימס. מרגע זה ואילך, כל מי ההפשרה שלו זרמו דרומה, לנהר אלסק, והגדילו באופן משמעותי את שטף הזרימה בו, בשעה שנהר סלימס ואגם קלואן, שנהנו בעבר מזרימת המים העזה, עומדים כעת לפני התייבשות מוחלטת. זו הפעם הראשונה במחקר המדעי בו מתואר תהליך שביית נחלים ב"שידור חי", ממש בעיצומו.
בדיקת הגורמים האפשריים העלתה מיד חשוד מוכר, שינוי האקלים הגלובלי הגורם להצטמקות קרחונים בכל רחבי העולם. בדיקה של הנתונים מראה שיש סבירות של 99.5 אחוז שההתחממות היא הגורם המרכזי במקרה הזה. גזי החממה שנפלטים בעקבות פעילות האדם הם כנראה הגורם המרכזי בהאצת שינויי האקלים והתחממות, והם אלו שהביאו לכך שתהליך שביית הנחלים, שנמשך לרוב אלפי שנים ויותר, התרחש כאן תוך עשורים בודדים.
שינוי משטר הזרימה של הנהרות עלול במקרה הזה להיות בעל השפעה הרסנית עבור הקהילות שחיות במורד הנהרות ומסתמכות עליהם כמקור פרנסה. זהו עוד תמרור אזהרה משמעותי לאנושות, שנותן הצצה על אירועים שעלולים לפקוד אותנו בתדירות גוברת והולכת בשנים הקרובות, ושיש להיערך אליהם בהתאם.
