פרס יוקרתי
לחוקר סרטן ישראלי

אם היו מספרים לילד פטר ויץ, שעלה לשכונת כרם אברהם בירושלים עם הוריו מאוסטריה לאחר  סיפוחה לגרמניה הנאצית ב-1938, שיבוא יום והוא יוכר על במות בינלאומיות כחוקר סרטן פורץ דרך, הוא ודאי היה פורץ בצחוק. 

כיום פרופ' יצחק ויץ הוא חבר סגל בגמלאות בבית הספר למחקר ביו-רפואי ולחקר הסרטן באוניברסיטת תל אביב. בעבר היה דיקן הפקולטה למדעי החיים וסגן נשיא האוניברסיטה למחקר ולפיתוח.

באמצע אוקטובר 2023, קצת אחרי פרוץ המלחמה ושבועות אחדים לפני יום הולדתו ה-89, נסע ויץ לארצות הברית, לכנס השנתי של הארגון הלאומי האמריקאי לחקר הסרטן (NFCR), אשר העניק לו את פרס סנט-גיורגי (Szent-Györgi) היוקרתי לחקר הסרטן. זו הפעם הראשונה שישראלי זוכה לכבוד הזה. בין זוכי הפרס בעבר אפשר למצוא את הגנטיקאית פורצת הדרך מרי-קלייר קינג (King) שגילתה גנים האחראיים על תורשת סרטן השד, ואת ג'יימס אליסון (Allison), חתן פרס נובל לרפואה לשנת 2018 על פיתוח גישה חדשנית לאימונותרפיה של מחלות סרטניות, ופרס וולף שנה קודם לכן. 

הפרס נקרא על שם אלברט סנט-גיורגי, רופא וביוכימאי הונגרי-אמריקאי שזכה ב-1937 בפרס נובל ברפואה על תרומתו לחקר תהליכי הנשימה התאית ופירוק של ויטמין C בגוף.

בנימוקי הזכייה נכתב "הפרס מוענק לפרופ' יצחק ויץ על עבודותיו רבות ההשפעה, שהדגימו את זרימת המידע והתקשורת בין תאי הגידול והמיקרו-סביבה הסרטנית כגורמים חיוניים להבנת התפתחות הגידול הסרטני והתפשטותו". 

תחום שהגיע למרכז הבמה ובישר תמורות קליניות רבות בעשורים האחרונים. יצחק ויץ | צילום: אוניברסיטת תל אביב, ויקיפדיה

השפעה סביבתית

בשנות ה-60 של המאה שעברה היה ויץ הראשון שהראה בניסויים כי רכיבי מערכת החיסון מוצאים את דרכם למיקרו-סביבה של הגידול ומשפיעים על התנהגותו. הוא הדגים באופן אלגנטי כי רכיבי החיסוניות במיקרו-סביבה, יכולים להשפיע על תפקודיו הביולוגיים של הגידול – בכלל זה התפתחותו – וכן נדרשים עבור תגובה חיסונית יעילה של התא כנגד הגידול. 

כשהיה ויץ דוקטורנט צעיר באוניברסיטה העברית בירושלים, רוב המחקרים על תגובות חיסוניות נגד גידולים סרטניים התבססו על נוגדנים בדם, או על איברי מערכת הלימפה. זו הייתה גישה מצמצמת, שגרסה כי הגורמים לסרטן והגנים מדכאי הסרטן הם שמשפיעים על היווצרות גידול סרטני ועל התפתחותו. 

לעומת הדּוֹגְמָה הזו ניצבו עבודותיו של ויץ משנות ה-70 עד שנות ה-90, שהראו לראשונה את חשיבותם הרבה של גורמים במיקרו-סביבה הסרטנית, נוסף על תכונותיו הפנימיות של הגידול – הם שותפי המפתח המעניקים לגידול את התנהגותו הממאירה והאגרסיבית.

תאים, מולקולות, כלי דם ומרכיבים נוספים של המיקרו-סביבה העוטפת את הגידול ומשפיעה על התפתחותו והתפשטותו | איור: Design_Cells, Shutterstock

שחקן הציר 

מהי מיקרו-סביבה סרטנית? "נהוג לחשוב שאם נפגע בסרטן באמצעות הקרנה, כימותרפיה או ניתוח, עשינו את העבודה", הסביר ויץ בשיחה עם אתר מכון דוידסון. "אבל זה ממש לא כך. הסרטן לא נמצא בוואקום, יש לו סביבה: כלי דם, תאים חיסוניים, תאי סיב, מולקולות שאמונות על תקשורת תאית וכמובן רקמות שמקיפות את התאים. האקו-סיסטם הזה זכה לשם מיקרו-סביבה סרטנית, Tumor Microenvironment, ובכך מתמקדת עבודתי בששת העשורים האחרונים". 

ויץ נוהג להזכיר ציטוט ישן שאומר כי "הסרטן עטוף בחולה". מחקריו היו הראשונים להמחיש את חשיבותה של חלק מהמערכת הזו, הן על יכולתו של הגידול הסרטני להתפתח, הן על היכולת הטיפולית לפגוע בו. בהשאלה ממשחק הכדורסל, המיקרו-סביבה הסרטנית היא "שחקן הציר" של היווצרות הגידול והתפתחותו. כפועל יוצא, הטיפול בתאים ובמולקולות שמרכיבים את הסביבה הזו  חייב להוות חלק בלתי נפרד מהטיפול בגידול, ולא רק התייחסות לתאים הסרטניים עצמם. 

ויץ ראה את הצורך בפיתוח גישה רב-תחומית לחקר המיקרו-סביבה הסרטנית, ייסד את האגודה הבינלאומית לחקר המיקרו-סביבה הסרטנית והיה לנשיאה הראשון במשך כ-12 שנים. "המאמצים שהובלתי בזירת המחקר הבינלאומית אכן נשאו פרי", הוא אמר. "תחום זה, שהיה בבחינת שטח מרוחק יחסית מהנתיב המחקרי הראשי, הגיע למרכז הבמה ובישר תמורות קליניות רבות שחלו בעשורים האחרונים. לראיה, בערך החל משנת 2000 ניכרה נסיקה דרמטית של אזכורי המיקרו-סביבה במאמרים מקצועיים, בשורה של תחומים בחקר הסרטן". 

בראש ובראשונה, הישגיו המחקרים של ויץ סללו את הדרך לפיתוח כלים אימונותרפיים, שנמצאים כיום בחזית הטיפול במחלות הסרטן.

"יש בי סיפוק רב על שעבודותיי הובילו להבנה הנוכחית של חקר המיקרו-סביבה הסרטנית, ואשר תרמו לביסוס האימונותרפיה מצילת החיים למטופלים", סיכם ויץ. "אני מתכבד, נרגש ואסיר תודה לוועדה שהעניקה לי את הכבוד להצטרף לקודמיי המהוללים הנמנים עם חתני הפרס". 

כשהוא נושק כאמור לגיל 90, ויץ עדיין משמש כותל לחוקרים צעירים שנוהגים להתייעץ עם חוקר הסרטן הוותיק ביותר באוניברסיטת תל אביב, ואף לחשוב עמו על שיתופי פעולה ורעיונות. מחשבות על פרישה? יש פה ושם. הוא אמנם סיים מזמן את חובות ההוראה באוניברסיטה, אבל יש לו המלצה חמש לתחמידי מחקר (בהם גם הח"מ – שלקח את מילותיו ברצינות): "כדאי לכם לבחור שטח מחקר שיהיה קרוב למיינסטרים, אך בה בעת גם מספיק רחוק ממנו, כך שהתחרות וההישגיות לא יאפילו על היצירה וחירות המחשבה". כמו שנאמר – אין חכם כבעל ניסיון.