צריכת אלכוהול מזרזת
תהליכי הזדקנות בתא

מזה אלפי שנים אין הסכמה בקרב בני האדם אם היתרונות הכרוכים בשתיית אלכוהול עולים על החסרונות. האמת טמונה כנראה במינון ובדפוסי הצריכה. לשתיית אלכוהול מרובה ובלתי מבוקרת ידועות השלכות רבות וקשות. רשימת הנזקים לבריאות הנגרמים משתייה מופרזת היא ארוכה וכוללת עלייה בסיכון לסוגי סרטן שונים, מחלות כבד, מחלות לב, שבץ מוחי ועוד.

מחקר שנערך באוניברסיטת אוקספורד ופורסם בכתב העת Molecular Psychiatry, מוסיף גורם נוסף לרשימת הנזקים שעלולים להיגרם משתיית כמויות מופרזות של אלכוהול. המחקר מראה כי צריכה מרובה מאוד של אלכוהול מאיצה תהליכים ביולוגיים של הזדקנות תאים בעקבות קיצור טֵלוֹמֵרים – אזורי מגן שנמצאים בקצות הכרומוזומים.

שתייה מופרזת מזיקה לבריאות. משקאות אלכוהוליים שונים | New Africa, Shutterstock

טלומרים - קסדות מגן

הטלומרים הם אזורים המצויים בקצותיהם של כרומוזומים, מבנים מאורגנים המכילים את החומר התורשתי. לכל כרומוזום יש שני קצוות וכל אחד מהם בנוי מרצפי DNA שחוזרים על עצמם שוב ושוב. לכאורה, רצפים אלה מיותרים כיוון שאינם מכילים גֵנים המתורגמים לחלבונים וקובעים את תכונות התא. אך לרצפים אלו יש תפקיד חשוב מאוד, הם משמשים כקסדות מגן ששומרות על יציבות הגֵנים והגנום.

רוב התאים בגוף האדם מתחלקים כל הזמן: תאים חדשים נוצרים, מחליפים תאים שמתו וכך מחדשים את הרקמות. בכל מחזור חלוקה הכרומוזומים "מתפוררים" מעט באזור הטלומרים בקצוות ומתקצרים. הטלומרים אם כך, מגינים על הכרומוזומים ומונעים אובדן של גנים חשובים שמצויים עליו. בסופו של דבר הטלומרים עצמם מתקצרים מדי ולבסוף "נגמרים". בשלב זה, כדי למנוע פגיעה ברצפי גנים שחיוניים לתא, התא הופך להיות "זקן" מבחינה ביולוגית, מפסיק להתחלק ולבסוף מת. כלומר כשהכול תקין התא אינו יכול להתחלק ללא הגבלה והטלומר קוצב לו את מספר החלוקות, וכך נמנעת חלוקה בלתי מבוקרת של תאים שעלולה לגרום להיווצרות של גידול סרטני.

מחקרים הראו שקיים קשר בין טלומרים קצרים לסרטן, מחלות ריאה, מחלות כבד, אלצהיימר ומחלות לב. אף על פי שאורך הטלומרים מתקצר עם הגיל באופן טבעי אפשר להשפיע על קצב התקצרות הטלומרים באמצעות שינויים באורח החיים. עישון, השמנת יתר, תזונה לקויה, לחץ כרוני, מתח ודיכאון עלולים להגביר את קצב התקצרות הטלומרים ולגרום להופעה של מחלות הקשורות לגיל.

האם אורך הטלומרים משפיע גם על תוחלת החיים שלנו? ישנן עדויות שתומכות בהשערה זו. מחקרים הראו כי אנשים שהטלומרים בגופם ארוכים יותר היו בעלי סיכוי גבוה להאריך ימים בהשוואה לאלו שהטלומרים בגופם היו קצרים באופן יחסי. בנוסף לכך, מדענים הצליחו להאריך את תוחלת החיים של עכברים על ידי כך שהוסיפו חומר גנטי בקצות הכרומוזומים שלהם.

בכל חלוקה של התא, הטלומרים שמשני קצות הכרומוזומים מתקצרים, עד למות התא. תהליך הזדקנות התא | Designua, Shutterstock

 הפרזה באלכוהול מקצרת את הטלומרים

חוקרים מבריטניה ערכו מחקר מקיף שבו בדקו אם צריכת אלכוהול משפיעה על תהליכי הזדקנות תאיים. החוקרים בחנו נתונים של למעלה מ-245 אלף גברים ונשים בגילים 69-40, שנמצאים בביובנק (Biobank) הבריטי, מאגר מידע רחב-היקף המכיל נתונים רפואיים וגנטיים שונים. עם ההצטרפות לביובנק המשתתפים דיווחו גם על צריכת האלכוהול שלהם. 93 אחוז מהאנשים העידו כי הם צורכים אלכוהול, שלושה אחוזים העידו כי לא שתו אלכוהול מעולם וארבעה אחוזים דיווחו כי שתו אלכוהול בעבר, אך אינם שותים עוד. החוקרים הצליבו את נתוני צריכת האלכוהול עם נתונים על אורך הטלומרים, שאותם קבעו מתוך דגימת דם אחת שנלקחה מכל משתתף עם הכניסה למאגר.

החוקרים גילו כי לאנשים ששתו מעל ל-29 יחידות אלכוהול בשבוע – שהן בערך עשר כוסות יין גדולות (כל אחת מכילה 250 מיליליטרים ו-12 אחוזי אלכוהול), או במקרה של  בירה כ-17 בקבוקי בירה (כל אחד מכיל 330 מיליליטרים ו-5 אחוזי אלכוהול) – היו טלומרים קצרים באופן משמעותי, בהשוואה לאנשים שהסתפקו ב-6 יחידות אלכוהול, כשתי כוסות יין גדולות, או פחות בשבוע. הטלומרים של אנשים שלא שתו בכלל היו הארוכים ביותר. הם ראו גם כי יש חשיבות רבה לכמות הנצרכת ולא רק לעצם הצריכה או ההימנעות ממנה. הקשר המובהק בין התקצרות טלומרים וצריכת אלכוהול נמצא רק אצל אנשים ששתו מעל ל-17 יחידות בשבוע (כ-6 כוסות יין גדולות). כלומר, דרושה מידה מינימלית של אלכוהול כדי לקצר את הטלומרים, ואנשים ששותים כמויות נמוכות ממנה לא יגבירו את הסיכון להתקצרות הטלומרים.

למרות הקשר הברור בין צריכת אלכוהול מופרזת להתקצרות הטלומרים, לא ניתן לקבוע שהקשר הזה הוא קשר ישיר, כלומר שצריכת אלכוהול גרמה ישירות להתקצרות הטלומרים. ייתכן כי יש גורמים נוספים המשפיעים על אורך הטלומרים ומאפיינים אנשים שצורכים כמויות גדולות של אלכוהול – כגון תזונה, מתח, עישון – והם אלו שגרמו להתקצרות הטלומרים. הדרך הטובה ביותר לבחון את השפעת צריכת האלכוהול על הטלומרים, בנפרד ככל האפשר מהשפעתם של גורמים אחרים, היא לבצע מחקר שבו מחלקים באקראי אנשים לקבוצות, מורים לכל קבוצה לצרוך כמות שונה של אלכוהול, או להימנע משתייה כלל, ועוקבים אחר אורך הטלומרים שלהם. מחקר כזה דורש זמן מעקב רב וגם אינו אתי, ולכן במקום לבצע אותו השתמשו החוקרים בשיטה שיכולה לחקות את תנאיו.

אנשים עם סמנים גנטיים מסוימים נוטים לשתות כמויות גדולות של אלכוהול. אדם שותה בקבוק אלכוהול | metodej, Shutterstock

כדי להבין טוב יותר את השפעת האלכוהול לבדו, בחנו החוקרים נתונים שנאספו במחקר קודם ובו אפיינו סמנים גנטיים שקשורים לצריכת אלכוהול או להפרעות של צריכת אלכוהול. הסמנים האלה מוכתבים על ידי ה-DNA: הם עוברים בתורשה וצפויים להתפלג באוכלוסייה באקראי. הפיזור של הסמנים בקרב הנבדקים לא מושפע מגורמי סביבה או אורח חיים, בדיוק כמו שפיזור הנבדקים לקבוצות שונות באקראי לא מושפע מהם. כך החוקרים יכלו לבדוק אם אנשים בעלי סמנים גנטיים הקשורים לצריכת אלכוהול מוגברת, ושככל הנראה צרכו בגלל נטייה גנטית זו כמויות גדולות של אלכוהול, היו טלומרים קצרים משמעותית בהשוואה לביקורת. הסמנים הגנטיים קשורים רק לצריכת אלכוהול, ואינם משפיעים ישירות על אורך הטלומרים. אכן, החוקרים גילו אצל אנשים עם סמנים גנטיים אלו טלומרים קצרים יותר. אולם, אצל בעלי הסמנים שלא שתו אלכוהול למרות נטייתם הגנטית לכך, הטלומרים לא היו קצרים יותר משל אנשים אחרים שלא שתו. אם כך, ניתן לשער שהתקצרות הטלומרים מושפעת ישירות מצריכת כמויות גדולות של אלכוהול, אף אם אין זו הוכחה ניצחת.

"הממצאים האלה תומכים ברעיון שאלכוהול, במיוחד בכמות מופרזת, משפיע ישירות על אורכם של הטלומרים", אמרה בהודעה לעיתונות אניה טופיוואלה (Topiwala), מובילת המחקר מאוניברסיטת אוקספורד באנגליה. "טלומרים קצרים הם גורמי סיכון שיכולים לגרום לכמה מחלות קשות הקשורות לגיל, כגון מחלת אלצהיימר. התוצאות שלנו מספקות פיסת מידע נוספת למטפלים ולמטופלים שרוצים להפחית את ההשפעה המזיקה של עודף אלכוהול. כמו כן, כמות האלכוהול חשובה – אפילו צמצום השתייה עשוי להועיל".

איך האלכוהול משפיע על אורך הטלומרים? עדיין לא ברור. משערים כי בתהליך פירוק האתנול (התרכובת הכוהלית במשקה אלכוהולי) נוצרים רדיקלים חופשיים – מולקולות לא יציבות שפוגעות ב-DNA ומזיקות לתאים. התהליך מוביל להתפתחות דלקת שייתכן שמגבירה את התקצרות הטלומרים.

אף על פי שהמחקר הקיף מספר רב של נבדקים והתוצאות היו מובהקות, קשה עדיין להסיק ממנו מסקנות מעשיות חד-משמעיות. העובדה שבכל נבדק אורך הטלומרים חושב רק פעם אחת ולא בנקודות זמן שונות, לא מאפשרת לקבוע בוודאות מה קורה לטלומרים בעקבות צריכת אלכוהול קבועה, משתנה, ממושכת או קצרה, ואם אכן ניתן לבלום את הנזק אם מפחיתים או מפסיקים את צריכת האלכוהול. בנוסף, לא הובאו בחשבון גורמים אחרים שיכולים להשפיע על אורך הטלומרים ועדיין לא הוכח הקשר הישיר בין שתיית אלכוהול להתקצרות הטלומרים. 

הגם שהמחקר מציג ממצאים התומכים בהשערה כי צריכת אלכוהול מקצרת את אורך הטלומרים, נראה כי מדובר באפקט מצטבר שתלוי כמובן במינון השתייה. לכן מי שנהנה מדי פעם מכוס יין כנראה לא צריך לדאוג יותר מדי. כל עוד שומרים על מינון נמוך נראה כי לא נגרם נזק רב לטלומרים.